שמואל אברמזון
צילום: דוברות משרד האוצר

האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה

מנתונים שפרסם הכלכלן הראשי עולה עוד כי בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו. בנוסף, מבין המסים הישירים, התשלום לביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי למשקי בית שבעשירון הראשון ועד העשירון השמיני
עוזי גרסטמן | (2)

בחלוקה לעשירונים, שיעור המסים העקיפים מההכנסה ירד ב-2021 בצורה עקבית מ-42% עד לשיעור של 9% בלבד בעשירון העליון, ומנגד שיעור המסים הישירים עולה מ-8% ל-42% בעשירון העליון. כך עולה מנתוני תחולת המס ל-2021, שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

אם מחברים את המסים הישירים והעקיפים, הגיע שיעור כלל המסים על פי החישוב המורחב (כל המסים שניתן לאמוד באמצעות סקר ההוצאות, כמו כלל המסים העקיפים וכו') ב-2021 ל-49% מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון. הוא ירד לטווח של 31%-36% מההכנסה ברוטו בעשירונים השני עד השמיני, ואז עלה ל-40% ול־51% מההכנסה ברוטו בעשירונים התשיעי והעשירי, בהתאמה. כלומר כשיעור מההכנסה שילמו הכי הרבה מסים העשירונים הראשון והעשירי.

על אף הכנסתם הנמוכה של מי שנמצאים בעשירונים הנמוכים, והעובדה שהם נמצאים מתחת לסף מס הכנסה על יחידים, הרי שהם משלמים דמי ביטוח לאומי ומע"מ בשיעורים גבוהים ביחס להכנסתם. מבין המסים הישירים, התשלום לדמי הביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי עבור משקי בית שנמצאים בעשירון הראשון ועד העשירון השמיני.

מס ההכנסה על יחידים ומס החברות הם מסים פרוגרסיביים, ושיעורם עולה עם העלייה בעשירוני ההכנסה - והוא אף עולה בצורה חדה בעשירון העליון. מע"מ הוא מס רגרסיבי ביחס להכנסה. עבור ששת העשירונים הנמוכים ביותר, המע"מ מהווה את סעיף המס הגבוה ביותר מכלל המסים. בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו, שכן ההוצאה, המהווה בסיס לתשלום המע"מ, גבוהה באופן ניכר מההכנסה. אם נתבונן בשיעורי המע"מ מההוצאה ולא מההכנסה, נקבל תמונה רגרסיבית פחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

למרות השפעתם הרבה של המסים העקיפים על אי השוויון, סקירת ספרות בנושא מגלה שרוב המחקרים בעולם בוחנים את תחולת המסים הישירים בלבד. גם נתוני אי השוויון שמפורסמים על ידי הביטוח הלאומי בישראל, כוללים התייחסות למסים הישירים בלבד.

מחקר של Blasco, Guillaud ו-Zemmour מ-2020 העלה כי המסים העקיפים (ללא מסי נדל"ן) מגבירים את אי השוויון, שנמדד באמצעות מדד ג'יני, בכל המדינות שהשתתפו במחקר. על פי מדד זה, ישראל ממוקמת במקום השביעי מתוך 19 המדינות שנבחנו במחקר, כולן מדינות OECD - מלבד דרום אפריקה. ביחס למסים הישירים, המסים העקיפים מגדילים את אי השוויון, אך פוגעים פחות בצמיחה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 02/07/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    שילמו ??? באמת ??? מהכסף של מי בדיוק , מהכסף שהמונופולים והבנקים עושקים את האזרחים , לפחות גובים מהם קצת מס
  • 1.
    תמיד זעקתי על מס הגולגולת - המע"מ - המס ההכי לא שוויוני (ל"ת)
    ישראל ישראלי 02/07/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"