איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?

הממשלה יכולה לטפל באי שוויון, לא תמיד היא מעוניינת בכך; 3 תרשימים שמספרים את הסיפור של אי השוויון בישראל

ד"ר אביחי שניר | 01/11/2022 12:54 (6)

נושאים בכתבה אי שוויון דו"ח העוני מדד ג'יני

מרבים לדבר על אי שוויון, בעיקר בתקופה שלפני בחירות. אבל כדאי לשים לב שיש הרבה דרכים למדוד אי שוויון, ולא כל מי שמתלונן על אי השוויון בישראל, מתכוון לאותם דברים. שתי חלוקות עיקריות הן - מדידה ברמה של פרטים מול מדידה ברמה של משקי בית, ומדידה ברמת ההכנסות הכלכליות (כלומר הכנסות לפני תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "ברוטו") מול מדידה ברמת ההכנסה הפנויה של משקי בית (כלומר אחרי תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "נטו").

מדידת אי שוויון ברמה של אנשים פרטיים משמשת בעיקר לצורך השוואה בין הכנסות של גברים ונשים, בין יהודים וערבים, וכו'. בהשוואות כאלו, מקובל בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסות הכלכליות, כי המטרה של המדידות היא לבדוק האם שוק העבודה מתגמל אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות בצורה שונה.

אבל כשמדברים על רמת חיים, נהוג בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסה הפנויה ברמת משקי הבית. מכיוון שהמטרה היא למדוד איש שוויון ברמת החיים, יש הגיון בלהסתכל על ההכנסה הפנויה, מכיוון שההכנסה הפנויה היא שקובעת את היכולת של אנשים לצרוך.

תרשים 1 מראה את מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה במדינות המפותחות (OECD). ככל שהערך של מדד ג'יני גבוה יותר, כך אי השוויון במדינה גבוה יותר. ניתן לראות שאי השוויון בישראל גבוה משמעותית מאשר הממוצע של המדינות המפותחות – המדינות שיש בהן אי שוויון גבוה יותר הן או מדינות שבחרו להנהיג מינימום מדינת רווחה (ארה"ב, בריטניה, קוריאה), או מדינות עם הכנסה לנפש הרבה יותר נמוכה מישראל (מקסיקו, צ'ילה, תורכיה, ליטא).

הסיבה שבגללה אי השוויון בהכנסה הפנויה בישראל גבוה היא ההתערבות הממשלתית – או ליתר דיוק, העובדה שבישראל מדברים הרבה על מדינת רווחה, אבל לא באמת עושים. במדינת רווחה, הממשלה גובה מס הכנסה גבוה מאלו שמקבלים הכנסות גבוהות, ומשתמשת בכסף כדי לתמוך באלו שיש להם הכנסות נמוכות יותר. בישראל אומנם יש מס הכנסה פרוגרסיבי, אבל הוא הרבה יותר מתון מאשר במדינות אירופאיות. לכן, למרות שאי השוויון בהכנסות הכלכליות (אי שוויון בהכנסות ברוטו) בישראל הוא יותר נמוך מאשר בחלק מהמדינות הסקנדינביות, אי השוויון בהכנסות הפנויות הוא גבוה.

אז אם ישראלים באמת רוצים יותר שוויון בהכנסות הפנויות, הכתובת ברורה: את אי השוויון בהכנסות הפנויות ניתן להוריד רק אם הממשלה תתערב. כדי לצמצם את אי השוויון, צריך להעלות את מס ההכנסה על בעלי ההכנסות הגבוהות, ולהשתמש בתקבולים כדי לסייע לאלו שיש להם הכנסות נמוכות.

אבל לפני שעושים את זה, השאלה היא האם זה כדאי. אי שוויון אינו בהכרח רע; יש הגיון בזה שעובדים טובים יקבלו שכר יותר גבוה מעובדים פחות טובים.

כדי לבדוק האם אי השוויון בישראל מזיק או מועיל, צריך לבדוק שלושה דברים. הראשון הוא האם אי השוויון מעודד עבודה. תרשים 2 מראה את אי השוויון בהכנסות הכלכליות. ניתן לראות שמאז 2010, אי השוויון מצטמצם באופן משמעותי. זה מרמז על כך שהמצב הקיים בישראל מעודד אנשים להצטרך לשוק העבודה, וזה מוביל לירידה באי השוויון בהכנסות הכלכליות.

קיראו עוד ב"בארץ"

השני הוא מה מסביר את אי השוויון. מתברר שאת רוב אי השוויון אפשר להסביר בעזרת הבדלים בכישורים של העובדים. בישראל יש אי שוויון גדול מאוד בכישורים של העובדים, וזה מתורגם להבדלים בשכר. כדי להראות את האופן שבו אי השוויון בכישורים משפיע על השכר, בבנק ישראל השתמשו בנתונים מסקר PIAAC, סקר בינלאומי שבוחן את המיומנויות של מבוגרים. תרשים 3 מראה את השיפור בשכר בתגובה לשיפור במיומנויות הכמותיות של עובדים. אפשר לראות שמבין המדינות המפותחות, התמורה למיומנות בישראל היא מהגבוהות ביותר. כלומר, אי השוויון בישראל נובע מסיבות טובות: ככל שהעובדים מיומנים יותר, הם מקבלים שכר גבוה יותר.

הדבר השלישי שיש לבדוק הוא הסיכוי של מישהו שמגיע מרקע חלש לנצל את הפוטנציאל שלו. בתחום הזה, הנתונים מישראל הם מעורבים. מצד אחד, הסיכוי של אדם שנולד בחמישון התחתון של ההכנסות להגיע לחמישון העליון של ההכנסות הוא גבוה יחסית. מצד שני, בישראל הסיכוי של מישהו שנולד בחמישון התחתון להשיג ציונים גבוהים בבית הספר הוא נמוך מאוד. כלומר, מערכת החינוך בישראל משמרת את הפערים בין מי שנולדו להורים עם הכנסה גבוהה ומי שנולדו להוריהם היה פחות. הטובים ביותר יצליחו גם אם הרקע שלהם הוא חלש. כל שאר האנשים שנולדו מרקע חלש, כנראה שלא יצליחו.

ד"ר אביחי שניר

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

6.
עוז 01/11/2022 18:11
הגב לתגובה זו
בישראל ההון עובר בין האחוזון העליון לכמה אחוזונים נוספים. במצב כזה, מדד גיני מתמתן, כשבפועל ההון נשאר בעשירון העליון (או בשני העליונים). יותר מעניין לראות מה הפער בין העשירון השני לעשירון השמיני, כי הוא מייצג נתח גדול יותר מהאוכלוסייה
5.
ארנולד 01/11/2022 15:44
הגב לתגובה זו
לא הבנתי איך מדד ג'יני בישראל 0.34 הוא גבוה משמעותית מהממוצע 0.32...זה אומנם גבוה יותר אבל לא בפער כמו מקסיקו אותה השווית לישראל. אני טועה?
4.
ארנון 01/11/2022 15:27
הגב לתגובה זו
בישראל שי כסף שחור שמתיחס בעיקר לעניים ובישראל אנשים שבוחרים לקיים מצוות ולא להרוויח. בחירתם כבודם
3.
שוויון בנטל 01/11/2022 15:08
הגב לתגובה זו
..
2.
סתם אחד 01/11/2022 14:48
הגב לתגובה זו
הכנסה לפנויה לא תמיד מעידה על כמה בן אדם עשיר, גם מי שמקבל משכורת מעל הממוצע עדין לא יכול ליקנות דירה. ומי שקנה דירה לפני 15 שנה הרבה יותר עשיר ממנו, ומשלם הרבה פחות מיסים
1.
מיכל 01/11/2022 14:45
הגב לתגובה זו
היום אלו הם הגברים הגרושים, מחר זה יהיה הבן שלך......

פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר | 19/12/2025 08:38

נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.

להמשך הכתבה לחץ כאן