רונן אגסי
צילום: ניקולה וסטהפל
דוחות

מגדל עם תשואת הון יוצאת דופן ועלייה של 10% בהון העצמי

הרווח מפעילויות ליבה עלה ב-36%, התשואה על ההון זינקה ל-27%  ובמקביל החברה מקדמת השקעות להמשך צמיחה 

רן קידר |
נושאים בכתבה מגדל ביטוח

מגדל אחזקות מגדל ביטוח -0.78%  דיווחה על הרבעון השני של 2025  ומציגה תשואת הון יוצאת דופן ועלייה של 10% בפרמיות ודמי גמולים להיקף של כ-16 מיליארד שקל. הרווח הכולל ברבעון הסתכם ב-571 מיליון שקל, ירידה של כ-5.7% לעומת 604 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה שעברה (בנטרול המחקר האקטוארי ברבעון השני של 2024). הרווח מפעילויות ליבה, ללא רכיבים חריגים, עלה לכ-792 מיליון שקל, עלייה של כ-36% לעומת 584 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. הנתון הזה משקף את לב השיפור שביצעה החברה במהלך השנה האחרונה, במיוחד בתחומי הבריאות, הפנסיה והביטוח הכללי, שבהם נרשמה ירידה בעלות התביעות ועלייה ברווחיות החיתומית.

מבחינת מבנה ההון, החברה המשיכה להתחזק: ההון העצמי של מגדל עלה לרמה של כ-9 מיליארד שקל, גידול של יותר מ-10% לעומת סוף 2024, והסיבה העיקרית היא תשואת הון יוצאת מהכלל שעמדה על 27% (שנתי). 

תיק הנכסים המנוהלים המשיך להתרחב והגיע ל-536 מיליארד שקל, זינוק של 27% לעומת 422 מיליארד שקל בסוף הרבעון השני של 2024. הצמיחה נבעה גם מהשגת תשואות חיוביות בתיקי ההשקעות, אך גם מעלייה אורגנית בהפקדות לקרנות הפנסיה והגמל ונכסים חדשים שגויסו.

בגזרת תיק הנוסטרו, מגדל רשמה במחצית הראשונה של השנה רווחים מצטברים של כ-2.3 מיליארד שקל. לעומת זאת, ברמת הרבעון, הרווח המימוני העודף (רווח השקעות מעל לריבית חסרת סיכון) הגיע ל-182 מיליון שקל בלבד, ירידה של כ-60% לעומת 452 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, היות וב-2024 הרווח נבע מהעלייה בריביות לטווחים ארוכים. 

נתון בולט נוסף הוא דמי הניהול המשתנים שנגבו מהעמיתים בתיקי הפנסיה והגמל, שהסתכמו בכ-562 מיליון שקל ברבעון השני של השנה. 


צמיחה בפעילויות הליבה 

מגדל ממשיכה להראות צמיחה אורגנית בפעילות הליבה, עם שיפור עקבי בענפי החיסכון ארוך הטווח, הבריאות והפנסיה. ברבעון השני של 2025 הסתכמו פרמיות הביטוח ודמי הגמולים בכ-16 מיליארד שקל, עלייה של כ-10% לעומת הרבעון השני של 2024, שבו נרשמו כ-14.5 מיליארד שקל. גם ברמה חצי-שנתית נרשמה עלייה משמעותית: במחצית הראשונה של 2025 הגיעו התקבולים לסך של 30.2 מיליארד שקל, לעומת 26.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של כ-14%. הנתונים האלו משקפים לא רק גידול טבעי בביקוש למוצרים הפנסיוניים, אלא גם המשך התחזקות מערך ההפצה, יציבות בשיעור הניודים נטו והתרחבות בתיק הלקוחות.

ברבעון השני לבדו, הרווח מפעילות חיסכון ארוך טווח עלה ב-59% לעומת הרבעון המקביל והסתכם ב-224 מיליון שקלים, בעוד שבתחום הבריאות נרשמה עלייה של כ-30% לרווח של 275 מיליון שקלים. גם תחום הביטוח הכללי המשיך לגדול, תוך ירידה ניכרת בעלות התביעות בתחומי הסיעוד, הניתוחים והמחלות הקשות. 

במקביל, נרשמה עלייה בנכסים המנוהלים בקרנות הפנסיה, עם ניוד נטו חיובי מתמשך. החברה מציינת גם עלייה ברווחיות שירותי הסוכנויות הפיננסיות שבבעלותה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למרות הרווחים הגבוהים, החברה שמרה על מדיניות זהירה בכל הנוגע לחלוקת תגמולים הוניים, תוך התאמתם לרווחיות ממושכת ועמידה בתנאים נוקשים. וכך, הקצאת האופציות הנוכחית (226,026 אופציות לבכירים) היא בשיעור מדולל של כ-0.02% בלבד מהון החברה. 

מנועי צמיחה עתידיים

במקביל למהלכים התפעוליים הפנימיים, מגדל משקיעה בצמיחה רב שנתית. החברה השתתפה בהשקעה של 24 מיליון דולר במסגרת עסקת סינדיקציה עם GIP, כחלק מפעולה רחבה יותר של קרן פנסיה אמריקאית להשקעה בתשתיות אנרגיה, בסכום כולל של כ-2.54 מיליארד דולר. 

כמו כן, מגדל השקיעה במסלול השקעה של קרן ALIGNED, פלטפורמת דאטה סנטרס הפועלת בארצות הברית,  בהיקף של 30 מיליון דולר כחלק מהיקף גיוס כולל של 5 מיליארד דולר. השקעה אחרת בוצעה בחברת CATO (תחום יולי 2025), המתמחה בהגנת סייבר על תשתיות מידע ונתוני תחבורה, באמצעות קרן ION. 

בתחום הנדל"ן, מגדל רכשה 49% מזכויות אחים אזורים בפרויקט דיור בשכונת פת בירושלים, בהשקעה כוללת של 330 מיליון שקל. בנוסף, הוצגו השקעות בפרויקטי מגורים למכירה והשכרה בהיקף של כ־4.5 מיליארד שקל, כולל כ-2,500 יחידות דיור במתחמים במרכז הארץ ובירושלים. 

בנוסף, זכתה מגדל במכרז עובדי המדינה לשנת 2025 לביטוחי רכב בהיקף של כ-100 מיליון שקל, וכן זכתה במכרז ביטוחי הנסיעות לחו"ל של מכבי שירותי בריאות למשך 5 שנים. במסגרת זו, תוכל מגדל להציע ביטוח נסיעות לחו"ל לכ-2.7 מיליון חברי מכבי. היקף הפרמיות השנתיות הצפוי בהתקשרות זו מוערך בכ-50 מיליון שקל.

שווי השוק של מגדל הוא 12.61 מיליארד שקל. במהלך 2025 המנייה עלתה בכ-55.5% ואילו ב-12 החודשים האחרונים עלתה בכ-134.4%. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

איתי בן זאב
צילום: תמר מצפי

שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק

הבורסה היא מונופול שנשלט ומנוהל על ידי איתי בן זאב ושכבת מנהלים שדואגת בעיקר לרווחתם - הם מרוויחים יותר ממנהלי בנקים (ששכרם מוגבל), למרות שהמודל העסקי שלהם מוגן בדומה לבנקים, על ידי המדינה. הנה המימושים האחרונים של המנהלים

רן קידר |
נושאים בכתבה איתי בן זאב

מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב שווה קרוב ל-300 מיליון שקל. הוא היה במקום הנכון בזמן הנכון. מתפקיד בכיר בבנק הוא דילג לפני כ-8 שנים לתפקיד מנכ"ל הבורסה ודאג בחוכמה גדולה לרכז את הכוח בידיו. הבורסה היא דוגמה לחברה שמנוהלת ונשלטת על ידי מנהליה. בדרך הזו, אין בעל בית שדורש תוצאות, אין בעל בית שמגביל את השכר, אין מדינה שמגבילה את השכר (אחרי הכל בורסה היא סוג של גוף סמי ציבורי). יש הפקרות ושכר של מיליונים רבים לשכבה גדולה של אנשים כשבכלל - כפי שבדקנו והצגנו בעבר, השכר הממוצע של כל עובדי הבורסה הוא שמן מאוד - שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק.

בורסה, צריך להזכיר היא מונופול. המודל העסקי שלה ברור ומוגן כמונופול שאין לו תחרות. אין כאן חוכמה גדולה ויכולות פנומנליות כדי להעביר אותה לרווחים מרשימים. השוק טוב - הרווחים יעלו. למעשה, הבורסה, למרות הגדלת הרווחים והעליה המטאורית במניה, נכשלה בתפקיד ה עיקרי שלה - להפוך את הבורסה לנגישה לציבור, להרחיב את מגוון ההשקעות ולהביא לכאן חברות טובות להנפקה. 

ההצלחה שלה נובעת בעיקר כי הפוטנציאל ענק - נקודת הפתיחה שבה קיבל איתי בן זאב את הבורסה לידיו היתה כל כך נמוכה שמשם אפשר רק לעלות. אז זה היה גוף למען הציבור, סוג של מלכ"ר שהוחזק על ידי הבנקים והברוקרים שקיבלו את "הרווחים" כחלק מקיזוזי העמלות בסוף שנה. הוא לא היה מכוון למטרת רווח, אבל בורסה היא תמונת ראי של הכלכלה, והכלכלה החזקה של ישראל לא השתקפה במספרים שלה.  בהדרגה, בן זאב עשה סדר והפך אותה לגוף עסקי. הוא הצליח וזה מרשים, אבל שימו כל מנכ"ל סביר בראש ארגון כזה והוא יצליח. הבסיס של העסק מצויין.

ולכן, התגמול נראה מופרע לחלוטין, במיוחד שהמדינה היא זו שנתנה את הרשיון להדפיס כסף ובמיוחד מכיוון שהמדינה הגבילה את השכר של מנהלי הבנקים. למה בן זאב מרוויח 30-50 מיליון שקל בשנה ומנכ"ל בנק - חנן פרידמן, ידין ענתבי מרוויחים כ-3-4 מיליון בשנה?


כך או אחרת, בכירים בבורסה ניצלו בשבוע האחרון את העליות ומימשו אופציות למניות שהוענקו להם לאורך השנים ומכרו אותן במחיר של 74 שקל למניה, תמורת סכום מצרפי של יותר מ-72 מיליון שקל. הרווח הכולל מהמכירה: 52 מיליון שקל ברוטו.

מי מימש וכמה?

בין המוכרים הבולטים: