104 משחקים במקום 64: כמה כסף ייצר המונדיאל המורחב?

המהפכה הכי גדולה בתולדות הטורניר איננה על הדשא אלא בלוח המשחקים. במקום 32 נבחרות ו-64 מפגשים, הפורמט החדש מונה 48 נבחרות ו-104 משחקים. עבור הגוף המארגן, כל משחק נוסף הוא יחידת הכנסה נוספת: עוד כרטיסים למכירה, עוד שעות שידור, עוד לילות מלון ועוד חשיפה למפרסמים. ההערכות מדברות על הכנסה של כמעט תשעה מיליארד דולר מהטורניר בלבד, ועל מחזור כולל שחוצה את רף אחד עשר המיליארד בכל מחזור המסחר הנוכחי.

הצמיחה נשענת על כמה מנועים בו זמנית. זכויות השידור לבדן צפויות לעבור לראשונה את רף ארבעה מיליארד דולר, כשההיצע המורחב של משחקים מאפשר למכור חבילות שידור עשירות יותר לשווקים חדשים. הכנסות החסויות מוערכות בכמה מיליארדי דולרים, והכנסות ימי המשחק והאירוח יכולות להגיע אף הן לסדר גודל של שלושה מיליארד דולר. מעבר לקופת הארגון, ההשפעה הכלכלית הרחבה מוערכת בעשרות מיליארדי דולרים בתוצר העולמי וביצירת מאות אלפי משרות זמניות סביב האירוע.

עוד משחקים, אבל לא בהכרח יותר ערך לכל משחק

הרחבת שדה המשתתפות מכניסה לטורניר נבחרות חלשות יותר, ולצד המפגשים הגדולים נוצרים גם משחקים שהעניין הצרכני בהם מוגבל. מבחינת המפרסם, לא כל שעת שידור שווה אותו דבר. משחק בין שתי מעצמות כדורגל בשלב הנוקאאוט מוכר פרסום במחיר שונה לחלוטין ממשחק שוליים בשלב הבתים. הסכנה הכלכלית היא דילול: כשכמות התוכן גדלה מהר יותר מכמות הצופים האיכותיים, מחיר החשיפה הממוצע לכל משחק עלול לרדת.

השאלה אם ההרחבה משתלמת תלויה בסופו של דבר במבחן הביקוש. אם השווקים החדשים שנפתחים בזכות ההשתתפות הרחבה יביאו קהל וכסף חדשים, ההימור מצדיק את עצמו. אם הצופים יתרכזו רק במשחקי הצמרת ויתעלמו מהשאר, יתברר שחלק מהמשחקים הנוספים מייצרים עלות תפעולית ולוגיסטית בלי הכנסה מקבילה. גם עומס המשחקים על השחקנים והחשש משחיקה באיכות המשחק הם עלות שקשה לכמת אך קלה לחוש.

כדאי גם לבחון את המשוואה מצד העלויות ולא רק מצד ההכנסות. חלק ניכר מעלויות הארגון הן עלויות קבועות שנפרסות על פני יותר משחקים, ולכן כל מפגש נוסף מוזיל תיאורטית את העלות הממוצעת ליחידת תוכן. מנגד, כל משחק גורר גם עלות שולית ממשית של אבטחה, לוגיסטיקה, שיפוט ותפעול אצטדיון, כך שהתוספת אינה חינמית. הרווחיות האמיתית של ההרחבה תיקבע בהפרש שבין ההכנסה השולית לכל משחק לבין העלות השולית שלו. אם ההכנסה השולית של המשחקים הפחות אטרקטיביים תישחק מהר יותר מהעלות השולית שלהם, דווקא הזנב הארוך של הטורניר עלול לכרסם במרווח הכולל ולהפוך חלק מהמשחקים למרכז הפסד ולא למרכז רווח.

התמונה הכלכלית הכוללת

בשורה התחתונה, המונדיאל המורחב הוא ללא ספק אירוע הספורט הרווחי בהיסטוריה מבחינת המחזור הכולל. ריבוי המשחקים מגדיל את בסיס ההכנסה כמעט בכל ערוץ אפשרי, ומאפשר לגוף המארגן לפרוס את הסיכון על פני יותר שווקים ויותר מפרסמים. אבל הצמיחה בהיקף אינה זהה לצמיחה ברווחיות לכל יחידה. ככל שהטורניר גדל, כך גדל גם האתגר לשמור על הערך של המותג המרכזי, שנבנה במשך עשורים דווקא על הבלעדיות והנדירות של כל משחק. ההימור של המארגנים הוא שהשוק הגלובלי גדול מספיק כדי לבלוע את כל התוספת. הנתונים של הטורניר הזה יהיו המבחן האמיתי הראשון לתזה הזאת.