אי השוויון הכלכלי מתאר את פערי ההכנסה והעושר בין שכבות האוכלוסייה, והוא נושא מרכזי בדיון על צדק חברתי ועל מדיניות כלכלית. ישראל נמנית עם המדינות בעלות אי השוויון הגבוה יחסית במערב, והפערים באים לידי ביטוי בהכנסות, בנגישות לדיור, לחינוך ולבריאות.
בעמוד זה מסוקרים נתונים על פערי ההכנסה והעושר, מדד אי השוויון ומגמותיו, השפעת מערכת המס והקצבאות על צמצום הפערים, הדיון על מיסוי ההון ועל שכר הבכירים, ההשוואות הבינלאומיות והדרך שבה אי השוויון משפיע על הלכידות החברתית, על הצמיחה ועל סדר היום הכלכלי והפוליטי
בישראל.
העלות הכלכלית של הפער בתוחלת החיים בין עשירים לעניים עומד על מעל ל-2 מיליארד דולר בשנה, החדשות הטובות: הממשלה והרשויות רק צריכות להחליט, והפערים יצטמצמו
העשירון העליון של האמריקאים מחזיק ב-90% מכלל האחזקות של משקי הבית במניות - המרוויחים הגדולים ממדיניות הפד' הם העשירים, אבל לא הציבור הרחב. אז הפד' יכול לדבר על מדיניות מקרו-כלכלית בעולם של אי שוויון - אבל המדיניות שלו אחראית לכך במדיה רבה
עם זאת, בבנק מזהירים מהעלייה באינפלציה וגם מגידול באי-השוויון. אבל צריך לזכור: העשירים קונים בנפילות והציבור הרחב בורח מהבורסה בזמן הזה. ברור שהעשירים ירוויחו בריבאונד - הציבור צריך ללמוד מהעשירים במקום לקלל אותם
לעלייה בסביבת האינפלציה מעבר לעליית מחירים חד פעמית תהיה השפעה קריטית - היא תאלץ את הבנקים המרכזיים לעשות פניית פרסה ממדיניות מאוד מרחיבה ובכך להקשות גם על הממשלות גיוס מקורות מימון זולים לתמיכה רחבה מאוד גם בצד הפיסקאלי
האם כמו באמריקה, גם בישראל אנשים יבדקו את דירוג האשראי לפני שהם יצאו לדייט? עשרות גופים חשופים למידע הפיננסי האישי ביותר שלנו; מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל פועל כשנה, אבל כעת, בצל הקורונה הוא הופך לנפיץ - הכתבה פורסמה בסיוע השומרים
ההיסטוריה מלמדת שאירועים דומים בעבר לא השפיעו על השוק, אבל השנה האחרונה בשווקים מלמדת שהכל יכול להיות - מחיר שלילי לנפט, ירידה תוך חודש של 34% במדדים המובילים וזינוק שלא נצפה בעבר ב-VIX, מוכיחים שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה
