תעסוקה ארה"ב
צילום: iStock

מדיניות הפד' פגעה בעובדים ובחסכונותיהם, והגדילה את אי השוויון

העשירון העליון של האמריקאים מחזיק ב-90% מכלל האחזקות של משקי הבית במניות - המרוויחים הגדולים ממדיניות הפד' הם העשירים, אבל לא הציבור הרחב. אז הפד' יכול לדבר על מדיניות מקרו-כלכלית בעולם של אי שוויון - אבל המדיניות שלו אחראית לכך במדיה רבה
דר' אביחי שניר | (3)

הכנס השנתי של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) בג'קסון הול הולך לעסוק בנושא של מדיניות מקרו כלכלית בכלכלה לא שוויונית. נראה שבכירי הפד רוצים לתת לעצמם מחמאות על המדיניות המרחיבה שלהם. מנקודת המבט שלהם, המדיניות המרחיבה מאוד שהפד נקט בה מאז שהחל משבר הקורונה, עזרה לשמור על מקומות עבודה רבים בתקופה שהקורונה השאירה עובדים רבים בבית, ותרמה מאוד ליצירה של מקומות עבודה בשלב הנוכחי, שבו האמריקאים מנסים ללמוד לחיות עם הקורונה.

 

יש משהו בנקודת המבט של הפד. האבטלה בארה"ב טיפסה מ-3.5% לפני הקורונה ל-14.8% באפריל 2020. מאז, היא בירידה די מהירה, ונכון ליולי 2021 היא הייתה 5.4%. נכון שהנתון הזה קצת מטעה, כי כ-1.7% מהאמריקאים פרשו משוק העבודה בעקבות הקורונה ועוד לא חזרו, כך שהפגיעה בשוק העבודה היא גרועה יותר מכפי שאפשר לחשוב אם מסתכלים רק על נתוני האבטלה. אבל עדיין, בכל מה שקשור לתעסוקה, המדיניות המרחיבה של הפד בהחלט סיפקה את הסחורה.

 

אבל כותרת המפגש של הפד לא מדברת על חזרה לתעסוקה, אלא על אי-שוויון. בתחום הזה, המדיניות של הפד דווקא תרמה להרעה במצב, לא לשיפור שלו. ההרחבות המוניטריות שהפד מתגאה בהן (בצדק) עזרו אומנם להחזיר עובדים לשוק העבודה, אבל יש לזה מחיר.

 

חלק אחד מהמחיר הוא האינפלציה. האינפלציה בארה"ב הגיעה בחודשים האחרונים ל-5.4% בקצב שנתי, והיא צפויה להישאר גבוהה יחסית גם בחודשים הבאים. האינפלציה הזאת שוחקת את השכר של העובדים, למרות העלייה המסוימת בשכר הממוצע. חלק שני מהמחיר הוא שחיקת החסכונות של העובדים.

 

כשהאינפלציה גבוהה, והריביות באפיקים הסולידיים מאוד נמוכות, החסכונות של העובדים נפגעים. בהתחשב בכך שלחלק גדול מהאמריקאים יש מעט יחסית חסכונות ארוכי טווח, המשמעות היא שהם לא יוכלו להסתמך על החסכונות האלו כשהם יגיעו לגיל פרישה. כך שהמדיניות של הפד אומנם תורמת להחזרת עובדים לשוק העבודה, אבל הם עושים את זה בשכר ריאלי נמוך יותר, ועם פחות חסכונות. את המחיר הם יגלו כשיגיעו לגיל שבו הם ירצו לפרוש, ויבינו שאין להם ברירה אלא להמשיך לעבוד כל עוד הם מסוגלים.

 

בכל מה שנוגע לאי שוויון, יש מחיר נוסף. העשירון העליון של אמריקאים מחזיק בכ-90% מכלל האחזקות של משקי בית אמריקאים במניות. ההרחבות המוניטריות שביצע הפד העלו את ה-S&P500 בכמעט 20% ב-12 החודשים האחרונים, ובכ-36% לעומת התקופה שלפני הקורונה. אז נכון שלרוב האמריקאים יש החזקה כלשהי במניות, כך שכולם נהנים מזה. אבל המרוויחים הגדולים הם מי שנמצאים בעשירון העליון, כשגם אלו שבשלושת העשירונים הבאים מרוויחים לא מעט. האמריקאים שבחצי התחתון של התפלגות ההכנסות מרוויחים מהעלייה במניות מעט מאוד, אם בכלל.

 

כך שהפד יכול לדבר על מדיניות מקרו-כלכלית בעולם עם אי-שוויון, אבל לא ברור מה הוא יכול לעשות כדי לשפר את המצב. למעשה, המדיניות שלו רק מחמירה את המצב, לא משפרת אותו, והיכולת שלו לשנות את זה כמעט ולא קיימת, כי כלים מוניטריים לא נועדו להתמודד עם אי שוויון. כך שהמקסימום שבפד יכולים לעשות, זה להתמקד בלתת עצות לממשלה. גם זה משהו.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ד"ר אביחי שניר

המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 28/08/2021 21:43
    הגב לתגובה זו
    סוציאליזם = לבר הרבה על שיוויון = לדפור כמה שיותר את מעמד הביניים ולחלק כמה שיותר לעשירים המקורבים שהם גם סוציאליסטים
  • 2.
    עמך 28/08/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
    כולל בנק ישראל ,אלק,בנק של בנקאים ועשירים. זה לגרום להעברת עושר לאפיון עליון על חשבון משלם המיסים. דוד החוסכים לפנסיונרים זו אחת המטרות שלהם. צריך לבטל את מוסד הבנק מרכזי שעושה יותר נזק מתועלת לעצמך כמוני .ויפה שעה אחת קודם.
  • 1.
    צודק לחלוטין (ל"ת)
    הברבור הירוק 28/08/2021 00:21
    הגב לתגובה זו
אנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AIאנבידיה והמתחרות. קרדיט: נעשה עם AI

"הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54% במניה

למרות שליטה כמעט מוחלטת בשוק השבבים שמיועדים ל-AI, שמובילה לצמיחה חריגה בהכנסות, מניית אנבידיה נסחרת בדיסקאונט היסטורי מול מדד השבבים; פער התמחור מעורר עניין מחודש במניה בקרב משקיעים

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה

מניית אנבידיה NVIDIA Corp. 3.93%   נסחרת כיום בדיסקאונט של 13% ביחס למדד השבבים של פילדלפיה, ה-SOXX iShares PHLX SOX Semiconductor Sector Index , שכולל 30 חברות מובילות בתעשייה כמו אינטל, AMD ו-TSMC. המדד עצמו רשם עלייה של 35% בששת החודשים האחרונים, בעוד אנבידיה עלתה רק ב-25%, מה שיצר פער תמחור נדיר. נתון זה ממקם את אנבידיה באחוזון הראשון של התמחור היחסי בעשור האחרון, כשהיו רק 13 ימי מסחר בהם הייתה זולה יותר מול המדד. השווי הנוכחי של אנבידיה עומד על כ-4.4 טריליון דולר, והיא מהווה כ-7% ממדד ה-S&P 500.

התמחור המוחלט גם הוא נמוך יחסית: מכפיל רווחים צפוי של 25, שמציב אותה באחוזון ה-11 בעשור האחרון. עבור חברה עם צמיחה שנתית ממוצעת של 60% בהכנסות בשלוש השנים האחרונות, בעיקר ממכירות מאיצי AI כמו סדרת Blackwell, מדובר ברמה אטרקטיבית. במהלך 2025, שלטה אנבידיה ב-88% משוק המאיצים הגרפיים, עם משלוחים של 6 מיליון יחידות Blackwell עד אוקטובר, תוך ביקוש גובר מענקיות כמו אמזון, גוגל ומטא. ההכנסות ממרכזי נתונים הגיעו ל-30 מיליארד דולר ברבעון השלישי של 2025, עלייה של 112% משנה קודמת.

היסטורית, רכישות במכפיל מתחת ל-25 הניבו תשואה ממוצעת של 150% בשנה אחת, ללא מקרים של הפסד. ברנשטיין קובעים מחיר יעד של 275 דולר, ממחיר נוכחי של 179 דולר, מה שמשקף פוטנציאל עלייה של 54%. הפער נובע מחששות בשוק סביב השקעות AI אדירות, שעמדו ב-2025 על 200 מיליארד דולר ברחבי העולם, אך אנבידיה נהנית מיתרון טכנולוגי, עם פלטפורמת CUDA שמחזקת מעמד מונופוליסטי.

במהלך 2025, הרחיבה אנבידיה את הפעילות, והשקיעה 2 מיליארד דולר בסינופסיס, חברת תוכנה לעיצוב שבבים, כדי להאיץ פיתוח AI. היא השיקה את משפחת Nemotron 3, מודלים פתוחים: Nano עם 30 מיליארד פרמטרים ומסגרת MoE שמגבירה תפוקה פי 4; Super עם 100 מיליארד פרמטרים; ו-Ultra עם 500 מיליארד, זמינים בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-AWS. המודלים תומכים במערכות מרובות סוכנים, עם חלון הקשר של מיליון טוקנים, ומשמשים למשימות כמו דיבוג תוכנה ותכנון אסטרטגי.

בנוסף, שיתוף הפעולה עם ממשלת ארה"ב במשימת Genesis (פרויקט לאומי את השימוש בבינה מלאכותית למטרות מדעיות) כולל השקעות ב-AI לתחומי אנרגיה, מחקר מדעי וביטחון. אנבידיה מספקת פלטפורמות כמו Apollo למזג אוויר וסימולציות, ומפתחת AI למפעלים, רובוטיקה ותאומים דיגיטליים. ב-CES 2025, חשפה מעבדת בדיקת DRIVE AI לרכבים אוטונומיים, שעברה כבר אבני דרך משמעותיות בבטיחות. בסין, אושרו מכירות H200, מה שמגדיל הכנסות פוטנציאליות ב-10%.

אילון מאסק טסלהאילון מאסק טסלה

ניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה

פסק דין תקדימי בדלאוור מבטל החלטה קודמת ומחזיר לתוקף את חבילת התגמול של אילון מאסק מ-2018, במהלך שמחזק את כוחו בטסלה ומסמן גבול חדש להתערבות משפטית בהחלטות בעלי מניות

רן קידר |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

בית המשפט העליון של מדינת דלאוור קיבל בסוף השבוע את ערעורו של אילון מאסק והחזיר לתוקף את חבילת השכר שאושרה לו בטסלה Tesla -0.45%   בשנת 2018, לאחר שערכת בית משפט נמוכה יותר ביטל אותה לפני כשנתיים. אותה החלטה קודמת, שניתנה לאחר משפט מתוקשר, קבעה כי הליך האישור של החבילה היה פגום, כי דירקטוריון טסלה פעל תחת השפעתו של מאסק, וכי בעלי המניות לא קיבלו את מלוא המידע הדרוש. השופטת אף הגדירה אז את היקף התגמול ככזה כחריג, שהיקפו בלתי נתפס.

כעת קבע בית המשפט העליון כי עצם ביטול החבילה היה מהלך בלתי הוגן כלפי מאסק, שכן הוא הותיר אותו ללא כל תגמול עבור שש שנות עבודה שבהן הוביל את טסלה לצמיחה דרמטית. בפסק הדין נכתב כי הסעד שנבחר בערכאה הקודמת, ביטול מוחלט של ההסכם, חרג מהאיזון הראוי בין פיקוח שיפוטי לבין רצון בעלי המניות.

המשמעות האופרטיבית של החבילה

חבילת התגמול מ־2018 נבנתה כתוכנית חריגה בהיקפה, שהתבססה כולה על יעדים שאפתניים במיוחד. היא כללה 12 "מנות" של אופציות, שהיו אמורות להבשיל רק אם טסלה תעמוד ביעדי שווי שוק ותפעול שנראו אז דמיוניים בעיני רבים. בפועל, החברה עמדה ביעדים הללו, אך מאסק לא מימש את האופציות בשל ההליך המשפטי שהתנהל במקביל. מאז, מניית טסלה זינקה משמעותית, וכיום מוערך שווי החבילה בכ-139 מיליארד דולר.

עם זאת, עבור מאסק, האיש העשיר ביותר בעולם, הכסף אינו בהכרח בראש מעייניו בהקשר הזה. הסיפור מבחינתו הוא שליטה. מימוש האופציות צפוי להעלות את חלקו בטסלה מכ-12.4% לכ-18.1% מבסיס מניות מורחב, ובכך לחזק את כוח ההצבעה שלו ואת יכולתו להשפיע על עתיד החברה. מאסק חזר והבהיר בשנים האחרונות כי שליטה היא תנאי מרכזי עבורו להמשך מחויבות עמוקה לטסלה, במיוחד על רקע מעורבותו במיזמים נוספים כמו SpaceX, חברת הבינה המלאכותית xAI ופלטפורמת X.

ההשלכות על טסלה ועל שוק ההון

הפסיקה מהווה סיום אפשרי לאחד המאבקים התאגידיים הבולטים של השנים האחרונות, אך גם פותחת דיון רחב יותר על גבולות השכר והכוח של מנכ"לים בחברות ציבוריות. מצד אחד, עורכי הדין שהובילו את התביעה נגד מאסק טענו כי מדובר בניצחון עקרוני שכבר הושג בערכאה הראשונה, כאשר הדירקטוריון ובעל השליטה הועמדו לביקורת על הפרת חובות אמון. מצד שני, העליון שידר מסר ברור שלפיו בתי המשפט צריכים להיזהר מלהתערב בהחלטות שאושרו ברוב גדול על ידי בעלי המניות עצמם.