פרשת סלייס: ועדת הכספים עצרה הלוואה נוספת של 13 מיליון שקל
הכסף נועד לממן את המשך פעילותה של סלייס, לאתר את נכסי החוסכים ולנהל את התביעות נגד המעורבים בפרשה. המדינה כבר העמידה לחברה הלוואה של 20 מיליון שקל, אך כ-300 מיליון שקל מכספי העמיתים עדיין לא אותרו והמאבק להשבתם עלול להימשך עוד שנים
סלייס גמל ועדת הכספים החליטה שלא לאשר בשלב זה הלוואה נוספת של 13 מיליון שקל למימון פעילותו של המנהל המורשה של סלייס, רו"ח אפי סנדרוב. חברי הוועדה דרשו לקבל מידע מפורט יותר על ההוצאות המתוכננות, סיכויי הגבייה והדרך שבה המדינה אמורה לקבל בחזרה את הכסף שתעמיד לחברה.
ההלוואה נועדה לאפשר את המשך הפעילות של סלייס בתקופה שבה מתנהלים המאמצים לאתר ולהשיב את כספי החוסכים. הכסף אמור לממן בין היתר את פעילות מערכות המידע, איתור נכסים בישראל ובחו"ל וניהול תביעות והליכים משפטיים נגד בעלי תפקידים, סוכנים וגופים שהיו מעורבים בהתנהלות החברה.
מדובר בהלוואה נוספת לזו שהמדינה העמידה במאי 2025, בסכום של 20 מיליון שקל. המדינה רואה בסכומים האלה מימון זמני, שאמור להיפרע בעתיד באמצעות כספים שיתקבלו מתביעות, מהסדרי פשרה וממימוש נכסים. אלא שחלק מההליכים עשויים להימשך חמש או שש שנים, ואין ודאות כמה כסף יהיה אפשר לגבות ומתי הוא יתקבל.
סלייס נמצאת בגירעון תפעולי ואין לה הון עצמי שמאפשר לממן בעצמה את הפעילות הנדרשת להשבת הכספים. הפסקת המימון עלולה לפגוע בחקירות ובהליכים המשפטיים, אך המשך הזרמת הכסף מטיל על המדינה הוצאות שהיו אמורות להיות ממומנות בידי החברה ובעליה.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ חנוך מילביצקי, ביקש לבחון את הבקשה גם כהחלטה כלכלית. הוא דרש לדעת כמה כסף נוסף עשויה כל הוצאה להחזיר לעמיתים, מה הסיכוי שהתביעות והליכי הגבייה יצליחו ומתי המדינה צפויה לקבל את כספה בחזרה.
בדיון הבא צפויים להשתתף גם נציגי החשב הכללי וחברי ועדת ההנהלה המלווה את המנהל המורשה. הם יידרשו להציג לוועדה תמונה מפורטת יותר של התקציב, ההוצאות המתוכננות ומקורות ההחזר האפשריים.
הצורך במימון ציבורי היה יכול להיות קטן יותר אילו בעל השליטה בסלייס, שמעון גולדברג, היה מעביר לחברה כ־70 מיליון שקל, בהתאם לדרישת רשות שוק ההון. הכסף לא הוזרם, וכעת המדינה נדרשת לממן חלק מהפעילות שנועדה להשיב כספים לכ־7,500 עמיתים שנפגעו בפרשה. המדינה כבר העמידה במאי 2025 מסגרת הלוואה של 20 מיליון שקל, לאחר שרשות שוק ההון דרשה מבעלי השליטה להזרים לחברה כ־71 מיליון שקל.
כמחצית מהכספים אותרו, כ-300 מיליון שקל עדיין חסרים
לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, כ-1 מיליארד שקל גויסו לקרנות הבעייתיות שאליהן הועברו כספי עמיתי סלייס. עד כה אותרו כ-550 מיליון שקל, אך אין פירוש הדבר שכל הסכום זמין לחלוקה מיידית לחוסכים.
בקופת סלייס נמצאים כיום כ-170 מיליון שקל, לרבות כספים שהתקבלו במסגרת הסכמי פשרה. חלוקת הכסף לעמיתים תלויה באישור תוכנית ההסדר בבית המשפט. עוד 266 מיליון שקל נמצאים בידי העמיתים עצמם. מתוך סכום זה, כ-140 מיליון שקל ניתנו לעמיתים כהלוואות, וכ-126 מיליון שקל נמשכו או הועברו לגופים אחרים לפני קריסת החברה.
מקור אפשרי נוסף הוא פוליסת האחריות המקצועית של סלייס. במסגרת ההסדר המוצע התחייבה הפניקס להעביר כ-33.1 מיליון שקל לחשבון ייעודי לטובת העמיתים, בכפוף לאישור בית המשפט.
בנוסף, עוקלו בישראל נכסים בשווי מוערך של כ-40 מיליון שקל לטובת סלייס. הסדרים נוספים עם גורמים בארץ ובחו"ל עשויים להכניס לקופה עוד כ-60 מיליון שקל.
לצד הסכומים האלה קיימות השקעות בהיקף של כ-150 מיליון שקל, שמיקומן וזהותן ידועים, אך השווי הנוכחי שלהן ומועד מימושן עדיין אינם ברורים. בחלק מהמקרים מדובר בנכסי נדל"ן ובהשקעות מעבר לים, שהחזרתם תלויה במימוש נכסים ובהליכים משפטיים ממושכים.
הסכום המדאיג ביותר עומד על כ-300 מיליון שקל, שגורלו עדיין אינו ידוע. איתור הכסף דורש חקירות, תביעות, איסוף מסמכים ושיתוף פעולה עם בנקים, חברות ורשויות במדינות אחרות.
לכן, פעילותו של המנהל המורשה עשויה לקבוע כמה כסף יצליחו החוסכים לקבל בסופו של דבר. מנגד, אין ודאות שכל הוצאה נוספת על עורכי דין, חוקרים ויועצים אכן תניב החזר גבוה יותר מהעלות שלה.
- הקלה במקררים: תנובה מגדילה את אספקת מוצרי החלב לסופרמרקטים
- יובל גנני ונעם קנטי ימונו למנכ"לים משותפים של EY
התביעות מופנות גם לבעלי השליטה ולשומרי הסף
המנהל המורשה רו"ח פי סנדרוב מנהל הליכים משפטיים נגד בעל השליטה שמעון גולדברג, בני משפחתו שכיהנו בחברה, ובהם המנכ"ל לשעבר אסף גולדברג, וכן נגד בעלי תפקידים וגופים נוספים שהיו קשורים לפעילות סלייס.
בין הנתבעים נמצאת גם פירמת דלויט, ששימשה מבקרת הפנים של החברה. בחלק מהתביעות קיימים נכסים או כיסויים ביטוחיים שעשויים לשמש מקור לגבייה, אך מימושם תלוי בתוצאות ההליכים ובהכרעות בתי המשפט.
בית המשפט כבר הבהיר כי הליכי ההשבה צפויים להימשך זמן רב. בדיון שנערך בדצמבר 2025 אמרה השופטת סיגל יעקבי כי המנהל המורשה נוקט פעולות רבות וחריגות, אך גם לאחר כשנתיים מתחילת ההליך עדיין רחוקה סלייס מהשבת מלוא הכספים לעמיתים. להרחבה: חוסכי סלייס יקבלו חצי מהכסף?
התביעות נועדו לא רק להשיב נכסים שנמצאים כיום בידי גורמים שונים, אלא גם לקבל פיצויים מבעלי תפקידים ומשומרי סף שלפי טענת המנהל המורשה לא מנעו את העברת כספי החוסכים לקרנות הבעייתיות.
גם כאשר יתקבל פסק דין לטובת סלייס, עדיין יהיה צורך לאתר נכסים שניתן לעקל ולממש. לכן קיים פער בין סכום התביעה לבין הסכום שייכנס בפועל לקופה ויחולק לעמיתים.
הוויכוח הוא אינו רק על 13 מיליון השקלים שנדרשים כעת, אלא על התקדים. אם ההליכים יימשכו עוד כמה שנים, סלייס עשויה להזדקק לסכומים נוספים כדי להמשיך לפעול. חברי הוועדה מבקשים לדעת מראש מה תהיה העלות הכוללת ומתי צפוי להסתיים המימון הציבורי.
