רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
ראיון

מנכ"ל מגדל: "גם שווקים 'יקרים' עוד שנתיים ייראו כהזדמנות"

מגדל סיכמה את הרבעון השני עם תשואת הון של 27%, כשהרווח מפעילויות הליבה זינק ב-36%; מנכ"ל החברה, רונן אגסי, מסביר כי עיקר הצמיחה נבע מהתחזקות רוחבית, ומדגיש כי לצד השקעות בחו״ל, מגדל ממשיכה לראות הזדמנויות משמעותיות גם בכלכלה הישראלית

תמיר חכמוף | (1)


מגדל מגדל ביטוח 9.86%   סיכמה את הרבעון השני של 2025 עם רווח כולל של כ-571 מיליון שקל, ירידה של כ-5.7% לעומת הרבעון המקביל (בנטרול החד־פעמי של המחקר האקטוארי אשתקד). עיקר השיפור נרשם ברווח מפעילויות הליבה, שזינק בכ-36% לכ-792 מיליון שקל, במיוחד בתחומי הבריאות, הפנסיה והביטוח הכללי, שם נרשמה ירידה בעלויות התביעות ועלייה ברווחיות החיתומית. ההון העצמי גדל ביותר מ-10% לכ-9 מיליארד שקל, ותשואת ההון השנתית הגיעה לרמה גבוהה של 27%. תיק הנכסים המנוהלים צמח ל-536 מיליארד שקל, קפיצה של 27% לעומת השנה שעברה, בזכות תשואות חיוביות וזרימות נטו. גם בגזרת הנוסטרו נרשמו רווחים מצטברים של 2.3 מיליארד שקל במחצית, אם כי ברבעון לבדו הרווח הפיננסי העודף ירד משמעותית לעומת 2024.  להרחבה - מגדל עם תשואת הון יוצאת דופן ועלייה של 10% בהון העצמי

ברקע התוצאות, שוחחנו עם מנכ"ל החברה, רונן אגסי, לשמוע על מה דחף את התשואה להון לרמות האלה, האם הם ברות קיימא, מה הוא חושב על השוק המקומי והיכן לדעתו יש פוטנציאל נוסף?


נשמח לשמוע מכם כמה מילים על תוצאות הרבעון

סיימנו רבעון עם רווח של  כ-570 מיליון שקל. בהשוואה לרבעון המקביל, אם מנטרלים חד-פעמיים, סכום דומה לשנה שעברה. ברבעון המקביל בשנה שעברה הייתה השפעה של שיערוכי נכסים עקב עליית ריבית וממצאים אקטואריים בסדר גודל של כ-300 מיליון שקל נטו בשורה התחתונה הרבעון דומה לשנה שעברה, והחציון נסגר בסביבות רווח של 800 מיליון שקל. המרכיב המרכזי היה עלייה חדה ברווחיות מפעילות הליבה (Core) כ-800 מיליון שקל ברבעון מול כ-600 מיליון ברבעון המקביל, עלייה של כ-200 מיליון שקל. העלייה מפוזרת לאורך כל קווי העסקים, בהם חיים, בריאות ואלמנטרי, ומביאה ליידי ביטוי את השיפור שעשינו בשנתיים האחרונות. את השיפור ראינו כבר ברבעון הראשון, והוא נמשך כעת. לצד זה אנחנו רואים צמיחה עסקית בכל העסקים שלנו, בפרמיות, בעסקות חדשות, בנכסים מנוהלים ובנוסטרו. ההון העצמי יחד עם ה-CSM מביא אותנו למעל 17 מיליארד ש״ח גידול של כ-5% בחציון, ובסה"כ אנחנו מרוצים מהתהליך של טיוב רווחיות הליבה ומצפים להמשיך לראות את הפירות האלה גם בהמשך. בנוסף, התאמנו את המבנה הארגוני ומודל ההפעלה - מעבר לחטיבות עסקיות “מקצה לקצה” (מוצר, רווחיות, הפצה ועבודה מול סוכנים). זה אמור לתמוך בקצב ואיכות הצמיחה, כולל התייעלות ובסופו של דבר המטרה להעמיק אחריות עסקית, זריזות ותוצאות.

ברבעון הזה הצגתם תשואה על ההון של מעל 27% שהיא גבוהה מאוד. מה גורם לתשואה הזו, והאם זה בר-קיימא בעתיד?

תשואת הון זה מתמטיקה, כלומר רווח חלקי הון עצמי. הרווחנו כ-600 מיליון שקל על הון עצמי של כ-9 מיליארד ו מכאן מגיע המספר הגבוה.
המקור העיקרי פעילות ליבה, שהיא יציבה יותר מתנודתיות שוק ההון. יש גם השפעות חד-פעמיות לפה ולשם. האם נראה שוב 27%? סביר להניח שלא כנתון “מייצג”, אבל הכיוון שלנו אכן חיובי.

אנחנו רואים עלייה בפרמיות. מה דוחף אותן למעלה?

העלייה בפרמיות נובעת בעיקר מכספי חיסכון (הפקדות), ולא מייקור תעריפים. זה כסף שמופקד עבור הציבור פנסיוני וגמל ומשקף צמיחה בתעסוקה, בשכר ובהפקדות. בבריאות וחיים  גם שם הגידול אינו נובע מהתייקרות אלא מצמיחה עסקית, איכות סגמנטלית ושיפור יכולות הפצה ועבודה עם סוכנים. זה לא “גל התייקרויות” אלא ווליום ואיכות.

כולנו רואים את המוסדיים “מסתערים” על שוק ההון. אילו עסקאות עשיתם לאחרונה, ומה הגורם לזה?

קיראו עוד ב"ראיונות"

כל מנהלי הנכסים מנהלים סכומי-עתק, גם גופים "קטנים יותר" מנהלים כ-300 מיליארד שקל כל אחד. הגדולים, כמונו, מנהלים חצי טריליון ששקל והתחייבים לתשואות לציבור. זה לא כסף אופורטוניסטי קצר, אלא לטווח ארוך. הם כפופים למדיניות כמו תיק מפוזר ומגוון שווקים שונים, סוגי נכסים שונים. מה שאנחנו עושים בפועל הוא השקעות באשראי, משכנתאות, תשתיות, השקעות בחו״ל. השקענו בשדה תעופה בסקוטלנד, השלמנו את עסקת KSP לאחרונה, אנחנו חלק מגרעין השליטה בסלקום. אנחנו שחקן מרכזי גם בשוק ההון, אנחנו רואים בשנתיים האחרונות א היציבות בשוק בישראל. העומק הפיננסי בישראל גדל בזכות כספי הפנסיה שצורך בשקלים, לכן יש נטייה טבעית להשקיע בישראל, לצד חו״ל.

איך נראית בחינת השקעה אצלכם?

יש לנו מחלקה של כ-100 אנשי השקעות. בערך חצי עוסקים במאקרו, ניהול שוק ההון ומסחר, וחצי בצד הלא סחיר, כמו הנדל״ן והתשתיות ואנחנו מעורבים בעסקאות הכי גדולות במשק. אנחנו בתחילה מעריכים חשיפות מאקרו וסוגי סיכון, אחר כך סלקטיביות ובניית העסקה הכי נכונה. בשונה מבנקים שמרבית פעילותם אשראי קלאסי, אצלנו קשת רחבה: הון עצמי, מזנין, כלים היברידיים ועד אשראי. זה מתאים לעסקאות תשתית ונדל״ן גדולות. ככל שאתה שחקן גדול ופעיל הנגישות לעסקאות עולה. אין קסמים, זו עבודה אנליטית ובניית שותפויות.

איך אתם רואים את התמחור בשוק היום?

חשוב לציין שאנחנו משקיעי טווח ארוך, גם בגלל הסכום וגם בגלל סוג הכסף שאנחנו מנהלים. לא “נכנסים-יוצאים” אלא מסתכלים על האופק. כלכלת ישראל למרות האתגרים צומחת, ולכן אנחנו אופטימיים לגבי העתיד. לכן אנחנו פעילים במגורים, תשתיות, תקשורת ושירותים, לשמחתי באופן מוצלח בשנים האחרונות. במקביל, כ-50% מהתיק בחו״ל בעיקר ארה״ב. לאורך זמן, גם שווקים "יקרים" עוד שנתיים יראו כהזדמנות.

אחרי הדוחות מגדל הובילה את העליות במניות הביטוח, אבל מכפיל ההון עדיין נמוך מבין חברות הביטוח הגדולות. מה השוק מפספס?

לא בהכרח יודע מה השוק "מפספס”. היסטורית התוצאות שלנו היו נמוכות משל אחרים, אנחנו גם התמודדנו עם אתגרים נוספים, אבל אנחנו בדרך שיפור עקבית. פרסמנו תוכנית אסטרטגית עם יעדים, ומחובתנו להוכיח בביצוע. בחוויה שלנו, השנה האחרונה יצרה אמון בין מה שהצהרנו לבין מה שאנחנו עושים ואם נמשיך לממש ולהצליח  פערי התמחור יסגרו.

יכול להיות שלמגדל יש יותר נכסים לא סחירים, ולכן קשה לשערך?

ממש לא. יחסית למתחרים אין לנו תיק “שונה” במובן הלא סחיר. היסטורית, התיק שלנו החזיק יותר אג״ח ממשלתי מאחרים, ואפרופו סגירת הפערים זה משהו שכעת מתאימים את המבנה כדי לשפר תשואה גלומה ורווחיות עתידית. זה חלק ממקורות השיפור שנגיע אליהם.

מה לגבי דיבידנד?

לצערי, בשנים האחרונות לא חילקנו דיבידנד. יחס הון שלנו עומד סביב 103%, ונדרש 115% לשם חלוקה. אני מאמין שנפגוש את זה בהצלחה ונראה בהתאם. בתוכנית האסטרטגית פרסמנו גם יעד חלוקת דיבידנד עד סוף 2027. ננסה להקדים, ובוודאי לא לאחר. נקודת המוצא היא לעמוד ברגולציה ובמדיניות ההון ואז לחלק באופן בר-קיימא בטווח הנראה לעין.


תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מירס 21/08/2025 15:49
    הגב לתגובה זו
    חברות הביטוח לא משלמות תביעות . בתי המשפט איתן. הנה למה