האחות שמימנה את האם שנים, הפסידה בביהמ"ש - וגם האחים
עיזבון של 8 מיליון שקל, מטילי זהב בכספת ומשפחה שמתפצלת לשני תיקים. כך הסתיים אחד מסכסוכי הירושה הסבוכים שנדונו באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב
שני תיקים, אותה משפחה, אותם שלושה אחים - וכמעט עשור של מריבות על כסף, זהב ותכשיטים. כך אפשר לתאר בקצרה את הסכסוך שהגיע באחרונה להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, בפני השופטת לורן אקוקה, בין אחות לשני אחיה, סביב העיזבון של אמם המשותפת, שנפטרה באוגוסט 2022.
הסיפור התחיל עוד לפני מות האב, ב-2002. לטענת האחות-התובעת, מאז שאביה נפטר היא זו ש"קיבלה את תפקידו" וטיפלה באמה במשך 20 שנה: תיאמה רופאים, קנתה מצרכים ושילמה מכיסה עבור הוצאות שונות, בעיקר משום שהאם פחדה לגעת בחסכונותיה. לדבריה, ההסכמה בינה לבין אמה היתה שמדובר בהלוואות שיוחזרו לה מהעיזבון לאחר מות האם - "ליום סגריר", כפי שהיא מתארת זאת. על בסיס זה היא דרשה לקבל כ-89 אלף שקל, ובנוסף עוד כ-96 אלף שקל עבור הפסד הכנסה, בטענה שהיא הפסיקה לעבוד ביוני 2021 בעקבות הטיפול באם.
האחים מצדם, סיפרו סיפור אחר לחלוטין. לטענתם האם היתה אמידה למדי: דירה בשווי של כ-8 מיליון שקל, חניה, פיקדון של 504 אלף שקל, מטילי זהב ותכשיטים בכספת, ומזומנים בשני מטבעות. לפי הגרסה שלהם, האחות לא מימנה שום תמיכה כלכלית באמא, אלא להפך - היא "ריקנה את העיזבון", ניצלה דמנציה שפיתחה האם בערוב ימיה ומשכה לעצמה כספים שלא כדין, כולל 105,651 שקל שהיא העבירה מחשבון האם לחשבון שלה עצמה. הם גם דרשו השבה של שני מטילי זהב ותכשיטים שלטענתם היא נטלה מבית האם ללא רשות.
נטל הוכחה מוגבר
בית המשפט נדרש להכריע בשתי תביעות שאוחדו, ופתח בקביעה עקרונית חשובה: ככלל, כשבת מסייעת כלכלית להוריה, אין חזקת מתנה אוטומטית כמו במקרה ההפוך. השופטת הזכירה שתביעה נגד עיזבון דורשת נטל הוכחה מוגבר, מהסיבה הפשוטה שהמנוחה "אין ביכולתה להזים או לסתור" את הטענות נגדה.
לאחר בחינת הראיות, השופטת אקוקה שוכנעה שהאחות אכן היתה "הרוח החיה והמטפלת העיקרית באמה המנוחה מזה שנים ארוכות", ושהיא מימנה הוצאות שלא הוחזרו לה. השופטת אף ציינה כי דווקא דברי האחות הנתבעת בחקירתה תמכו בגרסה הזו: "אני אמרתי לה את זה, זה מה שאמרתי לה לאורך כל הדרך - לאמא יש כסף, תקחי בחזרה, ואמא גם אמרה", העידה האחות הנתבעת, ובהמשך אישר גם האח שאמר לתובעת "תעשי חשבון כמה כסף מדובר ותקחי בחזרה". מבחינת בית המשפט, האמירות האלה "מחזקות את ידיעתם ואת הסכמתם להחזר הכספים".
אבל הכרה עקרונית בזכות אינה מספיקה כשמדובר בתביעה כספית. כאן בדיוק נשברה תביעת האחות: היא לא הצליחה להראות מה בדיוק נשאר לא משולם מתוך כל ההוצאות, לעומת מה שהיא כבר קיזזה לעצמה דרך אותה העברה של 105,651 שקל עוד במהלך חיי האם. השופטת כתבה כי "בית המשפט לא מצא כי הוכיחה התובעת את שיעור ההוצאות הכוללות של המנוחה, מהן ניתן לנכות את הסך שכבר נפרע עוד בחייה של האם". בנוסף, חלק מהתקופה - הוצאות מ-2013 עד 2016 - נפלה בעקבות טענת ההתיישנות שהתקבלה באופן חלקי. כך, אף שנקבע כי לא היה מדובר במתנה אלא בהלוואה אמיתית, התביעה הכספית בפועל נדחתה.
לא הוכח קשר בין הטיפול באם להפסקת העבודה
גם תביעת הפיצוי עבור אובדן ההכנסה נפלה. בית המשפט קבע שלא הוכח קשר סיבתי ממשי בין הטיפול באם לבין הפסקת העבודה, ושהאחות גם לא פעלה למיצוי דמי אבטלה או חיפוש עבודה חלופית. השופטת אף ציטטה פסיקה קודמת, שלפיה "לא כל טיפול או תמיכה של בן בהוריו המזדקנים והחולים צריכים להיות מתוגמלים וברי השבה".
ומה עם תביעת האחים? גם היא נדחתה במלואה. הסתבר שהם עצמם ידעו והסכימו להעברת ה-105,651 שקל, ואף הציעו לאחות למכור נכסים של האם כדי "להחזיר לעצמה" כספים. לגבי מטילי הזהב והתכשיטים, האח עצמו אישר בעדותו שידע על מסירתם לאחות עוד בזמן אמת, ואף ש"התפוצץ" בתוכו כשנודע לו על כך, הוא לא פעל לבדוק את העניין. נטל ההוכחה המוגבר שמוטל על מי שטוען נגד מקבל מתנה, לא הורם.
בסיכומו של דבר, שתי התביעות נדחו, ובית המשפט אף בחר לא לפסוק הוצאות לטובת אף אחד מהצדדים, "כדי לסייע לצדדים להחזיר את שלום המשפחה ולהמשיך לקיים יחסים משפחתיים תקינים". מי שמכיר משפחות שבהן ירושה נהפכת לקרע+, יודע שלעתים ה"שלום" הזה רק יתחיל מכאן.
