כלכלה אינה מדע מדויק. לכן אין להתפלא במיוחד אם חברות דירוג בינלאומיות לעיתים סותרות את עצמן או שאינן עקביות עם ציוני הדירוג שנתנו בעבר. לעיתים גם הבסיס המקצועי להחלטותיהן – רעוע משהו. ספציפית מדובר בחברת הדירוג מודיס שמחמירה איתנו היסטורית באופן בלתי רגיל ויש לה קושי ניכר לבסס מקצועית כיום את הטיעון של דירוג האשראי הנמוך שהיא נותנת לנו.

אולי זו גם הסיבה שהצוות הבריטי שכתב את הדו"חות על ישראל בשנים האחרונות עומד להיות מוחלף בצוות שיושב בארה"ב.

פרמיית הסיכון של ישראל כפי שנמדדת ע"י מרווחי ה-CDS שירדה באופן כה משמעותי, שער הדולר שכה נחלש מול השקל ובורסת ת"א שקפצה לשיא כל הזמנים, מרמזים על כך שחברות הדירוג לחלוטין לא בכיוון. שווקים בהם פועלים מאות אלפי משקיעים פרטיים, אלפי גופי השקעה זרים ומאות משקיעים מוסדיים ישראליים מוכיחים לנו מזה שנה וחצי שתחזיות חברות הדירוג השונות, בכל הנוגע לישראל, שוות כקליפת השום.

המקצוענים בתחום מעולם לא חיכו לחברות הדירוג ותמיד פועלים עוד הרבה קודם. חברות הדירוג הן בסה"כ גופים המודיעים לנו הרבה בדיעבד שהסוסים כבר ברחו מהאורוות או חזרו אליהן. באמת תודה רבה. שלא לדבר על החטא הקדמון שלהן, כאשר נכשלו כישלון חמור ביותר בלהתריע על משבר הסאב-פריים ב-2008.

• צרפת על סף משבר: מודיס מאיימת להוריד את דירוג האשראי
• מודיס מתעלמת מהמציאות; הדירוג של ישראל צריך לעלות וזו עובדה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הנציג של חברת הדירוג אינו מסוגל לבסס את הטיעון

בסוף מרץ 2023 התכנס פורום עסקי מהבכירים במשק על מנת לשמוע מה הסיכוי שחברות הדירוג תורדנה את הדירוג של ישראל על רקע ההפיכה המשפטית. היתה זו תקופה קשה שהתאפיינה בהפגנות סוערות וביציאת כספים של משקיעים ישראליים לחו"ל.

בפני הפורום הציג גורם בכיר מאחת מחברות הדירוג והסביר מה עלול לקרות. הגורם הציג מצגת קצרה המתארת על בסיס מה החברה שלו קובעת את דירוג האשראי של ישראל והערכתו האישית איך ובכמה דירוג האשראי עלול לרדת. השתתפתי באותו פורום וצילמתי שקף המתאר איך דירוג האשראי של ישראל מתקבל בפועל (הצילום מצוי אצלי).

אני עוסק בעולמות האגח הבינלאומי ודירוגי אשראי בינלאומיים כבר 35 שנה ומיד גיליתי שבשקף שהוצג בפנינו קיימת בעיה קונספטואלית בנוגע ליכולת שיש לחברות הדירוג הבינלאומיות להוריד לנו את הדירוג על בסיס הסעיף הקרוי  Institutional Assessmentאו Institutional Strength (חוזק מוסדי) ונקשר עם נושאים שעלו בעקבות הפחד מהפיכה משפטית ובראשם "יציבות שלטונית פנימית" , "אי שקט פוליטי", "תסיסה חברתית נרחבת" וכולי.

• אביליה מתכוננת להנפקה בשווי 570 מיליון שקל: רוב הכספים יפרעו חובות וערבויות לבעלים
• פתאל מעמיקה את ההתרחבות באירופה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

התברר לי שהדירוג של ישראל באותה עת, בחברה בה עבד המקצוען הנכבד, כבר היה הנמוך ביותר שניתן לתת בקטגוריה הזו, עבור דמוקרטיות החברות ב-OECD. את הציון הנמוך מאד של 4 בסעיף זה, לא קיבלנו  בגלל ההפיכה המשפטית אלא היה זה ציון שנגרר איתנו מאז ומעולם בגלל הסיכונים הגיאופוליטיים של ישראל ביחס לסביבה "הנחמדה" בה אנו חיים במזה"ת. הציון הכה נמוך בסעיף הזה היה ונותר תמיד המשקולת שבעטיה ישראל קיבלה דירוגים נמוכים יותר ביחס למדינות OECD אחרות שהציגו ביצועים כלכליים דומים.

לשאלתי המפורשת כיצד ניתן על בסיס הסעיף הזה להוריד עוד את הדירוג של ישראל, מאחר ואנו כבר בניקוד הנמוך ביותר, אותו נציג התמהמה פתאום, חשב קצת, התחיל לגמגם ולא היתה לו תשובה...

חברות הדירוג סותרות את עצמן

יתירה מזו, עד כמה הסעיף הזה הוא נזיל ניתן לקבל מתוך הסתכלות על הדירוג של סינגפור. סינגפור מקבלת שנים רבות ע"י כל סוכנויות הדירוג את הציון המושלם של AAA, זאת על אף שאינה חברה ב-OECD והיא מוגדרת למעשה כדיקטטורה (בגלל זה אינה חברה ב-OECD). למי שלא יודע, למערכת המשפט בסינגפור עצמאות חלקית בלבד, מפלגת השלטון שולטת שם מאז 1959, לאופוזיציה קשה מאוד לצבור כוח בגלל מגבלות חוקיות ובגלל שליטה ממשלתית באמצעי התקשורת ובמערכת המשפט.

אך מסתבר שעל אף שסינגפור מוגדרת דיקטטורה, אף חברת דירוג אינה פוחדת שהיא תפסיק לשלם את חובותיה. זה סותר בהגדרה ושומט לחלוטין את הטענות הקיימות באותן חברות דירוג שאם ישראל תלך לכיוון של דיקטטורה, חס וחלילה וחס שלום, כמובן, היא עלולה לחדול מלשלם את חובותיה הבינלאומיים.

בסופו של יום חברות הדירוג חייבות לענות על שאלה אחת: האם המדינה תחזיר את הכסף למלווים?" זה הכל. שאלה בסיסית. אך מסתבר שחברות הדירוג נוטות לסתור את עצמן. איך רואים שמודיס החמירו איתנו יותר מדי עם הדירוג BBB+ שלהם? מסתבר שהיינו כבר בדירוג הזה פעם. מזמן, ב-1994. יחס החוב תוצר שלנו היה אז בעייתי ביותר ברמה של 118%, זאת לעומת 69% כעת. רזרבות המטח שלנו היו 7 מיליארד דולר בלבד, שהיו 9% מהתוצר באותה עת, לעומת 220 מיליארדי דולר כעת, שהם 37% מהתוצר...

ראו את הגרפים הבאים:

אתם מבינים? למודיס יש בעיה מקצועית חמורה. היא מדרגת אותנו ללא בסיס מקצועי סביר. במאמר מוסגר אציין, שלדעתי, הביצועים הכלכליים של ישראל היו אמורים לתת לה טרום ה-7 לאוקטובר דירוג של AA, זאת מהשוואה יבשה של פרמטרים כלכליים לעומת מדינות אחרות המקבלות את הדירוג הזה וגם כעת מודיס צריכים לעלות אותנו במיידי שתי דרגות חזרה וסטנדרד אנד פורס ופיץ' בדרגה אחת לפחות – לדירוג של A ואף למעלה מזה.

ריבית בנק ישראל

אני משוכנע שבנק ישראל מאמין, לא פחות ממני, שדירוג האשראי של ישראל מוטה כיום לרעה ללא בסיס מקצועי מספק. עובדתית, בנק ישראל מתעלם מזה תקופה מאזכור הדירוג כפקטור בקבלת החלטה על הריבית במשק, כאשר האזכור האחרון היה בהחלטת הריבית מה-9 באוקטובר 2024.

בניתוח שביצע בנק ישראל בהודעת הריבית האחרונה, על מצב המשק, המסקנה היתה צריכה להיות שיש להוריד את הריבית כבר בהחלטה הזו. בהימנעותו מלעשות זאת, בנק ישראל נקט מדיניות שמרנית באופן קיצוני, שפוגעת בטובת המשק.

נקווה שמעתה ואילך תהיה התעשתות.

הדרישות הכספיות של מערכת הביטחון יוצאות מפרופורציה

פתאום, כמעט משום מקום, הם דורשים עוד 60 מיליארדי שקל. סכום עתק, אסטרונומי, מטורף לחלוטין. אבל למה לא לדרוש בעצם 80 מיליארדי שקל או 100 מיליארד? הרי בעצם כל מספר זוכה וככל שידרשו יותר כך יש סיכוי שחלק גדול יותר יתקבל. הרי אין בעצם סוף לביטחון ישראל, הרי כל מספר זוכה, לא?

ניתן היה להצדיק את דרישות התקציב של משרד הביטחון לו הסיכונים הביטחוניים של ישראל היו גדלים. אך לשמחתנו המצב בדיוק הפוך. הסיכונים הצבאיים ירדו ובלא פחות מארבע רמות: חיזבאללה הרוס לחלוטין, הציר השיעי בסוריה קרס לחלוטין, איראן ספגה מכה קשה ומלקקת את פצעיה והחמאס הצבאי מחוסל. לפני ה-7 לאוקטובר היה אפשר לטעון שחייבים עוד תקציבים, אך כעת?

זה מזכיר לי את התקופות בעבר שעל כל דרישה של משרד הביטחון מיד היו מצדיעים ולא מפקפקים לרגע ותקציבים אלו היו מייבשים משרדי ממשלה אחרים ושירותים חשובים אחרים לתושבים. מול אילו אויבים אנחנו מצטיידים כעת? מול הטורקים? אולי גם מול הפקיסטנים, למה לא בעצם? אין סוף ליכולת למצוא אויבים וסיכונים.

אך אנו חייבים לנהל גם את הסיכונים הכלכליים של המדינה בעקבות הדרישות המופרכות האלו. ה-7 לאוקטובר לא קרה כי לא היה לצבא כסף, בדיוק להיפך. הוא הפך לשבע, בירוקרטי וללא מעוף. שיתחילו לחשוב שם שוב איך התשובה לכל בקשותיהם היא "לא" ואיך מסתדרים עם התקציבים האדירים שהם כבר קיבלו. והגיע הזמן גם להתחיל להרגיע עם ימי המילואים.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"