שטיין: הליך משמעתי נגד עו"ד הוא אזרחי ולא מעין-פלילי

הליך משמעתי נגד עורך דין אינו מעין-פלילי אלא אזרחי - קובע שופט בית המשפט העליון, אלכס שטיין, וזאת בניגוד לתפיסה המקובלת ולפיה מדובר בהליך מעין-פלילי. קביעתו מתייחסת לפרוצדורה בה על בית המשפט לפעול, כאן הוא דן בערעורים על החלטות בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.

שטיין אומר: "אכן, ניתן למצוא את הדמיון בין ההליך המשמעתי לבין ההליך הפלילי. למשל, קיומם של הכרעות דין וגזרי דין בהליך המשמעתי מהדהד את הדמיון בין שתי מסכות הדינים. אולם, בענייני פרוצדורה, שומה עלינו לפעול, ככל שניתן, בהתאם לכללים פורמליים ברורים, ולא לפי 'הדמיון המשפחתי'... לטעמי, לא די בדמיון להליך הפלילי כדי להגדיר את ההליך המשמעתי והליכי הביקורת השיפוטית שבאים בעקבותיו כהליכים פליליים.

"...במילים אחרות: 'עניין פלילי' הוא עניין אשר מוגדר ככזה בחיקוק השייך למסכת דינים שעניינם עבירות פליליות ועונשים. הליך משמעתי לא ייחשב להליך פלילי, על כל המשתמע מכך, גם בהיבט של סדרי הדין אשר חלים עליו בערעור, שמא עלולה להיווצר אנומליה בדין", כפי שהדגים הנשיא המנוח יצחק אולשן: עורך דין לא יוכל לטעון "כבר הורשעתי" אם יועמד לדין פלילי אחרי דין משמעתי.

לא מדובר גם בהליך מינהלי, ממשיך שטיין, שכן יש להבחין בין פעולותיה המינהליות של הלשכה לבין החלטות הטריבונלים המשמעתיים שלה שהם גופים עצמאיים שאינם סרים למרות מוסדותיה. "ההליך שבגדרו מתקיימת ביקורת שיפוטית על פסיקותיו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין אינו בגדר הליך מינהלי, ועל כן לא חלים עליו כללי הדיון המיוחדים אשר קובעים את דרכי הדיון בבית משפט לעניינים מינהליים".

על הערעורים חלים סדרי הדין האזרחיים

לכן, המסקנה המתבקשת היא שמדובר בהליך אזרחי. חוק בתי המשפט קובע, כי בית משפט מחוזי ידון ב"כל עניין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום". שטיין מפרש את צמד המילים הדיכוטומי: כל עניין שאינו פלילי אשר מסור לסמכותו של בית משפט מחוזי הוא בהכרח עניין אזרחי".

לדברי שטיין, "קבוצת המקרים אליהם מתייחסת התיבה 'עניין אזרחי' היא קבוצה שיורית רחבה, שכאמור מקיפה כל עניין שאינו פלילי". כך פסק השופט המנוח בנימין הלוי, וכך נאמר בדברי ההסבר לתיקון חוק בתי המשפט: "ויובהר כי 'עניין אזרחי' משמעו כל הליך שאינו פלילי ואינו הליך הנדון לפני בית המשפט לעניינים מינהליים או בג"ץ". לכן, ערעורים על בתי הדין המשמעתיים של הלשכה הם אזרחיים וחלים עליהם סדרי הדין האזרחיים - לא המינהליים ולא הפליליים.

שטיין דחה בקשה של עו"ד חיים ארבל, שנדון לשלוש שנות השעיה (בנוסף להשעיות קודמות) בשל הפסקת הטיפול בענייניהם של לקוחותיו בלא להודיע להם ובלא להחזיר להם את ההמחאות שמסרו לו לצורך טיפול בפרעונן. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את ערעורו של ארבל ושטיין דחה על הסף את בקשתו לערער לבית המשפט העליון, תוך שהוא מסתמך על תקנות סדר הדין האזרחי.

ארבל טען, כי מאחר שמדובר בהליך מעין-פלילי - שטיין לא יכול היה להתבסס על התקנות האזרחיות. שטיין דחה כאמור טענה זאת, והוסיף שהבקשה נדחתה גם משום שמדובר בגלגול רביעי (בית הדין המשמעתי המחוזי, בית הדין הארצי ובית המשפט המחוזי) - ורשות ערעור שכזאת תינתן במקרים נדירים ביותר.