אישה תשלם לאחיה-למחצה דמי שימוש בדירה בה היא מתגוררת עם אימה

אישה תשלם דמי שימוש לאחיה-למחצה, לאחר שנכנסה עם משפחתה להתגורר בדירה שמחציתה שייכת לו ומחציתה שייכת לאימה. כך קובע בית המשפט המחוזי בתל אביב.

ט"ש, שנפטר בשנת 2013, התחתן פעמיים. מאשתו הראשונה נולדו האיש (המשיב) ואחותו; מאשתו השנייה נולדו בין היתר האישה (המערערת) ואחותה שהיא חסויה. ט"ש ואשתו השנייה רכשו יחדיו דירה ברמת גן, שנרשמה על שמותיהם בחלקים שווים. הוא הוריש את חלקו בדירה לבנו, ואת יתרת רכושו - לבת מהנישואין הראשונים (אחותו של האיש).

האיש, אשתו השנייה של ט"ש והחסויה חתמו על הסכם, לפיו השתיים יהיו פטורות מתשלום דמי שכירות על מחצית הדירה שבבעלות האיש, וקיבלו רשות להתגורר בדירה כולה עד מותה של האישה השנייה. ואולם, לדירה נכנסו גם אחת מבנותיה של האישה השנייה (המערערת), בן-זוגה ושני ילדיהם. האיש הגיש תביעה לתשלום דמי שכירות, ובית המשפט למשפחה קבע שהן ישלמו 3,000 שקל לחודש.

שימוש בלתי סביר בדירה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, עינת רביד, דחתה את ערעורה של האישה. היא אומרת, כי האיש והאישה השנייה הם שותפים בדירה, ולכן השימוש בה ללא הסכמה הדדית מותנה בכך שהוא יהיה סביר. היא קובעת: "במקרה הנדון הכנסת משפחה שלמה נוספת (הורים ושני ילדים) לדירה על ידי השותפה היא שימוש בלתי סביר בנכס. שהרי לו יצויר שהשותף, המשיב, היה מבקש לעשות שימוש 'כזה' בדירה, דהיינו הכנסת משפחה נוספת לדירה 'בחלק שלו', ברור שלא היה ניתן לו לבצע זאת. לפיכך, בנסיבות אלה מדובר בשימוש שאינו סביר. 

"זאת ועוד, יש חוסר הוגנות במעשי אם המערערת שמתירה לבתה וכל משפחתה להתגורר בדירה מבלי להביא בחשבון כלל את זכויות השותף שווה הזכויות שלה בנכס וכאשר השותף הסכים שהיא והחסויה ימשיכו לגור עד יום מותה של אם המערערת בשיבה טובה ובלא תשלום בעבור חלקו בדירה". 

רביד דחתה את טענת האישה, לפיה היא מתגוררת בדירה כדי לסייע לאימה המצויה במצב סיעודי. היא לא ביקשה מבית המשפט למשפחה למנות מומחה שיבדוק את האם, ובכל מקרה - אין הצדקה שהטיפול יהיה בידי משפחה שלמה המתגוררת בדירה. האישה חויבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. השופטים נפתלי שילה ויחזקאל אליהו הסכימו עם רביד. את האישה ייצגו עוה"ד שלמה ובר ושלמה לוסטיגמן, ואת הגבר - עוה"ד אליעזר פלדה ואייל אלפסי.