אירופה מכינה חבילת תמיכה של 30 מיליארד יורו ליצרני הפלדה והכימיקלים
במסגרת רפורמה בשוק הפחמן, האיחוד יעביר 400 מיליון היתרי פליטה לחברות שמקדמות פרויקטים ירוקים, לפי פרמיית פחמן קבועה. המהלך הוא שלב הפתיחה בבנק דה-קרבוניזציה בהיקף 100 מיליארד יורו, שנועד לשמור על תחרותיות הפלדה והכימיה מול סין וארה"ב
המהלך צפוי להיכלל ברפורמה רחבה במערכת סחר הפליטות האירופית, ETS. המערכת מחייבת מפעלים ותחנות כוח להחזיק היתר עבור כל טונה של גזי חממה שהם פולטים. מאחר שמספר ההיתרים מצטמצם בהדרגה, מחיר הפליטה עולה לאורך זמן ומעודד חברות להשקיע בטכנולוגיות מזהמות פחות.
אלא שהעלייה בעלויות הפחמן מצטרפת למחירי החשמל והגז הגבוהים באירופה. יצרנים מקומיים טוענים כי הם נדרשים להתמודד מול חברות מסין ומארה"ב, שנהנות לעיתים מאנרגיה זולה יותר, מסובסידיות רחבות יותר ומדרישות סביבתיות מקלות יחסית. החשש בבריסל הוא שהפער הזה יוביל לסגירת מפעלים או להעברת פעילות למדינות שבהן הרגולציה פחות מחמירה. תרחיש כזה לא בהכרח יפחית את הפליטות העולמיות, אלא רק יעביר אותן מחוץ לאירופה.
תמיכה באמצעות היתרי פליטה
התוכנית החדשה, המכונה ETS Investment Booster, אינה מבוססת על מענק תקציבי רגיל. במקום להעביר לחברות כסף ישירות, האיחוד יקצה להן 400 מיליון היתרי פליטה מתוך המאגרים הקיימים של המערכת. ההיתרים יינתנו לחברות שיקימו פרויקטים להפחתת פחמן, והיקף התמיכה ייקבע לפי כמות הפליטות שנחסכה. החברות לא יקבלו את מלוא ההקצאה מראש, אלא בהדרגה לאחר שהמתקנים ייכנסו לפעולה ובהתאם לאימות עצמאי של הביצועים.
מרכיב מרכזי בתוכנית הוא התחייבות לתשלום קבוע עבור כל טונה של פליטות שנמנעה. המנגנון אמור להעניק לחברות ודאות לגבי ההכנסה הצפויה מהפרויקט, גם אם מחיר היתרי הפחמן בשוק יעלה או ירד בשנים הבאות.
הוודאות חשובה במיוחד בתעשיות הכבדות, שבהן מעבר לתהליכי ייצור נקיים כרוך לעיתים בהקמת מתקנים חדשים ובהשקעות של מיליארדי יורו. חברות מתקשות לאשר השקעות כאלה כאשר ההחזר תלוי במחיר עתידי ולא ידוע של הפחמן. פריסת התמיכה על פני עד עשור נועדה גם למנוע הצפה מיידית של שוק ההיתרים. שחרור כמות גדולה מדי של היתרים בזמן קצר עלול להפחית את מחירם ולפגוע בתמריץ הכלכלי לצמצום פליטות.
שלב ראשון בתוכנית של 100 מיליארד יורו
החבילה המתוכננת היא השלב הראשון בהקמת בנק אירופי להפחתת פליטות בתעשייה, שאמור לרכז בסופו של דבר מימון של כ־100 מיליארד יורו. בשלב מאוחר יותר צפוי האיחוד להוסיף כ־70 מיליארד יורו במסגרת התקציב הרב־שנתי הבא, שייכנס לתוקף ב־2028.
לפי המתווה הנבחן, ההיתרים יישמרו לפרויקטים שיתחילו לפעול בין 2028 ל־2030, אם כי חלק ממדינות האיחוד מבקשות לפתוח את התוכנית כבר ב־2027. בריסל שואפת להשלים את החקיקה ברבעון הראשון של השנה הבאה, אך לוחות הזמנים והיקף התמיכה עדיין עשויים להשתנות. חברות שירצו להשתתף יידרשו לספק ערבות פיננסית להשלמת הפרויקט ולהתחיל בבנייה בתוך 30 חודשים. לאחר הפעלתו, הן יקבלו היתרים לאורך תקופה של עד עשר שנים, בהתאם לפליטות שנחסכו בפועל ולתנאים שתקבע הנציבות.
הרפורמה משקפת שינוי בגישה האירופית למדיניות האקלים. במקום להסתמך רק על העלאת מחיר הפליטות, האיחוד מבקש להפנות חלק גדול יותר מההכנסות שמייצר שוק הפחמן בחזרה לתעשייה. כיום, לפי הנציבות, פחות מ־5% מהכנסות תמחור הפחמן במדינות החברות מושקעים ישירות בהפחתת פליטות תעשייתיות.
התנאים הסופיים של התוכנית, ובהם גובה התמיכה לכל טונה שנחסכה, הענפים שיהיו זכאים להשתתף ואופן חלוקת ההיתרים, צפויים להתפרסם בהמשך השנה. עד לאישור הסופי, האיחוד יצטרך להראות כי ניתן להקל על התעשייה בלי להחליש את מחיר הפחמן ואת היעדים הסביבתיים שהמערכת נועדה לקדם.
