שמואל אברמזון
צילום: דוברות משרד האוצר

האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה

מנתונים שפרסם הכלכלן הראשי עולה עוד כי בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו. בנוסף, מבין המסים הישירים, התשלום לביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי למשקי בית שבעשירון הראשון ועד העשירון השמיני
עוזי גרסטמן | (2)

בחלוקה לעשירונים, שיעור המסים העקיפים מההכנסה ירד ב-2021 בצורה עקבית מ-42% עד לשיעור של 9% בלבד בעשירון העליון, ומנגד שיעור המסים הישירים עולה מ-8% ל-42% בעשירון העליון. כך עולה מנתוני תחולת המס ל-2021, שפרסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

אם מחברים את המסים הישירים והעקיפים, הגיע שיעור כלל המסים על פי החישוב המורחב (כל המסים שניתן לאמוד באמצעות סקר ההוצאות, כמו כלל המסים העקיפים וכו') ב-2021 ל-49% מההכנסה ברוטו בעשירון התחתון. הוא ירד לטווח של 31%-36% מההכנסה ברוטו בעשירונים השני עד השמיני, ואז עלה ל-40% ול־51% מההכנסה ברוטו בעשירונים התשיעי והעשירי, בהתאמה. כלומר כשיעור מההכנסה שילמו הכי הרבה מסים העשירונים הראשון והעשירי.

על אף הכנסתם הנמוכה של מי שנמצאים בעשירונים הנמוכים, והעובדה שהם נמצאים מתחת לסף מס הכנסה על יחידים, הרי שהם משלמים דמי ביטוח לאומי ומע"מ בשיעורים גבוהים ביחס להכנסתם. מבין המסים הישירים, התשלום לדמי הביטוח הלאומי הוא סעיף המס העיקרי עבור משקי בית שנמצאים בעשירון הראשון ועד העשירון השמיני.

מס ההכנסה על יחידים ומס החברות הם מסים פרוגרסיביים, ושיעורם עולה עם העלייה בעשירוני ההכנסה - והוא אף עולה בצורה חדה בעשירון העליון. מע"מ הוא מס רגרסיבי ביחס להכנסה. עבור ששת העשירונים הנמוכים ביותר, המע"מ מהווה את סעיף המס הגבוה ביותר מכלל המסים. בעשירון התחתון, שיעור המע"מ מגיע ל-28% מההכנסה ברוטו, שכן ההוצאה, המהווה בסיס לתשלום המע"מ, גבוהה באופן ניכר מההכנסה. אם נתבונן בשיעורי המע"מ מההוצאה ולא מההכנסה, נקבל תמונה רגרסיבית פחות.

קיראו עוד ב"בארץ"

למרות השפעתם הרבה של המסים העקיפים על אי השוויון, סקירת ספרות בנושא מגלה שרוב המחקרים בעולם בוחנים את תחולת המסים הישירים בלבד. גם נתוני אי השוויון שמפורסמים על ידי הביטוח הלאומי בישראל, כוללים התייחסות למסים הישירים בלבד.

מחקר של Blasco, Guillaud ו-Zemmour מ-2020 העלה כי המסים העקיפים (ללא מסי נדל"ן) מגבירים את אי השוויון, שנמדד באמצעות מדד ג'יני, בכל המדינות שהשתתפו במחקר. על פי מדד זה, ישראל ממוקמת במקום השביעי מתוך 19 המדינות שנבחנו במחקר, כולן מדינות OECD - מלבד דרום אפריקה. ביחס למסים הישירים, המסים העקיפים מגדילים את אי השוויון, אך פוגעים פחות בצמיחה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 02/07/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    שילמו ??? באמת ??? מהכסף של מי בדיוק , מהכסף שהמונופולים והבנקים עושקים את האזרחים , לפחות גובים מהם קצת מס
  • 1.
    תמיד זעקתי על מס הגולגולת - המע"מ - המס ההכי לא שוויוני (ל"ת)
    ישראל ישראלי 02/07/2024 15:47
    הגב לתגובה זו
סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.

סמוטריץ ממשלהסמוטריץ ממשלה

הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי; הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי עד לסכום של 150 דולר תיכנס לתוקף עוד 21 יום 

רן קידר |

במסגרת המהלכים שמקדם שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' במאבק נגד יוקר המחיה, החליט השר להרחיב את הפטור ממע"מ על יבוא אישי. הפטור ממס על יבוא אישי לסכום של 150 דולר ייכנס לתוקף עוד 21 יום. "הצרכן הישראלי לא יכול להיות שבוי בידי טייקונים שמחזיקים במשק" אמר סמוטריץ'. 

שר האוצר מוביל שורה של צעדים להקלה בתחום יוקר המחייה ולתפיסתו פתיחת השוק תוציא מידי מונופולים וחברות ששולטות במשק את היכולת לגבות מהצרכן הישראלי מחירים גבוהים מרוב מדינות אירופה. כך למשל מחירי ההלבשה וההנעלה בישראל גבוהים ביחס לממוצע האירופאי. הפער במחירי המוצרים האלו מגיע לכ-28% מהממוצע ה-OECD. 

על פי ההערכות, ארבע חברות גדולות בתחום ההלבשה וההנעלה בישראל מחזיקות יחד בכ-40% מנתח השוק בסקטור זה ולמעשה קובעות רף מחירים גבוה ולא מוצדק לכל משקי הבית. על פי נתוני משרד האוצר כוח הקנייה של אזרחי ישראל נמוך מזה של רוב מדינות אירופה כאשר ישראל נמצאת במקום ה-22 מתוך 38 מדינות. הסיבה לכך היא רמת מחירים יקרה שמצמצמת את כוח הקנייה של האזרחים בישראל. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': ״הצרכן הישראלי משלם יותר מחברו במדינות המערב. הסיבה המרכזית לכך נעוצה בעובדה כי סקטורים שלמים מוחזקים בידי מונופולים וטייקונים שמנצלים את המשק הסגור כדי לגבות מחיר יקר ולא מוצדק מהצרכן הישראלי. החלטתי להגביר את התחרות בתחום הזה ולהוזיל בכך את סל המחייה עבור משקי הבית בישראל". השר פירסם את הצו להערות הציבור לקראת כוונתו לחתום עליו. בעוד 21 יום יוכל השר לחתום וההוזלה תיכנס לתוקף. 

הצעד מוצג לציבור כעידוד תחרות, אך גורמי המקצוע באוצר מזהירים כי מדובר במהלך של כלכלת בחירות. וויתור על הכנסות ממסים בזמן שהמשק עדיין מתמודד עם עלויות המלחמה אינו צעד זהיר ובוודאי לא כזה שהדרג המקצועי תמך בו. בצמרת האוצר מדגישים כי שנים מדברים על ביטול פטורים, לא על הרחבתם, והמהלך הנוכחי הפוך לחלוטין לאג’נדה הרשמית של המשרד.