מעצר אזיקים מאסר
צילום: Istock

עונשי מאסר בפועל לשני אנשי עסקים שהעלימו מע"מ במיליונים

בעל חברה לעבודות עפר ובנייה נשלח ל-19 חודשי מאסר ונקנס ב-100 אלף שקל; בעל חברה לשירותי שמירה וכוח אדם נידון ל-15 חודשי מאסר ולקנס של 60 אלף שקל. בשני התיקים נוכה מס תשומות שלא כדין בהיקף מצטבר של כ-3.3 מיליון שקל
מירב ארד |


בתי משפט השלום בכפר סבא וברמלה גזרו לאחרונה עונשי מאסר בפועל וקנסות כספיים על שני מנהלי חברות שהורשעו, בשני תיקים נפרדים, בעבירות מע"מ חמורות. העבירות כללו שימוש בחשבוניות כוזבות, רישומן בספרי החברות וניכוי מס תשומות שלא כדין.

בסך הכול הסתכם המס שנוכה או נגרע מקופת המדינה בשני התיקים בכ-3.3 מיליון שקל. במקרה הראשון נידון מנהל חברה לעבודות עפר ובנייה ל-19 חודשי מאסר, ובמקרה השני נידון מנהל חברה בתחום השמירה וכוח האדם ל-15 חודשי מאסר.

העונשים מצטרפים למאבק של רשות המסים בתופעת החשבוניות הפיקטיביות, שמאפשרת לעסקים להקטין באופן מלאכותי את חבות המע"מ שלהם. לפי דוח מבקר המדינה, הנזק השנתי המינימלי לקופת המדינה כתוצאה מהתופעה מוערך בכ-2.51 מיליארד שקל במונחי מע"מ בלבד. בשנים 2019–2022 נערכו 1,814 שומות בנושא חשבוניות פיקטיביות, בהיקף חיובים כולל של כ-7 מיליארד שקל.

19 חודשי מאסר וקנס של 100 אלף שקל

בתיק הראשון גזר בית משפט השלום בכפר סבא 19 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל על צאלח עבד אל חי, בעליה ומנהלה של חברת ל.א מחאריק עבודות עפר ובנייה בע"מ, המוכרת גם בשם ל.א.מ.ת הנדסה ובנייה בע"מ.

על פי כתב האישום המתוקן, שבו הודה עבד אל חי, הוא ניכה מס תשומות בלי שהיו בידיו מסמכים שהוצאו כדין, קיבל חשבוניות כוזבות ורשם אותן בספרי החברה. נוסף על כך, הוא הוציא 16 חשבוניות כוזבות לחברה אחרת.

לפי רשות המסים, היקף המס שנגרע מקופת המדינה בעקבות העבירות הסתכם בכ-2.2 מיליון שקל. העונש שנגזר עליו כלל מאסר ממשי לצד קנס כספי, ולא הסתפק בעבודות שירות או בענישה מותנית. פרטי גזר הדין, שניתן בתיק פלילי 517-08-22, תואמים לפרסום במאגר הפסיקה המקצועי "מיסים אונליין".

כתב האישום הוגש ונוהל בידי עורכי הדין אשר סילבר וקורל פיחה מהיחידה המשפטית של מחוז מרכז במע"מ, בעקבות חקירה שניהלה יחידת חקירות מע"מ ירושלים.

15 חודשי מאסר בעקבות חשבוניות ב-8 מיליון שקל

בתיק השני גזר בית משפט השלום ברמלה 15 חודשי מאסר בפועל וקנס של 60 אלף שקל על מיכה סבג, בעליה ומנהלה של חברת מ.ח.ס. התותחים בכוח אדם בע"מ, שפעלה בתחום השמירה, האבטחה וכוח האדם.

סבג הודה והורשע בכך שרשם בספרי החברה 15 חשבוניות כוזבות, בסכום כולל של כ-8 מיליון שקל. באמצעות החשבוניות הוא ניכה מס תשומות שלא כדין בהיקף של כ-1.1 מיליון שקל.

ההליך התנהל במסגרת תיק פלילי 54548-11-24 בבית משפט השלום ברמלה. גם במקרה הזה נגזר מאסר מאחורי סורג ובריח, לצד קנס כספי.

התיק נוהל בידי עו"ד עדי מויאל מהיחידה המשפטית של מחוז מרכז במע"מ, בעקבות חקירה של יחידת חקירות מע"מ תל אביב.

כיצד חשבונית כוזבת מקטינה את תשלום המע"מ?

מס תשומות הוא המע"מ שעסק משלם על רכישות והוצאות המשמשות אותו בפעילותו. עסק רשאי לקזז את מס התשומות מהמע"מ שהוא גובה מלקוחותיו, אך רק כאשר בידיו חשבונית מס שהוצאה כדין, נושאת את שמו ומשקפת רכישה או שירות אמיתיים ששימשו את העסק.

כאשר חברה רושמת חשבונית שאינה משקפת עסקה אמיתית, היא יכולה להציג לרשות המסים הוצאות שלא היו ולהקטין את סכום המע"מ שעליה להעביר למדינה. כך, חשבונית כוזבת של מיליון שקל, הכוללת מע"מ, עשויה לאפשר לעסק לדרוש קיזוז של סכום מס משמעותי אף שלא שילם אותו במסגרת עסקה אמיתית.

הנחיות רשות המסים קובעות כי עוסק רשאי לנכות מס תשומות רק על בסיס חשבונית שהוצאה כדין או מסמך מאושר אחר, ורק כאשר התשומות נועדו לשמש בעסקה חייבת במס. חשבונית שחסרים בה פרטים מהותיים או שהמידע הרשום בה אינו מדויק ומלא אינה נחשבת לחשבונית שהוצאה כדין.

קיראו עוד ב"בארץ"

החשבוניות הכוזבות משמשות לעיתים בשני צדי העסקה: צד אחד מוציא חשבונית על עבודה או שירות שלא סופקו, והצד השני רושם אותה כהוצאה ומקזז באמצעותה מס תשומות. בחלק מהמקרים החשבונית נשענת על עסקה שלא התקיימה כלל, ובמקרים אחרים היא מנפחת את מחיר העסקה או מציגה ספק שלא היה מי שביצע את העבודה בפועל.

מעבר לפגיעה הישירה בהכנסות המדינה, השיטה מעניקה יתרון בלתי הוגן לעסקים המשתמשים בה. חברה שמקטינה את תשלומי המס שלה שלא כדין יכולה להציע מחירים נמוכים יותר ממתחרות שפועלות כחוק, בעיקר בענפים שבהם התחרות מבוססת על הצעות מחיר ושולי הרווח מצומצמים, כמו בנייה, כוח אדם, שמירה, תשתיות והובלה.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה