
"נסיים את הסדר החוב באוקטובר, השלב הבא - בעל השליטה עשוי להתחלף"
לאחר הסדר חוב שבו פורעת חלל תקשורת כ-390 מיליון דולר במלואם, מנכ"ל החברה דן זיצ'ק מצהיר: "עשינו הסדר תקדימי של 1.3 מיליארד שקל ללא תספורת"; לדבריו, הביקושים הגבוהים בהנפקת האג"ח והזרמת ההון מצד בעלי המניות מאותתים על אמון מחודש בחברה, שעשויה להפוך בתוך
שנים ספורות לחברה עם תזרים חיובי ונטולת חוב
אחרי שנים של חוסר ודאות ושווי שוק שזחל מטה עם סכנת מחיקה, מניית חלל תקשורת חלל תקשורת -2.82% הפכה לאחת המפתיעות הגדולות של 2025. מתחילת השנה היא זינקה ביותר מ-1,600% ושווי החברה כבר מתקרב ל-200 מיליון שקל, מהלך שממחיש עד כמה השוק מתמחר מחדש את הצמיחה של מפעילת הלוויינים.
המהפך מגיע אחרי חודשים ארוכים של מו"מ מורכב להסדר חוב בהיקף של כ-390 מיליון דולר. בשבועות האחרונים הוסר סימן השאלה המרכזי סביב יכולת החברה לממן את ההסדר, כשהשלימה גיוס
אג"ח מוצלח, עם ביקושי יתר של מעל מיליארד שקל, בריביות שנמצאות בקצה הנמוך של הציפיות, 7.6% שקלית ו-8.75% דולרית.
במקביל לגיוס, החברה נערכת להנפקת זכויות של כ־70 מיליון שקל שבעלי המניות התחייבו להשתתף בה, ובית המשפט כבר אישר את הגדלת ההון הנדרשת
לביצועה. לאחר ההסדר יישאר לחברה חוב של פחות מ-140 מיליון דולר מול תזרים תפעולי פוטנציאלי חזק, כ-70 מיליון דולר EBITDA בשנה, והסיכוי לפרוע את כל החוב תוך כארבע שנים נראה כעת ריאלי. אם התרחיש הזה יתממש, חלל עשויה להפוך מגוף שנאבק על קיומו לחברה נקייה מחוב, עם
פעילות יציבה המבוססת על הלוויין עמוס 17 החוזר לתפוסה עולה וצבר חוזים ארוך טווח.
ברקע הדברים, שוחחנו עם מנכ"ל חלל תקשורת, דן זיצ'ק, על השינוי שעוברת החברה, מהמאבק
מול חוב כבד למבנה הון פשוט יותר ואפשרות לעתיד נקי ממינוף. זיצ'ק הסביר כיצד ירידת חוסר הוודאות והצלחת הגיוס בשוק יצרו מפנה באמון המשקיעים, מה מצב ההכנסות והחוזים של הלוויין המרכזי עמוס 17, ואילו צעדים עשויים להתרחש לאחר סיום ההסדר, כולל האפשרות לשינוי שליטה
והכנסת משקיע אסטרטגי חדש.
- מנכ"ל חלל: "בעלי המניות קיבלו הטבה, אני אופטימי לגבי העתיד"
- חלל מציגה רווח נקי ושיפור בפעילות עמוס 17
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו רואים שהמשקיעים מאוד אוהבים את מה שקורה בחברה, בעיקר את מתווה הסדר החוב שהצעתם והוא גם התקבל. איך אתה מסביר את האמון של השוק במהלך הזה?
"אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך הסדר החוב. לאחרונה הגענו למתווה שנראה לנו אופטימלי וגם מאוד ייחודי, בו אנחנו פורעים את כל החובות שלנו כ-390 מיליון דולר כולל ריביות הפיגורים והקרן. מדובר בהסדר ענק, כ-1.3 מיליארד שקל, ואני לא חושב שהיה כאן תקדים להסדר שבו הכול נפרע במלואו.
בבסיס ההסדר יש כמה מרכיבים. ראשית, החברה עשתה עבודה טובה בשנים האחרונות, הגדילה הכנסות, ייצרה מזומנים וכיום יש לה בקופה כ-236 מיליון דולר. שנית זה גיוס אג"ח שביצענו בשבוע שעבר זה היה סימן השאלה הגדול אם נצליח לגייס בשוק. בסוף גייסנו 140 מיליון דולר (כ-467 מיליון שקל), והביקושים חצו את המיליארד שקל, הצלחה מרשימה. חלק מהגיוס דולרי וחלק שקלי. המרכיב השלישי הוא הנפקת זכויות בו בעלי המניות צריכים להזרים עוד כ-70 מיליון שקל לחברה. בית המשפט אישר בשבוע שעבר את הגדלת ההון שתאפשר לבצע את ההנפקה במחיר שהחברה תבחר, וכך נסגור סופית את מרכיב ההון העצמי בהסדר.
- סוד ההצלחה של ארמיס: "הרעב. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"
- "הטאלנט הגדול בעולם בסייבר נמצא בישראל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- סוד ההצלחה של ארמיס: "הרעב. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"
המשקיעים הגיבו בחיוב וברגע שהצגנו את ההסדר המניה החלה לעלות, ואחרי השלמת הגיוס הייתה קפיצה נוספת. עצם העובדה שבעלי המניות הקיימים מוכנים להזרים כסף משדרת אמון בחברה. החברה תחזיר את החוב ללא תספורת שזה משהו שהוא תקדימי ומראה את העבודה הקשה שאנחנו עושים".
לגבי גיוס האג"ח, הריביות שיצאו היו בצד הנמוך של מה שציפיתם? שקלתם לגייס יותר בגלל הביקושים?
"היה חשוב לנו קודם כול להוכיח יכולת לגייס בשוק, כי הייתה סקפטיות. הגבלנו את הגיוס ל-140 מיליון דולר זה בדיוק הסכום שנדרש לנו כדי לפרוע את האג"ח הישנות. רצינו כמה שיותר דולרי כי הפעילות שלנו בדולרים, ובסוף לקחנו 324 מיליון שקל צמוד דולר ועוד 143 מיליון שקל שקלי לא צמוד, כך שהריביות שיצאו הן אופטימליות מבחינתנו. לא רצינו לגייס מעבר לצורך רק בגלל שהיה ביקוש."
במצגת למשקיעים הצגתם תחזיות קדימה לגבי התזרים והפעילות אחרי סיום ההסדר. עד כמה ההכנסות של עמוס 17 מגובות כבר בחוזים, ואיפה יש עוד פוטנציאל צמיחה?
"היום עמוס 17 בתפוסה של כ-70%. הצגנו תחזית שמרנית של כ-40 מיליון דולר בשנה, למרות שהפוטנציאל גבוה יותר (עד 45). בצבר יש כרגע כ-60 מיליון דולר חוזים חתומים קדימה, והיתר נובע מחידושי חוזים ושיווק קיבולת נוספת."
יש חברות שאתם כבר בקשר איתם לחידוש חוזים או לקוחות חדשים?
"היסטורית, שיעור חידוש החוזים אצלנו גבוה מאוד, כי המעבר בין ספקי לוויין מורכב טכנית ודורש השקעות מצד הלקוח. לכן רוב הלקוחות מחדשים. בנוסף, אנחנו פועלים כל הזמן לגיוס לקוחות חדשים ולהרחבת ניצול הקיבולת. כבר בשנה האחרונה ההכנסות של עמוס 17 גדלו ביותר מ-24%. זה נעשה מניצול יותר נכון של הלוויין ומחוזים חדשים."
לאן אתה רואה את חלל הולכת בשנים הקרובות אחרי סיום ההסדר?
"השלב הראשון הוא לסיים את הסדר החוב, ואנחנו מצפים לסגור את זה סופית באוקטובר. אחרי שהאי ודאות תיעלם, אני מאמין שתהיה תזוזה בבעלות. כיום בעלת השליטה היא יורוקום, והנאמן שמנהל את מניותיה. ברקע העליות, הנאמן עשוי למכור את ההחזקה כדי לפרוע את חובות יורוקום לנושים שלה."
ואתם נמצאים בדיונים עם מועמדים לבעלי השליטה החדשים?
"אין דיונים כרגע וכולם מרוכזים בהסדר החוב. כבר ראינו עניין ממשקיעים כמו קיסטון, התעשייה האווירית, קבוצת אריאל ואחרים במסגרת הסדר החוב. אחרי שההסדר יושלם והחברה תתייצב, הגיוני שנראה משקיע אסטרטגי חדש נכנס. זה יכול לפתוח הזדמנויות לצמיחה מחודשת ולבניית תוכניות לטווח ארוך."
- 4.אריק 20/10/2025 11:40הגב לתגובה זוגם חוב אדיר וגם רוכשים חסרי מוח
- 3.אנונימי 05/10/2025 09:19הגב לתגובה זוהחברה בעייתית עם הכנסות מועטות יחסית לחובות
- 2.dw 29/09/2025 09:52הגב לתגובה זובמקום המינימום של 20m$ אפשר לנסות לגייס 30.
- 1.הלו. ביץ 28/09/2025 15:14הגב לתגובה זוהחברה כבר לא זולה וגם. ההכנסות למדנו זה לא בטוח אבל מה לא עושים כדי להריץ את הנייר

סוד ההצלחה של ארמיס: "הרעב. חייבים להיות 'רעבים' כדי להצליח"
לפני כשנה דיברנו עם יבגני דיברוב, שהקים את חברת הסייבר ארמיס לפני כעשור על רקע השלמת גיוס לפי שווי של כ-4.3 מיליארד דולר. אתמול דיווחה החברה על מכירה לסרוויס נאו בתמורה ל-7.75 מיליארד דולר. דיברוב יקבל כ-465 מיליון דולר ויחד עם מימושים קודמים יגיעו הונו ל-600 מיליון דולר. ההתחלה היתה אחרת לגמרי. מאיפה הוא התחיל ולאן הגיע ומה התכונות שצריך יזם?
"זה היה חלום מאז שהייתי בצבא ביחידה 81. היו שם כמה מדורים שבסוף יצאו משם הרבה חברות. אסף רפפורט היה ראש הצוות שלי ועשינו דרך ארוכה ביחד. ככה זה בעצם התחיל. להרבה אנשים שם היה חלום ליזום משהו. אני חושב שזה נובע משילוב של הרצון ליזום משהו לצד היכולת הטכנולוגית ולזה מצטרפת ראייה עסקית
"בסוף 2012 נפתחה לי הזדמנות - אסף עמי, רועי וינון (אסף רפפורט, עמי לוטבק, רועי רזניק וינון קוסטיקה) הקימו את אדאלום, אסף התקשר ואמר יש הזדמנות אני רוצה שתהיה העובד הראשו של אדאלום וזה היה הבית ספר הכי טוב למנהל עסקים שיכול להיות. עשיתי שם הכל, גם מכירות, שיווק, פיתוח עסקי. הייתי אחראי על הצד העסקי בפעילות באסיה ואירופה. אחרי שנתיים ותשעה חודשים היה האקזיט".
היזמים מקבלים המון, העובדים מקבלים מעט יחסית. זה לא הפריע?
"לא. מגיע להם. זו היתה הזדמנות מבחינתי. עבדתי כמו מייסד, אין שעות ואין לילה ולמדתי מזה. יש שלבים לכל דבר, אתה כעובד מתפתח וצומח. אבל בסוף זה מסלול ואתה מקבל הזדמנות כדי ללמוד ולהיות מוכן להיות יזם בעצמך. אגב, לא כולם צריכים להיות יזמים. זה נשמע מאוד נוצץ, אבל יש דברים פחות נעימים. הניסיון והתקופה שלי באדאלום הכינו אותי קדימה ואני הייתי הכי שמח בשביל היזמים כשהם עשו אקזיט כספי. מגיע להם".
- אקט סקיוריטי מגייסת 40 מיליון דולר
- המכירה של ארמיס מביאה את היקף האקזיטים בסייבר לכ-80 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה צריך יזם כדי להצליח?
"יש את הדברים מסביב כמו כישרון, יכולות טכנולוגיות חזקות. צריך לדעת לעבוד עם אנשים, אבל צריך בעיקר 'רעב'. אי אפשר בלי להיות עם 'רעב'. זה מאפשר את היכולת לעבוד כל הזמן קשה גם בנקודות נמוכות ובאתגרים. אני תמיד פרנואיד, אם חושב שאם אעבוד פחות קשה יעקפו אותי".
זה קשור גם למקום שממנו מגיעים? אם מגיעים דווקא ממקומות פחות חזקים, עם קשיים, יש יותר רעב להצליח?
