הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
ביקור רופא
צילום: freepik

חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא לאורך הקריירה ואיך נראית הפנסיה?

הביקוש ללימודי רפואה שובר שיאים שנה אחרי שנה, אך האם מעבר לחשיבות הגדולה ולתחושת השליחות, להיות רופא בישראל זה משתלם מבחינה כלכלית? וגם איך זה ביחס למקצועות נחשבים אחרים?
איתן גרסטנפלד | (12)
נושאים בכתבה משכורות רופאים רפואה

מקצוע הרפואה היה ועודנו אחד מתחומי התעסוקה הנחשקים בישראל. תעיד על כך רשימת ההמתנה האינסופית של צעירים המבקשים להתקבל לפקולטות ללימודי רפואה ברחבי הארץ, והכמות הגדולה עוד יותר של ישראלים, שמוכנים לעשות לא מעט וויתורים כדי ללמוד את המקצוע מעבר לים. אך האם מעבר לחשיבות הגדולה ולתחושת השליחות, להיות רופא בישראל זה משתלם מבחינה כלכלית?

על פי נתונים שפורסמו לפני חודשיים על ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, במהלך שנת 2022 שכרם הממוצע של הרופאים המועסקים במערכת הבריאות, עמד על 38,282 שקל לחודש, ואילו שכרם החציוני עמד על 28,976 שקל לחודש. נתון גבוה, באופן משמעותי מהשכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים, שעמד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל.

בקרב רופאים נמצא הפער הגבוה ביותר בין שכר עובד חדש לבין עובד לקראת פרישה, כאשר שכר רופא לקראת פרישה גבוה פי 4 משכר רופא בתחילת העסקתו בגוף ציבורי. כך, בעוד ששכרו של הממוצע רופא מתחיל עומד על 14,613, שכרו הממוצע של מקבילו אשר נמצא לקראת פרישה מגיע לכ-54,783. בהתאם, שיעור העלייה השנתי הממוצע בשכר לעובד מידי שנה הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ועומד על כ-4% לשנה.

ומה בנוגע לפנסיה? על פי נתוני החשב הכללי באוצר, מרבית הרופאים (53%) בשירות הציבורי, אשר יצאו לפנסיה, מקבלים בכל חודש סכום של 10-5 אלף שקל כחלק מהפנסיה התקציבית לה הם זכאים. בהתאם, הקצבה הממוצעת עבור רופא עומדת על כ-7.9 אלף שקל בחודש, כאשר הקצבה החציונית עומדת על כ-7.4 אלף שקל בחודש. עם זאת, חשוב לציין שהנתונים הללו רלוונטיים בעיקר עבור רופאים וותיקים, שנכנסו למערכת הציבורית בעת שהפנסיות התקציביות היו חלק מהסכמי העבודה. הפנסיה של רופאים שנכנסו לאחר מכן, נשענת בעיקר על משכורתם, שהיא כאמור גבוהה באופן יחסי.

ואיך זה ביחס למקצועות האחרים? 

בשנת 2023 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 29,674 שקל, עלייה של 6.8% לעומת שנת 2022 (27,787 שקל). אז נכון, שהשכר הממוצע בהייטק נמוך מזה של רופאים, אך אי אפשר להתעלם מהדרך אותה עושים רופאים עד שהם מגיעים למשכורות הגבוהות. בזמן שהייטקיסט יכול להתחיל לעבוד עוד בטרם סיים את התואר (אם בכלל) שעורך לכל היותר 4 שנים, רופאים ניצבים בפני דרך חתחתים שכוללת לימודים ארוכים, תקופת סטאז', התמחות קשה ולרוב נדרשים גם לעבור תת התמחות לפני שהם מגעים לארץ המובטחת.

ביחס לשכר הממוצע במשק נהנים הרופאים משכר גבוה. על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר עמד בחודש מרץ האחרון על 14,108 שקל. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) עמד על 11,900 שקל.

בכל הקשור למגזר הציבורי רופאים הם בהחלט שיאני השכר הממוצע, אך כאמור במדיה רבה של צדק. עם זאת, כפי שכתבנו בעבר, ישנם לא מעט תאגידים ממשלתיים בהם שכר גבוה מאד ללא קשר לרמת ההשכלה או המקצוע. כך למשל, בחברת המים הממשלתית מקורות, עמד השכר הממוצע על 27.2 אלף שקל, ובחברת נמלי ישראל, השכר הממוצע של העובדים בשנה החולפת עמד על כ-35-40 אלף שקל בחודש (עלות שכר של 44.7 אלף שקל בחודש בממוצע).

בנוסף, גם בכל הקשור לפנסיות התקציביות נמצאים הרופאים מאחורי חבריהם למגזר הציבורי, למעשה רק עובדי משרד החינוך נמצאים מתחתיהם עם קצבה ממוצעת וחציונית של כ-7.3 אלף שקל.. הקצבה החודשית הממוצעת הגבוה ביתר במגזר הציבורי הינה עבור שופטים, דיינים וקאדים, אשר עומדת על כ-44.3 אלף שקל בשנה בדומה לקצבה החציונית שעומדת גם היא על כ-44.3 אלף שקל. אחריהם נמצאים נבחרי הציבור עם קצבה ממוצעת של כ-20 אלף שקל וקצבה חציונית של 19 אלף שקל. הקצבה ממוצעת של גמלאי המשטרה והשב"ס עומדת על כ-12 אלף שקל לחודש, ואילו הקצבה החציונית עומדת על 11.6 אלף שקל.

 איפה כדאי להתמחות?

על פי דו"ח אחר שפרסם בשנה שעברה אגף השכר במשרד האוצר ועסק בשכר בבתי החולים בארץ, הפרש השכר בין רופאים מתמחים למנהלי מחלקות בבתי החולים עומד בממוצע על כ-27 אלף שקל.  כמו כן, הדו"ח העלה כי קיימים פערים משמעותיים בין שכר הגברים לנשים בבתי החולים. פער אשר נובע בחלקו מהבדלים בהיקף העבודה, ההתמחות שונה והייצוג הנמוך יחסית של נשים במשרות בכירות. המשכורת הממוצעת לאישה בבית חולים תעמוד על 18 אלף שקל, בזמן שגברים ירוויחו למעלה מ-23 אלף שקל. הפער נכון גם לגבי רופאים, כאשר בחלוקה למקצועות פער השכר בין רופאים לרופאות עומד על 13%.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שי 05/07/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    אופס ... סליחה בעצם זה לא קשור. לא משנה כבר כתבתי, נשאיר
  • בת אל 05/07/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
    המתועבים בוזזים את הקופה הציבורית בעת מלחמה. עמלקים
  • 8.
    X 05/07/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    אישתי אחרי 45 שנות עבודה בק"ח כללית מקבלת 3100 ש"ח פנסיה עבור חצי משרה. מנקה שעבדה איתה באותם התנאים מקבלת כפול. מזל שהיא גם עבדה בקליניקה עצמאית, אחרת הייתה צריכה לבקש נדבות. היום יש לה 3000 מביטוח לאמי ו3100 מפנסיה. ב45 שנה היא שילמה לביטוח לאומי סכומים אסטרונומיים כל חודש. היום היא מקבלת החזר של 3000 ש"ח
  • אלוןבלון 05/07/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
    אישתך לא עבדה 45 או אפילו 20 שנים במישרה מלאה בקופת חולים כללית. ולא יתכן שיש לה 3000 מביטוח לאומי כקיצבת אזרח ותיק, זה מעבר למקסימום של ביטוח לאומי. אם אישתך שילמה סכומים אסטרונומיים לביטוח לאומי הרי שהיא השתכרה בהתאם ולכן המצב שאתה מתאר הוא בלתי אפשרי. ברור שאתה לא מדייק בפרטים. האר את עינינו , כמה שנים אישתך עבדה ובאיזה היקף משרה?
  • 7.
    ביזיון חדלון 05/07/2024 06:37
    הגב לתגובה זו
    המדינה תשאר בלי רופאים .הראבלך המשתמטים מנהלים את משרד הבריאות.מה תפילות לא מרפאות מחלות.חחחח.והשוייפר.
  • לא לולב 05/07/2024 14:38
    הגב לתגובה זו
    קנדה.ארהב.ארופה.פה ישארו חרדים.משיחיים.והלידות יעשו על ידי דולות.חחח.ללא סיבוכים.
  • 6.
    י ש ר א ל י 04/07/2024 21:35
    הגב לתגובה זו
    השכר שלהם מורכב בעיקר מתורנויות וכל התוספות והשעות הנוספות לא נכללות בפנסיה וכשרופא יוצא לפנסיה הוא צריך לחיות משכר רעב. בושה וחרפה. מדינה מטומטמת עם סדרי עדיפות הזויים.
  • 5.
    MAMA 04/07/2024 21:32
    הגב לתגובה זו
    הייתי רוצה שבני לא יתגייס לצה"ל ולא יסכן את חייו, ילמד בישיבה ויקבל כסף ודירה מהמדינה בלי לעבוד.
  • 4.
    מתמחה 04/07/2024 21:26
    הגב לתגובה זו
    מרוויח גרוע אבל בחיים לא הייתי לוקח על עצמי אחריות של כירורג או אורתופד. גם עליי יש אחריות אבל אין להשוות. מה שפחות הגיוני זה הפער ביחס לשוק העסקי.
  • 3.
    מעניין אבל... 04/07/2024 21:13
    הגב לתגובה זו
    הכסף הגדול נמצא בפרטי, רופאים מומחים אפילו צעירים נותנים כמה שעות שבועיות בפרטי ומכניסים סכומים משמעותיים, כירורג פרטי כבר יקבל כמה עשרות אלפים על ניתוח פרטי או אלפים על פרוצדורה.
  • 2.
    סווינגר 04/07/2024 20:47
    הגב לתגובה זו
    "מומחה". לעבור לעבוד עם גיהוץ כרטיס דרך שב"ן וקבלה דרך ביטוחים. הרפואה הציבורית מעפנה, עם תורים עד מוות, ורופאים חובבים חדשים. המנוסים משחילים חולים דרך הפרטי. אם הייתי רופא, הייתי מזמן מעבר לים. המטופל (כמו גם הלקוח) הישראלי, לא נעים - בלשון המעטה.
  • 1.
    אבג 04/07/2024 20:32
    הגב לתגובה זו
    איך הפנסיה של רופא 7.9 אלף שקל לחודש נשמע הזוי ושגוי
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?

כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס? 

רן קידר |
נושאים בכתבה עסקים קטנים רשות המסים שי אהרונוביץ

עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.

ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך. 

עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות.  בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.

עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו. 

ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.  

מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו. 


להמשך הכתבה לחץ כאן
מיכל כהן
צילום: אביגיל פיפרנו באר

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים

רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מיכל כהן רשות התחרות

מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים  עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות. 

בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים.  זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם  את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים. 

זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.

השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים,  במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.

המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים.  ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב. 

להמשך הכתבה לחץ כאן