בהתאם לציפיות: ה-ECB מוריד את הריבית ב-0.25% ל-3%

כריסטינה לארג׳, נשיאת הבנק המרכזי האירופי: ״האינפלציה צפויה להגיע לרמה של 2% ולהישאר יציבה ברמה זו״
חיים בן הקון |

הבנק המרכזי האירופי הוריד את הריבית ב-25 נקודות בסיס (0.25%) לרמה של 3%. ״ההחלטה להוריד את הריבית מגיעה בעקבות עדכון של ציפיות האינפלציה לשנים הקרובות, יחד עם ניתוח של הדינמיקות המשפיעות על האינפלציה וההשפעה על התמסורת בריביות במשק שיש למדיניות המוניטרית. תהליך הדיס-אינפלציה מתנהלת בהצלחה״ כך מסרה כריסטיאן לארדג׳, נשיאת הבנק. 

עוד מסרה לארדג׳ במסיבת העתונאים כי ״צוות הבנק צופה שיעורי אינפלצית ״הד ליין״ של 2.4% בשנת 2024; 2.1% בשנת 2025; 1.9% בשנת  2026 ו-2.1% בשנת 2027  כשתוכנית הסחר בפליטות פחמן של האיחוד האירופי יתחיל לפעול״

עבור אינפלציה ללא אנרגיה ומזון, הצוות בבנק צופה שיעורי אינפלציה 2.9% בשנת 2024; 2.3 בשנת 2025 ו1.9% בשנים 2026-27.

התנאים בשווקים הפיננסיים מתאימים את עצמם לריבית הנוכחית, כאשר הורדות הריבית הקודמות מתחילות להשפיע על הלוואות חדשות.  

הרקע הכלכלי באירופה

״הסביבה האינפלציונית ב-Eurozone מתונה יותר בהשוואה לארה"ב בתקופה האחרונה. והמגמה הזו נמשכת, כאשר ציפיות סגל הבנק ל-2025 עומדות כעת על 2.1% בלבד. על זה נוסיף כי גם רמות המדד הנוכחיות ביבשת מבטאות מחירי אנרגיה גבוהים מאוד, כאשר טרם נמצא תחליף זול לגז הטבעי שזרם עד לפני שנתיים מרוסיה. סביר להניח שבשנים הקרובות יימצא אחד כזה אשר ימתן עוד את האינפלציה המקומית״ כך אומר יוני פנינג, אסטרטג ראשי בבנק מזרחי טפחות.

עוד מוסיף פנינג כי ״בציר השני של עקומת ההיצע והביקוש, אנחנו רואים את קצב הצמיחה המתון יותר בתוצר באירופה, כגורם משמעותי ברצון המוגבר של ה-ECB להמשיך ולעודד את הפעילות. אינדיקציות לזה ניתן היה לראות כבאות לידי ביטוי כבר בתחזית המאקרו כלכלית הקודמת של סגל הבנק, וניתן גם היום, כאשר ציפיות התוצר ל-2025 עומדות על 1.1%, לעומת תחזית קודמת של 1.3%, שבכנות הייתה מתונה גם היא. בנוסף, הפעם, מעבר לתנאים הכלכליים עצמם, ניתן לאזכר את חוסר היציבות הפוליטי באירופה, בדגש על גרמניה וצרפת, ככזה העלול גם לספק רוח פנים לפעילות הכלכלית ביבשת באופן כללי״

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנטליה טורקיה (AI)אנטליה טורקיה (AI)

קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון

אינפלציה של 33.5% הורסת את היתרון של הלירה החלשה;  מלונות מחזיקים מעמד עם "הכול כלול" בזמן שעסקים קטנים קורסים;  1.5 מיליון טורקים נוטשים לטובת האיים היווניים; מאנטליה ועד איסטנבול: המספרים שמטלטלים את הענף שמניב 12% מהתמ"ג

עמית בר |
נושאים בכתבה תיירות טורקיה

ענף התיירות הטורקי, שהיווה במשך עשורים את אחד מעמודי התווך של הכלכלה המקומית, נמצא בצניחה חופשית. הנתונים העדכניים מציירים תמונה קשה: ירידה של 5% במספר התיירים הזרים ביולי, צניחה של 30% במבקרים באנטליה ברבעון הראשון, והפסדים צפויים של 3 מיליארד דולר בהכנסות השנתיות. מדובר ברעידת אדמה כלכלית עבור מדינה שבה התיירות מהווה 12% מהתמ"ג ומעסיקה מעל 3 מיליון עובדים.

המשבר מתבטא בירידה חדה במספרים: גרמניה, שהיא השוק הגדול ביותר של מבקרים, רשמה ירידה של 8%, בריטניה 10%, וארצות הברית צנחה ב-22%. אבל מעבר לסטטיסטיקה היבשה, מדובר בסיפור של ענף שלם שמתמוטט תחת העומס של אינפלציה דוהרת, אסונות טבע חוזרים ומדיניות כלכלית כושלת עם תדמית שהולכת ונהית בעייתית יותר לעולם המערבי - ארדואן נגד להקת בנות - "לבוש ומעשים לא הולמים". ארדואן נלחם באופוזיציה הליברלית, שם מנהיגים שלה בכלא, ומדבר יותר ויותר על קיצוניות דתית. זה עלול להפחיד את התיירים.

וכל זה קורה כשטורקיה נתפסת זולה מאוד. המטבע שלה איבד מעל%5 ב-20 שנה, אלא שהאינפלציה של 335 שהיא אומנם בירידה, מחסלת את היתרון התחרותי. משפחה של ארבעה משלמת כיום 150-200 דולר ללילה במלון בינוני באנטליה, לעומת 100-130 דולר לפני כשלוש שנים. 

המודל של "הכול כלול": כך שורדים המלונות הגדולים בזמן שהמסעדות המקומיות נסגרות

הפתרון שמחזיק את הענף בחיים הוא דווקא מודל הכל כלול. המלונות מרכיבים חבילות מיוחדות לתיירים רוסים כדי לשמור על תפוסה גבוהה. השוק הרוסי, שמהווה 14% מהמבקרים, נשאר יציב יחסית בזמן שהאירופים בורחים.

אבל יש לזה מחיר כבד. המודל יוצר "בועה" שבה התיירים לא יוצאים מהמלון ולא מוציאים כסף בכלכלה המקומית. התוצאה: בעלי עסקים קטנים באנטליה מדווחים על ירידה של 40% במכירות. מסעדות משפחתיות נסגרות, חנויות מזכרות מורידות תריסים, ומדריכי טיולים מקומיים נשארים ללא עבודה.

מערכת פרונטיר, קרדיט: אלביט מערכותמערכת פרונטיר, קרדיט: אלביט מערכות

אלביט מערכות חושפת את פרונטיר: מערכת AI חדשה להגנת גבולות

בתערוכת DSEI בלונדון משיקה אלביט את "פרונטיר"; מערכת תצפית וניטור מבוססת בינה מלאכותית, שמפחיתה עומס על מפעילים ומייעלת תגובה לאיומים מתפתחים ביבשה, בים ובאוויר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

אלביט מערכות מציגה היום בתערוכת DSEI שבלונדון את Frontier מערכת תצפית וניטור מתקדמת לשטחים נרחבים, שמבוססת על טכנולוגיות בינה מלאכותית ומציעה גישה חדשה להתמודדות עם אתגרי הגנת הגבולות. המערכת, שפותחה מתוך הבנה של הדינמיקה המשתנה בזירה הביטחונית, נועדה לתת מענה למורכבויות ההולכות ומתחדדות בעולמות המודיעין, השליטה והבקרה. היא מסוגלת לזהות, לסווג ולנתח איומים באופן עצמאי ובזמן אמת, תוך הפעלת יכולות AI מתקדמות שמבצעות אופטימיזציה של המידע המודיעיני ושל תהליכי קבלת ההחלטות, הן ביבשה, הן באוויר והן בים.

המערכת החדשה מבית אלביט משתלבת במגמה הולכת ומתרחבת של מערכות שפועלות בקצה הרשת, כלומר בשטח עצמו, ומבצעות פעולות חישוב, עיבוד והסקה בצורה סימולטנית בלי להמתין להוראות מגורם מרכזי. כך מתאפשרת תגובה מהירה ומדויקת יותר לאירועים חריגים, תוך שיפור ניכר בזמן ההגעה של המידע למפעילים הרלוונטיים. היכולת הזאת מאוד חשובה לפעילות בזירות רגישות, שבהן הפער בין התרעה לבין תגובה יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון.

פחות טעויות אנוש ופחות משאבים

פרונטיר נבנתה מתוך הבנה של הצורך לייעל מבצעי תצפית וניטור, בעידן שבו כוחות הביטחון נאלצים להתמודד עם הצפה תמידית של התרעות ונתונים. צוותי מודיעין נדרשים כיום לנתח אלפי התרעות בכל שעה, להתמודד עם כמויות עצומות של מידע גולמי, ולהכריע מהר לא פעם תחת תנאים של אי-ודאות. המערכת החדשה שואפת לצמצם את העומס הזה ולספק פתרון שמגביר את הדיוק והמהירות, תוך הפחתת הסיכון לטעויות.

בין היכולות שהוטמעו בפרונטיר ניתן לציין את מנגנון הלמידה האדפטיבית, שמבוסס על טכנולוגיות AI ומאפשר למערכת לזהות דפוסים שגרתיים, להבחין בחריגות וללמוד באופן רציף את ההתנהלות בשטח. יכולת הסיווג העצמאי של איומים מתבצעת גם היא בזמן אמת, ומאפשרת דירוג של רמת הסיכון ותגובה מבצעית מדויקת יותר. לצד אלה, המערכת כוללת גם תמיכה חכמה בתהליכי קבלת ההחלטות, באמצעות ממשק ניתוח שמספק למפעיל תובנות ממוקדות והמלצות לפעולה. פרונטיר יודעת לאחד מידע ממגוון חיישנים  תנועה, וידאו, שמע ואחרים – כדי לייצר תמונת מצב כוללת, סינכרונית, שמתעדכנת בזמן אמת. כל המרכיבים האלה משתלבים לכדי מערכת אחת, שמפחיתה את התלות בכוח אדם אנושי, חוסכת בעלויות תפעוליות, ומשפרת את סיכויי הצלחת המשימה.

אחת הבעיות המרכזיות עמן מתמודדים כיום ארגוני ביטחון ברחבי העולם היא "עומס היתר" המודיעיני שזה כמויות אדירות של התרעות, נתונים לא מסוננים, וזמן תגובה קצר מדי כדי לעבד את כל אלה לעומק. התוצאה: עומס קוגניטיבי על המפעילים, פוטנציאל לטעות אנוש, ובמקרים מסוימים גם פספוס של התרעות מהותיות. אלביט, בזיהוי נכון של הבעיה, מציעה כאן פתרון טכנולוגי ששם דגש על מיקוד. המערכת אוספת מידע ממקורות שונים, מסננת אותו, מעבדת אותו באופן עצמאי, ומעבירה לגורמים הרלוונטיים רק את המידע שעבר תהליך אנליזה מבוסס AI. כלומר, המפעילים לא מקבלים "ים של נתונים", אלא תובנות ממוקדות שמוכנות להפעלה – מה שמאפשר קיצור דרמטי בזמני תגובה.