
החברות באירופה לקראת עונת הדוחות החזקה ביותר בשלוש השנים האחרונות
עונת הדוחות לרבעון השני נפתחת באירופה עם ציפיות גבוהות במיוחד. אחרי כמה שנים שבהן החברות ביבשת התקשו להתחרות בקצב צמיחת הרווחים של וול סטריט, התחזיות מצביעות כעת על מפנה: חברות האנרגיה נהנו ממחירי נפט וממרווחי זיקוק גבוהים, הבנקים ממשיכים להציג רווחיות חזקה, וההשקעות הגדולות בבינה מלאכותית ובמרכזי נתונים מתחילות לחלחל גם לחברות תעשייה, חשמל ותשתיות אירופיות.
לפי נתוני חברות המחקר, חברות מדד MSCI אירופה צפויות להציג צמיחת רווחים מצרפית של כ-11.5% - הקצב הגבוה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2023. בניגוד לדפוס הרגיל, שבו האנליסטים מקצצים בתחזיות ככל שמתקרב מועד פרסום הדוחות, בחודשים האחרונים נרשמו דווקא העלאות בתחזיות הרווח למניה של חלק מהחברות והענפים. עם זאת, הנתון הכולל מסתיר פער גדול בין הענפים. כאשר מוציאים מהחישוב את חברות האנרגיה, תחזית צמיחת הרווחים יורדת ל-6% בלבד ותחזית הגידול בהכנסות יורדת ל-3.9%. במילים אחרות, אירופה אכן נכנסת לעונת דוחות חזקה, אך חלק גדול מהשיפור נשען על ענף אחד שנהנה מנסיבות חריגות יחסית.
האנרגיה מובילה: רווחי הענף צפויים ליותר מהכפיל את עצמם - ענף האנרגיה צפוי להסביר חלק ניכר מצמיחת הרווחים ברבעון. לפי LSEG, רווחי חברות הנפט והגז במדד STOXX 600 צפויים לזנק ב-109.3% לעומת הרבעון המקביל. אחריהן ניצבות חברות חומרי הגלם, עם תחזית לצמיחה של 46.3%, חברות הטכנולוגיה עם 14%, והחברות המחזוריות הפונות לצרכנים עם 11.5%. שמונה מתוך עשרת הענפים המרכזיים צפויים להציג עלייה ברווחים, לעומת חמישה בלבד ברבעון הראשון.
הזינוק באנרגיה נובע מכך שחברות הנפט נהנו ברבעון השני מתקופה ממושכת יותר של מחירים גבוהים, לעומת הרבעון הראשון. מחיר הנפט מסוג ברנט זינק במהלך הרבעון אל מעל 100 דולר לחבית בשל החשש מפגיעה באספקה במלחמה מול איראן, לפני שנסוג לאזור 70 דולר בעקבות הפסקת האש הזמנית. התנודתיות הגבוהה הגדילה גם את האפשרויות של החברות להרוויח מפעילות המסחר בנפט ובגז.
העדכונים הראשונים של חברות הענק מחזקים את התחזית. BP העריכה כי השינויים במחירי הנפט והגז עשויים להוסיף בין 1.8 ל־2.1 מיליארד דולר לתוצאות חטיבת הפקת הנפט שלה, ובין 500 ל-700 מיליון דולר לחטיבת הגז והאנרגיה דלת הפחמן. השיפור במרווחי הזיקוק עשוי לתרום עוד 1.2–1.4 מיליארד דולר. במקביל, החוב נטו של החברה ירד לפי האומדן ל-22–23 מיליארד דולר בסוף יוני, לעומת 25.3 מיליארד דולר בסוף מרץ.
גם Shell דיווחה על שיפור חד בתנאי השוק. מרווח הזיקוק האינדיקטיבי של החברה עלה מכ־17 דולר לחבית ברבעון הראשון לכ־20 דולר ברבעון השני, ומרווחי הכימיקלים עלו מכ־139 דולר לטונה לכ־240 דולר. עם זאת, החברה הזהירה כי המרווחים שמומשו בפועל היו נמוכים יותר בשל שיבושים ותנודות חריגות בשוק.
עבור חברות הנפט, מחירים גבוהים הם חדשות טובות. עבור מרבית החברות האירופיות האחרות, במיוחד חברות תעופה, תיירות, כימיקלים ותעשייה עתירת אנרגיה, הם עלולים להפוך במהירות לבעיה. אירופה היא יבואנית גדולה של נפט וגז, ולכן עלייה ממושכת בעלויות האנרגיה פוגעת בכוח הקנייה של משקי הבית, מעלה את הוצאות הייצור ומקשה על הבנקים המרכזיים להוריד ריבית.
זו הסיבה שהמשקיעים אינם מסתפקים בשורת הרווח של חברות האנרגיה. הם יבחנו גם את השפעת מחירי הנפט על המרווחים של יתר החברות ואת התחזיות למחצית השנייה. רווח גדול של BP או Shell יכול להעלות את הרווח המצרפי במדד, גם כאשר חברות תעשייה, קמעונאות ותיירות מתמודדות עם הרעה בסביבת הפעילות.
הבנקים ממשיכים ליהנות מרווחיות גבוהה - וה־AI מתחיל להגיע להוצאות
הבנקים האירופיים צפויים גם הם לתרום לצמיחת הרווחים ואף להפתיע לטובה. הענף נכנס לעונת הדוחות מעמדה חזקה יחסית, לאחר כמה שנים שבהן הריבית הגבוהה שיפרה את הכנסותיו. לפי הבנק המרכזי האירופי, התשואה הממוצעת על ההון של הבנקים בגוש האירו הייתה קרובה ל-10% ב-2025, לצד רמות הון ונזילות הגבוהות מהדרישות הרגולטוריות.
הכנסות הריבית אמנם החלו להתמתן עם הורדות הריבית הקודמות, אך העלייה המחודשת בציפיות הריבית בעקבות המלחמה במזרח התיכון הובילה אנליסטים להעלות שוב את תחזיות ההכנסה מריבית. במקביל, הכנסות מעמלות, מסחר וניהול נכסים סייעו לבנקים לפצות על חלק מהירידה במרווחי הריבית. הבנק המרכזי האירופי מציין כי ההכנסות שאינן מריבית היו בשנים האחרונות גורם מרכזי בצמיחת ההכנסות של המערכת.
גם ההפרשות להפסדי אשראי עומדות במוקד. ברבעון הראשון הגדילו בנקים מסוימים את כריות הביטחון לנוכח החשש מהאטה, מעליית מחירי האנרגיה ומפגיעה בלווים. אם ההפרשות לא יחזרו באותו היקף ברבעון השני, הדבר עשוי לתמוך ברווח הנקי. עם זאת, ה-ECB מזהיר כי הביקוש הנמוך לאשראי, תנאי החיתום המחמירים והסיכונים בשוקי האשראי הפרטי עדיין עלולים להעיב על התוצאות.
הבינה המלאכותית הופכת בהדרגה גם לסיפור של הבנקים. מוסדות פיננסיים משתמשים במערכות AI לצמצום עבודה ידנית, טיפול במסמכים, שירות לקוחות, איתור הונאות, ניהול סיכונים וכתיבת קוד. המשקיעים מצפים שההשקעות האלה יתחילו להתבטא ביחסי יעילות טובים יותר ובהאטה בקצב גידול ההוצאות. כבר בסוף 2025 העריכו משקיעים כי החיסכון בעלויות באמצעות AI יהיה אחד הגורמים שימשיכו לתמוך במניות הבנקים האירופיים ב-2026.
עם זאת, מדובר גם בהוצאה. הבנקים נדרשים להשקיע בתשתיות מחשוב, אבטחת מידע, רגולציה והכשרת עובדים, והחיסכון אינו מופיע בהכרח באופן מיידי. נוסף על כך, ה-ECB דרש לאחרונה מהבנקים בגוש האירו להכין תוכניות להתמודדות עם מתקפות סייבר המבוססות על AI, כך שחלק מההתייעלות עלול להתקזז בהוצאות הגנה גבוהות יותר.
לא רק שבבים: מעגל הנהנות מה־AI מתרחב
הגורם השלישי לצמיחה הוא מעגל החברות הנהנות מההשקעות בבינה מלאכותית. באירופה החשיפה הישירה ליצרניות שבבים קטנה מזו של ארה"ב ואסיה, אך היבשת מחזיקה בכמה חברות חיוניות לשרשרת האספקה, ובראשן ASML, המייצרת מערכות ליתוגרפיה מתקדמות לייצור שבבים.
- מירוץ הגלולות: נובו נורדיסק פותחת פער מול אלי לילי בזירת ההרזיה
- Reflection AI חותמת על עסקת מחשוב של מיליארד דולר עם נביוס
לצדה נמצאות יצרניות שבבים כמו אינפיניון ו־STMicroelectronics, חברות ציוד חשמלי כמו שניידר אלקטריק ו-ABB, ספקיות מערכות קירור וניהול אנרגיה, ויצרניות ציוד להולכת חשמל. העלייה בביקוש למרכזי נתונים דורשת לא רק מעבדים, אלא גם טורבינות, שנאים, גנרטורים, מערכות מתח, ציוד קירור וחיבור לרשת החשמל.
גם סימנס אנרג'י נהנית מהמחסור הגובר בכושר ייצור חשמל ומהצורך של מרכזי נתונים באספקה רציפה. הביקוש לטורבינות גז, לרשתות חשמל ולציוד הולכה הפך את החברה ואת ספקיותיה לחלק ממעגל ה-AI, אף שאינן חברות תוכנה או שבבים במובן המסורתי.
ההתלהבות מהתחום כבר הורגשה בשוק. מדד STOXX 600 עלה בכ־10% ברבעון השני - העלייה הרבעונית החדה ביותר מאז סוף 2020 - על רקע אופטימיות בנוגע להשקעות ב-AI והתרחבות העליות מעבר לקבוצה מצומצמת של מניות טכנולוגיה.
מבחינת אירופה, התרחבות המעגל היא יתרון. השוק המקומי אינו תלוי רק במכירת שבבים, אלא נהנה גם מהשלב הבא במחזור ההשקעות: הקמת מרכזי הנתונים וחיבורם לתשתיות חשמל. חברות שמייצרות ציוד פיזי, מערכות אוטומציה ותשתיות אנרגיה מקבלות הזמנות לטווח ארוך, ולעיתים צוברות צבר הזמנות שמספק נראות להכנסות של כמה שנים.
מנגד, ההשקעות האדירות בתחום מעלות גם את רמת הסיכון. אם חברות הענן האמריקאיות יצמצמו את תוכניות ההשקעה, ידחו הקמת מרכזים או יתקשו להראות הכנסות שמצדיקות את ההוצאה, הפגיעה לא תיעצר ביצרניות השבבים. היא עלולה להגיע גם ליצרניות החשמל, הקירור והציוד התעשייתי באירופה.
הרף עולה: אירופה כבר אינה שוק זול כפי שהייתה
השיפור בתחזיות הרווח הגיע לאחר עלייה משמעותית במחירי המניות. המניות האירופיות נסחרות כיום ביותר מפי 15 מהרווחים החזויים - בחלק העליון של הטווח ארוך השנים. הפער מול התמחור בארה"ב הצטמצם מכ־30% לכ־20%, לאחר שהמשקיעים הגדילו את החשיפה לאירופה וחיפשו חלופות לשוק האמריקאי היקר והמרוכז במניות הטכנולוגיה.
לפי נתוני LSEG, מדד STOXX 600 עדיין נסחר בהנחה של כ-26% ביחס ל-S&P 500. ההנחה נותרה משמעותית, אך היא קטנה מכפי שהייתה בתקופות שבהן אירופה התמודדה עם צמיחה חלשה, משבר אנרגיה והורדות חוזרות בתחזיות הרווח.
חלק מהענפים, כמו רכב ואנרגיה, נותרו זולים יחסית. לעומתם, מניות תשתיות, טכנולוגיה, תיירות ובנקים רשמו התרחבות ניכרת במכפילים. המשמעות היא שחלק מהעלייה במניות מחוץ לענף הסחורות נשען עד כה על נכונות המשקיעים לשלם מחיר גבוה יותר עבור כל אירו של רווח - ולא רק על גידול שכבר התרחש ברווח עצמו.
כאשר המכפיל עולה לפני פרסום התוצאות, ההפתעה הנדרשת מהחברה גדלה. עמידה בתחזית בלבד עשויה שלא להספיק, משום שהמשקיעים כבר שילמו מראש על צמיחה חזקה. מנגד, החמצה קטנה, הורדת תחזית או אזהרה בנוגע לשולי הרווח עלולות לגרור תגובה חדה במניה.
הפער הזה כבר ניכר בפתיחת העונה. אריקסון אמנם הציגה רווח תפעולי מתואם גבוה מעט מהתחזיות, אך המכירות ירדו בכ־6% והחברה הזהירה כי מחירי רכיבים עולים בשל הביקוש לתשתיות AI. מניית החברה ירדה לאחר הדוח. חברת התרופות Evotec צנחה לאחר שהפחיתה את התחזית השנתית שלה, בעוד Mycronic, המספקת ציוד לייצור אלקטרוניקה, עלתה בחדות בזכות ביקוש הקשור ל־AI.
הדוגמאות האלה ממחישות כי עצם החשיפה לבינה מלאכותית אינה מספיקה. משקיעים רוצים לראות שהביקוש מתורגם להכנסות, שההכנסות מתורגמות לרווח, ושעלויות הרכיבים, האנרגיה והשכר אינן שוחקות את השיפור.
הפער מול ארה"ב מצטמצם - אך לא נעלם
הפער בין אירופה לארה"ב בצמיחת הרווחים ברבעון השני הצטמצם משמעותית לפי חלק מהתחזיות. אירופה נהנית מהשוואה נוחה יחסית לרבעון מקביל חלש, מהתאוששות האנרגיה ומהתרחבות מעגל הנהנות מה־AI. עם זאת, בתחזיות השנתיות ארה"ב עדיין מובילה בבירור.
לפי LSEG, רווחי חברות S&P 500 צפויים לצמוח ב-24.5% ב-2026 וב-18.1% ב-2027. ב-STOXX 600 התחזיות עומדות על 14.3% ו-11.9%, בהתאמה. כלומר, אירופה מצמצמת חלק מהפער, אך וול סטריט ממשיכה להציע קצב צמיחה גבוה יותר, בעיקר בזכות חברות הטכנולוגיה הגדולות.
גם זרימת הכספים עדיין נוטה לארה"ב. קרנות סל המשקיעות באירופה קלטו כ-1.5 מיליארד דולר בשבוע שהסתיים ב-19 ביוני - השבוע החיובי הראשון לאחר עשרה שבועות של יציאת כספים. באותו שבוע נכנסו לקרנות האמריקאיות כ-56 מיליארד דולר. הנתונים מעידים על שיפור בסנטימנט כלפי אירופה, אך עדיין לא על מעבר גדול וקבוע של הון מוול סטריט ליבשת.
התמיכה הממשלתית מספקת רוח גבית - אך נדרשות הזמנות בפועל
אחד הגורמים התומכים בשוק הוא הציפייה להגדלת ההוצאה הציבורית באירופה, בעיקר בתחומי הביטחון, האנרגיה, רשתות החשמל והתשתיות. חברות תעשייה וציוד עשויות ליהנות מהזמנות ממשלתיות גדולות, ומדינות אירופה מבקשות לצמצם את תלותן בארה"ב בתחומי ביטחון, טכנולוגיה ואנרגיה.
עם זאת, המשקיעים מחפשים הוכחות לכך שההכרזות התקציביות מתורגמות לפרויקטים, להזמנות ולהכנסות. אסטרטגים הזהירו כי תמיכה פיסקלית אינה מספיקה כשלעצמה: כדי להצדיק עלייה נוספת במניות, נדרש לראות את ההוצאה על התשתיות והביטחון הגרמניים מופיעה בצברי ההזמנות ובנתוני הפעילות הכלכלית.
הסיכון הוא שהוצאות המימון הגבוהות, מחסור בכוח אדם ותהליכי אישור איטיים יעכבו את הביצוע. נוסף על כך, אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים והאינפלציה תעלה מחדש, ממשלות יתקשו להגדיל הוצאות והבנק המרכזי האירופי עלול להותיר את הריבית גבוהה יותר.
עונת דוחות חזקה - אך לא אחידה
התמונה הכוללת חיובית יותר מזו שנראתה באירופה בשנים האחרונות. תחזיות הרווח עולות, יותר ענפים צפויים להציג צמיחה, הבנקים נותרו רווחיים וההשקעות ב-AI יוצרות ביקוש גם מחוץ לענף הטכנולוגיה. רווחי האנרגיה עשויים להעניק למדדים קפיצה משמעותית ולהציג את עונת הדוחות החזקה ביותר זה כשלוש שנים.
אלא שהנתון הכולל אינו מספר את כל הסיפור. ללא אנרגיה, צמיחת הרווחים מתונה בהרבה. חלק מהעלייה במניות כבר נובע מהתרחבות מכפילים, ותחזיות גבוהות משאירות לחברות מעט מאוד מקום לטעויות. במקביל, עליית מחירי הנפט שמחזקת את BP ו-Shell מכבידה על חברות תעופה, תיירות, תעשייה וצריכה.
המשקיעים יבחנו לכן לא רק אם החברות עקפו את תחזיות הרבעון, אלא גם את איכות הרווח, תזרים המזומנים והתחזית למחצית השנייה. בענף האנרגיה הם יחפשו סימנים לכך שהמרווחים הגבוהים יישמרו; בבנקים — האם ההכנסות מריבית וההתייעלות יפצו על סיכוני האשראי; ובחברות הקשורות ל-AI - האם צברי ההזמנות מצדיקים את העלייה החדה בתמחור.