
מודיס והדירוג, ריבית בנק ישראל ושאר ירקות
מודיס מחמירה עם ישראל ללא הצדקה מקצועית, בעוד ששווקים גלובליים מאותתים על אמון מלא בכלכלה המקומית; במקביל, הדרישות התקציביות המנופחות של מערכת הביטחון עלולות לפגוע ביציבות הכלכלית יותר מכל ירידת דירוג תיאורטית
כלכלה אינה מדע מדויק. לכן אין להתפלא במיוחד אם חברות דירוג בינלאומיות לעיתים סותרות את עצמן או שאינן עקביות עם ציוני הדירוג שנתנו בעבר. לעיתים גם הבסיס המקצועי להחלטותיהן – רעוע משהו. ספציפית מדובר בחברת הדירוג מודיס שמחמירה איתנו היסטורית באופן בלתי רגיל ויש לה קושי ניכר לבסס מקצועית כיום את הטיעון של דירוג האשראי הנמוך שהיא נותנת לנו.
אולי זו גם הסיבה שהצוות הבריטי שכתב את הדו"חות על ישראל בשנים האחרונות עומד להיות מוחלף בצוות שיושב בארה"ב.
פרמיית הסיכון של ישראל כפי שנמדדת ע"י מרווחי ה-CDS שירדה באופן כה משמעותי, שער הדולר שכה נחלש מול השקל ובורסת ת"א שקפצה לשיא כל הזמנים, מרמזים על כך שחברות הדירוג לחלוטין לא בכיוון. שווקים בהם פועלים מאות אלפי משקיעים פרטיים, אלפי גופי השקעה זרים ומאות משקיעים מוסדיים ישראליים מוכיחים לנו מזה שנה וחצי שתחזיות חברות הדירוג השונות, בכל הנוגע לישראל, שוות כקליפת השום.
המקצוענים בתחום מעולם לא חיכו לחברות הדירוג ותמיד פועלים עוד הרבה קודם. חברות הדירוג הן בסה"כ גופים המודיעים לנו הרבה בדיעבד שהסוסים כבר ברחו מהאורוות או חזרו אליהן. באמת תודה רבה. שלא לדבר על החטא הקדמון שלהן, כאשר נכשלו כישלון חמור ביותר בלהתריע על משבר הסאב-פריים ב-2008.
- מודי'ס לא מתרגשת מעובדות ובוחרת לראות שחורות
- מודי'ס: דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי - Baa1 - התחזית שלילית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנציג של חברת הדירוג אינו מסוגל לבסס את הטיעון
בסוף מרץ 2023 התכנס פורום עסקי מהבכירים במשק על מנת לשמוע מה הסיכוי שחברות הדירוג תורדנה את הדירוג של ישראל על רקע ההפיכה המשפטית. היתה זו תקופה קשה שהתאפיינה בהפגנות סוערות וביציאת כספים של משקיעים ישראליים לחו"ל.
בפני הפורום הציג גורם בכיר מאחת מחברות הדירוג והסביר מה עלול לקרות. הגורם הציג מצגת קצרה המתארת על בסיס מה החברה שלו קובעת את דירוג האשראי של ישראל והערכתו האישית איך ובכמה דירוג האשראי עלול לרדת. השתתפתי באותו פורום וצילמתי שקף המתאר איך דירוג האשראי של ישראל מתקבל בפועל (הצילום מצוי אצלי).
אני עוסק בעולמות האגח הבינלאומי ודירוגי אשראי בינלאומיים כבר 35 שנה ומיד גיליתי שבשקף שהוצג בפנינו קיימת בעיה קונספטואלית בנוגע ליכולת שיש לחברות הדירוג הבינלאומיות להוריד לנו את הדירוג על בסיס הסעיף הקרוי Institutional Assessmentאו Institutional Strength (חוזק מוסדי) ונקשר עם נושאים שעלו בעקבות הפחד מהפיכה משפטית ובראשם "יציבות שלטונית פנימית" , "אי שקט פוליטי", "תסיסה חברתית נרחבת" וכולי.
- הראל: זינוק של כ-87% ברווח לכ-789 מ' שקל, התשואה להון 29% - תחלק 400 מיליון שקל דיבידנד
- היום בבורסה: צפי לירידות קלות בפתיחה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג...
התברר לי שהדירוג של ישראל באותה עת, בחברה בה עבד המקצוען הנכבד, כבר היה הנמוך ביותר שניתן לתת בקטגוריה הזו, עבור דמוקרטיות החברות ב-OECD. את הציון הנמוך מאד של 4 בסעיף זה, לא קיבלנו בגלל ההפיכה המשפטית אלא היה זה ציון שנגרר איתנו מאז ומעולם בגלל הסיכונים הגיאופוליטיים של ישראל ביחס לסביבה "הנחמדה" בה אנו חיים במזה"ת. הציון הכה נמוך בסעיף הזה היה ונותר תמיד המשקולת שבעטיה ישראל קיבלה דירוגים נמוכים יותר ביחס למדינות OECD אחרות שהציגו ביצועים כלכליים דומים.
לשאלתי המפורשת כיצד ניתן על בסיס הסעיף הזה להוריד עוד את הדירוג של ישראל, מאחר ואנו כבר בניקוד הנמוך ביותר, אותו נציג התמהמה פתאום, חשב קצת, התחיל לגמגם ולא היתה לו תשובה...
חברות הדירוג סותרות את עצמן
יתירה מזו, עד כמה הסעיף הזה הוא נזיל ניתן לקבל מתוך הסתכלות על הדירוג של סינגפור. סינגפור מקבלת שנים רבות ע"י כל סוכנויות הדירוג את הציון המושלם של AAA, זאת על אף שאינה חברה ב-OECD והיא מוגדרת למעשה כדיקטטורה (בגלל זה אינה חברה ב-OECD). למי שלא יודע, למערכת המשפט בסינגפור עצמאות חלקית בלבד, מפלגת השלטון שולטת שם מאז 1959, לאופוזיציה קשה מאוד לצבור כוח בגלל מגבלות חוקיות ובגלל שליטה ממשלתית באמצעי התקשורת ובמערכת המשפט.
אך מסתבר שעל אף שסינגפור מוגדרת דיקטטורה, אף חברת דירוג אינה פוחדת שהיא תפסיק לשלם את חובותיה. זה סותר בהגדרה ושומט לחלוטין את הטענות הקיימות באותן חברות דירוג שאם ישראל תלך לכיוון של דיקטטורה, חס וחלילה וחס שלום, כמובן, היא עלולה לחדול מלשלם את חובותיה הבינלאומיים.
בסופו של יום חברות הדירוג חייבות לענות על שאלה אחת: האם המדינה תחזיר את הכסף למלווים?" זה הכל. שאלה בסיסית. אך מסתבר שחברות הדירוג נוטות לסתור את עצמן. איך רואים שמודיס החמירו איתנו יותר מדי עם הדירוג BBB+ שלהם? מסתבר שהיינו כבר בדירוג הזה פעם. מזמן, ב-1994. יחס החוב תוצר שלנו היה אז בעייתי ביותר ברמה של 118%, זאת לעומת 69% כעת. רזרבות המטח שלנו היו 7 מיליארד דולר בלבד, שהיו 9% מהתוצר באותה עת, לעומת 220 מיליארדי דולר כעת, שהם 37% מהתוצר...
ראו את הגרפים הבאים:
אתם מבינים? למודיס יש בעיה מקצועית חמורה. היא מדרגת אותנו ללא בסיס מקצועי סביר. במאמר מוסגר אציין, שלדעתי, הביצועים הכלכליים של ישראל היו אמורים לתת לה טרום ה-7 לאוקטובר דירוג של AA, זאת מהשוואה יבשה של פרמטרים כלכליים לעומת מדינות אחרות המקבלות את הדירוג הזה וגם כעת מודיס צריכים לעלות אותנו במיידי שתי דרגות חזרה וסטנדרד אנד פורס ופיץ' בדרגה אחת לפחות – לדירוג של A ואף למעלה מזה.
ריבית בנק ישראל
אני משוכנע שבנק ישראל מאמין, לא פחות ממני, שדירוג האשראי של ישראל מוטה כיום לרעה ללא בסיס מקצועי מספק. עובדתית, בנק ישראל מתעלם מזה תקופה מאזכור הדירוג כפקטור בקבלת החלטה על הריבית במשק, כאשר האזכור האחרון היה בהחלטת הריבית מה-9 באוקטובר 2024.
בניתוח שביצע בנק ישראל בהודעת הריבית האחרונה, על מצב המשק, המסקנה היתה צריכה להיות שיש להוריד את הריבית כבר בהחלטה הזו. בהימנעותו מלעשות זאת, בנק ישראל נקט מדיניות שמרנית באופן קיצוני, שפוגעת בטובת המשק.
נקווה שמעתה ואילך תהיה התעשתות.
הדרישות הכספיות של מערכת הביטחון יוצאות מפרופורציה
פתאום, כמעט משום מקום, הם דורשים עוד 60 מיליארדי שקל. סכום עתק, אסטרונומי, מטורף לחלוטין. אבל למה לא לדרוש בעצם 80 מיליארדי שקל או 100 מיליארד? הרי בעצם כל מספר זוכה וככל שידרשו יותר כך יש סיכוי שחלק גדול יותר יתקבל. הרי אין בעצם סוף לביטחון ישראל, הרי כל מספר זוכה, לא?
ניתן היה להצדיק את דרישות התקציב של משרד הביטחון לו הסיכונים הביטחוניים של ישראל היו גדלים. אך לשמחתנו המצב בדיוק הפוך. הסיכונים הצבאיים ירדו ובלא פחות מארבע רמות: חיזבאללה הרוס לחלוטין, הציר השיעי בסוריה קרס לחלוטין, איראן ספגה מכה קשה ומלקקת את פצעיה והחמאס הצבאי מחוסל. לפני ה-7 לאוקטובר היה אפשר לטעון שחייבים עוד תקציבים, אך כעת?
זה מזכיר לי את התקופות בעבר שעל כל דרישה של משרד הביטחון מיד היו מצדיעים ולא מפקפקים לרגע ותקציבים אלו היו מייבשים משרדי ממשלה אחרים ושירותים חשובים אחרים לתושבים. מול אילו אויבים אנחנו מצטיידים כעת? מול הטורקים? אולי גם מול הפקיסטנים, למה לא בעצם? אין סוף ליכולת למצוא אויבים וסיכונים.
אך אנו חייבים לנהל גם את הסיכונים הכלכליים של המדינה בעקבות הדרישות המופרכות האלו. ה-7 לאוקטובר לא קרה כי לא היה לצבא כסף, בדיוק להיפך. הוא הפך לשבע, בירוקרטי וללא מעוף. שיתחילו לחשוב שם שוב איך התשובה לכל בקשותיהם היא "לא" ואיך מסתדרים עם התקציבים האדירים שהם כבר קיבלו. והגיע הזמן גם להתחיל להרגיע עם ימי המילואים.
ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"
- 16.רק קראתי שמודיס מחמירה עם ישראל מיד ידעתי מי כתב את הכתבה.... (ל"ת)אנונימי 10/08/2025 14:41הגב לתגובה זו
- 15.מלא מלא טעויות דיווח ונוכלות ישראלית (ל"ת)אנונימי 15/07/2025 19:27הגב לתגובה זו
- 14.גרעון גדול וגדל 15/07/2025 13:02הגב לתגובה זוסיבה לדרוג הנמוך והיא ירידת הריבית היא שהגרעון גדול וגדל
- 13.אנונימי 14/07/2025 07:58הגב לתגובה זומתעלם מכך שלמדינה אין תקציב ראלי עוד לפני שהוא עבר התקציב היה מופרך מתעלם מכך שהוצאות הביטחון נובעות ממדיניות הממשלה הממשלה היא שמחליטה אם תהיה מלחמה הממשלה מחליטה לא לגייס חרדים אלא מילואימניקים יקרים שכספי המיסים הולכים לתמיכה בבטלה ולא בהשקעה לעתיד...
- 12.הנגיד שלנו עוזר לחזירים הבנקים שהרוויחו השנה על חשבון כולנו 30 מליארד שקל (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 20:53הגב לתגובה זו
- הנגיד עוזר רק לאזרחים! הוא מונע מהאינפלציה להמשיך לעלות ואיתה יוקר המחיה (ל"ת)הנגיד הוא המבוגר האחראי 10/08/2025 15:19הגב לתגובה זו
- 11.כתבת מדהים. יישר כח (ל"ת)גיורא 13/07/2025 20:50הגב לתגובה זו
- 10.כל מילה בסלע!! (ל"ת)חיים 13/07/2025 17:32הגב לתגובה זו
- 9.דור 13/07/2025 14:27הגב לתגובה זוניהול הכלכלה במדינה הוא שערורייה.ההנהגה החרדית בוזזת ללא רחמים.
- 8.ישראל 13/07/2025 14:18הגב לתגובה זומדובר בעמלק מודרני הבוזז את את הקופה הציבורית בעת מלחמהואינו מאפשר לאברכים להתגייס לצהל.כל זה מביא לאינפלציה והנגיד לא יכול להוריד ריבית.
- גאנדי 13/07/2025 23:54הגב לתגובה זוגם הישראלים יכולים לחיות עם ההנהגה החרדית
- עושה הבדלה 10/08/2025 15:21ואילו החרדים הפרזיטים לא תורמים דבר לעם הישראלי ורק מאכילים אותנו קש!
- החרדים אינם פרות קדושות. הם פרזיטים (ל"ת)שחור ולבן 15/07/2025 00:01
- שלמה 13/07/2025 23:50הגב לתגובה זוההנהגה החרדית גורמת לנזק
- למה אתם הצפונבונים לא אוהבים את החרדים שמכנסים פי עשר מסים מהערבים .... (ל"ת)צצצצ 13/07/2025 20:58הגב לתגובה זו
- צפוני זה אני 10/08/2025 15:26החרדים בעיקר חיים על חשבון האחים היהודים שלהם חילונים וכיפות סרוגות. הערבים לא חיים כך. כל הסיפורים שהחרדים מפרנסים ומתפללים ומגינים על עם ישראל הם רק סיפורים! חזרו עליהם כלכך הרבה שיש כאלה שמאמינים בהם. אבל יש מספיק מחקרים שמראים שהחרדים הם רק עול על מדינת ישראל
- למה אתם הנחותים לא אוהבים את הקפלניסטיםשתורמים למדינה פי 10 מכל חרדי (ל"ת)החרדים אינם יהודים 15/07/2025 00:03
- אליקים 14/07/2025 09:39לא סוגרים לי תחבורה בשישי אין איסור אלכוהול במדינה הם נמצאים במשטרה ובשבס מעבר לאחוזם באוכלוסיה ואפילו בצבא יותר מהחרדים והם עובדים ומשלמים מיסים. נכתב עי דרומי כתשובה לבטלן
- אנונימי 14/07/2025 09:36הייתי לפני כמה ימים במיון בית חולים הצוות היה מורכב מכל גווני החברה הישראלית דתיים וחילונים אשכנזים ומזרחים נשים וגברים בכל הרמות מעובד הניקיון ועד הרופאים הבכירים. רק חרדים או חרדיות לא היו בצוות.
- יובל הממוקד 14/07/2025 06:52לא יודע אם אתה שקרן או טיפש אבל חיפוש בגוגל מראה שהמגזר הערבי מכניס פי 2 מסים מהחרדי. וזה כמובן אחרי ששניהם מעלימים ימבה הכנסות.בקשר לצפונבונים... למה השנאה הזאת. אתה טועה גם פה. רוב החילונים לא עשירים. הם פשוט עובדים. זה הכל.
- רפואה שלמה קפלניסט (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 20:32הגב לתגובה זו
- שישתפר מצבך חמוד (ל"ת)בריסטה קפלניסטה 15/07/2025 00:04
- 7.משקיע7 13/07/2025 14:18הגב לתגובה זואיראן לא הובסה. זה היה קרב אחד במלחמה מתמשכת.המשך המלחמה יעלה לנו הון. את הצבא יש להגדיל וגם זה יעלה הון.בעניין חייל האוויר מה עם שעות הטיסה הרבות של המטוסים שעברו שחיקה דרושות החלפות מכלולים ועבודות תחזוקה אינטנסיביות וכן הצטיידות לשנים הקרובות.
- 6.קי ביבי מט 13/07/2025 12:26הגב לתגובה זואין דין אומה ללא מסורת דמוקרטית כדין אומה דמוקרטית שהולכת לדיקטטורה. הציבור בישראל שמתנגד למהלך של הממשלה הוא הציבור היצרני הוא הקטר. לפיכך ברור שסוכנות דירוג גם אם היא חפה מפוליטיקה תתייחס בזהירות גדולה יותר לאומה שמתהפכת על עצמה לכיוון אומות כמו טורקיה.
- 5.כמו תמיד תענוג לקרוא את המאמרים שלך (ל"ת)משקיע וותיק 13/07/2025 12:05הגב לתגובה זו
- ברור שביביסט (ל"ת)אנונימי 14/07/2025 17:50הגב לתגובה זו
- 4.החיים 13/07/2025 11:55הגב לתגובה זובתוספת סכום נאה למשתמטיםבהפקרות הממשלתית בכל תחוםלנגיד אין ברירה אלה להשאיר את הריבית גבוההיש לאינפלציה את כל הסיבות שבעולם לחזור ןלהתפרץכשהכסף הממשלתי נשפך כמו מיםבעיקר על המגזר הלא יצרני
- אורדון 16/07/2025 00:18הגב לתגובה זובמידה ויורשע בדין
- 3.מילואימניק 13/07/2025 11:48הגב לתגובה זואין לך מושג כמה זה נכון!בתור אחד שהיה במילואים 200 ימים גם בלבנון.הצבא מבזבז כסף יותר מחקלאי שיש לו מים חינם.טירוףףףכמה יממים אחד מסדר לשני.תקציבי עתק של הציבור צהל שמן זה צהל קורסוראינו ב7 באוקטובר....מי יפקח על זה כבר!!!חלאס.
- 2.התפלאתי שמנדי הניג ולא אדם רויטר הסתער ראשון על מודיס אך הדר מצמצם פערים... (ל"ת)אנונימי 13/07/2025 11:48הגב לתגובה זו
- 1.אכן חברות הדירוג לא שוות כלום ועדיף להתעלם מהתחזיות שלהן (ל"ת)ניתוח יפה 13/07/2025 11:47הגב לתגובה זו
- חובבנים 15/07/2025 00:07הגב לתגובה זוואל תשכחו לספר לקהל האירופי שהיהודים צודקים והפלסטינים אשמים. כי ברגע שאומרים את האמת כולם מיישרים קו נכון או שאתם פשוט נסחפים אחר המילה הכתובה ושוכחים שהעולם לא מתעניין במי צודק ובמי לא!

קנו אלביט - "המניה תגיע ל-540 דולר", בנק אוף אמריקה משדרג המלצה
לאחרונה התחיל בנק אוף אמריקה לסקר את החברה עם מחיר יעד של 500 דולר וכעת הוא משדרג את מחיר היעד - פרמיה של 18% על מחיר השוק; "הצמיחה מולידה צמיחה"
בנק אוף אמריקה שהתחיל ממש לאחרונה לכסות את אלביט מערכות משדרג את המלצתו. הוא העניק לפני מספר חודשים מחיר יעד של 500 דולר למניית החברה וכעת מחיר ה יעד עולה ל-540 דולר - מה שמבטא פרמייה של 18%. בבנק ממליצים לקנות את המניה. האנליסטים בראשם רונלד אפשטיין, מסבירים ש"החברה ממשיכה להפגין צמיחה חזקה בהכנסות, הרחבת מרווחים וביקוש מתמשך".
מגזר היבשה של אלביט צמח ב-45% בהשוואה לשנה שעברה, והאנליסטים מעלים את התחזית לכל השנה לצמיחה של 40%. "הצמיחה של מגזר היבשה ממשיכה לגמד את המגזרים האחרים", כותבים האנליסטים ועוברים להציג את העסקה בתחום האווירי עם אירבוס שלדעתם היא עסקה מאוד חשובה. אלביט זכתה בחוזה של 260 מיליון דולר מאיירבוס. המטרה להתקין מערכות הגנה עצמית במטוסי התובלה A400M של חיל האוויר הגרמני. שש שנים של עבודה מובטחת.
"אנחנו רואים בזה יתרון אסטרטגי", מסבירים האנליסטים. "חברות ביטחון עם נוכחות מקומית נוטות להרוויח יותר מההוצאות הביטחוניות הגלובליות הגוברות". לאלביט יש נוכחות מקומיות במדינות העיקריותש בהן היא פועלת.
האנליסטים מדברים על כך שפנטגון צריך לחדש מלאי נשק בהיקף של 3.5 מיליארד דולר אחרי הסיוע הצבאי לישראל - כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים. ומי תרוויח מזה? "הביקוש להחזרת מלאי נשק נותר איתן", כותבים האנליסטים שסבורים שזה מעיד על ביקושים בדרך.
- מכליס על הפוטנציאל של אלביט ואיך מניה במכפיל 40 ממשיכה לזנק?
- חרם? אלביט זכתה בחוזה של 1.635 מיליארד דולר לפתרונות הגנה באירופה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האנליסטים העלו את תחזית הרווח למניה ל-2025 ל-12.10 דולר (מ-11.35 דולר) - מדובר על מכפיל רווח "פשוט" של כ-40. גם 2026 ו-2027 קיבלו עדכון כלפי מעלה. מחיר היעד של 540 דולר נלקח ממכפיל EV/EBITDA של 23 על התחזיות ל-2026. זה גבוה מחברות הענק האמריקאיות אבל בקו עם חברות ביטחון בינוניות באירופה ובארה"ב.
"אנחנו רואים את ההערכה הזו כהוגנת", הם כותבים. מבחינתם המניה לא זולה, אבל שווה את המחיר.

אתי אלישקוב: "ליברה לא חזירה", "צ'יק הוא הביט שלנו", "המימושים בענף - טבעיים"
מאחורי התוצאות הרבעוניות המעולות של ליברה "אין קסמים - יש עבודה קשה" מסבירה לנו המנכ"לית אתי אלישקוב; "השחיקה בפרמיות - יזומה" ליברה הוגנת ועדיין תחרותית; לא נבהלת מהמימושים בענף "טבעי להיפגש עם הכסף - הקונים מאמינים בענף"; היא גם מתייחסת ל'עד כמה הרבעון מייצג?' ו'איך משמרים ומשפרים את המספרים?'
אתי אלישקוב נכנסה לעולם הביטוח עם מטרה אחת: לשבור את התפיסה המסורתית של הענף ולהביא אותו לעידן דיגיטלי הרבה יותר שקוף ויעיל. ב־2017 היא הקימה את ליברה, חברה "רזה ודינמית" כמו שהיא אוהבת להגדיר אותה.
בלי מערכים כבדים של גבייה ובקרה. חברה שמתבססת
על אוטומציה וטכנולוגיה כדי לנהל את כל תהליכי ההצטרפות, התביעות והשירות העצמי ללקוחות. זה מאפשר לליברה להתחרות בענקיות הביטוח כשהיא ממוקדת בעיקר במגזרי ביטוחי הרכב. כשהחברות הוותיקות מנסות להתאים את עצמן לעידן הדיגיטלי, ליברה כבר "נולדה" ככה. התוצאות הרבעוניות
האחרונות, עם זינוק ברווח הנקי ויחס חיתום מרשים של 76%, מוכיחות שהמודל של ליברה עובד.
אבל עדיין לא הכל וורוד, אפשר לראות שחיקה בפרמיות, יש יותר "ראשים" אבל עלות הפרמיה נשחקת. אלישקוב לא מנסה להסתיר את זה, להפך: היא מציינת כי זה מהלך יזום, חלק מאסטרטגיה שתבטיח תחרותיות ארוכת טווח ותשמור על הדרך את המיצוב של החברה ככזאת שמציעה מחירים הוגנים.
ההנפקה בבורסה בתל אביב ב-2021 סימנה את הכניסה של ליברה לליגה של החברות הציבוריות. ב-12 החודשים האחרונים המניה כמעט ושילשה את עצמה ושווי השוק של החברה מתקרב ל-700 מיליון שקל. ברבעון השני של 2025 רשמה ליברה עלייה של כ-14% בפרמיות ברוטו שהסתכמו בכ-208 מיליון שקל, והרווח הכולל קפץ ב-68% ל-35.1 מיליון שקל. גם בתשואה להון ליברה מציגה 67% במונחים שנתיים ובמקביל מכריזה על חלוקת דיבידנד של 10 מיליון שקל - לתוצאות הרבעון השני של ליברה.
- ליברה: הרווח הנקי זינק ב-67% ל-23 מיליון שקל - תחלק 10 מ' שקל דיבידנד
- "אפשר להרוויח בביטוח רכב ועדיין להיות הוגנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בראיון לביזפורטל, אתי אלישקוב מנכ"לית ליברה פותחת את כל הקלפים. היא מסבירה על האסטרטגיה של החברה מאחורי השחיקה בפרמיות ומה הם עושים כדי לשמור על היתרון התחרותי מול הקולגות שלא יושבות בשקט וגם הן צועדות ומרחיבות את הדיגיטציה.