הבנק המרכזי האירופי מותיר את הריבית ללא שינוי ברמת שפל של שנתיים

הבנק המרכזי האירופי (ECB) החליט להותיר את הריבית על הפיקדונות ברמה של 2%, בהתאם לתחזיות המוקדמות בשוק. זוהי הפעם החמישית ברציפות שהבנק בוחר שלא לשנות את שיעור הריבית, מאז סיום סבב ההפחתות ביוני האחרון. בהודעת הריבית הרשמית הדגישו קובעי המדיניות בפרנקפורט כי הכלכלה האירופית מפגינה חוסן למרות סביבה גלובלית מאתגרת, אך הבהירו כי חוסר הוודאות נותר גבוה, בעיקר על רקע המתיחות הגיאופוליטית ומדיניות הסחר העולמית.

ההחלטה התקבלה על רקע נתונים מעורבים מהגוש: מצד אחד, האינפלציה בגוש האירו ירדה בינואר לרמה של 1.7%, נתון הנמוך מיעד היציבות של הבנק העומד על 2%. מצד שני, נתוני הצמיחה לרבעון הרביעי של 2025 הפתיעו לטובה עם עלייה של 0.3%, מה שהביא את הצמיחה השנתית ב-2025 ל-1.5% - נתון גבוה משמעותית מהתחזיות המוקדמות. ב-ECB ציינו כי שוק העבודה ההדוק, המאופיין בשיעורי אבטלה נמוכים, לצד מאזנים איתנים במגזר הפרטי והשקעות ציבוריות בתחומי הביטחון והתשתית, הם הגורמים העיקריים התומכים בפעילות הכלכלית הנוכחית.

הנושא שמעסיק יותר ויותר את קובעי המדיניות הוא שער החליפין. במהלך החודש האחרון האירו התחזק בכשלושה רבעי אחוז מול הדולר, ובמבט שנתי העלייה כבר מתקרבת ל 14%. חלק גדול מזה נובע מחולשה בדולר, על רקע חוסר יציבות פוליטית וכלכלית בארצות הברית, כולל עימותים סביב סחר ומינויים בצמרת הבנק המרכזי האמריקאי. אירו חזק עושה שני דברים במקביל. מצד אחד, הוא מוזיל יבוא של חומרי גלם, אנרגיה ומוצרים, ולכן לוחץ את האינפלציה כלפי מטה. מצד שני, הוא מקשה על יצואנים, פוגע בתחרותיות ועלול לבלום צמיחה, במיוחד בענפים שמבוססים על מכירות מחוץ לגוש.

בבנק המרכזי עוקבים מקרוב. יש מי שמתריע מפני השפעה מצטברת שעלולה לדחוף את האינפלציה מתחת ליעד לאורך זמן. תרחיש כזה נתפס כמסוכן, כי ירידת מחירים מתמשכת עלולה לגרום לצרכנים לדחות רכישות ולעסקים להתמודד עם שחיקה בהכנסות ועם נטל חוב ריאלי גבוה יותר. עם זאת, נכון לעכשיו, נראה שההתחזקות עדיין לא חוצה קווים אדומים. בבנק בוחנים לא רק את הרמה אלא גם את הקצב ואת השאלה האם מדובר במגמה יציבה או בתנודה זמנית.

• בפעם השלישית ברציפות: הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית על 2%
• בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לפי חואקין ת’ול, כלכלן ב-EFG International מלונדון, הוועדה הכירה בכך שההתקדמות בהחזרת האינפלציה ליעד של 2% הייתה משמעותית, ובאה לידי ביטוי בהאטה בפעילות הכלכלית בבריטניה, ברפיון בשוק העבודה, בהתמתנות מחירי השירותים ובעיקר בהאטה בקצב עליית השכר. בהתאם לכך, סבורים חברי הוועדה כי הסיכונים להישארות האינפלציה ברמה גבוהה פחתו. בבנק המרכזי מעריכים כי השינויים במחירי האנרגיה, כחלק מההכרזות במסגרת תקציב 2025 של משרד האוצר הבריטי, יסייעו להביא את האינפלציה הכללית לרמה של כ־3% עד סוף הרבעון הראשון של 2026, ולהתקרבות נוספת ליעד של 2% במהלך החודשים אפריל–מאי 2026. 

תהליך זה צפוי להשפיע על ציפיות האינפלציה ובהמשך גם על משאים ומתנים לקביעת שכר, ובכך להקל על לחצי האינפלציה בטווח הבינוני. הפיצול הצמוד בין חברי ועדת המדיניות המוניטרית משקף חילוקי דעות באשר להיקף ההתקדמות שכבר הושגה בהורדת האינפלציה. להמשך, ת'ול מעריך כי צפויות שתי הורדות ריבית נוספות של 25 נקודות בסיס כל אחת בהחלטות הקרובות. עם זאת, כל עוד האינפלציה ממשיכה להתמתן בהדרגה, החלטות אלו צפויות להישאר גבוליות, על רקע הדיונים הפנימיים בין חברי הוועדה.

התוואי קדימה - תלוי בנתונים שיגיעו

בכל הנוגע למדיניות העתידית, הבנק שומר על הקו המוכר של "תלות בנתונים" (Data-dependent) והחלטות שיתקבלו מישיבה לישיבה. המועצה המנהלת חזרה על הקביעה כי אינה מתחייבת למסלול ריבית מסוים מראש. עם זאת, התחזקות האירו מול הדולר, שנסחר סביב רמות של 1.18 דולר לאירו לאחר שחצה לאחרונה את רף ה-1.20, מהווה גורם סיכון מרכזי עבור הבנק. מטבע חזק עשוי להוביל להמשך ירידת מחירי היבוא וללחוץ את האינפלציה אל מתחת ליעד לאורך זמן, מה שעשוי לאלץ את הבנק לשקול הפחתות ריבית נוספות בהמשך השנה.

• משבר בשוק העבודה: הפיטורים בארה"ב בשיא של 17 שנה
• מניית אסתי לאודר נופלת: הרווח הנקי נחתך כמעט בחצי בגלל התייעלות ומכסים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...

גרמניה, הכלכלה הגדולה ביבשת, סיפקה היום זריקת עידוד משמעותית עם פרסום נתוני הזמנות המפעלים לחודש דצמבר. הנתונים הצביעו על זינוק מרשים של 7.8%, העלייה החדה ביותר שנרשמה מזה שנתיים, נתון שהכה את תחזיות האנליסטים שצפו דווקא ירידה מתונה. למרות שהזינוק מיוחס בחלקו להזמנות ענק חד-פעמיות בתחומי התחבורה והציוד הכבד, הוא מעיד על התאוששות מסוימת במגזר הייצור הגרמני, שנחשב לקטר הצמיחה של הגוש כולו. עלייה זו עשויה להצביע על תחילתו של שינוי מגמה בסנטימנט התעשייתי, במיוחד על רקע הגדלת ההוצאות הממשלתיות על תשתיות וביטחון בגרמניה, שמתחילות לחלחל אל שרשראות האספקה.

שינויים בהנהגת הבנק

הבנק המרכזי האירופי ניצב בפתחה של תקופת מעבר עם סדרת שינויים בצמרת ההנהגה שיעצבו את המדיניות המוניטרית של הגוש לשנים הבאות. המינוי המרכזי שמרכז את עניין השווקים הוא בחירתו של בוריס ווייצ'יץ', נגיד הבנק המרכזי של קרואטיה, לתפקיד סגן נשיאת הבנק. ווייצ'יץ' צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 ביוני 2026, ולהחליף את לואיס דה גינדוס הספרדי שמסיים כהונה בת שמונה שנים. מדובר במינוי בעל משמעות אסטרטגית עמוקה: מעבר להיותו הנציג הראשון ממזרח אירופה במועצה המנהלת המצומצמת (Executive Board), ווייצ'יץ' נחשב בקרב הקהילה הכלכלית לכזה שמוביל מדיניות ניצית אבל מתונה. הוא דמות פרגמטית שנשענת על נתונים, אבל גם נוטה להעדפת יציבות מחירים קשיחה על פני הרחבה מוניטרית מהירה.

כבר החלו לרוץ שמועות על יורשים פוטנציאליים, כאשר קלאס קנוט ההולנדי מסומן כרגע כמועמד המוביל, לצד דמויות בולטות נוספות כמו איזבל שנאבל ופאבלו הרננדז דה קוס, מה שמעורר כבר עתה דיונים על הכיוון המוניטרי העתידי של הבנק.

קנוט, שהוביל את הבנק המרכזי ההולנדי במשך 14 שנים, נחשב לאחד הקולות החזקים במחנה הניצי. לצדו מוזכרים פאבלו הרננדז דה קוס, ראש הבנק להסדרים בינלאומיים (BIS), ואיזבל שנאבל הגרמנייה, הנחשבת לאוטוריטה מקצועית ונהנית מהערכה רבה על הובלת מדיניות הבנק בתקופות משבר. זהות היורש או היורשת תהיה קריטית במיוחד בתקופה של אי-ודאות גיאופוליטית גוברת, שכן היא תקבע האם הבנק המרכזי ימשיך בקו הריסון הנוכחי או יאמץ גישה גמישה יותר אל מול איומי האטה כלכלית עולמית.