בג"ץ הורה כצפוי לערוך הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה

בג"ץ הורה כצפוי לכנסת לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה, ובכך פסל את בחירתו של עו"ד מיכאל ראבילו. הנשיא יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטות דפנה ברק-ארז, גילה שטייניץ ורות רונן קיבלו את העתירות נגד הפגמים שנפלו בהצבעה המכרעת, כאשר כמה מחברי סיעת הליכוד תיעדו את עצמם מצביעים בעד ראבילו ופרסמו זאת בזמן אמת.

בג"ץ צפוי להורות בימים הקרובים על הצבעה חוזרת למבקר המדינה

סולברג אומר: "לא על זכות לחשאיות דיברה הלשון, כי אם על 'הצבעה חשאית'; ההצבעה, החשאיוּת - זו בזו כרוכות, לבלי  הפרד, כאשר הדיבור 'חשאית' משמש, בפן התחבירי, כשם תוארהּ של ההצבעה. דיבר המחוקק בלשון בני אדם, וקשה עד מאוד לקרוא הוראות אלה בדרך אחרת; לא ניתן להסיק מן הלשון התייחסות אל חשאיות ההצבעה כאל זכות של חבר הכנסת שניתן לוותר עליה, או כאל הוראה שמילויה נתון לשיקול דעתו. 

"לא למותר לציין בהקשר זה, כי ההוראות האמורות מורות, שתיהן,בלשון מצווה, כי המבקר 'ייבחר' בהצבעה חשאית, ללא כל סייג או תנאים שבשיקול דעת; וכי הוראות אלו מופנות אל הכנסת כולה כגוף בוחר, מה שמחזק את הקריאה הפרשנית הפשוטה והברורה, שלפיה מדובר בדרישה החלה על ההצבעה בכללותה".

סולברג מזכיר, כי תכלית החשאיות היא להבטיח את עצמאות שיקול דעתם של חברי הכנסת, ואומר שוויתור של אחד מהם עליה משליך על עצמאות ההצבעה של חבריו ולוחץ עליהם לוותר על חשאיותה."ככל שתאושרר הפרשנות המאפשרת לחברי הכנסת 'לוותר' על חשאיות הצבעתם, עשוי הדבר להתגבש לכדי פרקטיקה שלפיה 'ויתור ' כאמור הופך לברירת המחדל, מה שיאפשר, הלכה למעשה, אכיפת משמעת סיעתית או קואליציונית בהצבעות חשאיות", הוא מתריע.

פגיעה בחשאיות במובנה הבסיסי ביותר

"פרשנות שלפיה חשאיות ההצבעה היא זכות שניתן לוותר עליה - מאפשרת הפעלת לחץ על חברי כנסת אחרים; פוגעת בחשאיות ההצבעה במובנה הבסיסי ביותר; ועלולה לפגוע באפשרותם המעשית של חברי כנסת אחרים, אלה שאינם מעוניינים 'לוותר' על חשאיות הצבעתם, להצביע לפי צו מצפונם, בעודם משוחררים מלחצים חיצוניים. אומר זאת אפוא באופן פשוט וברור: פרשנות זו אינה מתיישבת כלל עם התכליות שההוראות בדבר חשאיוּת ההצבעה ביקשו להגשים", קובע סולברג.

סולברג אומר, כי תיעוד עצמי של חבר הכנסת בווידאו מהווה פגיעה ברורה בחשאיות, ואין צורך להכריע האם כך גם בתמונה. די בכך שישנה אפשרות שהפגם היה עלול להשפיע על תוצאות הבחירות כדי לבטל אותן. לפחות שישה חברי כנסת הפרו באופן ברור את החשאיות - שלמה קרעי, אריאל קלנר, ששון גואטה, גילה גמליאל, מאי גולן וינון אזולאי - ומאחר שהפער בין ראבילו לשופט בדימוס היה ארבעה קולות בלבד, ברור שזהו פגם שעלול היה להשפיע על התוצאה.

ההצבעה מאחורי פרגוד - עניין מהותי

ברק-ארז מוסיפה: "בשונה מכפי שניתן היה להתרשם ממהלך הטיעון בפנינו, ההכרעה במקרה זה אינה מורכבת מבחינה משפטית. אומר את הדברים בפשטות: חשאיות היא חשאיות. לא למחצה ולא לשליש. משמעותה היא שההצבעה נעשית מבלי שהיא חשופה לעינו של אף אדם, למעט זו של המצביע עצמו. 

ההצבעה מאחורי פרגוד אינה עניין טקסי. היא עניין מהותי. הכנסת מצלמה אל מאחורי הפרגוד ותיעוד ההצבעה בדרך זו משמעותה היא הסרת הפרגוד - במקרה זה הפרגוד הטכנולוגי, גם אם לא הפיזי. למותר לציין כי הדברים אמורים אף ביתר שאת ביחס למי שהגדיל עשות והצביע במקום שהפרגוד אינו סוכך עליו כלל. הצבעה מחוץ לפרגוד אינה הצבעה חשאית כלל ועיקר".

• נכים נפגעים משימוש לרעה נרחב בתגי החניה המיועדים להם
• בג"ץ מציב בפני מבקר המדינה תמרור עצור ותמרור האט

ברק-ארז אומרת אף היא, כי פגיעה בחשאיות הצבעתו של האחד מהווה פגיעה בחשאיות של יתר המצביעים, ומדגישה שהדברים אמורים גם לגבי הבחירות הכלליות. היא מעירה, כי בבחירות הכלליות - דרישה לתיעוד ההצבעה עלולה להיות עבירה פלילית. עצם הכנסת הטלפון לתא ההצבעה יוצרת פוטנציאל של תיעוד בסרטון, שהוא חמור יותר מאשר תיעוד בתמונה, ולדעתה יש למנוע אותה בכלל.

כנפי-שטייניץ מוסיפה, כי אין די בפסילת הקולות הפסולים בלבד [החלטה שהייתה מביאה לבחירתו של אלרון], שכן הפגם אינו נעוץ במספר חברי הכנסת שתיעדו את הצבעתם. עיקר הפגם הוא בהכרזתו של היו"ר אמיר אוחנה על "כלל משפטי שגוי" ולפיו "החשאיות [היא] זכות בת-ויתור ועל זכות הבוחר לתיעוד הצבעתו ללא כל סייג". זו הייתה הסטה של הפרגוד והיא פעלה על כל 120 חברי הכנסת, ובכך נפגעה עצמאות הבחירות כולן.

עמית אומר, כי לשיטתו - גם תיעוד בתמונה, ולא רק בסרטון, מהווה הפרה של החשאיות. רונן מוסיפה, מהלך הדברים מעורר "חשש ממשי כי חברי הכנסת - או למצער חלק משמעותי בהם - לא יכלו באמת להצביע לפי צו מצפונם; חשש כי הם נדרשו בפועל להצביע לפי עמדת הסיעה - באופן המעוות את כוונת המחוקק ואולי גם את תוצאת ההצבעה"; היא מסכימה עם עמית לגבי צילום בתמונה.

מהומה במליאה והתוצאות התהפכו

ראבילו היה ועודנו מזה שנים רבות פרקליטו האישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וייצג גם את הליכוד. הוא גבר בסיבוב השני והשנוי במחלוקת על שופט בית המשפט העליון בדימוס, יוסף אלרון. פסק הדין עוסק רק בפגמים שנפלו בהצבעה; השופטים דחו על הסף את הטענות לפסילת מועמדותו של ראבילו בשל ניגוד עניינים.

ההצבעה נערכה ב-3 ביוני. בסיבוב הראשון קיבל אלרון 60 קולות - אחד פחות מן הדרוש לניצחון בסיבוב זה - בעוד ראבילו קיבל 57 קולות. נתניהו הפעיל לחץ כבד על חברי כנסת מן הליכוד שלפי ההערכות תמכו באלרון, ובסיבוב השני נבחר ראבילו עם 61 קולות מול 57. בעיצומה של ההצבעה בסיבוב השני טענו כמה מחברי הליכוד, כי נדרשו בידי מנהלת הסיעה, עליזה בראשי, לצלם את עצמם מצביעים בעד ראבילו. 

• קבוצת הבנייה אפגד תובעת 6.5 מאיציק הניג המחזיק ב-12.5% ממניותיה
• מנורה שילמה לבז"ן 73 מיליון שקל בתביעת רשלנות נגד משרד עו"ד גורניצקי

לאחר מהומה במליאה, התייעצות עם גורמי הייעוץ המשפטי לכנסת ושיחה עם נציגי הקואליציה והאופוזיציה, הודיע היו"ר אמיר אוחנה שההצבעה תחל מחדש. הוא אמר שאין תוקף להוראה לתעד את ההצבעה או להכניס טלפונים לקלפי, אך שגם אין איסור על חברי כנסת הרוצים בכך לתעד את הצבעתם, וכמה מהם אכן עשו זאת.

העותרים טענו, כי מדובר בהפרה בוטה של חוק יסוד מבקר המדינה, הקובע שהמבקר ייבחר בבחירות חשאיות, וכי חברי הכנסת אינם יכולים לוותר על חשאיות ההצבעה בצורת תיעוד שלה (להבדיל מדיווח עליה). הכנסת טענה, שכל עוד לא ניתנה הוראה לתעד את ההצבעה - אין מקום לפסול אותה, בין היתר משום שהתיעוד לא נאסר במפורש. הליכוד ונתניהו טענו, כי יש תקדימים לתיעוד שכזה וכי האופוזיציה הייתה שותפה להסכמה מכוחה נערכה ההצבעה.