הכנסת אישרה סופית את החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה

הכנסת אישרה סופית שורה של מהלכים להחלשת מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר ייכנסו לתוקף בחודש דצמבר. מדובר בסעיפים מתוך הצעת החוק לפיצול התפקיד ולשינוי מהותי ביותר בסמכויותיו ובפעילותו של היועץ; חלק מהסעיפים העיקריים לא קודמו משום שיו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, הגיע למסקנה שלא יספיק להעביר אותם לפני התפזרות הכנסת. החוק כולל גם הוראה לפיה בינואר 2027 יהיה על הממשלה להחליט לגבי המשך כהונתה של היועצת גלי בהרב-מיארה. ההכרעה עוברת לבג"ץ, עם שורה של עתירות שכבר החלו להיות מוגשות.

הסעיפים שאושרו נוגעים לחוות הדעת שנותן היועץ, הייצוג המשפטי לממשלה והפיקוח על היועץ במילוי תפקידו. לפי החוק, הממשלה תוכל להחליט על ייצוג עצמי בפני בג"ץ גם בניגוד לעמדת היועץ המשפטי, שיהיה חייב לציית להחלטה. אם לא יציית - לא יוכל היועץ לייצג את העמדה המנוגדת. חוות דעתו של היועץ לא תוכל לייצר דין חדש, אלא אם הממשלה קבעה אחרת. המשמעות: הממשלה תוכל לדחות את חוות הדעת, שלא תהיה מחייבת.

אביחי מנדלבליט: "זה לא פיצול אלא חיסול. פוליטרוק ייצג כל גחמה של הממשלה"

רוטמן יזם את המהלך הנרחב יותר, שכאמור רובו לא אושר בשלב זה, בנימוק שיש להבטיח שהייעוץ המשפטי יסייע לממשלה במימוש מדיניותה ולמנוע ניגודי עניינים אפשריים בין מי שמייעץ לשרים לבין מי שיכול להעמידם לדין. מתנגדי המהלך טענו, כי מדובר בפוליטיזציה של הייעוץ ובהפיכתו לעורך הדין הפרטי של הממשלה במקום למייצג האינטרס הציבורי ושלטון החוק.

העתירות לבג"ץ

האגודה לזכויות האזרח טוענת בעתירתה נגד החוק, כי מטרתו היא "לשנות מן היסוד את מעמד היועץ המשפטי לממשלה, לפגוע בעצמאותו ואי תלותו ההכרחיות להגנה על זכויות אדם, ולערער את מערך האיזונים והבלמים הייחודי לישראל. 

"אף על פי שהחקיקה מנוסחת כהסדרה מוסדית של תפקיד קיים, מדובר בשינוי חוקתי ומשטרי, שתוצאתו ערעור הדמוקרטיה והחלשת אחד ממנגנוני הריסון המרכזיים והבודדים לכוחה של הממשלה בישראל. זאת, בשלושה מישורים: מעמד חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה; סמכויות הייצוג בערכאות; מינוי היועץ המשפטי לממשלה ופיטוריו, ופיקוח הממשלה ושר המשפטים על עבודתו".

תנועת משמר הדמוקרטיה טוענת בעתירתה: "הממשלה מקבלת לידיה את הכוח להשתחרר מן המגבלה המשפטית הפנימית המרכזית המוטלת עליה. במקום שהממשלה וגופי הרשות המבצעת יהיו כפופים לדין כפי שהוא מפורש על ידי היועץ המשפטי לממשלה כל עוד לא פסק בית המשפט אחרת, הממשלה תוכל לקבוע לעצמה ולכל גופי הרשות המבצעת כי חוות דעתו אינה הדין.

"במקום שהמדינה תדבר בפני בית המשפט בקול משפטי מוסדי אחד, הממשלה תוכל לשכור לעצמה ייצוג חיצוני שיציג את עמדתה; ובמקום שבית המשפט ייחשף לעמדת הדין של היועץ המשפטי לממשלה גם כאשר הממשלה חולקת עליה, הממשלה תוכל לחסום או להתנות את התייצבותו. זהו אינו איזון בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה. זהו מנגנון של התגברות פוליטית על שומר הסף המשפטי. זוהי הפיכה משטרית באופן מובהק ומלא".

התנועה לאיכות השלטון טוענת: "החוק מנטרל שומר סף חיוני לשמירה על שלטון החוק ועל זכויות אדם. זאת באמצעות פגיעה קשה בעצמאותו, מעמדו ומקצועיותו של היועץ המשפטי לממשלה, ביטול יכולתו לפקח, הלכה למעשה, על הממשלה ועל גורמים נוספים ברשות המבצעת והסמכת הממשלה לפרש בעצמה את הדין החל עליה, באופן אשר סותר מושכלות יסוד הנוגעות לעיקרון שלטון החוק.

• בהרב-מיארה: חוקי היועץ המשפטי ומח"ש עלולים לפגוע בבחירות ההוגנות
• אביחי מנדלבליט: "זה לא פיצול אלא חיסול. פוליטרוק ייצג כל גחמה של הממשלה"

"החוק מפקיד את פרשנות הדין ואת ייצוג האינטרס הציבורי בידי גורמים פוליטיים, באמצעות מתן סמכות לממשלה "להתגבר" על חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, לקבוע את עמדת הרשות בהליכים משפטיים ולהיעזר בייצוג חיצוני תוך מניעת התייצבות של היועץ בהליך, ובכך שולל את הלגיטימיות של הפעלת סמכויות הממשלה ופוגע פגיעה קשה בזכויות אדם ובאמון הציבור ברשות המבצעת".

לשכת עורכי הדין אומרת: "עניינה של עתירה זו הוא במהלך חריג וחמור נגד שלטון החוק, שבמרכזו ניסיון שיטתי לרוקן מתוכן את מוסד היועץ המשפטי לממשלה ולהפוך אותו מגורם ממלכתי, מקצועי ובלתי תלוי לגורם הכפוף לדרג הפוליטי. זהו מהלך בעל משמעות חוקתית מובהקת: תקיפה של אחד ממנגנוני הריסון המרכזיים הפועלים בתוך הרשות המבצעת, והמרתו במנגנון נאמן-ממשלה, שנועד ללוות את מדיניות הממשלה, תהא אשר תהא, במקום להציב לה את גבולות הדין".

החלקים שלא קודמו כעת

על פי התיקון המקורי, ימונו תובע כללי שיפעל בתחום הפלילי, ויועץ משפטי לממשלה שיפעל בתחום הייעוץ, בתחום האזרחי ובתחום המינהלי. היועץ המשפטי ימונה בידי הממשלה על פי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, ללא צורך בהמלצת ועדה ציבורית כנהוג כיום, ויכהן במקביל לממשלה שמינתה אותו; היא גם תוכל לפטר אותו בשל חילוקי דעות קשים. 

לגבי התובע הכללי קבעה ההצעה המקורית, כי הוא יתמנה בידי הממשלה בהמלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, לאחר בדיקה של ועדה ציבורית. התובע הכללי יכהן שש שנים והממשלה תוכל להדיחו בתנאים מסוימים. על פי ההצעה, התובע הכללי יהיה עצמאי ולא יקבל הנחיות מהיועץ המשפטי לממשלה. "בכל הנוגע לעניינים כלליים של מדיניות אכיפת הדין הפלילי ולסדרי המינהל של התביעה הכללית, התובע הכללי יביא בחשבון את החלטות ומדיניות הממשלה". השר לא יהיה רשאי להנחות את התובע כיצד לנהוג במקרה מסוים.