35% מהגופים החייבים להגיש דו"ח חופש מידע לא עשו זאת ב-2024
משרד התחבורה לא הגיש ב-2025 דיווח כדין על פעילותו בתחום החופש המידע. 88% מהעתירות נגד המדינה בנושא חופש המידע התקבלו והיא שילמה 1.2 מיליון שקל
חופש המידע
30 משרדי ממשלה ויחידות סמך טרם פרסמו את דו"ח חופש המידע לשנת 2024. מדובר ב-35% מכלל הגופים החייבים בפרסום הדו"ח - מוסרת היחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים. בין הגופים: משרד התקשורת, משרד הבריאות, רשות המים, שירות בתי הסוהר והמשרד לשירותי דת.
בשנת 2025 הוגשו לממשלה 16,896 בקשות חופש מידע, עלייה של 21% לעומת שנת 2024. הרשויות שקיבלו את מספר הבקשות הגבוה ביותר היו משרד התחבורה (2,422), משרד החינוך (2,245), משטרת ישראל (1,525) ומשרד הבריאות (769). הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן רשות האוכלוסין וההגירה (79%), משרד הרווחה (77%), הרשות הממשלתית למים ולביוב (67%) ומשרד הכלכלה (67%).
הרשויות שלגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משרד הבריאות, צה"ל ומשרד התחבורה, שבשנה החולפת כלל לא הגיש דיווח כדין על פעילותו. בהתאם לכך, משרד הבריאות הוכרז כרשות שמפירה את חוק חופש המידע 45 פעמים, משרד התחבורה 22 פעמים וצה"ל 11 פעמים. אשתקד נרשמה עלייה של 44% במספר התלונות שטופלו ביחידה על הפרת חוק חופש המידע.
על פי נוהלי היחידה הממשלתית לחופש המידע, כל משרד ממשלתי מחויב לפרסם מדי רבעון את התקשרויותיו הכספיות. משרד הרווחה, נציבות שירות המדינה, שירות בתי הסוהר, רשות מקרקעי ישראל והרשות הארצית לכבאות והצלה לא הגישו אף דו"ח רבעוני במהלך שנת 2025 על התקשרויותיהן הכספיות.
הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (מענה מעבר ל-120 יום): צה"ל (75%), משרד התקשורת (61.4%), משרד החוץ (34.8%) והמשרד להגנת הסביבה (34%). הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: משרד הכלכלה והתעשייה (64.4%), משרד החינוך (63.1%), המשרד לביטחון לאומי (60.1%) משרד המשפטים (56.1%).
"לבער את התופעה הפסולה"
הרשויות שדחו את השיעור הגבוה ביותר של בקשות חופש מידע: משרד המשפטים (45%), משרד העבודה (42%), הנהלת בתי המשפט (40%) ומשטרת ישראל (37%). העילות המרכזיות לסירוב מתן מידע ממשרדי הממשלה הן פגיעה בפרטיות, לא ניתן לאתר את המידע או דיונים פנימיים.
אשתקד הוגשו 738 עתירות חופש מידע נגד רשויות ציבוריות. מתוכן, 75% הוגשו בגין אי מתן מענה לבקשה למידע. הרשויות שנגדן הוגש מספר העתירות הגבוה ביותר: משרד התחבורה (61 עתירות), משרד הבריאות (49 עתירות), צה"ל (46) ומשרד ראש הממשלה (23). משרד התחבורה, משרד הבריאות וצה"ל הובילו את רשימת העתירות גם בשנת 2024 עם 28, 50 ו-30 עתירות בהתאמה. 88% מהעתירות התקבלו ונפסקו הוצאות בסך 1.2 מיליון שקל נגד הממשלה.
ראש היחידה לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי, אמר: "הזכות למידע מהרשויות היא מיסודות הדמוקרטיה. יש לראות בחיוב את העלייה המשמעותית במספר הבקשות למידע מהממשלה, המעידה על מעורבות אזרחית גוברת ודרישה לשקיפות. על משרדי הממשלה להיערך למתן מענה הולם לדרישה זו, ולבער מכל וכל את התופעה הפסולה שעדיין קיימת כפי שעולה מן הדו"ח, של אי מתן מענה לבקשות למידע".
