"הדולר ימשיך לרדת לאורך זמן, המשק צריך להיערך"

הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מהרן פרוזנפר, מעריך כי שער הדולר ימשיך לרדת לאורך זמן, וקורא ליצואנים ולחברות במשק להתחיל להיערך לתרחיש של התחזקות מתמשכת של השקל. פרוזנפר אמר את הדברים בוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט. 

לדבריו, שער החליפין הוא אחד האתגרים המרכזיים שעומדים כיום בפני המשק הישראלי, לצד הצורך להאיץ את הצמיחה, להגדיל את הפריון ולהתמודד עם יוקר המחיה. "אתגר נוסף הוא שער הדולר. לדעתי, לאורך זמן הוא ימשיך לרדת, והיצואנים צריכים להתחיל להתארגן לתרחיש שבו תהיה ירידה מתונה", אמר. 

עוד הוסיף כי הממשלה אינה יכולה לספק פתרון ארוך טווח לכל שינוי בשערי המטבע, ולכן נדרשת גם היערכות מצד החברות עצמן. "הממשלה לא יכולה לתת פתרון ארוך טווח לירידה בשערי מטבע. זה משהו שהמשק צריך להיערך אליו".

להרחבה: הדולר נפל - וישראל מגלה את המחיר של שקל חזק מדי

עוד בנושא: שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים?

השקל החזק שוחק את הכנסות היצואנים

לדברי פרוזנפר, התחזקות השקל מציבה קושי משמעותי בפני חברות היצוא, שמקבלות חלק גדול מהכנסותיהן בדולרים או במטבעות זרים אחרים, בעוד חלק ניכר מהוצאותיהן — ובהן שכר, שכירות ועלויות תפעול — משולם בשקלים. כאשר שער הדולר יורד, ההכנסות במטבע זר מתורגמות לפחות שקלים, בעוד ההוצאות המקומיות אינן מצטמצמות בהתאם.

פרוזנפר הזהיר כי חברות שפועלות בשולי רווח נמוכים או שאינן מגדרות באופן מספק את החשיפה שלהן לשינויים בשער החליפין עלולות להיפגע במיוחד. לדבריו, היצואנים צריכים להיערך לתרחיש של ירידה מתונה ומתמשכת בדולר, בין היתר באמצעות התאמת מבנה העלויות, שיפור הפריון וניהול נכון יותר של סיכוני המטבע.

המסר שהציג הוא שהחברות אינן יכולות לבנות על כך שהממשלה תספק פתרון קבוע או תפעל להשבת הדולר לרמות גבוהות יותר. לדבריו, הממשלה אינה יכולה לתת מענה ארוך טווח לירידה בשערי המטבע, ולכן המשק והיצואנים נדרשים להתאים את פעילותם למציאות שבה השקל עשוי להישאר חזק לאורך זמן.

"יש מגמות מדאיגות מתחת לפני השטח"

פרוזנפר הציג תמונה מורכבת של הכלכלה הישראלית. לדבריו, המשק מציג תוצאות טובות בתחומים רבים, אך במקביל מתפתחות מגמות שדורשות טיפול ארוך טווח.

• באוצר לא משוכנעים שדאטה סנטרים הם העתיד של ישראל

"הכלכלה הישראלית חזקה, עם תוצאות טובות בהרבה תחומים, אבל יש הרבה מגמות מדאיגות מתחת לפני השטח שצריכים להיות ערים להן", אמר. לדבריו, כדי לשמור על מגמת הצמיחה יהיה צורך לנקוט גם צעדים קשים ולא להסתפק בפתרונות זמניים.

פרוזנפר ציין חמישה אתגרים מרכזיים שעליהם עובד אגף התקציבים במסגרת תוכנית רב־שנתית. הראשון והמשמעותי ביותר הוא הצמיחה. אחריו נמצאים יוקר המחיה, ההון האנושי והפריון, שיפור השירות לאזרח והבטחת שוויון הזדמנויות בין חלקי האוכלוסייה.

לדבריו, הצמיחה לבדה אינה מספיקה אם פירותיה אינם מגיעים לכלל הציבור. "פירות הצמיחה צריכים להגיע לכל חלקי האוכלוסייה ולא רק למגזרים ספציפיים", אמר. הוא הוסיף כי באוצר מגבשים תוכנית שתוכל להיות מונחת על שולחנה של הממשלה הבאה, וכי היא צפויה לכלול גם מהלכים מורכבים ולא פופולריים.