שיחק בשבתות ובחגים ותבע: דוס סנטוס נגד מכבי חיפה

שחקן הכדורגל הברזילאי אליסון דוס סנטוס, ששיחק בין השאר כשנתיים וחצי במדי מכבי חיפה, חשב שמגיע לו הרבה יותר ממה שקיבל בסיום העסקתו, ופנה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בדרישה לכספים עבור שורה ארוכה של זכויות: פיצויי פיטורים, גמול על עבודה בשבתות ובחגים, פדיון חופשה, דמי הבראה, כספי פנסיה ועוד. בפסק דין שניתן באחרונה, קיבל בית הדין את התביעה רק בחלק קטן ממנה - וגם זאת בזכות טעות טכנית אחת של המועדון.

דוס סנטוס הועסק על ידי קשר ספורט - החברה שמפעילה את מכבי חיפה - מיוני 2017 ועד ספטמבר 2019, על פי חוזה כתוב באנגלית שקבע לו שכר חודשי של כ-53,747 שקל ברוטו. השחקן, שאינו דובר עברית, טען בין היתר כי לא הבין את תלושי השכר שקיבל, כי חלק מהניכויים משכרו נעשו שלא כדין, וכי מגיע לו תשלום נוסף עבור עבודה בימי המנוחה השבועית ובחגים, משום שכנוצרי קתולי, יום המנוחה שלו הוא יום ראשון, והוא נדרש לשחק גם בו וגם בשבתות.

בית הדין, בהרכב השופט הבכיר אסף הראל ונציג הציבור דורון רונן, דחה את רוב הטענות. לגבי תלושי השכר, נקבע כי השחקן דווקא הבין אותם היטב בזמן אמת: הוא אף רשם הערות בפורטוגזית על גבי התלושים לאחר שתרגם אותם בטלפון הנייד שלו, ופנה למועדון כמה פעמים בבקשות הבהרה בנוגע לניכויים. בית הדין ציין כי "אנו קובעים שהתובע הבין את תוכנם של תלושי השכר בזמן אמת", ולכן הוא דחה את הטענה שהתלושים היו פיקטיביים.

גם הטענה המרכזית בנוגע לעבודה בשבתות ובחגים נדחתה. בית הדין הסתמך על פסיקה עקרונית של בית הדין הארצי לעבודה בעניין מכבי נתניה, שקבעה כי בענף הכדורגל שכרם של שחקנים כולל מראש תשלום גם עבור משחקים בימי המנוחה השבועית. השופטים אימצו את אותה הגישה, וקבעו כי "השכר המשולם לתובע כולל בחובו תשלום עבור עבודה בימי מנוחה שבועית וגם בימי חג". על פסק הדין בעניין מכבי נתניה יש כרגע עתירה שעדיין לא נדונה בבג"ץ, אך מכיוון שהיא עדיין לא הוכרעה, בית הדין החליט שלא לעכב את מתן פסק הדין בתיק הנוכחי.

סיום ההעסקה נעשה בהסכמה הדדית

גם התביעה לפיצויי פיטורים נדחתה. בית הדין קבע כי הסיום בפועל של ההעסקה נעשה בהסכמה הדדית, כפי שעולה מכתב ויתור עליו חתם השחקן כשהוא מיוצג על ידי סוכן שחקנים. במסגרת אותה הסכמה, שולם לו סכום חד-פעמי של 70 אלף יורו נטו לאחר שהוא עבר לשחק במועדון בני יהודה, אך בית הדין קבע כי היה מדובר בפיצוי על פערי שכר בין הקבוצות ולא בתשלום עבור זכויות סוציאליות: "לא מדובר היה בסכום שהיווה תשלום זכויות".

הכדורגלן גם טען כי לא יצא כלל לחופשה במהלך תקופת עבודתו, ותבע פדיון של כ-33 ימי חופשה. גם כאן הוא יצא בידיים ריקות: המועדון הציג כרטיסי טיסה ותדפיסי כניסות ויציאות מהארץ, שהוכיחו כי השחקן שהה בחופשות בברזיל עם בת זוגו, כולל בתחילת עבודתו ממש. בית הדין קבע כי "התובע ניצל 33 ימי חופשה לפחות, להם היה זכאי", ולכן הוא דחה גם את הרכיב הזה.

הזכייה היחידה של השחקן נגעה לניכוי בסכום של 30 אלף שקל שבוצע משכרו תחת הכותרת "פיקדון", בשני תלושי שכר בסמוך לסיום העסקתו. המועדון טען כי מדובר במנגנון להבטחת החזר הוצאות עתידיות, אך לא הציג ראיות לגבי ההתחשבנות בפועל, ולא הוכיח שהכסף הושב לשחקן בסופו של דבר. בית הדין קבע חד-משמעית: "אסור היה לנתבעת לבצע ניכוי זה", וחייב את המועדון להשיב את הסכום בתוספת ריבית מיולי 2019.

בסיכומו של דבר, לצד השבת 30 אלף השקלים, חויב המועדון גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 10,000 שקל נוספים - סכום צנוע יחסית לרשימת הדרישות המקורית שהגיש השחקן, שכללה כמעט את כל מרכיבי השכר האפשריים בענף הכדורגל.