ויתרו על זכות לתבוע כדי לקבל את המפתח - ותבעו בכל זאת
זוג מאשקלון גילה ליקויי בנייה בדירה חדשה, והקבלן, גרופית נכסים והנדסה, ניסה לחסום את התביעה באמצעות מסמך שהם חתמו עליו כתנאי לקבלת החזקה. השופט באשקלון פסק לטובת הזוג, וגם דחה את התביעה הנגדית של החברה שדרשה מהם להחזיר הנחה של 55 אלף שקל
זוג מאשקלון, שמואלי ונוי חקמון, רכש דירה מגרופית נכסים והנדסה (1993) בקיץ 2018, ברחוב מפל התנור באשקלון. הדירה נמסרה להם בדצמבר 2021, ובתוך ימים ספורים הם כבר הזמינו מומחה בדק בית כדי לבדוק אותה. חוות הדעת הראשונה כללה ליקויים בעלות כוללת של כ-75 אלף שקל. אבל זו היתה רק ההתחלה.
כשהחברה, לטענת הזוג, לא מיהרה לתקן דבר, הם הזמינו מומחה נוסף - המהנדס סטניסלב גולוד ממשרד פלס בדק בית. הפעם התמונה היתה חמורה בהרבה: ליקוי מרכזי אחד, שקשור לרוחב פתחי הדלתות הפנימיות שאינו עומד בתקן, חייב לדבריו החלפה של כל הריצוף בדירה. חוות הדעת השנייה קבעה את היקף הנזק על כ-180 אלף שקל, ועל בסיסה הוגשה תביעה שדרשה מהחברה כ-230 אלף שקל עבור תיקונים, ועוד 100 אלף שקל עבור דיור חלופי ועוגמת נפש.
החברה מנגד, טענה שהזוג כלל לא נתן לה הזדמנות אמיתית לתקן, ואף לא העביר אליה את חוות הדעת השנייה לפני הגשת התביעה. היא גם ניסתה לתלות את האשמה בשוכרים שגרו בדירה, וטענה כי לפי סעיף בהסכם המכר לקונים אין בכלל זכות לדרוש פיצוי כספי במקום תיקון בעין.
בית המשפט לא קיבל את הטענה. השופט עידו כפכפי ציין כי החברה בחרה שלא להגיש תצהירים כלל, ולכן לא היתה לה למעשה גרסה עובדתית משלה. כשמומחה מטעם בית המשפט, המהנדס רפאל גיל, אישר שהליקויים אכן מהותיים, המסקנה היתה ברורה: "הוכחה אחריות הנתבעת לליקויי בנייה", והחברה "איבדה את זכותה לביצוע התיקונים".
לא צריך להחליף את כל הריצוף
אחת השאלות המרכזיות בתיק היתה האם באמת יש להחליף את כל הריצוף בדירה, כפי שטען המומחה שמונה מטעם התובעים, או שיש פתרון זול וסביר יותר. המומחה מטעם בית המשפט מצא פתרון ביניים: לפרק את הריצוף בממ"ד ולהשתמש בו כדי להשלים את החוסר באזורים שבהם נדרשת הרחבת הפתחים, במקום לפרק את הריצוף בדירה שלמה. בחקירתו הוא אמר שלא סביר להחליף ריצוף בכל הבית "בגין כמה אריחים הדורשים החלפה".
השופט אימץ את הגישה הזו, והזכיר את העיקרון שנקבע לפני שנים בפסיקת בית המשפט העליון, שלפיו כשיש כמה דרכים לתקן נזק, על הניזוק לבחור בדרך שלא מטילה "מעמסה כספית בלתי סבירה" על הצד השני. בסופו של דבר, המומחה אמד את עלות התיקונים בכ-88 אלף שקל, כולל תוספת עבור עבודה עם קבלנים מזדמנים ופירוק הממ"ד.
בעוד שהמומחה קבע כי במהלך התיקונים תיגרם אי נוחות של כשבועיים, הוא גם ציין שלא יידרש פינוי מלא של הדירה, ולכן הזוג לא קיבל לפיצוי עבור דיור חלופי. גם הדרישה לפיצוי עבור עוגמת נפש נדחתה, מהסיבה הפשוטה שהזוג מעולם לא גר בדירה בעצמו - היא נרכשה והושכרה מלכתחילה. ובכל זאת, השופט פסק פיצוי גלובלי של 5,000 שקל עבור הטרחה הכרוכה בהתמודדות מול הליקויים.
"כתב הוויתור" שהתברר כחסר תוקף
הפרק המעניין באמת בפסק הדין נוגע דווקא לתביעה הנגדית, שהגישה החברה. בזמן מסירת הדירה, הזוג חתם על מסמך שכונה "כתב סילוק וויתור בלתי חוזר", ולפיו הוא קיבל הנחה של 55 אלף שקל בתנאי שלא יגיש תביעות. סעיף בהסכם המכר קבע במפורש כי, "במידה והמוכר יסכים לתת לקונה הנחה בגין היעדר תביעות, תהיה ההנחה מותנית בכך שלא תוגש נגדו מטעם הקונה כל תביעה". כשהזוג בכל זאת תבע, החברה דרשה בחזרה את ההנחה בתוספת מע"מ וריבית - סכום שהגיע ל-90,681 שקל.
השופט לא התרשם. הוא קבע שהחברה לא הביאה שום ראיה לנסיבות מתן ההנחה, ושמדובר למעשה בתנאי מקפח בחוזה אחיד שנועד לצנן מראש כל אפשרות של דיירים לתבוע על ליקויי בנייה - זכות שמעוגנת באופן קוגנטי בחוק המכר (דירות). כפי שנכתב בפסק הדין, "יש לפרש את כתב הוויתור כלא חל על תביעה בגין ליקויי בניה". התביעה שכנגד נדחתה במלואה, והחברה חויבה גם בהוצאות ההליך הזה.
בית המשפט חייב את גרופית נכסים והנדסה לשלם לזוג חקמון כ-88 אלף שקל עבור הליקויים, בתוספת של 5,000 שקל פיצוי כללי, הפרשי הצמדה וריבית, החזר הוצאות המומחים ואגרות בית המשפט, ועוד 15 אלף שקל שכר טרחת עורך דין. בתביעה הנגדית, החברה תישא גם היא בהוצאות הזוג ובשכר טרחה נוסף של 10,000 שקל. המקרה מדגים שוב עיקרון שחוזר בבתי המשפט: מסמך שנוסח כדי לסתום את הפה של הרוכש, לא בהכרח יעמוד במבחן המשפט.
- 1.כך צריך לעשות לנוכלים שמנצלים את כוחם (ל"ת)אנונימי 15/07/2026 01:25הגב לתגובה זו
