בסנט מנסה לעצור את מפולת האג"ח - אבל השוק כבר מאותת שהבעיה עמוקה יותר

סקוט בסנט הצליח לקנות לשוק האג"ח קצת זמן. השאלה היא כמה זמן. שר האוצר האמריקאי הודיע על הגדלה משמעותית של הרכישות החוזרות של אג"ח ממשלתיות ארוכות, מהלך שהוריד מיד את התשואות בארה"ב והוביל לרגיעה גם בשווקים אחרים. בתוך פחות מיממה חלק גדול מהמהלך כבר נמחק.

משרד האוצר מתכוון להעלות את היקף הרכישה בכל פעולה של אג"ח ל-10 עד 30 שנה מ-2 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר לפחות. בקצב המתוכנן, מדובר ברכישות שיכולות להגיע לכ-32 מיליארד דולר ברבעון. המטרה היא להגדיל את הביקוש בחלק הארוך של השוק, לשפר את הנזילות ולמתן את העלייה בעלויות המימון.

התגובה הראשונה עבדה בדיוק לפי התוכנית. תשואת האג"ח האמריקאית ל-30 שנה, שכבר הגיעה ל-5.31%, הרמה הגבוהה מאז 2007, ירדה לכיוון 5.20%. תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה לכ-4.65%. אלא שביום חמישי התשואות חזרו לעלות, כאשר ה-30 שנה טיפסה שוב לכיוון 5.25%-5.27% וה-10 שנים חזרה לאזור 4.70%.

השוק העניק לבסנט הפוגה קצרה, ואז חזר להתמקד בגורמים שהביאו את התשואות לרמות האלה מלכתחילה.

הבעיה רחבה בהרבה ממבנה הרכישות של משרד האוצר. החוב הלאומי האמריקאי עבר 40 טריליון דולר, ובשנת התקציב הנוכחית הגירעון הגיע לכ-1.8 טריליון דולר כשנותרו עוד כחודשיים לסיומה, עלייה של כ-5% לעומת התקופה המקבילה. הוצאות הריבית, ביטוח לאומי, מדיקר ומדיקייד ממשיכות לגדול, ובמקביל צפויות גם הוצאות ביטחון גבוהות יותר.

המשמעות היא שמשרד האוצר יכול להשפיע על הביקוש לאג"ח מסוימות, בזמן שהיקף החוב החדש ממשיך להזרים לשוק היצע גדול. כדי לרכוש בחזרה אג"ח ארוכות צריך גם לממן את הרכישה, והאפשרות המרכזית היא להגדיל את ההנפקות בחלק הקצר של העקום.

כך וושינגטון יכולה להפחית זמנית את כמות האג"ח הארוכות שהשוק צריך לספוג, אבל במחיר של יותר חוב קצר שדורש מחזור בתדירות גבוהה יותר. אם הריבית תרד בשנים הקרובות, המהלך יכול להתברר כמשתלם. אם הריביות יישארו גבוהות, האוצר ימצא את עצמו ממחזר חלק גדול יותר מהחוב שוב ושוב ברמות יקרות.

גם בעולם מתרחש תהליך דומה. ביפן הגיעה תשואת האג"ח ל-30 שנה לאזור 4%, רמה חריגה מאוד במונחים היסטוריים. בבריטניה טיפסו התשואות הארוכות לרמות הגבוהות מאז סוף שנות ה-90, וגם בצרפת ובגרמניה נרשמה עלייה משמעותית.

המדינות שונות, אבל המכנה המשותף דומה: ממשלות זקוקות ליותר כסף והמשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר כדי להחזיק חוב לעשרות שנים.

לכך מצטרפת האינפלציה. עליית מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה מול איראן, הוצאות ביטחון גבוהות והשקעות ענק בתשתיות AI מגדילות את הביקוש להון בדיוק בתקופה שבה הממשלות עצמן מגייסות סכומים גדולים. חברות הטכנולוגיה צריכות לממן מרכזי נתונים, שבבים וחשמל, וממשלות צריכות לממן גירעונות. כולם מגיעים לאותו שוק הון.

• קרן פנסיה מקיפה ומשלימה: איך היא עובדת ומה מבטיח לה תשואה
• אייס חותמת על רכישת מרקטאקסס בכ-6 מיליארד דולר במזומן בפרמיה של 33%

מכאן מגיעה ההגדרה של מהלך בסנט כמעין מפסק חירום. הוא יכול לעצור מהלך חד, לשבור מומנטום ולתת למשקיעים סיבה לסגור פוזיציות נגד האג"ח. השפעה ממושכת דורשת שינוי עמוק יותר באחד המשתנים הבסיסיים: אינפלציה מתונה יותר, גירעון קטן יותר, ירידה בהוצאות או ביקוש חזק יותר לחוב ממשלתי ארוך.

עבור שוק המניות, הנדל"ן והצרכן האמריקאי מדובר בסיפור משמעותי. תשואה של יותר מ-5% באג"ח ל-30 שנה עוברת בהדרגה לריבית על משכנתאות, לאשראי עסקי ולעלות ההון של חברות. היא גם מעלה את הרף שמניות צריכות לעבור כדי להצדיק מכפילים גבוהים.

יש גם מחיר אפשרי בדולר. ככל שהשוק יתרשם שמשרד האוצר פועל בצורה אקטיבית יותר כדי לרסן את התשואות, חלק מהמשקיעים עשויים לדרוש פרמיה דרך המטבע. הדולר כבר הגיב בירידה להודעה של בסנט, והדיון בשוק עובר בהדרגה מהשאלה האם משרד האוצר מסוגל להוריד תשואות לזמן קצר, לשאלה מי יספוג את העלות של מדיניות כזו.

בסנט מראה בחודשים האחרונים נכונות חריגה להתערב בשווקים ולהשפיע על מבנה החוב. כעת הוא מתמודד עם שוק אג"ח ממשלתיות בהיקף של עשרות טריליוני דולרים, מול רכישות של מיליארדים בודדים בכל פעולה. לכן המסר של המהלך עשוי להיות חזק מהכסף עצמו.

השוק כבר יודע שבסנט רגיש במיוחד לעלייה בתשואות הארוכות. המבחן הבא יגיע ברגע שבו המשקיעים ינסו שוב לדחוף את תשואת ה-30 שנה כלפי מעלה.

• סופר מיקרו עולה 5.2% בעקבות ממצאי הבדיקה בפרשת השרתים לסין
• מורגן סטנלי מעלה את מחיר היעד למרק ל-179 דולר - אפסייד של כ-17%