15 אלף דולר למיירט: הרחפן ששכנע את הפנטגון לחתום על חוזה של עד חצי מיליארד דולר
במשך שנים התבססה ההגנה האווירית על מערכות מורכבות ויקרות, שמפעילות טילים שמחירם עשוי להגיע למאות אלפי דולרים ואף למיליוני דולרים. הופעתם של רחפני תקיפה זולים, שניתן לייצר ולשגר בכמויות גדולות, שינתה את המשוואה. כאשר המטרה עולה עשרות אלפי דולרים בלבד, שימוש בטיל יקר כדי להפיל אותה עלול להתיש במהירות גם צבא בעל תקציב גדול.
הפנטגון מנסה כעת לצמצם את הפער הזה באמצעות רחפנים שמיירטים רחפנים אחרים. משרד ההגנה האמריקאי העניק לסטארטאפ פרניאל אוטונומי חוזה מסגרת לשלוש שנים, בהיקף מרבי של 500 מיליון דולר, לאספקת מערכות מבוססות בינה מלאכותית להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים. זהו אחד מחוזי הרכש הבולטים שנחתמו עד כה עם חברה צעירה בתחום ההגנה מפני רחפנים.
בלב העסקה נמצאת מערכת מרופס, שהוכיחה את עצמה באוקראינה נגד רחפני התקיפה הרוסיים ממשפחת שאהד. עלותו הנוכחית של הרחפן המיירט במערכת מוערכת בכ-15 אלף דולר, לעומת 30–50 אלף דולר לרחפן שאהד. עבור הצבא האמריקאי זו אינה רק עסקת רכש, אלא ניסיון לשנות את כלכלת ההגנה האווירית: להוציא פחות כסף על היירוט מהסכום שהוציא האויב על המטרה.
מיירט של 15 אלף דולר מול שאהד שעולה עד 50 אלף דולר
מרופס אינה רק רחפן בודד, אלא מערכת נגד כלי טיס בלתי מאוישים. היא כוללת אמצעי גילוי ומעקב, עמדת שליטה, משגר ורחפן מיירט קטן המכונה Surveyor. המערכת יכולה לזהות רחפנים באמצעות מכ"ם, חיישנים אלקטרו-אופטיים, קליטת תדרי רדיו וזיהוי חום, ולאחר מכן לשגר את המיירט לעבר המטרה.
רחפן ה-Surveyor יכול לנטרל את המטרה באמצעות התנגשות ישירה או פיצוץ בקרבתה. הוא נע במהירות של יותר מ־175 מייל לשעה - יותר מ־280 קמ"ש - ויכול להשתמש בבינה מלאכותית כדי לנווט ולהתביית על המטרה גם בסביבה שבה מערכות ניווט לווייניות ותקשורת אלחוטית משובשות. המערכת קומפקטית דיה להפעלה מכלי רכב, ובהם טנדרים, ואינה דורשת סוללת הגנה אווירית גדולה וקבועה.
משרד ההגנה האמריקאי מסר כי המערכות שנכללות בחוזה משלבות ראייה ממוחשבת, גילוי באמצעות תדרי רדיו, תקשורת עמידה לשיבושים ויכולת התבייתות אוטונומית. לצד האוטומציה, הפנטגון הדגיש כי ההחלטה על הפעלת כוח קטלני נשארת בידי החיילים ולא מועברת במלואה למערכת.
המחיר הוא הגורם שהפך את מרופס למערכת מבוקשת. מזכיר הצבא האמריקאי, דן דריסקול, אמר בשימוע בקונגרס כי הצבא רכש כ-13 אלף רחפנים מיירטים למערכת בתוך כשמונה ימים מתחילת הלחימה מול איראן ב-2026. לדבריו, מחירו של כל מיירט עומד כיום על כ-15 אלף דולר, אך הגדלת הייצור עשויה להוריד אותו לפחות מ-10,000 דולר ליחידה. בהזדמנויות אחרות הועלתה גם אפשרות להגיע בעתיד למחיר של אלפי דולרים בודדים, אם הייצור יתרחב משמעותית.
הביצועים באוקראינה תרמו למעמדה של המערכת. לפי פרניאל אוטונומי, מרופס יירטה יותר מ-4,000 רחפנים רוסיים מאז אמצע 2024. מדובר בנתון שמסרה החברה ולא בנתון שפורסם בידי גוף ביקורת עצמאי, אך הוא מופיע גם בפרסומים מקצועיים שסקרו את החוזה. בשלב מוקדם יותר של הפעלת המערכת פורסמו נתונים נמוכים יותר, ולכן המספר משקף את טענת החברה לגבי היקף הפעילות המצטבר עד מאי 2026.
המערכת הוצבה גם בפולין וברומניה בעקבות חדירות של רחפנים רוסיים לשטח מדינות נאט"ו. במרץ 2026 החליט הצבא האמריקאי לשלוח מערכות מרופס למזרח התיכון כדי לסייע בהגנה על כוחות אמריקאיים ובעלות ברית מפני רחפנים איראניים. לפי סוכנות הידיעות AP, המערכת נבחרה בין היתר משום שהיא יכולה לפעול באזורים שבהם התקשורת והניווט משובשים, וכיוון שהיא זולה משמעותית משיגור טיל הגנה אווירית קונבנציונלי.
חוזה של עד 500 מיליון דולר - אבל לא הזמנה קשיחה
החוזה שנחתם אינו מוגבל למרופס. הוא כולל גם את Bumblebee, רחפן רב-להבי המיועד ליירוט רחפנים מהקרקע ומהאוויר, ואת Hornet, רחפן תקיפה לטווח בינוני. לפי הפנטגון, שלוש המערכות כבר נמצאות בשימוש של כוחות הפועלים בתחום האחריות של פיקוד המרכז האמריקאי.
השילוב בין המערכות נועד ליצור שכבת הגנה גמישה. מרופס מיועדת בעיקר להתמודדות עם רחפני תקיפה חד־כיווניים מהסוג של שאהד; Bumblebee מספקת מענה נייד לאיומים קטנים יותר; ו־Hornet מוסיפה יכולת תקיפה לטווח בינוני. במקום להסתמך על אמצעי יירוט יחיד, הצבא יוכל לבחור את הפלטפורמה המתאימה לפי גודל המטרה, המרחק, מהירות הטיסה וסביבת ההפעלה.
זו גם אחת הסיבות לכך שהפנטגון אינו מגדיר את העסקה כרכישה של רחפן מסוים בלבד. מדובר במסלול שמאפשר לצבא לבחון, להצטייד ולעדכן במהירות כמה פתרונות, בשוק שבו הדגמים והטכנולוגיות משתנים בתוך חודשים ולעיתים בתוך שבועות.
מאריק שמידט לאוקראינה - ומשם לפנטגון
מאחורי פרניאל אוטונומי עומד אריק שמידט, שכיהן כמנכ"ל גוגל בין 2001 ל-2011 ובהמשך כיו"ר החברה ואלפבית. לאחר שעזב את הנהלת ענקית הטכנולוגיה, הוא העמיק את פעילותו בתחומי הבינה המלאכותית, הביטחון והטכנולוגיות הצבאיות, ואף עמד בראש גופים שייעצו לממשל האמריקאי בנושאי חדשנות ובינה מלאכותית.
הכיוון הראשוני היה פיתוח רחפני תקיפה, אך העבודה עם גורמים אוקראיניים המחישה את הצורך הדחוף במיירטים זולים נגד רחפני שאהד. רוסיה הפעילה את הרחפנים האיראניים ואת הגרסאות שייצרה בעצמה בהיקפים גדולים, לעיתים בגלים שנועדו להציף את מערכות ההגנה ולרוקן את מלאי הטילים שלהן.
- הימור על שבבים סיניים דרך הבלוקצ'יין: כך סוחרים ב-CXMT עוד לפני ההנפקה
- כריסטופר נולאן נגד כניסת ה-AI להוליווד: "הצעירים מזהים מיד את הזבל"
אוקראינה הפכה בשנים האחרונות למעבדת פיתוח מבצעית עבור תעשיית הרחפנים. חברות ויחידות צבאיות משנות רכיבים ותוכנה בקצב מהיר, בוחנות אותם בתנאי לחימה ומעבירות משוב ישירות למפתחים. התוצאה היא מחזור פיתוח קצר משמעותית מזה המקובל בתוכניות נשק מסורתיות, שלעיתים נמשכות שנים ארוכות.
פרניאל מנסה ליישם את המודל הזה גם עבור הצבא האמריקאי: לפתח במהירות, לבחון בשטח, לבצע שינויים ולהגדיל את הייצור לפני שהמערכת עוברת תהליך רכש ארוך ומסורבל. ההצלחה המבצעית באוקראינה והפריסה במזרח התיכון אפשרו לחברה להציג לפנטגון מוצר שכבר התמודד עם האיום שעבורו הוא נועד.
כדי לעמוד בביקוש, החברה מרחיבה את הייצור מחוץ לארצות הברית ולאוקראינה. פרניאל חתמה על שותפות עם Twentyfour Industries ממינכן לייצור מרופס בגרמניה. לפי הוול סטריט ג'ורנל, המהלך נועד להגדיל את כושר הייצור ולקרב את שרשרת האספקה ללקוחות אירופיים שמחפשים פתרונות נגד רחפנים בעקבות המלחמה באוקראינה והחדירות לשטח מדינות נאט"ו.
הייצור בגרמניה עשוי גם לסייע לחברה לעמוד בדרישות רכש אירופיות, שלעיתים מעניקות עדיפות לייצור מקומי או לשותפות עם חברות מהיבשת. מבחינת ממשלות אירופה, היכולת לרכוש מערכת שיוצרה באזור מקצרת זמני אספקה ומפחיתה את התלות במפעלים בארצות הברית או באוקראינה.
החוזה של פרניאל עדיין אינו מבטיח שהחברה תקבל הזמנות בהיקף מלא של 500 מיליון דולר, אך הוא מסמן בבירור את הכיוון שאליו הולך שוק ההגנה מפני רחפנים. לא עוד הסתמכות על מיירט יקר אחד שמיוצר בכמויות מוגבלות, אלא מערך גדול של אמצעים זולים יחסית, ניידים ואוטונומיים, שאפשר לפרוס במהירות ולחדש את המלאי שלהם בקצב גבוה.