עד 55 מיליון שקל לחברות התעופה: הממשלה אישרה מתווה פיצוי, והחברות מסתייגות
המתווה מזכה את אל על, ישראייר וארקיע בהחזר של עד שני שלישים מההוצאות המוכרות בגין טיסות ריקות שבוצעו בזמן המלחמה מול איראן, בכפוף להימנעות מחלוקת רווחים והזרמת הון; החברות טרם החליטו אם להצטרף
הממשלה אישרה השבוע מתווה פיצוי לחברות התעופה הישראליות, בהיקף של עד 55 מיליון שקל. הפיצוי יינתן בגין טיסות שיצאו כמעט ריקות, עם תפוסה של 5% נוסעים ומטה, שבוצעו בשל המלחמה האחרונה מול איראן במבצע שאגת הארי, וכן בשל חניית מטוסים בנמלי תעופה בחו״ל.
הרקע לחניית המטוסים בחו״ל נעוץ בהפיכת נמל התעופה בן גוריון לבסיס צבאי משותף לארה״ב ולישראל בזמן הלחימה. נוכחות מטוסי התדלוק האמריקאיים בשטח נתב״ג הובילה חלק מהחברות להחנות את מטוסיהן מעבר לים, מהלך שייקר את ההוצאות התפעוליות והכביד על לוח הטיסות.
המתווה, שגובש במשרדי התחבורה והאוצר, בנוי משתי מדרגות. במדרגה הראשונה יקבלו החברות החזר של 33.5% מההוצאות המוכרות, בכפוף להתחייבות להימנע מחלוקת רווחים לבעלי המניות במשך שנה. במדרגה השנייה יתווסף החזר של עד 33.5% נוספים, בתנאי שבעלי המניות יזרימו הון לחברה. יחד, הסיוע מגיע לכשני שלישים מסך ההוצאות המוכרות.
חברות התעופה מסתייגות מהמתווה וטרם החליטו אם להשתתף בו. עליהן להודיע על עמדתן למדינה עד תחילת דצמבר. ההסתייגות מגיעה על רקע חודשים מורכבים לענף, שכללו טיסות שבוטלו, נוסעים שנתקעו בחו״ל והתמודדות מול תחרות פנימית ובינלאומית. להרחבה: איך שכחה אל על את הנוסעים שלה בחו״ל בזמן מלחמה; והיתרונות של ישראייר וארקיע.
מעבר לפיצוי הממשלתי, החברות מתמודדות עם חשיפה משפטית בגין התנהלותן בתקופת הלחימה. נוסעים רבים הגישו תביעות בטענה למחירים מופקעים ולמענה חלקי בשעת חירום, בהיקפים כספיים גבוהים. אל על, כחברה ציבורית הנסחרת בבורסה בתל אביב, נדרשת לשקלל גם את השפעת ההתחייבות להקפאת דיבידנד על ציבור המשקיעים שלה. להרחבה: ייצוגית נגד אל על ו-8 חברות תעופה נוספות בסכום כולל של 825 מיליון שקל.
במהלך המלחמה נמנעו רוב חברות התעופה הזרות מלטוס לישראל, מהלך שהותיר את החברות הישראליות כמעט לבדן בשמי המדינה. אל על נהנתה בתקופה הזו מנתח שוק חריג וממחירי כרטיסים גבוהים בחלק מהקווים, עובדה שהקשתה על הלגיטימציה הציבורית של פיצוי ממשלתי. מנגד, החברות טוענות שהטיסות הריקות והחניות בחו״ל הסבו להן הפסדים ישירים שהכנסות הקווים הפעילים מתקשות לגשר עליהם.
במקביל, נמשך תהליך של פינוי מטוסי התדלוק האמריקאיים מנתב״ג. כיום חונים בשדה כ-30 מטוסי תדלוק, וכמותם צפויה להצטמצם בימים הקרובים לכ-20, מתוך כ-75 מטוסים ששהו בנתב״ג מאז פרוץ המלחמה. שאר המטוסים יועברו לחניה בבסיסי צה״ל, בהקצאת משרד הביטחון, כדי לפנות מקום לתנועה האזרחית ולמנוע ביטול כרטיסים לנוסעי הקיץ.
הפגיעה חרגה מגבולות חברות התעופה והקרינה על כלל ענף התיירות. התיירות הנכנסת, שנשענת על טיסות סדירות ועל נוכחות של מובילות זרות, התכווצה בחדות בזמן הלחימה, ומלונות ומוקדי תיירות ספגו גל ביטולים. השבת התנועה האזרחית לנתב״ג נתפסת לכן כצעד מרכזי בשיקום הענף כולו, הרבה מעבר לחברות התעופה עצמן.
עבור החברות, ההחלטה אם להצטרף כרוכה בשקלול עדין. ההחזר הממשלתי מקטין את ההפסדים, אבל הדרישה להקפיא חלוקת רווחים למשך שנה ולהזרים הון עשויה להרתיע דווקא חברות שחזרו לרווחיות. בעלי המניות נדרשים לבחור בין חיזוק מיידי של קופת המזומנים לבין גמישות בחלוקת הדיבידנד בהמשך, ולכן המועד להודעה למדינה הופך לצומת החלטה מהותי.
- נתב״ג חוזר לעומסי הקיץ: 2.3 מיליון נוסעים ביולי, אבל ארה״ב עדיין מחוץ לתחרות
- מה קרה כשחלונות הדרימליינר התנפצו באמצע הטיסה?
הענף הישראלי נשען על שלוש חברות מרכזיות: אל על, המובילה הוותיקה, לצד ישראייר וארקיע הקטנות ממנה. שלושתן ספגו פגיעה כפולה בתקופת המלחמה, כשמצד אחד הביקוש לטיסות נכנסות דעך עם התכווצות התיירות הנכנסת, ומצד שני עלו ההוצאות בשל מסלולים עוקפים וחניות בחו״ל. סוגיית הפיצוי נותרה פתוחה, והחברות שוקלות את כדאיות ההצטרפות מול המחיר של הקפאת חלוקת הרווחים והזרמת ההון שנדרשים בתמורה.
