כריסטופר נולאן נגד כניסת ה-AI להוליווד: "הצעירים מזהים מיד את הזבל"

כריסטופר נולאן יוצא נגד ההתלהבות הגוברת מבינה מלאכותית בתעשיית הקולנוע. בזמן שאולפנים, חברות טכנולוגיה ואפילו כמה מהבמאים המוכרים בעולם משקיעים בכלים ליצירת תמונות, תכנון סצנות והפקת תוכן, נולאן טוען כי הקהל הצעיר כבר למד לזהות במהירות יצירה מלאכותית - ולדחות אותה.

הבמאי של "אופנהיימר", "התחלה", "בין כוכבים" וטרילוגיית "האביר האפל" מתח ביקורת על כניסתה המואצת של הבינה המלאכותית להוליווד, וטען כי צעירים מגיבים באופן שלילי במיוחד לתוכן שנוצר באמצעות הטכנולוגיה.

"מעולם לא ראיתי דחייה מהירה ורחבה כל כך של מה שהוצג כקפיצה טכנולוגית יסודית", אמר נולאן בראיון לעיתון הבריטי, טלגרף. "כל כך הרבה אנרגיה הושקעה בהכנסת AI, אבל כשמסתכלים על התגובה של הדור הזה - הם דוחים אותו לחלוטין".

לדבריו, בני הדור הצעיר מסוגלים לזהות במהירות תוכן מלאכותי, גנרי או חסר עומק, משום שהם גדלו בתוך עולם מקוון שמוצף בתמונות, סרטונים וטקסטים שנוצרו עבור פלטפורמות דיגיטליות.

"השיפוט שלהם כלפי תוכן הזבל שנוצר באמצעות AI היה מיידי וחריף", אמר נולאן. "הם רואים אותו כפי שהוא מהר מאוד, והרבה יותר קל להם לזהות אותו משום שהוא צמח מתוך עולם מקוון שהם מכירים היטב". נולאן ציין כי הוא מזהה את התגובה הזאת גם אצל ילדיו, הנמצאים בשנות העשרה המאוחרות ובשנות ה-20 לחייהם.

"הטכנולוגיה מגיעה בזמן הלא נכון"

נולאן אינו שולל לחלוטין כל שימוש בבינה מלאכותית. לדבריו, יכולים להיות לטכנולוגיה שימושים מסוימים בתוך תהליכי הפקה, אך הוא דוחה את ההנחה שהיא מסוגלת להחליף יצירה אנושית או להפוך את היוצרים עצמם למיותרים.

הרעיון שלפיו AI יחליף את המעורבות האנושית בקולנוע ובאמנות הוא "שטויות", אמר. לדבריו, הבעיה המרכזית היא שהטכנולוגיה נכנסת לתעשיית הקולנוע דווקא בתקופה שבה הקהל מגלה מחדש עניין בסרטים שמרגישים פיזיים, מוחשיים ואמיתיים יותר. ([The Guardian][1])

"זה לא אומר שכל היבט של הטכנולוגיה חסר תועלת או משמעות", אמר נולאן. "אבל בקולנוע היא מגיעה בדיוק בזמן הלא נכון. אחרי שנים של תנועה לעבר סביבות וירטואליות מאוד, אנחנו רואים עניין מחודש בצורות סיפור מוחשיות ואמיתיות יותר".

הדברים מתיישבים עם שיטת העבודה שמזוהה עם נולאן לאורך הקריירה שלו. הבמאי נוטה להעדיף צילומים בלוקיישנים אמיתיים, תפאורות פיזיות, צילום בפילם ואפקטים מעשיים על פני הסתמכות רחבה על מסכים ירוקים ואפקטים ממוחשבים.

• טלטלה בהוליווד: וורנר שוקלת לפתוח מחדש את ההסכם עם נטפליקס

גם בהפקת "האודיסיאה", העיבוד רחב ההיקף שלו לאפוס של הומרוס, נולאן בחר להעמיד הפקה פיזית גדולה ולצלם חלק ניכר מהסרט בשטח. הסרט, בכיכובם של מאט דיימון, טום הולנד, אן האת'וויי, זנדאיה ורוברט פטינסון, צפוי להגיע לבתי הקולנוע ב-17 ביולי.

ההצלחה של יוצרים צעירים בלי AI

נולאן העלה את נושא הבינה המלאכותית כאשר דיבר על דור חדש של במאים שהחל את דרכו באינטרנט וביוטיוב, ובהם יוצרי סרטי האימה "Backrooms" ו-"Obsession".

לדבריו, הצלחתם של סרטים כאלה מוכיחה כי הקהל הצעיר אינו מחפש בהכרח יצירות קצרות, פשוטות או מותאמות לאלגוריתמים. להפך - הוא מוכן לצפות גם בסרטים ניסיוניים, ארוכים ולא שגרתיים, כל עוד הוא מרגיש שמאחוריהם עומד קול אנושי ברור.

נולאן רואה בגישה המסויגת של אותם יוצרים כלפי AI עדות למגמה רחבה יותר. דווקא יוצרים שגדלו בתוך האינטרנט ומכירים היטב את השפה החזותית של הרשת מסוגלים, לדבריו, לזהות את החזרתיות ואת חוסר המקוריות שמאפיינים חלק מהתוצרים הגנרטיביים.

המונח שבו השתמש נולאן, "AI slop", הפך בשנים האחרונות לכינוי נפוץ לתוכן המיוצר בכמויות גדולות באמצעות מערכות בינה מלאכותית ונחשב לירוד, חזרתי או נטול כוונה יצירתית ברורה. בעברית, אפשר לתרגם אותו באופן חופשי כ"תוכן זבל שנוצר ב-AI".

• כלי הפרסום האוטומטיים של מטא מסבכים את המפרסמים
• מטא מציפה את השוק במשקפיים חכמים

הוליווד דווקא מגבירה את ההשקעות

הביקורת של נולאן מגיעה בזמן שחלקים גדולים מתעשיית הקולנוע נעים בכיוון ההפוך. חברות הטכנולוגיה מנסות להכניס כלים גנרטיביים כמעט לכל שלב בתהליך ההפקה - מפיתוח רעיונות וכתיבת תסריטים, דרך יצירת סטוריבורד ותכנון שוטים, ועד עריכת תמונות, אפקטים והפקת קטעי וידאו.

ביוני הכריזו Google DeepMind ואולפן הקולנוע A24 על שותפות מחקרית לפיתוח כלי AI עבור יוצרים. לפי דיווחים, גוגל השקיעה במסגרת המהלך כ-75 מיליון דולר. החברות הציגו את שיתוף הפעולה כניסיון לערב במאים ואמנים כבר בשלב הפיתוח, כדי שהכלים החדשים ישרתו את היוצרים ולא יחליפו אותם.

עם זאת, החיבור עורר ביקורת בקרב חלק ממעריצי A24, אולפן שמזוהה עם קולנוע עצמאי ועם מתן חופש אמנותי ליוצרים. החשש הוא כי אימוץ הכלים יוביל בהדרגה לצמצום משרות, להוזלת תהליכי ההפקה וליצירת סרטים אחידים יותר מבחינה חזותית.

גם מרטין סקורסזה, אחד הבמאים המזוהים ביותר עם הגנה על הקולנוע המסורתי, הצטרף לאחרונה כשותף וכיועץ לסטארט-אפ הגרמני Black Forest Labs, שמפתח מודלים ליצירת תמונות. לפי הדיווחים, סקורסזה משתמש בטכנולוגיה בעיקר כדי ליצור סטוריבורדים - המחשות חזותיות מוקדמות של הסצנות לפני הצילום - ולהעביר את הרעיונות שלו לצוות ההפקה במהירות ובעלות נמוכה יותר.

ההבדל בין הגישות אינו בהכרח בין תמיכה מוחלטת להתנגדות מוחלטת לטכנולוגיה. חלק מהבמאים רואים בבינה מלאכותית כלי עזר לשלב התכנון, כל עוד היצירה וההחלטות נשארות בידי בני אדם. נולאן, לעומתם, מזהיר מפני כניסה מהירה מדי של הטכנולוגיה ומפני ההנחה שהקהל יקבל כל תוכן כל עוד הוא נראה מלוטש.

מאבק על יצירתיות - וגם על מקומות עבודה

הוויכוח סביב AI בהוליווד אינו אמנותי בלבד. הוא נוגע גם לעלויות הפקה, לזכויות יוצרים, לשימוש בקולות ובפנים של שחקנים ולמשרות של תסריטאים, מעצבים, מאיירים, עורכים ואנשי אפקטים.

השימוש בבינה מלאכותית היה אחד הנושאים המרכזיים בשביתות התסריטאים והשחקנים בהוליווד ב-2023. העובדים דרשו הגנות מפני שימוש בטכנולוגיה להחלפת עבודתם, לשכתוב תסריטים ללא קרדיט או ליצירת העתקים דיגיטליים של שחקנים ללא הסכמה ותשלום.

מבחינת האולפנים, הפוטנציאל הכלכלי ברור: כלים גנרטיביים עשויים לקצר את זמן העבודה, להפחית את מספר העובדים הנדרש למשימות מסוימות ולאפשר יצירת טיוטות, תפאורות ואפקטים בעלות נמוכה יותר. מנגד, היוצרים חוששים כי החיסכון הכספי יבוא על חשבון האיכות, המקוריות והתעסוקה בתעשייה.

הטענה של נולאן מציבה סימן שאלה גם מעל ההיגיון העסקי שמאחורי ההשקעות. אם הצופים, ובעיקר הצעירים, אכן מזהים במהירות תוכן גנרי ודוחים אותו, החיסכון בעלויות לא בהכרח יתורגם להצלחה מסחרית.