תעסוקה ארה"ב
צילום: iStock

מדיניות הפד' פגעה בעובדים ובחסכונותיהם, והגדילה את אי השוויון

העשירון העליון של האמריקאים מחזיק ב-90% מכלל האחזקות של משקי הבית במניות - המרוויחים הגדולים ממדיניות הפד' הם העשירים, אבל לא הציבור הרחב. אז הפד' יכול לדבר על מדיניות מקרו-כלכלית בעולם של אי שוויון - אבל המדיניות שלו אחראית לכך במדיה רבה
דר' אביחי שניר | (3)

הכנס השנתי של הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) בג'קסון הול הולך לעסוק בנושא של מדיניות מקרו כלכלית בכלכלה לא שוויונית. נראה שבכירי הפד רוצים לתת לעצמם מחמאות על המדיניות המרחיבה שלהם. מנקודת המבט שלהם, המדיניות המרחיבה מאוד שהפד נקט בה מאז שהחל משבר הקורונה, עזרה לשמור על מקומות עבודה רבים בתקופה שהקורונה השאירה עובדים רבים בבית, ותרמה מאוד ליצירה של מקומות עבודה בשלב הנוכחי, שבו האמריקאים מנסים ללמוד לחיות עם הקורונה.

 

יש משהו בנקודת המבט של הפד. האבטלה בארה"ב טיפסה מ-3.5% לפני הקורונה ל-14.8% באפריל 2020. מאז, היא בירידה די מהירה, ונכון ליולי 2021 היא הייתה 5.4%. נכון שהנתון הזה קצת מטעה, כי כ-1.7% מהאמריקאים פרשו משוק העבודה בעקבות הקורונה ועוד לא חזרו, כך שהפגיעה בשוק העבודה היא גרועה יותר מכפי שאפשר לחשוב אם מסתכלים רק על נתוני האבטלה. אבל עדיין, בכל מה שקשור לתעסוקה, המדיניות המרחיבה של הפד בהחלט סיפקה את הסחורה.

 

אבל כותרת המפגש של הפד לא מדברת על חזרה לתעסוקה, אלא על אי-שוויון. בתחום הזה, המדיניות של הפד דווקא תרמה להרעה במצב, לא לשיפור שלו. ההרחבות המוניטריות שהפד מתגאה בהן (בצדק) עזרו אומנם להחזיר עובדים לשוק העבודה, אבל יש לזה מחיר.

 

חלק אחד מהמחיר הוא האינפלציה. האינפלציה בארה"ב הגיעה בחודשים האחרונים ל-5.4% בקצב שנתי, והיא צפויה להישאר גבוהה יחסית גם בחודשים הבאים. האינפלציה הזאת שוחקת את השכר של העובדים, למרות העלייה המסוימת בשכר הממוצע. חלק שני מהמחיר הוא שחיקת החסכונות של העובדים.

 

כשהאינפלציה גבוהה, והריביות באפיקים הסולידיים מאוד נמוכות, החסכונות של העובדים נפגעים. בהתחשב בכך שלחלק גדול מהאמריקאים יש מעט יחסית חסכונות ארוכי טווח, המשמעות היא שהם לא יוכלו להסתמך על החסכונות האלו כשהם יגיעו לגיל פרישה. כך שהמדיניות של הפד אומנם תורמת להחזרת עובדים לשוק העבודה, אבל הם עושים את זה בשכר ריאלי נמוך יותר, ועם פחות חסכונות. את המחיר הם יגלו כשיגיעו לגיל שבו הם ירצו לפרוש, ויבינו שאין להם ברירה אלא להמשיך לעבוד כל עוד הם מסוגלים.

 

בכל מה שנוגע לאי שוויון, יש מחיר נוסף. העשירון העליון של אמריקאים מחזיק בכ-90% מכלל האחזקות של משקי בית אמריקאים במניות. ההרחבות המוניטריות שביצע הפד העלו את ה-S&P500 בכמעט 20% ב-12 החודשים האחרונים, ובכ-36% לעומת התקופה שלפני הקורונה. אז נכון שלרוב האמריקאים יש החזקה כלשהי במניות, כך שכולם נהנים מזה. אבל המרוויחים הגדולים הם מי שנמצאים בעשירון העליון, כשגם אלו שבשלושת העשירונים הבאים מרוויחים לא מעט. האמריקאים שבחצי התחתון של התפלגות ההכנסות מרוויחים מהעלייה במניות מעט מאוד, אם בכלל.

 

כך שהפד יכול לדבר על מדיניות מקרו-כלכלית בעולם עם אי-שוויון, אבל לא ברור מה הוא יכול לעשות כדי לשפר את המצב. למעשה, המדיניות שלו רק מחמירה את המצב, לא משפרת אותו, והיכולת שלו לשנות את זה כמעט ולא קיימת, כי כלים מוניטריים לא נועדו להתמודד עם אי שוויון. כך שהמקסימום שבפד יכולים לעשות, זה להתמקד בלתת עצות לממשלה. גם זה משהו.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

ד"ר אביחי שניר

המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משקיע 28/08/2021 21:43
    הגב לתגובה זו
    סוציאליזם = לבר הרבה על שיוויון = לדפור כמה שיותר את מעמד הביניים ולחלק כמה שיותר לעשירים המקורבים שהם גם סוציאליסטים
  • 2.
    עמך 28/08/2021 16:56
    הגב לתגובה זו
    כולל בנק ישראל ,אלק,בנק של בנקאים ועשירים. זה לגרום להעברת עושר לאפיון עליון על חשבון משלם המיסים. דוד החוסכים לפנסיונרים זו אחת המטרות שלהם. צריך לבטל את מוסד הבנק מרכזי שעושה יותר נזק מתועלת לעצמך כמוני .ויפה שעה אחת קודם.
  • 1.
    צודק לחלוטין (ל"ת)
    הברבור הירוק 28/08/2021 00:21
    הגב לתגובה זו
פארוק פתיח אוזר (רשתות)פארוק פתיח אוזר (רשתות)

הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי

מנכ"ל פלטפורמת הקריפטו שקרסה נמצא מת בכלא בטורקיה. ההערכות שזו התאבדות; ומנגד, בארה"ב: טראמפ מספק חנינה למלך זירות הקריפטו

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

פארוק פתיח אוזר, שהורשע בהונאה ונידון ליותר מ‑11 אלף שנות מאסר, נמצא מת בכלא בטורקיה. הנסיבות עדיין נחקרות, ההערכה הרווחת היא שהוא התאבד. פארוק פתיח אוזר יזם ועד מאחרי הקריסה של פלטפורמת הקריפטו, Thodex שהפכה לאחת מההונאות הגדולות בעולם הקריפטו. ההונאה מוערכת במעל 2 מיליארד דולר. 

Thodex נוסדה בשנת 2017 והציגה עצמה כפלטפורמה חדשנית למסחר במטבעות דיגיטליים. אוזר, שעזב את לימודיו בגיל תיכון, הצליח למשוך מאות אלפי משתמשים טורקים שהשתמשו בזירה לצורכי השקעה, מסחר והמרת מטבעות\ עמד בראש הפלטפורמה שהיתה בעצם סוג של פרמידה. 

באפריל 2021, הפעילות הופסקה באופן פתאומי. אוזר נמלט מהמדינה לאלבניה והותיר את המשתמשים  בלי כיסוי לנכסים שלהם.  בהתחלה התביעה העריכה כי מדובר בהונאה של עשרות מיליוני דולרים אך מהר מאוד הבינו שמדובר  בהונאה של מעל 2 מיליארד דולר.

הרשעה תקדימית

בשנת 2022, לאחר הסגרה מאלבניה, הועמד אוזר לדין יחד עם בני משפחתו ומקורבים נוספים. ב‑2023, בית המשפט הטורקי גזר עליו עונש דרמטי: 11,196 שנות מאסר - עונש סימבולי שמשקף את החומרה שהרשויות מייחסות לעבירות מסוג זה.

הקריסה של Thodex והיקף הנזק שגרמה עוררו דיון נרחב בטורקיה ובעולם לגבי הצורך בפיקוח רגולטורי הדוק יותר על תחום הקריפטו. במדינה שבה שיעור האינפלציה גבוה, מטבע הקריפטו נתפס בעיני רבים כחלופה להשקעה, מה שהגביר את החשיפה לסיכונים משמעותיים והוביל להצלחה גדולה של הפלטפורמה הזו לצד פלטפורמות אחרות. חשוב להבין כי פלטפורמות אלו יכולות להיות לא מפוקחות, ולספק נתונים שקריים לחלוטין. דמיינו שתאם רוכשים מטבעות קריפטו תחת פלטפורמה לא מפוקחת. אתם רואים את המטבעות בחשבון הפלטפורמה - אבל אף אחד לא מתחייב שמה שאתם רואים באמת נמצא שם. זה לא בנק שמפוקח באופן שוטף וידוע שהכסף קיים. כאן, אפשר לייצר תמונת שווא של נכסי קריפטו למרות שהמנהלים יכולים משוך את הכסף לחשבונם הפרטי. 

שבתאי אדלרסברג מנכל אודיוקודס קרדיט: תמר מצפישבתאי אדלרסברג מנכל אודיוקודס קרדיט: תמר מצפי
דוחות

הכנסות אודיוקודס עלו ב-2.2% ל-61.5 מיליון דולר; הרווח למניה עקף את הצפי

הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר והרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר לעומת ציפייה ל-0.08 דולר; חששות מנגיסה של ה-AI ברווחי החברה הפילו את המניה ב-15% מתחילת השנה - מה המכפיל שלה?

מנדי הניג |

אודיוקודס, שיושבת באור יהודה, מפרסמת את התוצאותיה הכספיות לרבעון השלישי עם עלייה של 2.2% בהכנסות לרמה של 61.5 מיליון דולר. החברה, שנוסדה בתחילת שנות ה-90 עברה בשנים האחרונות שינוי משמעותי - ממכירת מוצרי תקשורת חומרתיים למודל עסקי מבוסס תוכנה, שירותים ובינה מלאכותית, והיא נחשבת כיום לאחת מהשחקניות הבולטות בתחום ה-VoiceAI הארגוני.


מניית אודיוקודס 2.67%   ירדה אתמול ב-1.1% ומשלימה בזה ירידה של כ-15% מתחילת השנה וכ-12% בשנה האחרונה. עם זאת, בטרום המסחר המניה מגיבה בחיוב לתוצאות ועולה בכ-2% כשהחברה נסחרת לפי שווי שוק של כ-257 מיליון דולר. הרווח למניה על בסיס Non-GAAP הגיע ל-0.17 דולר לעומת התחזית שעמדה על 0.08 דולר. היא מרוויחה בקצב די דומה ב-3 רבעונים האחרונים, 4 מיליון דולר ברבעון מה שנותן לה מכפיל של סביב 19, חברות בתחום התקשורת מקבלות מכפילים יותר גבוהים של סביב ה-25 אבל אי אפשר להשוות אותה בדיוק לממוצע בסקטור בשל אופי מודל הפעילות.

המניה של אודיוקודס יורדת בתקופה האחרונה בעיקר כי המשקיעים מתקשים להבין אם הכיוון החדש שלה באמת יעבוד. במשך שנים החברה הרוויחה ממכירת ציוד תקשורת - מכשירים פיזיים כמו שערים ומערכות קול לארגונים. עכשיו היא מנסה להפוך לחברת תוכנה שמוכרת שירותים בענן ובינה מלאכותית, וזה שינוי שדורש זמן, השקעות גדולות ופוגע בינתיים ברווחיות. במקביל, התחרות בתחום התמלול האוטומטי וה-AI התקשורתי מאוד גדלה, מיקרוסופט, גוגל וגם זום בעצמה כבר מציעות שירותים דומים שלפעמים הם חלק  מהמערכת הקיימת ובלי תוספת תשלום.

הפתרונות של אודיוקודס, כמו מערכת Meeting Insights, יודעים לתמלל שיחות בזום או בטימס, לזהות דוברים ולהפיק סיכום או תובנות. החידוש שלה הוא בגרסה המקומית, Meeting Insights On-Prem, שמאפשרת לארגונים רגישים להוצאת שיחות ארגוניות החוצה כמו ארגונים ביטחוניים, מוסדות פיננסיים או רפואיים - להריץ את כל ה-AI בתוך השרתים הפנימיים שלהם, בלי לשלוח מידע לענן. זה יתרון אמיתי כשמדובר בגופים שלא יכולים להרשות לעצמם חשיפה של דאטה, אבל צריכים לזכור שזה גם שוק קטן יחסית.



תוצאות הרבעון השלישי



ההכנסות הסתכמו ב-61.5 מיליון דולר לעומת 60.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההכנסות משירותים הגיעו ל-30.9 מיליון דולר, והיוו 50.3% מסך ההכנסות. שיעור הרווח הגולמי לפי כללי GAAP עמד על 65.5%, והרווח התפעולי על 6.6%. הרווח הנקי (GAAP) עמד על 2.7 מיליון דולר, או 0.10 דולר למניה בדילול מלא.