החברה לא הגיעה לדיון, ותשלם כמעט 2 מיליון שקל

בית המשפט השלום בתל אביב חייב את זיפי אחזקות, שהפעילה את אתר הקניות "זיפי", לשלם כמעט 2 מיליון שקל בתביעה ייצוגית שעניינה הסתרת גובה העמלה שהיא גבתה מלקוחותיה. הסיפור המעניין באמת הוא לא רק הסכום, אלא הדרך שבה זה נגמר: הנתבעת פשוט לא הגיעה לדיון ההוכחות, ופסק הדין ניתן בהיעדרה.

זיפי, כפי שעולה מפסק הדין, הפעילה עד לפני כמה שנים אתר שריכז עבור צרכנים ישראלים מוצרים מכמה אתרי מסחר בין-לאומיים כמו איביי, אמזון ועליאקספרס, תרגם את זה לעברית ולשקלים, וחסך מהם את הצורך "לייגע עצמו במעֲבר בין ממשקים שונים". התמורה לשירות הזה היתה עמלה שזיפי הוסיפה למחיר המוצר. הבעיה, כפי שקבע בית המשפט, היא שהלקוח קיבל מחיר כולל אחד, בלי שום פירוט של הרכיבים - כמה מהסכום הוא מחיר המוצר עצמו, וכמה זו העמלה שזיפי גובה לכיסה. אפילו בתקנון האתר, כך נכתב, הדבר צוין רק "באופן כללי".

התביעה הוגשה עוד ב-2018, במקור על ידי אמו של התובע הנוכחי, עטר בן יהודה, שנכנס לנעליה לאחר שנפטרה. בית המשפט אישר את ניהולה כתביעה ייצוגית כבר ב-2021, בקביעה שלפיה החוק מחייב עוסק במכר מרחוק לגלות ללקוח את מחיר השירות, ולא רק סכום סופי סתום. אלא שמכאן ועד לפסק הדין חלפו עוד חמש שנים ארוכות, עם עיכובים, מילואים משני הצדדים (כולל השירות הארוך שנבע ממלחמת חרבות ברזל), מחלוקות על גילוי מסמכים, ודיונים שנדחו שוב ושוב.

בשלב מסוים המצב באמת התחיל להתפורר, עבור הנתבעת. בישיבה שהתקיימה במאי 2026 לא התייצב אף נציג מטעם זיפי, ובא כוחה חשף לראשונה שהחברה נמצאת "למעשה בתהליכים של חדלות פירעון". חודש לאחר מכן ביקש עורך הדין להשתחרר מייצוג בעקבות הקשיים הכספיים של הלקוחה שלו, ובית המשפט נעתר, אך הבהיר בפירוש שהדיון הבא יתקיים במועדו, ושאם הנתבעת לא תתייצב, יינתן נגדה פסק דין בהיעדרה. וכך בדיוק קרה: ביולי 2026 הגיעו התובע, עורך דינו והמומחה מטעמו, ומולם היה כיסא ריק.

"הנתבעת פגעה בחופש ההתקשרות של הצרכנים"

בהיעדר כל ראיה נגדית, בית המשפט נשען בעיקר על חוות דעתו של המומחה מטעם התובע, ד"ר ירון סלע, שערך שני סקרים - אחד בקרב מי שכבר קנו באתר, ואחד בקרב מי שלא. הממצאים היו חד-משמעיים: רוב הנשאלים ידעו או שיערו שהמחיר כולל עמלה, אבל כמעט איש לא ידע כמה בדיוק, וככל שהעמלה המשוערת היתה גבוהה יותר, כך גדל הסיכוי שהם היו נמנעים מהרכישה. השופט אימץ את המסקנה וקבע כי מדובר בפגיעה של ממש בזכות הצרכן לחופש התקשרות, וכתב בפסק הדין כי, "הנתבעת פגעה בחופש ההתקשרות של הצרכנים וכך בכוחם ליהנות מן האוטונומיה, העומדת להם בהחלטה אם להיקשר בעסקה עם הנתבעת או שלא".

בית המשפט לא פסק פיצוי על בסיס הפער בין המחיר בזיפי למחיר באתרים הזרים, אלא על הפגיעה בזכות לקבל החלטה מושכלת. הוא העריך כי מתוך כ-1,047,311 עסקות שבוצעו באתר בין 2015 ל-2018, כ-37% - כ-392 אלף עסקות - לא היו יוצאות אל הפועל אילו הלקוחות ידעו את שיעור העמלה האמיתי. לגבי המחזור הכספי, בית המשפט קיבל את גרסת הנתבעת, שלפיה בוצעו כ-3.75 מיליון שקל בעסקות (רבע מהסכום שטען לו התובע), כך ש-37% ממנו - 1,387,500 שקל - הם שיעור הנזק. בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הסכום הסופי שעל זיפי לשלם לקרן הייעודית לפי חוק תובענות ייצוגיות הוא 1,921,588 שקל.

לבא כוחו של התובע ולתובע עצמו נפסק גמול ושכר טרחה בהיקף גבוה מהרגיל - 480,397 שקל נוספים, בנימוק שהם נאלצו לרדוף אחרי הנתבעת במשך שנים כדי לקבל ממנה מידע בסיסי. בית המשפט ציין גם כי נגד זיפי אחזקות התנהל בשנה שעברה הליך ייצוגי נוסף, בעקבות הודעות ספאם, שהסתיים בפסיקת פיצוי דומה בהיקפו. התובע יצטרך כעת לפרסם על חשבון הנתבעת מודעה בעיתונות לחברי הקבוצה, שאלא אם החברה תשלם, ספק אם הם יראו את הכסף בפועל, לנוכח מצבה הכלכלי.