הנפט שוב מאיים על אירופה: הבנק המרכזי מתלבט בין עוד העלאת ריבית למיתון

ההתלקחות המחודשת בין ארצות הברית לאיראן החזירה את אירופה אל המלכודת שממנה ניסתה להיחלץ: מחירי אנרגיה גבוהים, אינפלציה עיקשת וכלכלה חלשה. מחיר הנפט מסוג ברנט עלה שוב ליותר מ-85 דולר לחבית, לעומת כ-70 דולר רק בשבוע שעבר, והמשקיעים החלו לבחון מחדש את האפשרות שהבנק המרכזי האירופי יעלה את הריבית כבר בהחלטתו הקרובה, ב-22 ביולי.

עד לפני זמן קצר התרחיש הזה נראה רחוק. הירידה במחירי הנפט במהלך יוני וההתמתנות באינפלציה חיזקו את ההערכה שהריבית תישאר ברמה של 2.25%. כעת השוק מעניק הסתברות של כ-20% להעלאה נוספת של 0.25 נקודת אחוז, ומגלם שתי העלאות ריבית עד האביב הבא, לרמה של 2.75%.

הזינוק בנפט משנה שוב את תחזית הריבית

הבנק המרכזי האירופי כבר שינה השנה את כיוון המדיניות. במחצית הראשונה של 2025 הוא הפחית את ריבית הפיקדונות ארבע פעמים, מ-3% ל-2%, במטרה לתמוך בפעילות הכלכלית בגוש האירו. ביוני 2026 הגיע המפנה: הזינוק במחירי האנרגיה וההאצה באינפלציה הובילו להעלאת ריבית של 0.25 נקודת אחוז, הראשונה זה קרוב לשלוש שנים.

האינפלציה בגוש האירו ירדה ביוני ל-2.8%, לעומת שיא של 3.2% במאי, אך היא עדיין גבוהה מיעד הבנק המרכזי, שעומד על 2%. מחירי האנרגיה עלו בכ-9% בתוך שנה, בעוד אינפלציית הליבה, שאינה כוללת את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, הסתכמה ב-2.4%.

הנתון הזה העניק לבנק המרכזי מעט מרחב נשימה, משום שהוא הצביע על כך שהתייקרות האנרגיה עדיין לא חלחלה בעוצמה מלאה אל יתר המוצרים והשירותים. אלא שהנתונים מתייחסים לחודש שבו מחירי הנפט דווקא נחלשו.

העלייה המחודשת במחירי הנפט בימים האחרונים עלולה להתגלגל במהירות למחירי הדלק, ההובלה, התעופה, הייצור והמזון. באירופה ההשפעה חזקה במיוחד: כ-57% מצורכי האנרגיה של האיחוד האירופי מסופקים באמצעות יבוא, ונפט ומוצריו מהווים כשני שלישים מיבוא האנרגיה.

המשמעות היא שכל עלייה במחיר החבית מעבירה חלק גדול יותר מהכנסותיהם של משקי הבית והחברות באירופה אל ספקיות האנרגיה שמחוץ ליבשת. במקביל, היא מייקרת את עלויות הייצור ופוגעת בכוח הקנייה של הצרכנים.

ההחלטה תתקבל כמעט בחשיכה

חברי הבנק המרכזי האירופי יצביעו בשבוע הבא על גובה הריבית בלי לקבל קודם לכן את אומדן הצמיחה של הרבעון השני ואת נתון האינפלציה לחודש יולי. שני הנתונים יפורסמו רק בסוף החודש, ימים אחדים לאחר החלטת הריבית.

המשמעות היא שקובעי המדיניות יצטרכו לבחור בין המתנה למידע נוסף לבין תגובה מוקדמת לסיכון שמחירי הנפט ימשיכו לעלות. החלטה להמתין עלולה להתברר כמסוכנת אם האינפלציה תתחיל להתבסס מחדש, אך העלאה נוספת עלולה להכביד עוד יותר על כלכלה שכבר מתקשה לצמוח.

• ישראל בחנה להציב את אחמדינג'אד בראש השלטון לאחר נפילת המשטר
• איראן תתקשה מאד לגבות כסף גדול ממיצר הורמוז

מצד אחד, העלאת ריבית יכולה לסייע לבלום את התבססות האינפלציה בציפיות הציבור, במשא ומתן על שכר ובמדיניות התמחור של החברות. התייקרות חד־פעמית של דלק יכולה להיעלם אם העימות יירגע ומחירי הנפט יחזרו לרדת. הסיכון הגדול יותר נוצר כאשר העובדים דורשים פיצוי קבוע על עליית יוקר המחיה, החברות מעלות מחירים מעבר להתייקרות הישירה של האנרגיה והציבור מתחיל לצפות לאינפלציה גבוהה לאורך זמן.

במצב כזה, ההתייקרות הזמנית עלולה להפוך לאינפלציה רחבה ומתמשכת. זהו בדיוק התרחיש שהבנק המרכזי מבקש למנוע, גם במחיר של ריבית גבוהה יותר.

מצד שני, גוש האירו כבר נמצא באזור מסוכן מבחינת הפעילות הכלכלית. הכלכלה התכווצה בכ־0.2% ברבעון הראשון לעומת התקופה המקבילה, והריבית הגבוהה מכבידה על משכנתאות, אשראי עסקי והשקעות. העלאה נוספת תייקר את המימון לחברות, למשקי הבית ולמדינות, דווקא בשעה שחשבונות האנרגיה חוזרים לעלות.

גרמניה בחזית הפגיעה, שוק האג"ח כבר מגיב

גרמניה, שמחזיקה בתעשייה הגדולה ביותר באירופה, רגישה במיוחד להתייקרות האנרגיה. מפעלים בענפי הכימיקלים, המתכות, הרכב והזכוכית צורכים כמויות גדולות של אנרגיה ומתחרים ביצרנים בארצות הברית ובאסיה.

כאשר מחירי הנפט והאנרגיה עולים, עלויות הייצור של החברות הגרמניות גדלות והיכולת שלהן להתחרות בשווקים העולמיים נפגעת. חלקן עשויות לגלגל את ההתייקרות אל הלקוחות, אך אחרות ייאלצו לספוג אותה ולראות את שולי הרווח נשחקים.

• פייפאל טסה 20%, אינטל 2.5% - מה עושים החוזים העתידיים?
• שוק האג"ח העולמי מציב גבולות ל-AI: ענקיות הטכנולוגיה מגייסות מיליארדים, המשקיעים דורשים פיצוי

מחיר נפט גבוה פוגע גם בביקוש הצרכני. משפחה שנדרשת להוציא יותר כסף על דלק, תחבורה וחימום מותירה פחות כסף למסעדות, ביגוד, ריהוט, חופשות ומוצרים שאינם חיוניים. כך התייקרות האנרגיה פוגעת בכלכלה משני כיוונים: היא מעלה את האינפלציה ובמקביל מחלישה את הצריכה ואת הצמיחה.

גם שוק האג"ח כבר מגיב לשינוי בתמונה. תשואת האג"ח הממשלתית של גרמניה לעשר שנים עלתה ליותר מ-3.1%, ביטוי לציפיות לריבית גבוהה יותר ולדרישת המשקיעים לקבל פיצוי גדול יותר על סיכון האינפלציה.

עליית התשואות מייקרת את עלויות החוב של הממשלות ומצמצמת את הגמישות התקציבית, בעיקר במדינות בעלות חוב גבוה כמו איטליה וצרפת. אם הריבית ותשואות האג"ח יישארו גבוהות לאורך זמן, הממשלות יידרשו להקדיש חלק גדול יותר מתקציביהן לתשלומי ריבית ופחות להשקעות ולשירותים ציבוריים.

השהיה ביולי, אפשרות להעלאה בספטמבר

התרחיש המועדף מבחינת הבנק המרכזי עשוי להיות השארת הריבית ללא שינוי ביולי ביולי, לצד מסר תקיף שלפיו העלאה נוספת עדיין נמצאת על הפרק. גישה כזו תאפשר לבנק לבחון אם מחיר הנפט נותר סביב 85 דולר לחבית, מטפס לרמות גבוהות יותר או חוזר לרדת.

המתנה גם תאפשר לבנק לקבל תמונה מלאה יותר על האינפלציה, השכר והצמיחה לפני החלטתו הבאה בספטמבר. כך הוא יוכל להימנע מהעלאת ריבית מוקדמת שעלולה להחריף את החולשה הכלכלית, בלי לשדר לשווקים שהוא מתעלם מהסיכון האינפלציוני.

האירועים במצר הורמוז הפכו שוב את מדיניות הריבית באירופה לתלויה במסלול של מכליות הנפט ובקצב התקיפות באזור. אירופה הצליחה לצמצם את תלותה בגז הרוסי, אך היא עדיין מייבאת את רוב האנרגיה שהיא צורכת.

כל עוד מצר הורמוז נותר מוקד עימות, הבנק המרכזי האירופי יתקשה לבנות מסלול יציב וברור לריבית. העסקים ומשקי הבית ימשיכו להרגיש את התנודתיות דרך מחירי הדלק, עלויות האשראי, חשבונות האנרגיה ותשואות האג"ח.