מרבים לדבר על אי שוויון, בעיקר בתקופה שלפני בחירות. אבל כדאי לשים לב שיש הרבה דרכים למדוד אי שוויון, ולא כל מי שמתלונן על אי השוויון בישראל, מתכוון לאותם דברים. שתי חלוקות עיקריות הן - מדידה ברמה של פרטים מול מדידה ברמה של משקי בית, ומדידה ברמת ההכנסות הכלכליות (כלומר הכנסות לפני תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "ברוטו") מול מדידה ברמת ההכנסה הפנויה של משקי בית (כלומר אחרי תשלומי העברה ומיסים, הכנסה "נטו").

מדידת אי שוויון ברמה של אנשים פרטיים משמשת בעיקר לצורך השוואה בין הכנסות של גברים ונשים, בין יהודים וערבים, וכו'. בהשוואות כאלו, מקובל בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסות הכלכליות, כי המטרה של המדידות היא לבדוק האם שוק העבודה מתגמל אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות בצורה שונה.

אבל כשמדברים על רמת חיים, נהוג בדרך כלל למדוד את אי השוויון בהכנסה הפנויה ברמת משקי הבית. מכיוון שהמטרה היא למדוד איש שוויון ברמת החיים, יש הגיון בלהסתכל על ההכנסה הפנויה, מכיוון שההכנסה הפנויה היא שקובעת את היכולת של אנשים לצרוך.

תרשים 1 מראה את מדד ג'יני לאי שוויון בהכנסה הפנויה במדינות המפותחות (OECD). ככל שהערך של מדד ג'יני גבוה יותר, כך אי השוויון במדינה גבוה יותר. ניתן לראות שאי השוויון בישראל גבוה משמעותית מאשר הממוצע של המדינות המפותחות – המדינות שיש בהן אי שוויון גבוה יותר הן או מדינות שבחרו להנהיג מינימום מדינת רווחה (ארה"ב, בריטניה, קוריאה), או מדינות עם הכנסה לנפש הרבה יותר נמוכה מישראל (מקסיקו, צ'ילה, תורכיה, ליטא).

• האוצר: עשירונים 1 ו-10 שילמו הכי הרבה מסים ב-2021 ביחס להכנסה
• כולם מדברים על אי שוויון, אף אחד לא מדבר על הקבוצה שמרוצה מהמצב
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הסיבה שבגללה אי השוויון בהכנסה הפנויה בישראל גבוה היא ההתערבות הממשלתית – או ליתר דיוק, העובדה שבישראל מדברים הרבה על מדינת רווחה, אבל לא באמת עושים. במדינת רווחה, הממשלה גובה מס הכנסה גבוה מאלו שמקבלים הכנסות גבוהות, ומשתמשת בכסף כדי לתמוך באלו שיש להם הכנסות נמוכות יותר. בישראל אומנם יש מס הכנסה פרוגרסיבי, אבל הוא הרבה יותר מתון מאשר במדינות אירופאיות. לכן, למרות שאי השוויון בהכנסות הכלכליות (אי שוויון בהכנסות ברוטו)  בישראל הוא יותר נמוך מאשר בחלק מהמדינות הסקנדינביות, אי השוויון בהכנסות הפנויות הוא גבוה.

אז אם ישראלים באמת רוצים יותר שוויון בהכנסות הפנויות, הכתובת ברורה: את אי השוויון בהכנסות הפנויות ניתן להוריד רק אם הממשלה תתערב. כדי לצמצם את אי השוויון, צריך להעלות את מס ההכנסה על בעלי ההכנסות הגבוהות, ולהשתמש בתקבולים כדי לסייע לאלו שיש להם הכנסות נמוכות.

אבל לפני שעושים את זה, השאלה היא האם זה כדאי. אי שוויון אינו בהכרח רע; יש הגיון בזה שעובדים טובים יקבלו שכר יותר גבוה מעובדים פחות טובים.

כדי לבדוק האם אי השוויון בישראל מזיק או מועיל, צריך לבדוק שלושה דברים. הראשון הוא האם אי השוויון מעודד עבודה. תרשים 2 מראה את אי השוויון בהכנסות הכלכליות. ניתן לראות שמאז 2010, אי השוויון מצטמצם באופן משמעותי. זה מרמז על כך שהמצב הקיים בישראל מעודד אנשים להצטרך לשוק העבודה, וזה מוביל לירידה באי השוויון בהכנסות הכלכליות. 

• מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
• קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השני הוא מה מסביר את אי השוויון. מתברר שאת רוב אי השוויון אפשר להסביר בעזרת הבדלים בכישורים של העובדים. בישראל יש אי שוויון גדול מאוד בכישורים של העובדים, וזה מתורגם להבדלים בשכר. כדי להראות את האופן שבו אי השוויון בכישורים משפיע על השכר, בבנק ישראל השתמשו בנתונים מסקר PIAAC, סקר בינלאומי שבוחן את המיומנויות של מבוגרים. תרשים 3 מראה את השיפור בשכר בתגובה לשיפור במיומנויות הכמותיות של עובדים. אפשר לראות שמבין המדינות המפותחות, התמורה למיומנות בישראל היא מהגבוהות ביותר. כלומר, אי השוויון בישראל נובע מסיבות טובות: ככל שהעובדים מיומנים יותר, הם מקבלים שכר גבוה יותר.

הדבר השלישי שיש לבדוק הוא הסיכוי של מישהו שמגיע מרקע חלש לנצל את הפוטנציאל שלו. בתחום הזה, הנתונים מישראל הם מעורבים. מצד אחד, הסיכוי של אדם שנולד בחמישון התחתון של ההכנסות להגיע לחמישון העליון של ההכנסות הוא גבוה יחסית. מצד שני, בישראל הסיכוי של מישהו שנולד בחמישון התחתון להשיג ציונים גבוהים בבית הספר הוא נמוך מאוד. כלומר, מערכת החינוך בישראל משמרת את הפערים בין מי שנולדו להורים עם הכנסה גבוהה ומי שנולדו להוריהם היה פחות. הטובים ביותר יצליחו גם אם הרקע שלהם הוא חלש. כל שאר האנשים שנולדו מרקע חלש, כנראה שלא יצליחו.

ד"ר אביחי שניר