שמואל אברמזון
צילום: דוברות משרד האוצר

האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה

מנתונים שפרסם הכלכלן הראשי עולה עוד כי בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו. בנוסף, מבין המסים הישירים, התשלום לביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי למשקי בית שבעשירון הראשון ועד העשירון השמיני
עוזי גרסטמן | (2)

בחלוקה לעשירונים, שיעור המסים העקיפים מההכנסה ירד ב-2021 בצורה עקבית מ-42% עד לשיעור של 9% בלבד בעשירון העליון, ומנגד שיעור המסים הישירים עולה מ-8% ל-42% בעשירון העליון. כך עולה מנתוני תחולת המס ל-2021, שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

אם מחברים את המסים הישירים והעקיפים, הגיע שיעור כלל המסים על פי החישוב המורחב (כל המסים שניתן לאמוד באמצעות סקר ההוצאות, כמו כלל המסים העקיפים וכו') ב-2021 ל-49% מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון. הוא ירד לטווח של 31%-36% מההכנסה ברוטו בעשירונים השני עד השמיני, ואז עלה ל-40% ול־51% מההכנסה ברוטו בעשירונים התשיעי והעשירי, בהתאמה. כלומר כשיעור מההכנסה שילמו הכי הרבה מסים העשירונים הראשון והעשירי.

על אף הכנסתם הנמוכה של מי שנמצאים בעשירונים הנמוכים, והעובדה שהם נמצאים מתחת לסף מס הכנסה על יחידים, הרי שהם משלמים דמי ביטוח לאומי ומע"מ בשיעורים גבוהים ביחס להכנסתם. מבין המסים הישירים, התשלום לדמי הביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי עבור משקי בית שנמצאים בעשירון הראשון ועד העשירון השמיני.

מס ההכנסה על יחידים ומס החברות הם מסים פרוגרסיביים, ושיעורם עולה עם העלייה בעשירוני ההכנסה - והוא אף עולה בצורה חדה בעשירון העליון. מע"מ הוא מס רגרסיבי ביחס להכנסה. עבור ששת העשירונים הנמוכים ביותר, המע"מ מהווה את סעיף המס הגבוה ביותר מכלל המסים. בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו, שכן ההוצאה, המהווה בסיס לתשלום המע"מ, גבוהה באופן ניכר מההכנסה. אם נתבונן בשיעורי המע"מ מההוצאה ולא מההכנסה, נקבל תמונה רגרסיבית פחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

למרות השפעתם הרבה של המסים העקיפים על אי השוויון, סקירת ספרות בנושא מגלה שרוב המחקרים בעולם בוחנים את תחולת המסים הישירים בלבד. גם נתוני אי השוויון שמפורסמים על ידי הביטוח הלאומי בישראל, כוללים התייחסות למסים הישירים בלבד.

מחקר של Blasco, Guillaud ו-Zemmour מ-2020 העלה כי המסים העקיפים (ללא מסי נדל"ן) מגבירים את אי השוויון, שנמדד באמצעות מדד ג'יני, בכל המדינות שהשתתפו במחקר. על פי מדד זה, ישראל ממוקמת במקום השביעי מתוך 19 המדינות שנבחנו במחקר, כולן מדינות OECD - מלבד דרום אפריקה. ביחס למסים הישירים, המסים העקיפים מגדילים את אי השוויון, אך פוגעים פחות בצמיחה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 02/07/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    שילמו ??? באמת ??? מהכסף של מי בדיוק , מהכסף שהמונופולים והבנקים עושקים את האזרחים , לפחות גובים מהם קצת מס
  • 1.
    תמיד זעקתי על מס הגולגולת - המע"מ - המס ההכי לא שוויוני (ל"ת)
    ישראל ישראלי 02/07/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "סעודיה יכולה להיות לקוח משמעותי לכיפת ברזל"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".