
אירופה ממתינה ל־1 באוגוסט: האם יימשכו ההקלות או שהמכסים יעלו? אלו התרחישים, הדילמות וההסתברויות
ביזפורטל מנתח את המצב - האם טראמפ ימצמץ, מה מעריכים בשווקים ומה מעריכים הכלכלנים?
טראמפ מפרסם מדי יום על העלאת מכסים נוספת למדינות מסוימות. אלא שזה לא מידי. הוא מודיע כעת על הכוונה להעלות את המכסים ב-1 באוגוסט. עד 1 באוגוסט "אלוהים גדול". בינתיים השוק לא מתרגש כי הוא מבין שיש הרבה זמן, והדיונים יכולים להגיע להסכמים או לדחיות נוספות. טראמפ כבר הוכיח שהוא ממצמץ ראשון וזה לא בהכרח חולשה, הוא מתחיל גבוה מאוד ואז מתפשר, אבל גם הפשרה היא הישג. המשקיעים חוששים שאם הם יצאו מהשוק יקרה מה שקרה באפריל - היו ירידות עם האיומים של טראמפ, אבל כשהוא מצמץ היו זינוקים ושיאים חדשים. לא נעים למי שפחד.
וככה נוצרת תחושה חזקה שאסור לפספס. האם זה נכון? רק בהמשך נדע, יש תרחישים רבים, וניסינו להעריך את ההסתברויות שלהם מכמה אנליזות של כלכלנים מאירופה וארה"ב. לקחנו אתל הממוצע לכל תרחיש. הכלכלנים די אופטימים, אבל השוק אופטימי הרבה יותר. השוק לא מתמחר בכלל סיכונים, הוא בשיא, הוא סבור שעניין המכסים ייפתר. הכלכלנים סבורים שיש גם תרחיש שלילי. אגב, ג'ימי דיימון משרטט תרחיש שליי במיוחד - דיימון מזהיר: השוק מתעלם מהשלכות המכסים; האם מדובר בגל עליות הנובע מפחד לפספס?.
המוקשים הגדולים בהסכמי הסחר הם של ארה"ב מול סין ושל ארה"ב מול האיחוד האירופי. גם מול קנדה ומדינות נוספות זה לא הולך קל, אבל נראה שמול סין והאיחוד האירופי החזקים זה יהיה הקרב הקשה ביותר. טראמפ מאיים במכסים של עד 30% על האיחוד. אירופה לא יושבת בשקט.
מה יקרה ב־1 באוגוסט?
אם לא תושג הבנה עד אז, טראמפ יטיל מכס של 30% על סחורות אירופיות, בעיקר רכבים, נחושת ומוצרים חקלאיים . אירופה תידרש להגיב ובמצב כזה ההשפעות על השווקים יהיו חדות. האנליסטים של ECB כבר הזהירו שהגוש האירופי עלול להיפגע כשקצב הצמיחה כבר יורד מ‑1.3% ל‑0.9% .
- מכה לטראמפ: בית המשפט קבע שמכסי החירום הגלובליים אינם חוקיים; מה המשמעות?
- טראמפ מאיים בעוד מכסים, אסיה והחוזים בירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גרמניה דורשת קו מתון מול ארה"ב. הקנצלר מרץ ואחריו פדרציית התעשיינים (BDI) מזהירים שמכס של 30% יפגעו מאוד בתעשייה הגרמנית . מרץ אמר שגרמניה תומכת בניהול שיח ולא בפעולה חד־צדדית לפני ה־1 באוגוסט. מצד שני, יש מדינות שמתרחבות לתגובה תקיפה. צרפת, בלגיה וספרד דורשות לנקוט צעדים דחופים כדי להגן על שווקיהן. מקרון קרא לאירופה "להאיץ תגובה חזקה".
איטליה, הונגריה ורומניה דוגלות בגישה פרגמטית, שמעדיפה לשמור על דיאלוג.
הערכת תרחישים וההסתברויות
אנליסטים מעריכים שעד ה־1 באוגוסט תיווצר פשרה שתותיר מכסי בסיס של 10%-20% כשיהיה איום של מכסים בשיעור 30% . השווקים יציבים ולוקחים את כך עניין המכסים כאילו הוא כבר מתומחר במחירים.
על פי כלכלנים ואנליסטים התרחיש הסביר הוא להארכת השעיית המכסים עד הסבב הבא, תוך כדי הטלת מכסי ביניים בשיעור כאמור של 10%-20%. במצב הזה האנליסטים לא צופים זעזועים בשווקים. זה התרחיש הסביר.
- הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
- הציור היקר שנגנב חוזר למוזיאון ומה קרה היום לפני 23 שנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
תרחיש לא מאוד רחוק וגם בהסתברות משמעותית הוא שאירופה תגיב באופן מאופק, זה יעיד על המשך שיח והתקדמות לעבר פתרון, וזה יוריד את הלחץ של טראמפ.
נוסף לשני התרחישים האלו יש גם כמה תרחישים נוספים חיוביים - כמו הארכת השעיית המכסים בעוד חודשיים (למרות שטראמפ אמר שלא יאריך את המועד), הסכמות על חלק מהמכסים ודיון על היתר ועוד. אך מול התרחישים האלו, הכלכלנים מעלים תרחיש בהסתברות של 20%-30% שלא יהיה פתרון.
על פי התרחיש הפסימי הזה, טראמפ אכן מיישם מכסים של 30% ואירופה בתגובה מעלה את המכסים ונכנסים למלחמת מכסים שתפגע בכלכלות ותפגע בשווקים. קחו את זה בחשבון, זו לא התסברות נמוכה, וטראמפ יכול ללכת עד הסוף.
- 1.תלוי מה יגיד היום או בשני בבוקר (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 22:04הגב לתגובה זו

הציבור הסיני צפוי להזניק שוק שורי בשווי 23 טריליון דולר
משקי הבית בסין מחזיקים פיקדונות בהיקף 23 טריליון דולר; לאור היעדר חלופות השקעה, ג’יי.פי מורגן מעריך כי 350 מיליארד דולר יזרמו למניות עד סוף 2026, מה שעשוי להקפיץ את המדדים הסיניים ביותר מ-20%
שוק המניות הסיני נמצא בעיצומו של ראלי מרשים בעולם, ועלה כ־25% מאז תחילת אפריל 2025. וכעת, המשקיעים פונים למקור ההון הבא: חסכונות הציבור. במהלך חודש יולי ירדו פיקדונות משקי הבית בסין ב-0.7% מרמת שיא ביוני, לרמה של כ-171 טריליון יואן (כ-23 טריליון דולר).
הירידה הזו, ראשונה מזה חודשים, מתפרשת כסימן לכך שהציבור מתחיל להפנות חלק מהכסף מהבנקים אל שוקי ההון. לפי הערכות ג’יי.פי מורגן, כ־350 מיליארד דולר נוספים עשויים לזרום לשוק המניות בין עד סוף 2026, וסכום כזה עשוי להקפיץ את המדדים המובילים ביותר מ-20%.
CSI 300 שוברת שיאים
מדד CSI 300, הכולל את 300 החברות הגדולות הנסחרות בשנגחאי ובשנזן, זינק ב־10% באוגוסט לבדו, והפך לאחד המדדים החזקים בעולם בתקופה זו. הראלי מונע משילוב של נזילות גבוהה בשוק, תמיכה ממשלתית והערכות ציבורית כי הרשויות לא יאפשרו ירידות חדות לפני אירועים פוליטיים חשובים, למשל המצעד הצבאי הצפוי ב-3 בספטמבר לציון 80 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה. הציבור הסיני, הידוע ככוח עצום בבורסות המקומיות, נמצא עדיין בתחילת הדרך של כניסה מחודשת לשוק. עד כה, את עיקר העליות הובילו קרנות גידור ומשקיעים מוסדיים, אך ההערכה היא שכעת הכסף הקמעונאי מתחיל לזרום והוא עשוי להפוך את הראלי לאגרסיבי עוד יותר.
בתי ההשקעות הזרים מתיישרים עם המגמה. גולדמן זאקס העלה את מחיר היעד למדד CSI 300 וצופה עלייה של כ-10% נוספים בשנה הקרובה. HSBC הגדיר את עודפי החיסכון כ"זרז חיובי מאוד", ובנק אוף אמריקה ציין כי מדובר בסביבה של TINA (“אין אלטרנטיבה”), כשהאג"ח מניב תשואות נמוכות והנדל"ן עדיין במשבר. תשואת הפיקדון לשנה בבנקים הגדולים בסין עומדת על 0.95% בלבד ועומדת על שפל היסטורי. על רקע זה, הכניסה לשוק המניות נתפסת כמעט כצעד הכרחי. “יש מחסור חמור באפיקי השקעה בסין,” הסבירו בבנק אוף אמריקה. “אם שוק המניות ישדר רווחיות אמיתית, הציבור לא יישאר אדיש”.
ה-FOMO מלווה בחששות מבועה
בנתיים, ברחוב ישנה תחושה חזקה של FOMO, ואנשים חוששים להחמיץ את הראלי הבא, אחרי שהחמיצו את הזינוק של ספטמבר שעבר, אז זינק CSI 300 ב-25% בשבוע אחד בעקבות תוכנית תמריצים של הבנק המרכזי. עם זאת, עולים גם סימני אזהרה. מניות Cambricon Technologies, יצרנית שבבי AI, הוכפלו בערכן בתוך חודש, עד כדי כך שהחברה עצמה הזהירה שהמחיר לא משקף את הפעילות. המניה התרסקה מיד לאחר מכן. המצב מזכיר לרבים את בועת 2015, אז זינקו המדדים במהירות, כשמשקיעים רבים לקחו הלוואות ממונפות כדי להיכנס לשוק, ותוך חודשים ספורים התפוצצה הבועה ונמחקו יותר מ־2 טריליון דולר משווי השוק.
- חברת השבבים הסינית מזהירה: "המניה שלנו יקרה מדי"
- אנבידיה הסינית? קמבריקון דיווחה על קפיצה של 4,348% במכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כיום, בתי השקעות סיניים מקשים על המשקיעים שמעוניינים לקחת הלוואות לטובת רכישת מניות ומי שרוצה להמר בגדול עם כסף שאינו שלו יצטרך לשים יותר בטחונות או לקבל פחות אשראי. במקביל, חלק מקרנות הנאמנות מגבילות את כמות הכסף החדש שהן מוכנות לקבל מהציבור. הן אינן מעוניינות בתזרים אדיר שיאלץ אותן להשקיע מיד בשוק, מה שעלול להעצים את התנודתיות. מאחורי הקלעים ייתכן שהרגולטורים בסין רומזים לגופים האלה לפעול בזהירות, כדי שלא נראה שוב מצב של "בועה" כמו ב-2015, כששוק המניות עלה מהר מדי ואז התרסק ומחק טריליונים.

הודו וסין מחדשות טיסות ישירות - על רקע קריסת השיחות בין ניו דלהי לוושינגטון
אחרי 5 שנים של נתק מודי ושי מצהירים על חימום היחסים בטיאנג'ין וכינון מחדש של קווי התעופה בין המדינות; בזמן שממשל טראמפ מטיל מכסים כבדים על הודו ומביא לקריסת שיחות הסחר בין הודו לארה"ב - על חצי היבשת שרוקדת בין המזרח למערב
חמש שנים אחרי שהטיסות הישירות בין הודו לסין הופסקו, שתי המעצמות האסיאתיות הודיעו על חידוש הקווים. ההכרזה הגיעה בפגישה בין ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי לנשיא סין שי ג'ינפינג, בשולי פסגת ארגון שיתוף הפעולה של שנגחאי (SCO) בטיאנג'ין. זה ביקורו הראשון של מודי בסין מאז 2018 ביקור שמסמל תפנית מדינית של ממש אחרי תקופה ממושכת של קפאון ביחסים בין שתי המעצמות.
התירוץ להפסקת הטיסות הישירות היה בהתחלה מגפת הקורונה, אבל אלו לא חודשו גם אחרי שהנגיף הלך, בעיקר בעקבות עימותי הגבול הקשים ב־2020 שהידרדרו לעשרות
הרוגים ולקיפאון מדיני. מדובר בעימותים בעמק גלוואן שבהרי ההימלאיה, שבהם התנגשו חיילים הודים וסינים בקרבות פנים אל פנים מה שהוביל ל־20 הרוגים בצד ההודי ולעשרות נפגעים בצד הסיני. האירועים שהיו סימנו את ההסלמה החמורה ביותר בין המדינות מאז מלחמת 1962 והקפיאו כמעט
לחלוטין את ערוצי הדיאלוג הדיפלומטיים. מאז, נאלצו נוסעים משתי המדינות לעבור דרך נקודות ביניים כמו הונג קונג או סינגפור. כעת, עם ההודעה הרשמית, מתכוננות אינדיגו ואייר אינדיה לחידוש הטיסות, לצדן של חברות סיניות כמו אייר צ'יינה, צ'יינה סאות'רן וצ'יינה איסטרן.
התחממות עם סין, התקררות עם אמריקה
ההחלטה על חידוש הטיסות לא הגיעה בבת אחת, זה כבר כמה חודשים שהיחסים בין המדינות מתחממים. ביולי האחרון הודו אפשרה מחדש מתן אשרות תייר לאזרחים סינים צעד שלא ננקט במשך שנים. עוד קודם לכן, בינואר וביוני השנה,
נרשמו הסכמות עקרוניות בין הצדדים על חידוש טיסות ישירות, אולם הן נתקעו בשל עיכובים בירוקרטיים ואי יציבות פוליטית. הפגישה בטיאנג'ין, שבה הצהירו שני המנהיגים על כבוד הדדי והכרה באינטרסים משותפים, מסמנת כי הפעם מדובר בצעד מעשי ולא רק בדיבורים. מודי עצמו ציין כי
הודו "מוכנה לשתף פעולה עם בייג'ין מתוך נקודת מבט עצמאית ולא דרך תיווכה של מדינה שלישית".
בעוד היחסים עם בייג'ין מתחממים, ניו דלהי מתמודדת עם משבר בקשרים הדיפלומטים עם וושינגטון. בתחילת החודש הודיע ממשל טראמפ על הטלת מכסים בשיעור של 50% על מוצרים
הודיים, בתגובה לכך שהודו המשיכה לרכוש נפט רוסי למרות האזהרות האמריקניות.
- טראמפ מטיל מכסים נוספים על הודו - סה"כ 50% על היבוא
- טראמפ מאיים על הודו עם גרזן המכסים בגלל הנפט הרוסי. איך זה ייגמר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההודעה על המכסים חיסלה למעשה את המו"מ בין שתי המדינות, שעמד לקראת פריצת דרך ועסקה אסטרטגית בהיקף מאות מיליארדי דולרים. חמשת סבבי השיחות שנערכו מתחילת השנה הסתיימו בכישלון
חרוץ, אחרי שבארה"ב דרשו ויתורים חדשים ברגע האחרון. מודי, מצדו, נמנע מלנהל שיחה ישירה עם הנשיא טראמפ מהלך שפירשו בבית הלבן כהתרחקות מכוונת ומחוסר רצון במציאת פתרון.