בג"ץ ביטל את סגירת גלי צה"ל: פעולה בלתי דמוקרטית בעליל

בג"ץ מבטל את החלטת הממשלה על סגירת גלי צה"ל וקובע שהיא התקבלה משיקולים זרים: חוסר שביעות רצון של הממשלה מתכני השידורים בתחנה הצבאית. השופט יחיאל כשר אומר, כי השתכנע עובדתית שכך אירע, וכי הממשלה לא פעלה, לאחר שניתן צו על תנאי, כדי להוכיח אחרת.

כשר מזכיר את הפסיקה בת עשרות שנים, לפיה גוף מינהלי חייב להפעיל את שיקול דעתו תוך שהוא מביא בחשבון שיקולים ענייניים בלבד; אך השאלה היא מה קורה כאשר שיקולים ענייניים ובלתי ענייניים מעורבבים זה בזה. קשה להוכיח שיקולים זרים, שכן מדובר במחשבות; וקשה עוד יותר בבג"ץ, שאינו שומע הוכחות.

כשר: בניגוד לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה

כאמור, העותרים טענו שבמקרה זה מדובר בשיקול זר - תוכנם של השידורים - וכשר מזכיר, כי אין להביא בחשבון את תוכנו של הביטוי כאשר פוגעים בו. "סגירת תחנת רדיו משום שהדעות המובעות בשידוריה אינן לרוחם של בעלי כוח שלטוני, הינה החלטה שהשיקול העומד בבסיסה הוא שיקול פסול, מובהק וברור. חומרתם של הדברים אף מתעצמת כאשר הסיבה לרצון להשתיק שדר, להפסיק שידור של תוכנית מסוימת, ובוודאי לסגור תחנה שלמה, הי א שהתכנים המושמעים בה מבטאים עמדות שאינן תואמות את עמדת השלטון, או מותחים ביקורת על פעולותיו ועל מדיניותו".

כשר מדגיש: "רשות המבקשת לדכא פעילות או ביטוי מהטעם שאינם עולים בקנה אחד עם עמדת השלטון, או מהטעם שהם נושאים עימם ביקורת כלפיו, פועלת בניגוד לעקרונות היסוד שעליהם נשען משטר דמוקרטי, שההגנה על השיח החופשי, ובכלל זה על הביקורת כלפי השלטון, מהווה אבן יסוד בו. 

"רשות הנוהגת כך איננה פועלת לשם הגשמת התכלית שלשמה הוענקה לה סמכותה מלכתחילה, אלא מגייסת את הסמכות שבידה, כנאמנת הציבור, לשם קידום האינטרס הצר של המחזיקים ברסן השלטון באותה עת – עצם החזקתם בשלטון והנצחתה, תוך השתקת קולות ביקורת.  זהו, במובהק, שיקול זר לחלוטין לתכלית שלשמה הופקדה בידי הרשות סמכותה".

כ"ץ וקרעי סיפקו את ההוכחות

כשר מדגיש, כי קיים פער מהותי בין חוסר שביעות רצון מן התכנים לבין ניתוק גל"ץ מעיסוק בפוליטיקה: "השיקול המבקש לנתק בין תחנת גלי צה"ל לבין העיסוק באקטואליה כליל, ותהיה נטייתם של השידורים בנוגע לסוגיות שבמחלוקת פוליטית אשר תהיה, על מנת לשמור על ממלכתיות הצבא, הינו נימוק ענייני וכשר למהדרין. לעומת זאת, השיקול עליו עמדתי לעיל, המבקש לסגור את התחנה בשל חוסר שביעות רצון בעלי השררה מכך שנטייתם של השידורים, כך לתחושתם, אינה עולה בקנה אחד עם עמדתם בסוגיות המצויות במחלוקת פוליטית, הוא שיקול פסול מכל פסול". 

כשר מבסס על מסקנתו על השיקולים הזרים על דברי השרים ישראל כ"ץ ושלמה קרעי במארס 2025. הוא למד מהתבטאויותיו של קרעי, כי גמר אומר לסגור את התחנה עוד בטרם החל הליך הבדיקה, וכי רצה בכך מהטעם שהיא "הפכה זה מכבר למעוז פוליטי" ושהיא "במקום להיות 'הבית של החיילים', מנמיכה את רוחם". זהו ביטוי מובהק לשיקול הפסול של תכני השידור, קובע כשר, ומסקנה זו מתבקשת מדבריו של קרעי נגד גל"ץ לאורך השנים. 

גם כ"ץ גילה מראש את דעתו, עם הקמת הוועדה המייעצת באוגוסט 2025, כי יש לסגור את גל"ץ. הוא נימק זאת בכך שהתחנה הפכה ל"במה להשמעת דעות אישיות שרבות מהן תוקפות את צה"ל וחיילי צה"ל עצמם". כ"ץ חזר על אותם דברים בנובמבר 2025, כאשר הודיע על החלטתו לסגור את התחנה, והוסיף שקיבל תלונות של חיילים לפיהן "התחנה לא מייצגת אותם ואף פוגעת במאמצי המלחמה והמורל". והוא חזר על הדברים במאי השנה.

הוועדה המייעצת - כלי לשיקול הפסול

עוד עומד כשר על הרכב הוועדה המייעצת וקובע, שהוא היווה כלי למימוש השיקול הפסול. שניים מחבריה (שרה העצני-כהן ואלעד מלכא) היו בעלי זיקה ישירה לליכוד וקראו בעבר לסגירת גל"ץ - מה שלא היווה דעה מוקדמת אלא דעה קדומה, המבוססת על השיקול הפסול של תכני התחנה. לעומת זאת, לא היה בין חבריה איש שהביע לפני כן תמיכה בהמשך הפעילות.

• לממשלה מותר לסגור את גל"ץ - אבל לא בשל התכנים

כשר ממשיך ואומר, כי שיקולים זרים של כ"ץ וקרעי אינם פוסלים את החלטת הממשלה, אלא יש להראות ששיקולים אלו עמדו בבסיס ההחלטה שהיא קיבלה בכללותה. הוא נותן משקל של ממש לכך שכ"ץ הוביל את המהלך ושלממשלה הוצגה רק האופציה של סגירת התחנה, ולכן היה על הממשלה להוכיח שפעלה משיקולים ענייניים - נטל שבו לא עמדה. הממשלה לא הגישה את פרוטוקול הישיבה, ועל פי דיווחים בתקשורת - חלק מן השרים ציינו במפורש את התכנים כסיבה לתמיכתם בסגירה. למעלה מן הצורך אומר כשר, כי בהליך עצמו נפלו פגמים קשים שדי היה בהם כדי לבטל את ההחלטה.

"באופן בלתי דמוקרטי בעליל"

כשר מדגיש: "אילו עמדו ביסוד ההחלטה על סגירת התחנה אך ורק השיקולים שעליהם הצהירה הממשלה בפומבי - שמירה על ממלכתיות הצבא וניתוקו מעיסוק בפוליטיקה ובאקטואליה, מניעת מצב שבו חיילי חובה נדרשים לעסוק בסיקור ובפרשנות של נושאים שנויים במחלוקת, שיקולים תקציביים וארגוניים, ומניעת עיוות תחרותי בשוק הרדיו, והיה נערך איזון בין שיקולים אלו לבין השלכות המהלך על חופש הביטוי והשידור הציבורי - ייתכן ולא היה מקום להתערבותו של בית משפט זה.

"אלא שבפועל, השתכנעתי כי ההחלטה שהתקבלה לסגירת גלי צה"ל אינה החלטה שכזו. ההחלטה נושא העתירות דנן התקבלה, במידה מכרעת, כאשר בבסיסה שיקול שונה בתכלית: השיקול הפסול, שעניינו רצונם של מקבלי ההחלטה להשתיק תוכן שידורים שאינו לרוחם, ולסגור תחנת שידור לא (למצער, לא בעיקר) משום שהיא תחנה צבאית העוסקת באקטואליה, אלא משום שתוכן השידורים נתפס על ידם כמשתייך למחנה הפוליטי הנגדי לשלהם.

"לא ניתן להסכין לכך שבעל סמכות שלטונית יחליט שמשום שדברי שדרן אינם נושאים חן בעיניו, יש 'לסגור את המיקרופון' של השדרן. שלטון הפועל כך פועל באופן בלתי דמוקרטי בעליל, שהרי אבן היסוד שעליה נשען כל שלטון דמוקרטי היא ההכרה בכך שהשלטון אינו רשאי להשתמש בכוחו כדי להשתיק את מי שדעותיו אינן לרוחו".

אין לשלול את הסגירה לגופה

לצד זאת אומר בג"ץ, כי הממשלה מוסמכת להחליט על סגירת גל"ץ ואין צורך בחקיקה ראשית לשם כך. כשר והשופטים דפנה ברק-ארז ואלכס שטיין הבהירו, כי אינם שוללים את האפשרות של סגירת גל"ץ לגופה, אילו ההחלטה בעניין הייתה מתקבלת כדין ומשיקולים ענייניים, ואף אינם נוקטים עמדה ביחס לתכני השידורים.

• העליון: סוכנות נסיעות לא תגבה עמלה על החזר דמי טיסה
• חברת הבנייה נטע ליפשיץ מבקשת חדלות פרעון בחובות של 108 מיליון שקל

בהקשר זה מזכיר כשר, כי הממשלה היא שהחליטה על הקמת גל"ץ - ולכן היא גם שמוסמכת להחליט על סגירתה. עמדת העותרים והיועצת המשפטית, גלי בהרב-מיארה, לפיה יש צורך בחקיקה על מנת לסגור יחידה צבאית - מוקשית מעיקרה ומחייבת לעמוד בנטל כבד. גם אם המדינה חייבת לקיים שידור ציבורי - והדבר אינו ודאי - אין היא חייבת לקיים שתי תחנות (כאן וגל"ץ), מציין כשר. 

כשר מוסיף, כי שינוי המצב בתחום התקשורת, עם חקיקתו של החוק שיזם השר שלמה קרעי, אינו מצדיק הטלת חובת חקיקה לצורך סגירת גל"ץ, שכן חוק התקשורת בא לאחר החלטת הממשלה וייתכן שייפסל בידי בג"ץ. גם העובדה שמאז הקמת גל"ץ. ב-1950 חוקקה הכנסת שורה של חוקים בתחום התקשורת, אינה יוצרת חובה שכזאת לגבי גוף קיים.

שטיין: בגלל מכתבו של קרעי

שטיין אומר, כי הממשלה רשאית לסגור את גל"ץ וכי הוא מצטרף למסקנתו של כשר מסיבה אחת ויחידה - מכתבו של קרעי במארס 2025, בו דיבר על "סגירת תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל, תוך מימוש סדר היום הימני ליברלי שאנחנו חולקים. גלי צה"ל, שבמקור הוקמה כתחנה צבאית לתמיכה ולחיבור עם חיילי צה"ל, הפכה זה מכבר למעוז פוליטי, מנותק מייעודה המקורי. 

"ביקורת על לוחמי צה"ל ופגיעה מתמשכת בערכי הלכידות הלאומית בזמן מלחמה – הפכו לשגרה. אין זה סביר כי במדינה דמוקרטית תפעל תחנת רדיו צבאית, בוודאי כזו פוליטית, שבמקום להיות 'הבית של החיילים', מנמיכה את רוחם. לוחמינו חוזרים משדה הקרב ונאלצים לשמוע תכנים שלא רק שאינם תומכים בהם, אלא לעיתים מבקרים קשות את פועלם".

על כך אומר שטיין: "דומני שלא אטעה אם אומר אף זאת: בהינתן האמור במכתבו של שר התקשורת, אין זה ברור אם הלה היה תומך בהתלהבות בסגירת התחנה גלי צה"ל על בסיס עיקרון ההפרדה בין עיתון לשלטון, אם שידורי התחנה הסבו נחת רוח לו ולשותפיו לדרך. נמצא אפוא שהליכי קבלת ההחלטה בדבר סגירתה של תחנת הרדיו גלי צה"ל נפגמו בשקילתה של מטרה זרה".

ברק-ארז: בגלל הפגמים בהליך

ברק-ארז מוסיפה: "ענייננו ממוקד בשיקולים זרים שהם פסולים מטבעם כאשר מדובר בקבלת ההחלטות על ידי רשויות השלטון, בבחינת 'רע כשלעצמו'. בנסיבות העניין, סגירתו של כלי תקשורת ציבורי אך בשל כך שלפי תפיסתו של בעל הסמכות זה 'תומך' בעמדה פוליטית שונה משלו - היא צנזורה דה-פקטו והשתקה של קולות המנוגדים לעמדת השלטון. מובן כי מדובר בשיקול פסול מעיקרו בקבלת החלטות שיש להן השלכה ישירה על חופש הביטוי במדינה". 

לדעת ברק-ארז, הפגם בהליך היה חמור במיוחד, משום שלא הונחה כל תשתית עובדתית לתמיכה בטענה בדבר הטיה פוליטית בשידורי גל"ץ. " אין בידי לקבל לא את ההערכה השלילית של הממשלה ביחס לשידורים ואף לא את דברי ההלל להם מצד העותרים. מה שנדרש בהקשרים מסוג זה הוא בחינה של הדברים באופן סדור ושיטתי, להבדיל מאשר באופן אנקדוטלי ומקוטע. מנקודת מבטי די לי לקבוע כי הנחת התשתית העובדתית שביסוד ההחלטה הייתה לקויה". 

את התנועה לאיכות השלטון ייצגו עוה"ד תומר נאור ויניב גולדברג; את האקדמיה למען ישראל דמוקרטית ייצגו עוה"ד רועי בלכר, גיא זאבי ואהוד דרור-הכט; את ארגון העיתונאים ייצג עו"ד אמיר בשה; את מועצת העיתונות ייצגו עוה"ד יעל גרוסמן וסאלי ליכט; את ועד עובדי גל"ץ ייצגו עוה"ד בועז בן-צור, כרמל בן-צור וגיא רווה; את הממשלה ייצג עו"ד דוד פטר; את היועצת המשפטית ייצגו עוה"ד ענר הלמן, יונתן נד"ב, גיא ורדי ויעל קולודני-ערבה; ואת הכנסת - עו"ד יצחק ברט.