איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?
מרבים לדבר על אי שוויון, בעיקר בתקופה שלפני בחירות. אבל כדאי לשים לב שיש הרבה דרכים למדוד אי שוויון, ולא כל מי שמתלונן על אי השוויון בישראל, מתכוון לאותם דברים. שתי חלוקות עיקריות הן - מדידה ברמה של פרטים מול מדידה ברמה של משקי בית, ומדידה ברמת ההכנסות הכלכליות (כלומר הכנסות לפני תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "ברוטו") מול מדידה ברמת ההכנסה הפנויה של משקי בית (כלומר אחרי תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "נטו").
מדידת אי שוויון ברמה של אנשים פרטיים משמשת בעיקר לצורך השוואה בין הכנסות של גברים ונשים, בין יהודים וערבים, וכו'. בהשוואות כאלו, מקובל בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסות הכלכליות, כי המטרה של המדידות היא לבדוק האם שוק העבודה מתגמל אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות בצורה שונה.
אבל כשמדברים על רמת חיים, נהוג בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסה הפנויה ברמת משקי הבית. מכיוון שהמטרה היא למדוד איש שוויון ברמת החיים, יש הגיון בלהסתכל על ההכנסה הפנויה, מכיוון שההכנסה הפנויה היא שקובעת את היכולת של אנשים לצרוך.
תרשים 1 מראה את מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה במדינות המפותחות (OECD). ככל שהערך של מדד ג'יני גבוה יותר, כך אי השוויון במדינה גבוה יותר. ניתן לראות שאי השוויון בישראל גבוה משמעותית מאשר הממוצע של המדינות המפותחות – המדינות שיש בהן אי שוויון גבוה יותר הן או מדינות שבחרו להנהיג מינימום מדינת רווחה (ארה"ב, בריטניה, קוריאה), או מדינות עם הכנסה לנפש הרבה יותר נמוכה מישראל (מקסיקו, צ'ילה, תורכיה, ליטא).
- האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
- כולם מדברים על אי שוויון, אף אחד לא מדבר על הקבוצה שמרוצה מהמצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שבגללה אי השוויון בהכנסה הפנויה בישראל גבוה היא ההתערבות הממשלתית – או ליתר דיוק, העובדה שבישראל מדברים הרבה על מדינת רווחה, אבל לא באמת עושים. במדינת רווחה, הממשלה גובה מס הכנסה גבוה מאלו שמקבלים הכנסות גבוהות, ומשתמשת בכסף כדי לתמוך באלו שיש להם הכנסות נמוכות יותר. בישראל אומנם יש מס הכנסה פרוגרסיבי, אבל הוא הרבה יותר מתון מאשר במדינות אירופאיות. לכן, למרות שאי השוויון בהכנסות הכלכליות (אי שוויון בהכנסות ברוטו) בישראל הוא יותר נמוך מאשר בחלק מהמדינות הסקנדינביות, אי השוויון בהכנסות הפנויות הוא גבוה.
אז אם ישראלים באמת רוצים יותר שוויון בהכנסות הפנויות, הכתובת ברורה: את אי השוויון בהכנסות הפנויות ניתן להוריד רק אם הממשלה תתערב. כדי לצמצם את אי השוויון, צריך להעלות את מס ההכנסה על בעלי ההכנסות הגבוהות, ולהשתמש בתקבולים כדי לסייע לאלו שיש להם הכנסות נמוכות.
אבל לפני שעושים את זה, השאלה היא האם זה כדאי. אי שוויון אינו בהכרח רע; יש הגיון בזה שעובדים טובים יקבלו שכר יותר גבוה מעובדים פחות טובים.
כדי לבדוק האם אי השוויון בישראל מזיק או מועיל, צריך לבדוק שלושה דברים. הראשון הוא האם אי השוויון מעודד עבודה. תרשים 2 מראה את אי השוויון בהכנסות הכלכליות. ניתן לראות שמאז 2010, אי השוויון מצטמצם באופן משמעותי. זה מרמז על כך שהמצב הקיים בישראל מעודד אנשים להצטרך לשוק העבודה, וזה מוביל לירידה באי השוויון בהכנסות הכלכליות.
- נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע"
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350...
השני הוא מה מסביר את אי השוויון. מתברר שאת רוב אי השוויון אפשר להסביר בעזרת הבדלים בכישורים של העובדים. בישראל יש אי שוויון גדול מאוד בכישורים של העובדים, וזה מתורגם להבדלים בשכר. כדי להראות את האופן שבו אי השוויון בכישורים משפיע על השכר, בבנק ישראל השתמשו בנתונים מסקר PIAAC, סקר בינלאומי שבוחן את המיומנויות של מבוגרים. תרשים 3 מראה את השיפור בשכר בתגובה לשיפור במיומנויות הכמותיות של עובדים. אפשר לראות שמבין המדינות המפותחות, התמורה למיומנות בישראל היא מהגבוהות ביותר. כלומר, אי השוויון בישראל נובע מסיבות טובות: ככל שהעובדים מיומנים יותר, הם מקבלים שכר גבוה יותר.
הדבר השלישי שיש לבדוק הוא הסיכוי של מישהו שמגיע מרקע חלש לנצל את הפוטנציאל שלו. בתחום הזה, הנתונים מישראל הם מעורבים. מצד אחד, הסיכוי של אדם שנולד בחמישון התחתון של ההכנסות להגיע לחמישון העליון של ההכנסות הוא גבוה יחסית. מצד שני, בישראל הסיכוי של מישהו שנולד בחמישון התחתון להשיג ציונים גבוהים בבית הספר הוא נמוך מאוד. כלומר, מערכת החינוך בישראל משמרת את הפערים בין מי שנולדו להורים עם הכנסה גבוהה ומי שנולדו להוריהם היה פחות. הטובים ביותר יצליחו גם אם הרקע שלהם הוא חלש. כל שאר האנשים שנולדו מרקע חלש, כנראה שלא יצליחו.
ד"ר אביחי שניר
- 6.עוז 01/11/2022 18:11הגב לתגובה זובישראל ההון עובר בין האחוזון העליון לכמה אחוזונים נוספים. במצב כזה, מדד גיני מתמתן, כשבפועל ההון נשאר בעשירון העליון (או בשני העליונים). יותר מעניין לראות מה הפער בין העשירון השני לעשירון השמיני, כי הוא מייצג נתח גדול יותר מהאוכלוסייה
- 5.ארנולד 01/11/2022 15:44הגב לתגובה זולא הבנתי איך מדד ג'יני בישראל 0.34 הוא גבוה משמעותית מהממוצע 0.32...זה אומנם גבוה יותר אבל לא בפער כמו מקסיקו אותה השווית לישראל. אני טועה?
- 4.ארנון 01/11/2022 15:27הגב לתגובה זובישראל שי כסף שחור שמתיחס בעיקר לעניים ובישראל אנשים שבוחרים לקיים מצוות ולא להרוויח. בחירתם כבודם
- 3.שוויון בנטל 01/11/2022 15:08הגב לתגובה זו..
- 2.סתם אחד 01/11/2022 14:48הגב לתגובה זוהכנסה לפנויה לא תמיד מעידה על כמה בן אדם עשיר, גם מי שמקבל משכורת מעל הממוצע עדין לא יכול ליקנות דירה. ומי שקנה דירה לפני 15 שנה הרבה יותר עשיר ממנו, ומשלם הרבה פחות מיסים
- 1.מיכל 01/11/2022 14:45הגב לתגובה זוהיום אלו הם הגברים הגרושים, מחר זה יהיה הבן שלך......
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
היועמ"שית: "שיטת המשטר בישראל משתנה במהירות"
גלי בהרב-מיארה דיברה בכנס של לשכת עורכי הדין באילת על השינויים שמתחוללים במערכת המשפט הישראלית, והביעה דאגה מההתפתחויות האחרונות והשפעתן על הדמוקרטיה: "יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי"
בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין שנערך היום (שני) באילת, התייחסה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לשינויים במערכת המשפט והביעה דאגה מהתפתחויות המשפיעות על הדמוקרטיה הישראלית. בהרב-מיארה ציינה כי "בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד. זו לא אזהרה ביחס לעתיד. זו תמונת המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. יש החלשה מרכזית של המוסדות הדמוקרטיים. מסוכנת במיוחד הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת. בית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני השימוש השרירותי בכוח המשטרי".
בנוגע למינוי ראש השב"כ הבא, הדגישה היועצת כי, "נוכח חשיבותו של תפקיד ראש השב"כ, החלטת ממשלה על מינוי או פיטורים מחייבת הקפדה על הליך תקין ללא רבב, וללא חשש להשפעת שיקולים זרים. ראש השב"כ צריך להיות נאמן לציבור ולא לממניו. פגמים בהליך המינוי ובוודאי חשש להשפעת שיקולים זרים, מטילים צל כבד על שאלת הנאמנות הציבורית".
בהרב-מיארה התייחסה גם לסוגיית גיוס החרדים, וציינה בדבריה כי, "חוק שירות הביטחון מחייב חוק שוויוני. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תוכנית עבודה ולא פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס. הכוונה היא לכל המשתמטים, ולא לבני הישיבות בלבד. מלבד סנקציות משפטיות, הסנקציות צריכות לפגוש אותם בשדות התעופה, בבנק. מבחינת משפטית יש להתנהל בשלושה צעדים: הגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים ביחס למשתמטים והרחבת הסנקציות. ניתן לקדם זאת ללא התערבות ממשלה וללא חקיקה". בנאומה, הביעה היועצת המשפטית לממשלה ביקורת על החלטת שר הביטחון למנוע את נאום הפצ"רית בכנס, ואמרה כי "אין מתאימה ממנה להדוף טענות נגד ישראל במישור הבין-לאומי" .
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שהתייחס גם הוא למצב הדמוקרטיה בישראל, אמר בכנס כי, "האמת חייבת להיאמר: המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון: מנועים כמו בחירות אזוריות, שני בתי פרלמנט, שלטון מקומי חזק, חוקה מלאה ומשוריינת, מגילת זכויות אדם מלאה, מסורת חוקתית או נוהגים חוקתיים. מנועים שמדינות דמוקרטיות אחרות התברכו בהם, או לפחות בחלקם".
