ספרית העניקה דירה לעובדת, פיטרה אותה - האם המתנה תבוטל?
בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדונה מחלוקת סביב העברת הבעלות על דירה במתנה. המקרה עוסק במנוחה שהיתה בעלת מספרה בתל אביב והעניקה לעובדת שלה ולבן זוגה דירה במתנה. לאחר פטירתה, טען מנהל העיזבון שלה כי ההעברה חסרת תוקף משפטי, משום שהמנוחה לא הבינה את המשמעות של החתימה על המסמכים. השופט דחה את טענותיו והכיר בזכותם של הנתבעים להחזיק בדירה.
המנוחה ניהלה מספרה במשך כ-40 שנה, ונחשבה דמות מוערכת בקרב לקוחותיה ועובדיה. הנתבעת, שעבדה אצלה במשך כ-15 שנה, היתה לא רק עובדת מסורה אלא גם ידידה קרובה. לפי עדויות שנשמעו במהלך הדיון, השתיים חלקו מערכת יחסים חמה במיוחד, והמנוחה ראתה בנתבעת בת משפחה לכל דבר. ב-2018, כשהיתה בת 85, החליטה המנוחה להעביר את בעלות הדירה שלה בדרום תל אביב לנתבעת ולבן זוגה. ב-3 בספטמבר 2018 חתמה המנוחה על מסמכי המתנה בפני עורך דין, והדירה נרשמה על שם הזוג בטאבו כבר באוקטובר של אותה שנה. המנוחה נפטרה ביוני 2022, בגיל 89. לאחר מותה, מונה מנהל עיזבון לפקח על רכושה ולחלקו בין יורשיה החוקיים. כחלק מתפקידו, הוא בחן את העברת הדירה שבוצעה כמה שנים קודם לכן, והחליט לערער על תקפותה בבית המשפט.
התובע, מנהל העיזבון, טען כי המנוחה היתה אישה קשישה במצב בריאותי מידרדר, וייתכן כי לא הבינה כלל שהיא מוותרת על הדירה. לטענתו, היא לא היתה מודעת למשמעות המשפטית של מסמכי ההעברה שעליהם היא חתמה. הוא הצביע על כך שבשנים האחרונות לחייה, המנוחה היתה מאושפזת לעתים קרובות עקב בעיות רפואיות, וסבלה מבלבול לסירוגין. עוד הוא טען כי אין זה סביר שאשה ערירית ללא ילדים תוותר על נכס כה משמעותי ללא לחץ חיצוני.
מנגד, הנתבעים הציגו מסמכים ועדים המוכיחים כי המנוחה היתה כשירה לחלוטין בעת החתימה. הם הדגישו כי ההחלטה להעביר את הדירה היתה חלק ממערכת יחסים ארוכת שנים, שבמהלכה הביעה המנוחה שוב ושוב את רצונה לדאוג להם. הנתבעים ציינו כי המנוחה התייעצה עם עורך דין לפני ההעברה, הבינה היטב את משמעות הצעד ונקטה צעדים פורמליים להשלמתו.
- ההבטחה לא נכללה בצוואה - זו הסיבה שכן תצא לפועל
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט נפתלי שילה דחה את הטענות של מנהל העיזבון, וקבע כי אין כל בסיס לקביעה שלפיה המנוחה לא היתה כשירה או שלא הבינה את מעשיה. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "הראיות מצביעות על כך שהמנוחה פעלה מתוך רצון חופשי והבנה מלאה של משמעות מעשיה. העובדה שהמתנה הושלמה ורשומה בלשכת רישום המקרקעין מחזקת את ההנחה כי מדובר היה בהחלטה מגובשת ומחושבת".
השופט התייחס גם לכך שלא הוצגו עדויות רפואיות או מסמכים המוכיחים כי המנוחה אכן היתה במצב קוגניטיבי ירוד באותה העת. הוא אף ציין בהכרעת הדין שלו כי, "אין מקום להניח כי כל אדם מבוגר הפועל בנדיבות כלפי מקורביו עשה זאת תחת השפעה בלתי הוגנת או מתוך חוסר הבנה. גישה כזו עלולה לפגוע באוטונומיה של אנשים מבוגרים המבקשים להסדיר את רכושם כרצונם". עוד נקבע כי העברת הדירה נעשתה בהתאם להוראות החוק, לאחר חתימה בפני עורך דין, והושלמה מבחינה רישומית. השופט הדגיש כי לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמנוחה פעלה בצורה פורמלית ומסודרת.
המשמעות המעשית של פסק הדין היא חיזוק ההגנה המשפטית על אנשים מבוגרים המבקשים להעביר את רכושם מתוך רצונם החופשי, תוך מניעת ניסיונות לבטל עסקות כאלה לאחר מותם. במקרה הנ"ל, נתן בית המשפט משקל מכריע לרצון של המנוחה ולהליך הפורמלי שביצעה, ודחה את הניסיון להחזיר את הדירה לעיזבון.
פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
בני זוג שחתמו לפני שנים על הסכם ממון שהבטיח חלוקה שוויונית בבית המגורים גילו, עם פרוץ המשבר ביניהם, כי פתק בכתב ידם עומד כעת במרכז סכסוך רכוש מהותי. למרות ההסכמה המקורית על בעלות שווה בנכס, ולמרות טענות האשה כי המסמך נחתם בלחץ וללא הבנה, בית המשפט העניק
תוקף מלא לאותו פתק. המשמעות: הנכס, ששווה 15 מיליון שקל, יישאר רשום ויחולק ביחס של שליש לאשה ושני שלישים לגבר
כמעט שלוש שנים לאחר שהחלו ההליכים המשפטיים בין בני זוג לשעבר, שבית אחד עמד במרכזם, הגיע לסיומו באחרונה שלב נוסף בסאגה המשפטית שמסעירה את הצדדים ומציפה מחדש שאלות על יחסי אמון, הסכמות משפחתיות והמשקל של מסמך אחד פשוט הכתוב בכתב יד. מדובר בבית מגורים ששוויו, לפי חוות דעת שמאית שהוגשה לתיק, מגיע לכ-15 מיליון שקל - נכס שנהפך לסלע מחלוקת בין בני זוג לשעבר, לאחר שחתמו ב-2006 על פתק קצר שהסדיר מחדש את חלוקת הבעלות בו, בניגוד להסכם הממון המקורי שערכו שש שנים קודם לכן.
לפי הסכם הממון משנת 2000, נקבע באופן מפורש כי בית המגורים של הצדדים יהיה משותף לשניהם "בחלקים שווים אף אם הכספים לבנייתו לא באו באופן שווה משני הצדדים". אלא שבחודשים שלפני רכישת הבית, כך לפי גרסת האיש, התברר כי הוריה של האשה, שהיו צפויים להשתתף במימון של רכישתו, אינם מתכוונים לקחת חלק כלל ברכישה. באותו שלב, כך טען, הציב אביו תנאי לתרומתו הכספית - הבית יירשם לא בשוויון, אלא בחלוקה של שלושה רבעים על שם הבן ורבע אחד בלבד על שם האשה. לבסוף הוסכם על חלוקה של שני שלישים לאיש ושליש אחד לאשה.
כאן נכנס לתמונה המסמך הקצר, שעליו חתמו הצדדים ב-3 ביוני 2006. מדובר בפתק שנכתב בכתב יד, שנחשב אז בעיניהם להסכמה פנימית פשוטה, אך קיבל מעמד דרמטי שנים לאחר מכן, כשהקשר עלה על שרטון וההליך הרכושי הגיע לפתחו של בית המשפט. האשה טענה שהמסמך נחתם תחת לחץ, בזמן שהיא אינה מבינה את השלכותיו, ושהוא עומד בסתירה מוחלטת להסכם הממון. מנגד, האיש טען שמדובר בהסכמה טבעית שנועדה ליישב שינוי נסיבות, וששני הצדדים הבינו היטב את משמעותו.
פסק הדין הנוכחי, שהוא השלישי במספר בעניינם של הצדדים, מתמקד בדיוק בשאלה זו: האם למסמך שנחתם ללא ליווי משפטי וללא אישור מבית המשפט, יש תוקף מחייב, והאם הוא גובר על הסכם הממון המקורי? בית המשפט קבע כי התשובה לכך היא חיובית.
- נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
- בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא היה עם אחרת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רק הוריו של הבעל נשאו בעלות הרכישה והבנייה
כבר בפתח נימוקיה, הדגישה השופטת אליה נוס כי המסמך נבחן תחילה מההיבט הראייתי: כיצד נחתם, מה היתה כוונת הצדדים בעת חתימתו, ומה עלה מהעדויות ומהמסמכים שסבבו את רכישת הבית. האיש העיד כי ההבנה המקורית ביניהם היתה שהמימון יתחלק בין משפחות הצדדים, ולכן ירשמו בעתיד את הבית בחלקים שווים. ואולם כשהדבר לא התממש, וכשהתברר שהוריו בלבד נושאים בעלות הרכישה והבנייה, נוצר צורך בעדכון ההסכמות. לדבריו, "העלינו את זה על הכתב, לא בניסוח של עו"ד", והוא הדגיש כי הדברים נכתבו "באווירה טובה... והכרת הטוב שאנחנו הולכים לקבל במתנה בית מהניילונים".
הרופא דרש לקבל פרטי מתלוננים נגדו - מכבי סירבה
ד"ר עמוס סבו, כירורג במכבי שירותי בריאות, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ב-X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, עם הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך
עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". הפוסט הוביל ל-18 תלונות שהוגשו נגדו למכבי, והוא דרש לגלות מי עומדים מאחוריהן
בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה את בקשתו של ד"ר עמוס סבו, כירורג המספק שירותי רפואה למבוטחי קופת החולים מכבי, לקבלת פרטי מתלוננים שהגישו נגדו תלונות בעקבות פעילותו ברשתות החברתיות ובהפגנות. פסק הדין מציג את המתח שקיים בין חופש הביטוי לבין הזכות לפרטיות, תוך דיון מעמיק בהשלכות הגשת תלונות על רופאים ובעלי מקצועות אחרים.
ד"ר סבו, רופא במכבי שירותי בריאות מ-2011, הביע את מחאתו נגד גל ההפגנות הפוקד את ישראל באמצעות נוכחות בהפגנות ונפנוף בשלטים המבקרים את המוחים. ב-14 באפריל 2024 הוא פרסם תמונה ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר), שבה כשהוא נראה נושא נשק, בליווי הכיתוב: "בחופשה ממילואים. כך עמדתי אתמול מול שיירת הזומבים בחיפה". התגובה הציבורית לא איחרה לבוא. משתמש ברשת X קרא בתגובה לפוסט להתלונן נגד סבו, ובימים שלאחר מכן החלו להצטבר תלונות נגדו במכבי שירותי בריאות. בסך הכל התקבלו 18 תלונות - 16 מתלוננים שאינם מטופליו של סבו אך מבוטחים במכבי, ושני מתלוננים שאינם מבוטחים במכבי כלל.
"התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי"
לטענת ד"ר סבו, התלונות נגדו הוגשו בעקבות קריאה מכוונת של גורמים המזוהים עם תנועת המחאה, שביקשו לפגוע בו מקצועית בשל עמדותיו הפוליטיות. "אין ספק כי התלונות עשויות לפגוע במשרתי, במשלח ידי או במקצועי", טען סבו לבית המשפט. הוא דרש לקבל את שמות המתלוננים, כדי שיוכל להגן על שמו הטוב ולנקוט צעדים משפטיים נגד מי שלטענתו הגיש תלונות שקריות.
סבו טען עוד כי קופת חולים מכבי לא הציגה בפניו את התלונות המלאות, אלא רק קטעים מהן - דבר שמעורר חשש, לדבריו, שהן כוללות לשון הרע ופגיעות נוספות בשמו. "המשיבה יכלה לצרף את תוכן התלונות תוך הגנה על פרטיות המתלוננים", טען, אך משלא עשתה זאת, יש לראות בכך ניסיון להסתיר מידע העלול להפליל את המתלוננים.
- עברה ניתוח בחזה בגיל 17 - ותבעה את קופת החולים והמנתח
- מכבי מעוניינת לרכוש מפלסאנמור מכשירי אולטרה-סאונד - המניה קופצת ב-6%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, מכבי שירותי בריאות דחתה את הדרישה למסירת פרטי המתלוננים, וטענה כי היא מחויבת לשמור על פרטיותם. בתגובתה לבית המשפט, הדגישה הקופה כי "כל התלונות עסקו בצילום המבקש עם הנשק", והוסיפה כי אף אחת מהתלונות לא כללה לשון בוטה או פוגענית. עוד ציינה מכבי כי התקנון שלה מאפשר לחבריה להגיש תלונות על רופאים ונותני שירות אחרים, וכי על פי סעיף 14(י) לתקנון, "האחראי ישמור בסוד כל מסמך וכל מידע שהגיעו אליו עקב מילוי תפקידו". כלומר, מסירת פרטי המתלוננים אינה נחוצה למילוי תפקידה של מכבי, ואינה מתבקשת לפי הדין.
