הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ

חלומה של כל אם: כמה מרוויח רופא לאורך הקריירה ואיך נראית הפנסיה?

הביקוש ללימודי רפואה שובר שיאים שנה אחרי שנה, אך האם מעבר לחשיבות הגדולה ולתחושת השליחות, להיות רופא בישראל זה משתלם מבחינה כלכלית? וגם איך זה ביחס למקצועות נחשבים אחרים?
איתן גרסטנפלד | (12)
נושאים בכתבה משכורות רופאים רפואה

מקצוע הרפואה היה ועודנו אחד מתחומי התעסוקה הנחשקים בישראל. תעיד על כך רשימת ההמתנה האינסופית של צעירים המבקשים להתקבל לפקולטות ללימודי רפואה ברחבי הארץ, והכמות הגדולה עוד יותר של ישראלים, שמוכנים לעשות לא מעט וויתורים כדי ללמוד את המקצוע מעבר לים. אך האם מעבר לחשיבות הגדולה ולתחושת השליחות, להיות רופא בישראל זה משתלם מבחינה כלכלית?

על פי נתונים שפורסמו לפני חודשיים על ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, במהלך שנת 2022 שכרם הממוצע של הרופאים המועסקים במערכת הבריאות, עמד על 38,282 שקל לחודש, ואילו שכרם החציוני עמד על 28,976 שקל לחודש. נתון גבוה, באופן משמעותי מהשכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים, שעמד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל.

בקרב רופאים נמצא הפער הגבוה ביותר בין שכר עובד חדש לבין עובד לקראת פרישה, כאשר שכר רופא לקראת פרישה גבוה פי 4 משכר רופא בתחילת העסקתו בגוף ציבורי. כך, בעוד ששכרו של הממוצע רופא מתחיל עומד על 14,613, שכרו הממוצע של מקבילו אשר נמצא לקראת פרישה מגיע לכ-54,783. בהתאם, שיעור העלייה השנתי הממוצע בשכר לעובד מידי שנה הוא הגבוה ביותר במגזר הציבורי ועומד על כ-4% לשנה.

ומה בנוגע לפנסיה? על פי נתוני החשב הכללי באוצר, מרבית הרופאים (53%) בשירות הציבורי, אשר יצאו לפנסיה, מקבלים בכל חודש סכום של 10-5 אלף שקל כחלק מהפנסיה התקציבית לה הם זכאים. בהתאם, הקצבה הממוצעת עבור רופא עומדת על כ-7.9 אלף שקל בחודש, כאשר הקצבה החציונית עומדת על כ-7.4 אלף שקל בחודש. עם זאת, חשוב לציין שהנתונים הללו רלוונטיים בעיקר עבור רופאים וותיקים, שנכנסו למערכת הציבורית בעת שהפנסיות התקציביות היו חלק מהסכמי העבודה. הפנסיה של רופאים שנכנסו לאחר מכן, נשענת בעיקר על משכורתם, שהיא כאמור גבוהה באופן יחסי.

ואיך זה ביחס למקצועות האחרים? 

בשנת 2023 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 29,674 שקל, עלייה של 6.8% לעומת שנת 2022 (27,787 שקל). אז נכון, שהשכר הממוצע בהייטק נמוך מזה של רופאים, אך אי אפשר להתעלם מהדרך אותה עושים רופאים עד שהם מגיעים למשכורות הגבוהות. בזמן שהייטקיסט יכול להתחיל לעבוד עוד בטרם סיים את התואר (אם בכלל) שעורך לכל היותר 4 שנים, רופאים ניצבים בפני דרך חתחתים שכוללת לימודים ארוכים, תקופת סטאז', התמחות קשה ולרוב נדרשים גם לעבור תת התמחות לפני שהם מגעים לארץ המובטחת.

ביחס לשכר הממוצע במשק נהנים הרופאים משכר גבוה. על פי נתוני הלמ"ס, השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר עמד בחודש מרץ האחרון על 14,108 שקל. השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) עמד על 11,900 שקל.

בכל הקשור למגזר הציבורי רופאים הם בהחלט שיאני השכר הממוצע, אך כאמור במדיה רבה של צדק. עם זאת, כפי שכתבנו בעבר, ישנם לא מעט תאגידים ממשלתיים בהם שכר גבוה מאד ללא קשר לרמת ההשכלה או המקצוע. כך למשל, בחברת המים הממשלתית מקורות, עמד השכר הממוצע על 27.2 אלף שקל, ובחברת נמלי ישראל, השכר הממוצע של העובדים בשנה החולפת עמד על כ-35-40 אלף שקל בחודש (עלות שכר של 44.7 אלף שקל בחודש בממוצע).

בנוסף, גם בכל הקשור לפנסיות התקציביות נמצאים הרופאים מאחורי חבריהם למגזר הציבורי, למעשה רק עובדי משרד החינוך נמצאים מתחתיהם עם קצבה ממוצעת וחציונית של כ-7.3 אלף שקל.. הקצבה החודשית הממוצעת הגבוה ביתר במגזר הציבורי הינה עבור שופטים, דיינים וקאדים, אשר עומדת על כ-44.3 אלף שקל בשנה בדומה לקצבה החציונית שעומדת גם היא על כ-44.3 אלף שקל. אחריהם נמצאים נבחרי הציבור עם קצבה ממוצעת של כ-20 אלף שקל וקצבה חציונית של 19 אלף שקל. הקצבה ממוצעת של גמלאי המשטרה והשב"ס עומדת על כ-12 אלף שקל לחודש, ואילו הקצבה החציונית עומדת על 11.6 אלף שקל.

 איפה כדאי להתמחות?

על פי דו"ח אחר שפרסם בשנה שעברה אגף השכר במשרד האוצר ועסק בשכר בבתי החולים בארץ, הפרש השכר בין רופאים מתמחים למנהלי מחלקות בבתי החולים עומד בממוצע על כ-27 אלף שקל.  כמו כן, הדו"ח העלה כי קיימים פערים משמעותיים בין שכר הגברים לנשים בבתי החולים. פער אשר נובע בחלקו מהבדלים בהיקף העבודה, ההתמחות שונה והייצוג הנמוך יחסית של נשים במשרות בכירות. המשכורת הממוצעת לאישה בבית חולים תעמוד על 18 אלף שקל, בזמן שגברים ירוויחו למעלה מ-23 אלף שקל. הפער נכון גם לגבי רופאים, כאשר בחלוקה למקצועות פער השכר בין רופאים לרופאות עומד על 13%.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    שי 05/07/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    אופס ... סליחה בעצם זה לא קשור. לא משנה כבר כתבתי, נשאיר
  • בת אל 05/07/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
    המתועבים בוזזים את הקופה הציבורית בעת מלחמה. עמלקים
  • 8.
    X 05/07/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    אישתי אחרי 45 שנות עבודה בק"ח כללית מקבלת 3100 ש"ח פנסיה עבור חצי משרה. מנקה שעבדה איתה באותם התנאים מקבלת כפול. מזל שהיא גם עבדה בקליניקה עצמאית, אחרת הייתה צריכה לבקש נדבות. היום יש לה 3000 מביטוח לאמי ו3100 מפנסיה. ב45 שנה היא שילמה לביטוח לאומי סכומים אסטרונומיים כל חודש. היום היא מקבלת החזר של 3000 ש"ח
  • אלוןבלון 05/07/2024 12:07
    הגב לתגובה זו
    אישתך לא עבדה 45 או אפילו 20 שנים במישרה מלאה בקופת חולים כללית. ולא יתכן שיש לה 3000 מביטוח לאומי כקיצבת אזרח ותיק, זה מעבר למקסימום של ביטוח לאומי. אם אישתך שילמה סכומים אסטרונומיים לביטוח לאומי הרי שהיא השתכרה בהתאם ולכן המצב שאתה מתאר הוא בלתי אפשרי. ברור שאתה לא מדייק בפרטים. האר את עינינו , כמה שנים אישתך עבדה ובאיזה היקף משרה?
  • 7.
    ביזיון חדלון 05/07/2024 06:37
    הגב לתגובה זו
    המדינה תשאר בלי רופאים .הראבלך המשתמטים מנהלים את משרד הבריאות.מה תפילות לא מרפאות מחלות.חחחח.והשוייפר.
  • לא לולב 05/07/2024 14:38
    הגב לתגובה זו
    קנדה.ארהב.ארופה.פה ישארו חרדים.משיחיים.והלידות יעשו על ידי דולות.חחח.ללא סיבוכים.
  • 6.
    י ש ר א ל י 04/07/2024 21:35
    הגב לתגובה זו
    השכר שלהם מורכב בעיקר מתורנויות וכל התוספות והשעות הנוספות לא נכללות בפנסיה וכשרופא יוצא לפנסיה הוא צריך לחיות משכר רעב. בושה וחרפה. מדינה מטומטמת עם סדרי עדיפות הזויים.
  • 5.
    MAMA 04/07/2024 21:32
    הגב לתגובה זו
    הייתי רוצה שבני לא יתגייס לצה"ל ולא יסכן את חייו, ילמד בישיבה ויקבל כסף ודירה מהמדינה בלי לעבוד.
  • 4.
    מתמחה 04/07/2024 21:26
    הגב לתגובה זו
    מרוויח גרוע אבל בחיים לא הייתי לוקח על עצמי אחריות של כירורג או אורתופד. גם עליי יש אחריות אבל אין להשוות. מה שפחות הגיוני זה הפער ביחס לשוק העסקי.
  • 3.
    מעניין אבל... 04/07/2024 21:13
    הגב לתגובה זו
    הכסף הגדול נמצא בפרטי, רופאים מומחים אפילו צעירים נותנים כמה שעות שבועיות בפרטי ומכניסים סכומים משמעותיים, כירורג פרטי כבר יקבל כמה עשרות אלפים על ניתוח פרטי או אלפים על פרוצדורה.
  • 2.
    סווינגר 04/07/2024 20:47
    הגב לתגובה זו
    "מומחה". לעבור לעבוד עם גיהוץ כרטיס דרך שב"ן וקבלה דרך ביטוחים. הרפואה הציבורית מעפנה, עם תורים עד מוות, ורופאים חובבים חדשים. המנוסים משחילים חולים דרך הפרטי. אם הייתי רופא, הייתי מזמן מעבר לים. המטופל (כמו גם הלקוח) הישראלי, לא נעים - בלשון המעטה.
  • 1.
    אבג 04/07/2024 20:32
    הגב לתגובה זו
    איך הפנסיה של רופא 7.9 אלף שקל לחודש נשמע הזוי ושגוי
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |
נושאים בכתבה צבי אקשטיין גירעון

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.

להמשך הכתבה לחץ כאן