מדיניות הפד' פגעה בעובדים ובחסכונותיהם, והגדילה את אי השוויון
הכנס השנתי של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) בג'קסון הול הולך לעסוק בנושא של מדיניות מקרו כלכלית בכלכלה לא שוויונית. נראה שבכירי הפד רוצים לתת לעצמם מחמאות על המדיניות המרחיבה שלהם. מנקודת המבט שלהם, המדיניות המרחיבה מאוד שהפד נקט בה מאז שהחל משבר הקורונה, עזרה לשמור על מקומות עבודה רבים בתקופה שהקורונה השאירה עובדים רבים בבית, ותרמה מאוד ליצירה של מקומות עבודה בשלב הנוכחי, שבו האמריקאים מנסים ללמוד לחיות עם הקורונה.
יש משהו בנקודת המבט של הפד. האבטלה בארה"ב טיפסה מ-3.5% לפני הקורונה ל-14.8% באפריל 2020. מאז, היא בירידה די מהירה, ונכון ליולי 2021 היא הייתה 5.4%. נכון שהנתון הזה קצת מטעה, כי כ-1.7% מהאמריקאים פרשו משוק העבודה בעקבות הקורונה ועוד לא חזרו, כך שהפגיעה בשוק העבודה היא גרועה יותר מכפי שאפשר לחשוב אם מסתכלים רק על נתוני האבטלה. אבל עדיין, בכל מה שקשור לתעסוקה, המדיניות המרחיבה של הפד בהחלט סיפקה את הסחורה.
אבל כותרת המפגש של הפד לא מדברת על חזרה לתעסוקה, אלא על אי-שוויון. בתחום הזה, המדיניות של הפד דווקא תרמה להרעה במצב, לא לשיפור שלו. ההרחבות המוניטריות שהפד מתגאה בהן (בצדק) עזרו אומנם להחזיר עובדים לשוק העבודה, אבל יש לזה מחיר.
חלק אחד מהמחיר הוא האינפלציה. האינפלציה בארה"ב הגיעה בחודשים האחרונים ל-5.4% בקצב שנתי, והיא צפויה להישאר גבוהה יחסית גם בחודשים הבאים. האינפלציה הזאת שוחקת את השכר של העובדים, למרות העלייה המסוימת בשכר הממוצע. חלק שני מהמחיר הוא שחיקת החסכונות של העובדים.
- שיא של 4 שנים בבקשות החוזרות לדמי אבטלה בארה"ב
- לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כשהאינפלציה גבוהה, והריביות באפיקים הסולידיים מאוד נמוכות, החסכונות של העובדים נפגעים. בהתחשב בכך שלחלק גדול מהאמריקאים יש מעט יחסית חסכונות ארוכי טווח, המשמעות היא שהם לא יוכלו להסתמך על החסכונות האלו כשהם יגיעו לגיל פרישה. כך שהמדיניות של הפד אומנם תורמת להחזרת עובדים לשוק העבודה, אבל הם עושים את זה בשכר ריאלי נמוך יותר, ועם פחות חסכונות. את המחיר הם יגלו כשיגיעו לגיל שבו הם ירצו לפרוש, ויבינו שאין להם ברירה אלא להמשיך לעבוד כל עוד הם מסוגלים.
בכל מה שנוגע לאי שוויון, יש מחיר נוסף. העשירון העליון של אמריקאים מחזיק בכ-90% מכלל האחזקות של משקי בית אמריקאים במניות. ההרחבות המוניטריות שביצע הפד העלו את ה-S&P500 בכמעט 20% ב-12 החודשים האחרונים, ובכ-36% לעומת התקופה שלפני הקורונה. אז נכון שלרוב האמריקאים יש החזקה כלשהי במניות, כך שכולם נהנים מזה. אבל המרוויחים הגדולים הם מי שנמצאים בעשירון העליון, כשגם אלו שבשלושת העשירונים הבאים מרוויחים לא מעט. האמריקאים שבחצי התחתון של התפלגות ההכנסות מרוויחים מהעלייה במניות מעט מאוד, אם בכלל.
כך שהפד יכול לדבר על מדיניות מקרו-כלכלית בעולם עם אי-שוויון, אבל לא ברור מה הוא יכול לעשות כדי לשפר את המצב. למעשה, המדיניות שלו רק מחמירה את המצב, לא משפרת אותו, והיכולת שלו לשנות את זה כמעט ולא קיימת, כי כלים מוניטריים לא נועדו להתמודד עם אי שוויון. כך שהמקסימום שבפד יכולים לעשות, זה להתמקד בלתת עצות לממשלה. גם זה משהו.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
- 3.משקיע 28/08/2021 21:43הגב לתגובה זוסוציאליזם = לבר הרבה על שיוויון = לדפור כמה שיותר את מעמד הביניים ולחלק כמה שיותר לעשירים המקורבים שהם גם סוציאליסטים
- 2.עמך 28/08/2021 16:56הגב לתגובה זוכולל בנק ישראל ,אלק,בנק של בנקאים ועשירים. זה לגרום להעברת עושר לאפיון עליון על חשבון משלם המיסים. דוד החוסכים לפנסיונרים זו אחת המטרות שלהם. צריך לבטל את מוסד הבנק מרכזי שעושה יותר נזק מתועלת לעצמך כמוני .ויפה שעה אחת קודם.
- 1.צודק לחלוטין (ל"ת)הברבור הירוק 28/08/2021 00:21הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
