קוטג תנובה קניות סופרמרקט
צילום: תמר מצפי

מבקר המדינה: הממשלה מתעלמת מהריכוזיות בשוק המזון

פערים לא נתפסים בן המחירים בארץ למחירים בחו"ל - במקרים קיצוניים הפער בתחום המזון מגיע ל-380%. גם בתחום התמרוקים בארץ יקר עד 400% בהשוואה לאירופה
חיים בן הקון | (5)

דוח מבקר המדינה חושף תמונה מדאיגה של יוקר המחיה בישראל, כששוק המזון ממשיך להכביד על הכיס של האזרחים מבלי שהממשלה עושה משהו בנידון.  לפי הדוח, מחירי המזון זינקו בכ-25% בשנה האחרונה, כאשר פערי המחירים בין ישראל למדינות אחרות מגיעים עד ל-380%. המבקר מתניהו אנגלמן שם דגש על כך שהממשלה כמעט ולא נקטה בפעולות ממשיות כדי להתמודד עם הריכוזיות והיעדר התחרות בענף המזון.

ועדת השרים לא עושה מספיק - ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שהוקמה ב-2023, התכנסה רק שבע פעמים במהלך הבדיקה. בזמן הזה, יבואנים וספקים הודיעו על העלאות מחירים חדות, והצרכנים נותרו עם ידיים ריקות. המבקר מצביע על כך שהוועדה לא ממלאת את תפקידה כראוי ולא מבצעת מעקב אחר יישום הרפורמות.

חוק המזון – הרבה כוונות, מעט מעשים - חוק המזון, שאמור היה להיות כלי מרכזי בהגברת התחרות והורדת מחירי הצריכה, לא נבחן בצורה מספקת על-ידי המשרדים האמונים עליו. אף שמאז 2015 עברו שנים רבות, לא נבדקו ההשפעות האמיתיות של החוק על המחירים לצרכן. למרות הצהרות שונות של משרד הכלכלה, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, החוקים לא הופעלו בעוצמה הנדרשת.

 

מונופולים ודומיננטיות בשוק

המבקר מצביע על ריכוזיות גבוהה מאוד בשוק המזון: ב-36 מתוך 38 קטגוריות, שלוש החברות הגדולות מחזיקות ביותר מ-50% מהשוק, וב-20 מהקטגוריות מדובר בנתח של מעל 85%. בקטגוריית השמנת המתוקה, לדוגמה, שלוש החברות הגדולות שולטות ב-99% מהשוק.

 

מחירים בארץ לעומת חו"ל - פערי מחירים בלתי נתפסים  

הדוח מציין פערי מחירים עצומים בין ישראל לעולם. כך, למשל, מחירי הברוקולי הקפוא גבוהים בכ-160% בממוצע לעומת מדינות אחרות, ובמקרים קיצוניים הפער מגיע ל-380%. גם תחום התמרוקים לא נותר מאחור, עם מוצרים יקרים ביותר מ-400% בהשוואה לאירופה.

תגובה של הממשלה - המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד ראש הממשלה הבהירו כי ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה הובילה את רפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", שאמורה לפתוח את השוק לתחרות אמיתית. הרפורמה, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, צפויה להקל על תהליכי היבוא ולשבור את שליטת הקרטלים והיבואנים הבלעדיים.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בבחירות הבאות הליכוד גמור, בנט יקבל הזדמנות להוכיח עצמו (ל"ת)
    כ 05/11/2024 20:28
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נהוראי 05/11/2024 19:45
    הגב לתגובה זו
    רק החרדים מעניינים אותה
  • סבטלנה 05/11/2024 23:03
    הגב לתגובה זו
    שומרים על נתניהו המפקיר
  • 2.
    אנונימי 05/11/2024 19:32
    הגב לתגובה זו
    קשור גם להפוטות שימו לב מי זכה בכל ההפרטות של נכסי המדינה של נכסי המדינה.
  • 1.
    צרכן 05/11/2024 19:30
    הגב לתגובה זו
    לדעתי כל הנהנים מהמחירים הגבוהים,קשורים לפוליטיקאים בקיצור שוחד.אין הסבר אחר.
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.