דר אביחי שניר
צילום: משה בנימין
מאקרו כלכלה

איך מודדים אי שוויון ומה היתרונות של אי שוויון?

הממשלה יכולה לטפל באי שוויון, לא תמיד היא מעוניינת בכך; 3 תרשימים שמספרים את הסיפור של אי השוויון בישראל
ד"ר אביחי שניר | (6)

מרבים לדבר על אי שוויון, בעיקר בתקופה שלפני בחירות. אבל כדאי לשים לב שיש הרבה דרכים למדוד אי שוויון, ולא כל מי שמתלונן על אי השוויון בישראל, מתכוון לאותם דברים. שתי חלוקות עיקריות הן - מדידה ברמה של פרטים מול מדידה ברמה של משקי בית, ומדידה ברמת ההכנסות הכלכליות (כלומר הכנסות לפני תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "ברוטו") מול מדידה ברמת ההכנסה הפנויה של משקי בית (כלומר אחרי תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "נטו").

מדידת אי שוויון ברמה של אנשים פרטיים משמשת בעיקר לצורך השוואה בין הכנסות של גברים ונשים, בין יהודים וערבים, וכו'. בהשוואות כאלו, מקובל בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסות הכלכליות, כי המטרה של המדידות היא לבדוק האם שוק העבודה מתגמל אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות בצורה שונה.

אבל כשמדברים על רמת חיים, נהוג בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסה הפנויה ברמת משקי הבית. מכיוון שהמטרה היא למדוד איש שוויון ברמת החיים, יש הגיון בלהסתכל על ההכנסה הפנויה, מכיוון שההכנסה הפנויה היא שקובעת את היכולת של אנשים לצרוך.

תרשים 1 מראה את מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה במדינות המפותחות (OECD). ככל שהערך של מדד ג'יני גבוה יותר, כך אי השוויון במדינה גבוה יותר. ניתן לראות שאי השוויון בישראל גבוה משמעותית מאשר הממוצע של המדינות המפותחות – המדינות שיש בהן אי שוויון גבוה יותר הן או מדינות שבחרו להנהיג מינימום מדינת רווחה (ארה"ב, בריטניה, קוריאה), או מדינות עם הכנסה לנפש הרבה יותר נמוכה מישראל (מקסיקו, צ'ילה, תורכיה, ליטא).

הסיבה שבגללה אי השוויון בהכנסה הפנויה בישראל גבוה היא ההתערבות הממשלתית – או ליתר דיוק, העובדה שבישראל מדברים הרבה על מדינת רווחה, אבל לא באמת עושים. במדינת רווחה, הממשלה גובה מס הכנסה גבוה מאלו שמקבלים הכנסות גבוהות, ומשתמשת בכסף כדי לתמוך באלו שיש להם הכנסות נמוכות יותר. בישראל אומנם יש מס הכנסה פרוגרסיבי, אבל הוא הרבה יותר מתון מאשר במדינות אירופאיות. לכן, למרות שאי השוויון בהכנסות הכלכליות (אי שוויון בהכנסות ברוטו)  בישראל הוא יותר נמוך מאשר בחלק מהמדינות הסקנדינביות, אי השוויון בהכנסות הפנויות הוא גבוה.

אז אם ישראלים באמת רוצים יותר שוויון בהכנסות הפנויות, הכתובת ברורה: את אי השוויון בהכנסות הפנויות ניתן להוריד רק אם הממשלה תתערב. כדי לצמצם את אי השוויון, צריך להעלות את מס ההכנסה על בעלי ההכנסות הגבוהות, ולהשתמש בתקבולים כדי לסייע לאלו שיש להם הכנסות נמוכות.

אבל לפני שעושים את זה, השאלה היא האם זה כדאי. אי שוויון אינו בהכרח רע; יש הגיון בזה שעובדים טובים יקבלו שכר יותר גבוה מעובדים פחות טובים.

כדי לבדוק האם אי השוויון בישראל מזיק או מועיל, צריך לבדוק שלושה דברים. הראשון הוא האם אי השוויון מעודד עבודה. תרשים 2 מראה את אי השוויון בהכנסות הכלכליות. ניתן לראות שמאז 2010, אי השוויון מצטמצם באופן משמעותי. זה מרמז על כך שהמצב הקיים בישראל מעודד אנשים להצטרך לשוק העבודה, וזה מוביל לירידה באי השוויון בהכנסות הכלכליות. 

קיראו עוד ב"בארץ"

השני הוא מה מסביר את אי השוויון. מתברר שאת רוב אי השוויון אפשר להסביר בעזרת הבדלים בכישורים של העובדים. בישראל יש אי שוויון גדול מאוד בכישורים של העובדים, וזה מתורגם להבדלים בשכר. כדי להראות את האופן שבו אי השוויון בכישורים משפיע על השכר, בבנק ישראל השתמשו בנתונים מסקר PIAAC, סקר בינלאומי שבוחן את המיומנויות של מבוגרים. תרשים 3 מראה את השיפור בשכר בתגובה לשיפור במיומנויות הכמותיות של עובדים. אפשר לראות שמבין המדינות המפותחות, התמורה למיומנות בישראל היא מהגבוהות ביותר. כלומר, אי השוויון בישראל נובע מסיבות טובות: ככל שהעובדים מיומנים יותר, הם מקבלים שכר גבוה יותר.

הדבר השלישי שיש לבדוק הוא הסיכוי של מישהו שמגיע מרקע חלש לנצל את הפוטנציאל שלו. בתחום הזה, הנתונים מישראל הם מעורבים. מצד אחד, הסיכוי של אדם שנולד בחמישון התחתון של ההכנסות להגיע לחמישון העליון של ההכנסות הוא גבוה יחסית. מצד שני, בישראל הסיכוי של מישהו שנולד בחמישון התחתון להשיג ציונים גבוהים בבית הספר הוא נמוך מאוד. כלומר, מערכת החינוך בישראל משמרת את הפערים בין מי שנולדו להורים עם הכנסה גבוהה ומי שנולדו להוריהם היה פחות. הטובים ביותר יצליחו גם אם הרקע שלהם הוא חלש. כל שאר האנשים שנולדו מרקע חלש, כנראה שלא יצליחו.

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    עוז 01/11/2022 18:11
    הגב לתגובה זו
    בישראל ההון עובר בין האחוזון העליון לכמה אחוזונים נוספים. במצב כזה, מדד גיני מתמתן, כשבפועל ההון נשאר בעשירון העליון (או בשני העליונים). יותר מעניין לראות מה הפער בין העשירון השני לעשירון השמיני, כי הוא מייצג נתח גדול יותר מהאוכלוסייה
  • 5.
    ארנולד 01/11/2022 15:44
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי איך מדד ג'יני בישראל 0.34 הוא גבוה משמעותית מהממוצע 0.32...זה אומנם גבוה יותר אבל לא בפער כמו מקסיקו אותה השווית לישראל. אני טועה?
  • 4.
    ארנון 01/11/2022 15:27
    הגב לתגובה זו
    בישראל שי כסף שחור שמתיחס בעיקר לעניים ובישראל אנשים שבוחרים לקיים מצוות ולא להרוויח. בחירתם כבודם
  • 3.
    שוויון בנטל 01/11/2022 15:08
    הגב לתגובה זו
    ..
  • 2.
    סתם אחד 01/11/2022 14:48
    הגב לתגובה זו
    הכנסה לפנויה לא תמיד מעידה על כמה בן אדם עשיר, גם מי שמקבל משכורת מעל הממוצע עדין לא יכול ליקנות דירה. ומי שקנה דירה לפני 15 שנה הרבה יותר עשיר ממנו, ומשלם הרבה פחות מיסים
  • 1.
    מיכל 01/11/2022 14:45
    הגב לתגובה זו
    היום אלו הם הגברים הגרושים, מחר זה יהיה הבן שלך......
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.