הסניגוריה הציבורית: תנאי כליאה בלתי אנושיים ובלתי חוקיים

תנאי הכליאה יצרו במקרים רבים תנאים בלתי אנושיים לכלואים - אומרת הסניגוריה הציבורית, שהיא חלק ממשרד המשפטים, בדו"ח השנתי שלה. לדבריה, זוהי "פגיעה חסרת תקדים בזכויותיהם של עצורים ואסירים" ואין פתרון ממשי באופק.

תקן הכליאה הקבוע בחוק עומד על 14,500 כלואים, אולם בפועל מצבת הכלואים עומדת על למעלה מ-23,200. הסניגוריה מציינת, כי 61% מכלל הכלואים (מתוכם 41% מהכלואים הפליליים, להבדיל מהבטחוניים) מוחזקים בשטח מחיה שאינו עומד בהוראות הדין, וכי 4,400 כלואים (מתוכם 1,900 פליליים) ישנים על מזרונים ולא על מיטות.

העלאת תקן הכליאה נקבעה כהוראת שעה עם פרוץ המלחמה, אך המשך תחולתה כיום מעורר קושי ממשי - טוענת הסניגוריה. היא מתריעה "מפני המשך השימוש בהכרזה על מצב חירום כליאתי באופן שמכשיר פגיעה מתמשכת וחמורה בזכויות חוקתיות של כלואים, מקום שבו ראוי היה שכלל הגורמים הרלוונטיים יירתמו לתהליך של חשיבה מחודשת הן לגבי מדיניות המעצרים והכליאה והן לגבי האמצעים המיידיים שניתן לנקוט בהם להפחתת הצפיפות במתקני הכליאה".

יש אמצעים מיידיים להקלת הצפיפות

הדרך העיקרית בפועל להקלת המצוקה היא בניית מקומות כליאה, לצד פעולות ספוראדיות שאינן מהווה מענה של ממש, כמו הוצאת מספר קטן של אסירים לחופשות מיוחדות. הסניגוריה קוראת להגביר את השימוש בחלופות כליאה, שלדבריה גם מרחיבות את האפשרויות השיקומיות המביאות להפחתת תופעות של עבריינות חוזרת.

לצד זאת, מציעה הסניגוריה לקדם מיידית אמצעים כגון: הפחתת השימוש בעונשי מאסר לתקופות קצרות; הגברת שיעור השחרורים על תנאי; הימנעות מקידום חקיקה המעודדת שימוש מואץ במאסרים; הרחבת חופשות מיוחדות לאסירים שלקראת תום תקופת מאסרם; הרחבת השחרור המינהלי; וקידום ענישה בדמות מאסרי בית בפיקוח אלקטרוני.

הדוח על תנאי הכליאה, שפורסם אשתקד, הציג תמונת קשה בהיבט של הצפיפות: תאים שבקושי ניתן לזוז בהם; אסירים השוכבים במיטותיהם רוב שעות היממה בשל חוסר מקום; אסירים הישנים על הרצפה ונאלצים לדלג זה מעל זה בדרך לשירותים; מחנק וחום בלתי נסבלים כתוצאה מצפיפות והעדר אוורור; תפוצת מחלות ומזיקים. ברוב המתקנים שוררים הזנחה בתאים, רטיבות, עובש, ציוד ישן ופגום וריבוי מזיקים. במתקנים רבים נתקלו המבקרים בתלונות קשות על פשפשי מיטה עוקצים וטורדניים, ובחלק מהמתקנים נתקלו במקקים רבים ומזיקים שונים.

ליקויים משמעותיים נמצאו גם בתחום הטיפול הרפואי לכלואים, ואחת ובמיוחד מחסור אקוטי בטיפול פסיכיאטרי ובמסגרות מתאימות להחזקת כלואים הזקוקים לטיפול שכזה. בבתי מעצר הוחזקו  עצורים במצבים פסיכיאטריים קשים הדורשים אשפוז, וקיים מחסור חמור ומתמשך במענה פסיכיאטרי ייעודי לכלואות בעלות מגבלות נפשיות בכלא נווה תרצה. 

המדינה החמירה את תנאי הכליאה של העצורים והאסירים הביטחוניים. הם מוחזקים בתנאי צפיפות קשים במיוחד, וטוענים שהם סובלים מרעב חמור, מתנאי תברואה ירודים ומהעדר טיפול רפואי הולם. בנוסף, עלו מצד הכלואים תלונות על אלימות שגרתית. תלונות אלה הועברו לבהרב-מיארה לבדיקה והמשך טיפול. ביקורים אלה הובילו, בחלק מהמקרים, לנקיטה בצעדים מידיים מצד שב"ס ולשיפור ליקויים מסוימים, אומרת הסניגוריה.

הרחבה מרחיקת לכת של סמכויות השיטור

עוד אומרת הסניגוריה, כי בשנים האחרונות ניכרת בחקיקה "מגמה מרכזית של הרחבה ניכרת ומרחיקת לכת של סמכויות השיטור והאכיפה". בשנת 2025 נדונה הצעת חוק שתאפשר להכריז על ארגון פשיעה כארגון טרור, כך שרשויות האכיפה יקבלו סמכויות רחבות במיוחד, הכוללות כלים פולשניים. הסדרי חירום שנקבעו לאחר 7 באוקטובר הוארכו שוב ושוב, וחלקם הפכו להסדרי קבע.

לצד מגמות אלה, ב-2025 נדונו בכנסת גם יוזמות חקיקה שמטרתן לחזק את ההגנה על זכויות נחקרים וחשודים, אם כי הן לא הפכו לחקיקה. מדובר בין היתר בעיגון הזכות לנוכחות סניגור בחקירת קטינים ואנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית; יוזמות להגבלת פרקי הזמן לניהול חקירה משטרתית ולטיפול התביעה בתיקים; והצעה להגבלת זכות הערעור של המדינה על זיכוי.

לדברי הסניגוריה, השימוש בסמכות המעצר הוא רחב היקף ומדאיג. בשנת 2025 ייצגה הסניגוריה ב-31,192 הליכי מעצר לצרכי חקירה. חלק ניכר שוחררו בתוך 24 שעות, ובמקרים רבים - על ידי בתי המשפט בתנאים שהיה בסמכות קצין משטרה לשחררם בהם, מה שאומר שכלל לא היה צורך להביאם לבית המשפט.