פעם מגדולי הקבלנים בארץ; דוד אפל יפצה את המדינה ב-63.8 מיליון שקל

הקבלן דוד אפל ישלם למדינה 63.8 מיליון שקל - קובעת סופית שופטת בית המשפט העליון, רות רונן. היא דחתה על הסף את בקשתו של אפל לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלא לאפשר לו להגיש ערר על קבלת תביעת החוב של המדינה, וזאת בשל איחור ניכר בהגשתו.

אפל, שהיה בשנות ה-80 מגדולי הקבלנים בארץ, הסתבך בשורה ארוכה של פרשות פליליות. הוא הורשע במתן שוחד לראשי עיריות לוד וגבעת שמואל ולבכיר במינהל מקרקעי ישראל ונדון ל-3.5 שנות מאסר; זוכה מחוסר ראיות מאשמת מתן שוחד לחוקר בכיר במס הכנסה ומאשמת הדחת עד; נחשד בגניבת כספים מהמדינה; היה מעורב בפרשת בר-און - חברון, נחשד במתן שוחד לאריאל שרון בפרשת האי היווני; ונחשד בהעלמת הכנסות במיליוני שקלים.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע בשנת 2007, כי אפל קיבל במרמה ממשרד הבינוי והשיכון כספים שלא הגיעו לו, במסגרת פרויקטים להעברת תושבי מעברות לדירות חלופיות בשנות ה-80 של המאה הקודמת. רונן מתארת את המרמה: "במסגרת זו פעל המבקש (באמצעות חברות שבבעלותו) להסדרת פתרונות דיור למפונים, אשר בתמורה המחו לו את זכויותיהם לקבלת הלוואות  מסובסדות ומענקים מהמדינה. לצורך כך חתמו המפונים על ייפויי כוח, והמבקש טיפל בענייניהם מול משרד הבינוי והשיכון.

"במקרים מסוימים סייע המבקש למשפחות לרכוש דירות באמצעות ההלוואות שניתנו להן; ולאחר מימוש ההלוואות ורכישת הדירות, הוא פנה למשרד הבינוי והשיכון בבקשות לעדכון סכומי ההלוואות בגין שינויים אינפלציוניים, תוך הצגת מצג שווא לפיו ההלוואות טרם מומשו. כתוצאה מכך, המבקש קיבל לידיו את כספי עדכון ההלוואות להם לא היה זכאי".

אפל לא הצביע על טעמים מיוחדים

בית המשפט המחוזי קבע, כי על אפל לפצות את המדינה ב-42.5 מיליון שקל; בית המשפט העליון דחה את ערעורו. בעקבות זאת נכנס אפל להליכי חדלות פרעון ועו"ד חגי אולמן מונה לנאמן. בנובמבר 2024 הודיע אולמן לאפל, כי קיבל את תביעת החוב של המדינה, שעמדה (בתוספת ריבית והצמדה) על 63.8 מיליון שקל. אפל ביקש רק בנובמבר 2025 להעניק לו ארכה לערער על ההחלטה, למרות שהחוק מחייב להגיש ערעור תוך 45 יום. השופטת איריס לושי-עבודי דחתה את הבקשה, וכאמור רונן דחתה את בקשתו לערער.

"בעל דין המבקש להגיש ערעור לאחר חלוף המועד הקבוע לכך בדין נדרש להצביע על טעמים מיוחדים המצדיקים את הארכתו", מזכירה רונן. הפסיקה היא ש"שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד נבחנת לפי נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה, וכי בית המשפט יביא בחשבון, בין היתר, את משך החריגה; את הסיבה לה; ואת סיכוייו הלכאוריים של הערעור. כך, ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר תגבר הנטייה להיעתר לבקשה להארכת מועד - ולהיפך".

אפל לא הצביע, הן במחוזי והן בעליון, על טעם כלשהו המצדיק את האיחור בהגשת הערעור, ממשיכה רונן. כל המידע היה ברשותו כאשר אולמן קיבל את החלטתו, ולכן לא ניתן לטעון שהאיחור נובע מעובדות חדשות שנודעו לאפל רק כעת. אפל טען שפרע את חובו למדינה כבר בשנים 2013-2012, אך לא צירף אסמכתא המעידה על כך. אם יוכל לערער, המשמעות תהיה דיון מחודש בממצאי העובדה שכבר נקבעו - מה שמפחית משמעותית את סיכויי הערעור. את אפל ייצג עו"ד אפרים דמרי.