נשיא איגוד לשכות המסחר על סיוע האוצר לענף התרבות: תפיסה שגויה

הבוקר דווח כי משרדי האוצר והתרבות והספורט חתמו על מתווה סיוע לענף התרבות במסגרתו יעניקו כ-144 מיליון שקל בצורה של מתווי סיוע שונים. בתגובה לכך אמר עו"ד אוריאל לין כי המהלך מעיד על תפיסה קלוקלת של אוצר המדינה למי צריך לתת סיוע וכיצד
תומר אמן | (2)

עו"ד אוריאל לין נשיא איגוד לשכות המסחר הגיב הבוקר על הודעת משרד האוצר ומשרד התרבות והספורט על חבילת הסיוע לעולם התרבות ואמר כי על אף שיש לברך את השרים על כך ש הבינו את מצוקת הענף כתוצאה מהתפרצות וריאנט האומיקרון של נגיף הקורונה, מהלך זה מעיד על שגיאה בתפיסת היסוד של אוצר המדינה למי צריך לתת פיצוי מתי ואיך. 

עוד אמר לין כי פיצוי לא צריך להינתן על בסיס ענפי אלא ברמת העסק הבודד ולכל עסק במדינה על פי מידת הפגיעה בו. "הקריטריון המכריע חייב להיות מבוסס על הגינות ושוויון" אומר לין, "כל עסק שנפגע פגיעת אמת משמעותית כתוצאה ממצב החירום זכאי לקבל פיצוי, ולא מחמת שיוכו הענפי. כספי פיצויים צריכים לזרום נטו לעסקים ולעובדים ולא דרך מתווכים ומוסדות ביניים." הוסיף. 

 

לדבריו, הגישה הענפית במתן פיצוי לא תמיד אפקטיבית בהשגת המטרה, שכן לא תמיד ברור איך הזרמת הכספים משיגה את התכלית האמתית של פיצוי העסק הבודד. לתפיסה הענפית יש לצרף שורה ארוכה של ענפי כלכלה כמו תיירות חוץ, בתי הארחה, מסעדות, אולמות אירועים, מפיקי אירועים וכדומה, שנפגעו קשה.

עוד מוסיף לין כי אסור לנהוג באופן סלקטיבי לאיזה ענף יש לתת סיוע גדול יותר ולאיזה ענף לתת סיוע מופחת. על פיו אלו הם קריטריונים שאין בהם אחידות והם מייצרים מצב של אי שוויון. לסיום הדגיש כי שיטה זו של מתן פיצוי ברמת העסק הבודד, ללא התייחסות לאיזה ענף כלכלי העסק שייך, גובשה במלחמת לבנון השנייה ויושמה בהצלחה רבה בעתות מלחמה ומשבר, אך אינה תשיג בהכרח תוצאה דומה במקרה זה. 

ביקורת נשיא איגוד הלשכות הגיעה לאחר שהבוקר הודיעו משרדי האוצר והתרבות והספורט כי סיכמו על חבילת סיוע לעולם התרבות אשר יכלול תמיכה בשחקנים, עובדי במה, אומנים עצמאיים, תמיכה באומנים המופיעים במסגרת סל תרבות והצגות ילדים, מוסדות התרבות והיכלי התרבות. 

חבילת הסיוע צפויה לכלול 28 מיליון שקלים שיועברו למוסדות תרבות שימשיכו להעסיק עובדים באופן רציף וכן ישמשו לשלם לעובדים העצמאיים שהיו שותפים בכל מופע, הצגה או אירוע שבוטלו, 10 מיליון שקלים לצורך סיוע לאומנים שעובדים תחת סל תרבות ושנפגעו באופן מהותי בשל הירידה בפעילויות ובמופעים לילדים בבתי הספר ובכלל - בעיקר באמצעות רכש מאות מופעים מכלל האומנים על ידי המדינה, 50 מיליון שקלים שיועברו לרשויות המקומיות עבור פעילויות תרבות, 12 מיליון שקלים שיופנו למופעים בדגש על הזמנה וסיוע דרך היכלי התרבות בערים שיש תחתם היכלים וכן 38 מיליון שקלים שיועברו דרך מבחן סל"ע שמשרד התרבות מחדש בשנה זו.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    הוא מדבר על ענפים מתקופת הדינוזאורים? (ל"ת)
    דור 19/01/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צודק. למה שייכות ענפית רלוונטית לפגיעה בעסק מסוים. (ל"ת)
    ש-13 19/01/2022 13:43
    הגב לתגובה זו
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.