האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
בחלוקה לעשירונים, שיעור המסים העקיפים מההכנסה ירד ב-2021 בצורה עקבית מ-42% עד לשיעור של 9% בלבד בעשירון העליון, ומנגד שיעור המסים הישירים עולה מ-8% ל-42% בעשירון העליון. כך עולה מנתוני תחולת המס ל-2021, שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
אם מחברים את המסים הישירים והעקיפים, הגיע שיעור כלל המסים על פי החישוב המורחב (כל המסים שניתן לאמוד באמצעות סקר ההוצאות, כמו כלל המסים העקיפים וכו') ב-2021 ל-49% מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון. הוא ירד לטווח של 31%-36% מההכנסה ברוטו בעשירונים השני עד השמיני, ואז עלה ל-40% ול־51% מההכנסה ברוטו בעשירונים התשיעי והעשירי, בהתאמה. כלומר כשיעור מההכנסה שילמו הכי הרבה מסים העשירונים הראשון והעשירי.
- איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?
- כולם מדברים על אי שוויון, אף אחד לא מדבר על הקבוצה שמרוצה מהמצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על אף הכנסתם הנמוכה של מי שנמצאים בעשירונים הנמוכים, והעובדה שהם נמצאים מתחת לסף מס הכנסה על יחידים, הרי שהם משלמים דמי ביטוח לאומי ומע"מ בשיעורים גבוהים ביחס להכנסתם. מבין המסים הישירים, התשלום לדמי הביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי עבור משקי בית שנמצאים בעשירון הראשון ועד העשירון השמיני.
מס ההכנסה על יחידים ומס החברות הם מסים פרוגרסיביים, ושיעורם עולה עם העלייה בעשירוני ההכנסה - והוא אף עולה בצורה חדה בעשירון העליון. מע"מ הוא מס רגרסיבי ביחס להכנסה. עבור ששת העשירונים הנמוכים ביותר, המע"מ מהווה את סעיף המס הגבוה ביותר מכלל המסים. בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו, שכן ההוצאה, המהווה בסיס לתשלום המע"מ, גבוהה באופן ניכר מההכנסה. אם נתבונן בשיעורי המע"מ מההוצאה ולא מההכנסה, נקבל תמונה רגרסיבית פחות.
- מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
- 10 המגדלים הגבוהים בעולם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
למרות השפעתם הרבה של המסים העקיפים על אי השוויון, סקירת ספרות בנושא מגלה שרוב המחקרים בעולם בוחנים את תחולת המסים הישירים בלבד. גם נתוני אי השוויון שמפורסמים על ידי הביטוח הלאומי בישראל, כוללים התייחסות למסים הישירים בלבד.
מחקר של Blasco, Guillaud ו-Zemmour מ-2020 העלה כי המסים העקיפים (ללא מסי נדל"ן) מגבירים את אי השוויון, שנמדד באמצעות מדד ג'יני, בכל המדינות שהשתתפו במחקר. על פי מדד זה, ישראל ממוקמת במקום השביעי מתוך 19 המדינות שנבחנו במחקר, כולן מדינות OECD - מלבד דרום אפריקה. ביחס למסים הישירים, המסים העקיפים מגדילים את אי השוויון, אך פוגעים פחות בצמיחה.
- 2.שלמה 02/07/2024 16:00הגב לתגובה זושילמו ??? באמת ??? מהכסף של מי בדיוק , מהכסף שהמונופולים והבנקים עושקים את האזרחים , לפחות גובים מהם קצת מס
- 1.תמיד זעקתי על מס הגולגולת - המע"מ - המס ההכי לא שוויוני (ל"ת)ישראל ישראלי 02/07/2024 15:47הגב לתגובה זו
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
מדריך מקיף על טופס 17 - כל מה שצריך לדעת
מה זה טופס 17, איך לקבל את הטופס ושאלות ותשובות נוספות
טופס 17 במערכת הבריאות הישראלית פועל מנגנון חשוב שמאפשר למבוטח בקופת החולים לקבל טיפול או בדיקה רפואית במוסד חיצוני, שאינו חלק ישיר מהקופה שלו. המסמך המרכזי בתהליך זה נקרא טופס 17 – “טופס התחייבות”. כשמבוטח מופנה לטיפול חיצוני, עליו לבקש מראש מהקופה התחייבות בכתב (טופס 17), כדי לוודא שהקופה תישא בעלות השירות. ללא התחייבות כזו, המבוטח עלול להידרש לתשלום מלא מהכיס שלו.
הטופס נדרש בעיקר
בשירותים רפואיים חיצוניים – בדיקות הדמיה (MRI, CT), אשפוזים פרטיים או במוסד שלא מופעל על‑ידי הקופה, טיפולים במכונים חיצוניים ועוד. הליך הבקשה כולל פנייה לקופת החולים, בדרך כלל עם הפנייה מרופא המטפל או מסמכים רפואיים רלוונטיים, בקשת התחייבות, קבלת החלטה והנפקת
הטופס. לעיתים, קופת החולים גובה תשלום השתתפות עצמית עבור הנפקת הטופס, בהתאם למדיניות הקופה.
למרות רפורמות שמטרתן להגביר את בחירת המטופל ולהקל על ההליך – טופס 17 נשאר חלק בלתי נפרד ממסלול קבלת טיפול מחוץ לקופה.
קישורים ישירים לקופות החולים וטפסים
6 שאלות ותשובות על טופס 17
מהי מטרת טופס 17?
זהו מסמך התחייבות
של קופת החולים כלפי נותן השירות הרפואי, הבקשה נדרשת כאשר הטיפול או הבדיקה ניתנים במוסד שאינו ישירות של הקופה. ההתחייבות עוזרת למבוטח שלא לשלם ממקורו.
באילו מקרים נדרש טופס 17?
כאשר מבוטח מופנה לטיפול, בדיקה או אשפוז מחוץ למרכז הרפואי של הקופה, למשל בדיקת MRI, אשפוז בבית חולים פרטי או ביקור במרפאת חוץ שאינה בקופה.
איך
מגישים בקשה לטופס 17?
יש לפנות לקופת החולים המבטחת, דרך אתר האינטרנט, האפליקציה או בסניף, ולהציג את ההפניה מהרופא המטפל או הזימון לטיפול. צרפו את המסמכים הרפואיים הנדרשים ובקשו התחייבות.
