גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

היה הסכם ממון? אשה תחלוק עם בעלה את ההון שצבר

ההסכם שעליו חתמו השניים לא אושר על ידי נוטריון כנדרש, ולכן בית המשפט לא הכיר בו. השופט קבע כי הרכוש שנצבר, שכולל חברות נדל"ן ומניות בשווי מאות מיליוני שקלים - היה תולדה של שיתוף פעולה בפועל בין בני הזוג, ולכן הוא הורה על חלוקה שוויונית שלו

עוזי גרסטמן | (3)


בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בראשות השופט רמי בז'ה, הכריע בסוגיה סבוכה של חלוקת רכוש בין בני זוג לשעבר. במרכז המחלוקת ניצב פורטפוליו. הכולל חברות נדל"ן ומניות בשווי מאות מיליוני שקלים. האשה טענה כי הקימה את האימפריה ביחד עם בעלה במהלך נישואיהם, ואילו הבעל טען כי יש להחיל עליהם הסכם ממון שמבטל את זכותה לחלוקה ברכוש.


השניים נישאו בחתונה אזרחית בקפריסין ב-1996, כשבוע לאחר שחתמו על הסכם שהוא מעין הסכם חלוקת ממון. במאי 2023 ביקשו השניים להתגרש. בתביעה רכושית שהגישה, טענה האשה כי נישואיהם היו שותפות מלאה, שבמהלכה פעלו יחד להקים את האימפריה הכלכלית שלהם. לדבריה, החברות והנכסים שהצטברו במהלך הנישואים, הם תוצר של שיתוף פעולה הדדי, גם אם היא לא נטלה חלק פעיל בכל ההיבטים העסקיים. האשה הדגישה את תרומתה לתא המשפחתי ולתמיכה בבעל, שאפשרו לו לפתח את העסקים האלה





לדבריה, "במהלך השנים נהפכנו לשותפים בכל מובן – גם במשפחה וגם בעסקים". היא הציגה הוכחות לכך שסייעה בהחלטות כלכליות מרכזיות, כולל ניהול מסוים של ההכנסות המשפחתיות. עוד היא טענה כי הסכם הממון שעליו מתבסס הבעל, נחתם לפני נישואיהם, כשהאימפריה הכלכלית הנ"ל עדיין לא נוצרה, ולכן הוא לא חל על הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים. "שיתוף הפעולה והאמון ששררו בינינו מבטלים את תקפות ההסכם", הוסיפה האשה בדיון.



הבעל טען שהנכסים והעסקים הם פרי עמלו האישי בלבד



מנגד, הבעל טען כי הסכם הממון שנחתם לפני נישואיהם קובע הפרדה רכושית מוחלטת בין הצדדים. לטענתו, האשה היתה מודעת להסכם ואף הסכימה לו, מתוך הבנה שהנכסים והעסקים שיצר במהלך חייו הם פרי עמלו האישי בלבד.


לדבריו, הנכסים המרכזיים, כולל החברות הגדולות והמניות בחברות הנדל"ן, התפתחו כולם מהבסיס הכלכלי שהיה קיים לפני הנישואים. הבעל הוסיף כי לא היה ביניהם שיתוף כלכלי אמיתי במהלך הנישואים, והאימפריה הכלכלית נבנתה על בסיס משאבים אישיים שלו בלבד. לדבריו, "הנישואים לא שינו דבר במבנה הכלכלי של חיי". עוד הוא טען כי כל הסכמה אחרת תהווה פגיעה בזכויות הקניין שלו, ובמאמץ רב השנים שהשקיע בניהול הנכסים הנ"ל.




משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במהלך הדיון, בחן בית המשפט את נסיבות חיי הנישואים של הצדדים, את אופי היחסים ביניהם ואת התנהלותם הכלכלית. השופט בז'ה שם דגש על השאלה אם אכן היה שיתוף כלכלי בין בני הזוג, בניגוד לנטען בהסכם הממון. עוד לטענת בית המשפט, ההסכם לא יכול לקבל תוקף רשמי של הסכם ממון, מכיוון שהוא לא הוחתם על ידי נוטריון, כפי שנדרש בחוק.


הוא ציין כי על אף קיומו של הסכם ממון, יש לבחון האם נוצר שיתוף בפועל בין בני הזוג במהלך חיי הנישואים. "הסכם ממון אינו מקנה לבעל זכות מוחלטת להתעלם מהמציאות הכלכלית והחברתית שנוצרה במהלך הנישואים", כתב השופט בפסק הדין שפורסם. הוא הוסיף כי במקרים שבהם מתגלה שיתוף בפועל, ניתן להתגבר על הוראות ההסכם.

קיראו עוד ב"משפט"


במהלך הדיונים, הביאה האשה עדויות ומסמכים שהצביעו על מעורבותה בחלק מההחלטות העסקיות של הבעל ועל השקעתה בתא המשפחתי, שאפשרו לו להתרכז בניהול העסק. בנוסף, היא הציגה התכתבויות שבהן הבעל התייעץ עמה לגבי סוגיות פיננסיות מהותיות. הבעל, לעומת זאת, התקשה להוכיח את טענותיו בדבר הפרדה מוחלטת בין הנכסים שנוצרו לפני נישואיהם לבין אלה שנצברו לאחר מכן.



טענת הבעל לא עומדת במבחן המציאות



השופט בז'ה קבע כי טענת הבעל בדבר תחולת הסכם הממון לא עומדת במבחן המציאות. הוא ציין כי התנהלותם הכלכלית של הצדדים במהלך הנישואין מלמדת על שיתוף פעולה בפועל, המבטל את תוקפו של הסכם הממון. "הנכסים והחברות שנוצרו במהלך הנישואים הם חלק בלתי נפרד ממאמץ משותף של שני הצדדים", ציין השופט.


בפסק הדין נכתב כי על אף שההסכם נחתם לפני הנישואים, "יש להכיר בכך שהמציאות הכלכלית שנוצרה לאחר מכן מייצרת התחייבות מוסרית ומשפטית לשיתוף בפועל". השופט הוסיף כי יש להביא בחשבון גם את ההשקעה הלא כספית של האשה, בניהול התא המשפחתי ובתמיכה בעסקיו של הבעל.




בהתאם לכך, הורה השופט על חלוקת רכוש שוויונית בין הצדדים, כולל החברות ומניות הנדל"ן שהיו במרכז המחלוקת. הוא הדגיש כי, "זוהי הדרך הראויה לשמר את עקרון השוויון ולהגן על זכויות הצדדים, כפי שמתבקש במערכת יחסים זוגית המבוססת על אמון ושיתוף". בית המשפט ציין כי חלוקה זו לא רק מאזנת את המצב הכלכלי, אלא גם מונעת מצבים שבהם אחד הצדדים יוצא מקופח בשל הסתמכות על הסכם שנחתם בתנאים שונים מהמציאות שהתפתחה.




פסק הדין מדגיש את עקרון השוויון ואת החשיבות בבחינת השיתוף בפועל בין בני זוג, גם במקרים שבהם קיים הסכם ממון. ההכרעה עשויה להוות תקדים משמעותי במקרים דומים, שבהם נטענת תחולת הסכם ממון על רכוש שנצבר במהלך הנישואים. בהכרעה הזו, בית המשפט חיזק את ההכרה במאמץ המשותף בין בני זוג, והבהיר כי אין די בהסכם ממון כדי לבטל שותפות כלכלית שהתפתחה בפועל במהלך החיים המשותפים. בנוסף, חייב השופטו את הבעל בהוצאות משפט בסכום כולל של 80 אלף שקל לאשתו לשעבר.



במקרה אחר, פסק דין שניתן בבית הדין הרבני הגדול בירושלים באוקטובר האחרון, עסק בסוגיה הקשורה לאיזון נכסים בין בני זוג במסגרת הליך גירושים, כשבמרכזו עמדה השאלה אם אופציות שקיבל הבעל ממקום עבודתו מהוות חלק מאיזון המשאבים בין בני הזוג. השניים, שנישאו והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים, הגיעו לסיום דרכם המשותפת. במהלך שנות נישואיהם, עבד הבעל בחברה בינלאומית בתחום ההייטק, שבמסגרת עבודתו בה הוא קיבל אופציות לרכישת מניות של החברה. בשלב גירושיהם, חלק מהאופציות כבר הבשילו וזכויות הבעל לממש אותן נכנסו לתוקף, אך חלקן עדיין לא הגיעו למועד מימוש. בפסק הדין הראשון, שניתן בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, הוחלט להחריג את האופציות מהליך איזון המשאבים בין בני הזוג. הנימוק שניתן להחלטה הוא כי האופציות שקיבל הבעל אינן חלק מהשכר הרגיל, אלא נחשבות מתנה מהמעסיק, שנועדה לתמרץ את העובד להמשיך לעבוד בחברה לטווח ארוך. המערערת, האשה, באמצעות טוען רבני, טענה כי אופציות אינן מתנה אלא חלק אינטגרלי מהשכר שהבעל קיבל במהלך עבודתו. לטענתה, האופציות ניתנו כחלק מהסכם השכר, ומכיוון שהן התקבלו במהלך חיי הנישואים - יש לכלול אותן במסגרת חלוקת הרכוש בין הצדדים. המערערת טענה כי גם לאופציות שעדיין לא מומשו יש ערך, והן ניתנות להערכה כלכלית לפי מודלים מקובלים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סווינגר 20/01/2025 17:56
    הגב לתגובה זו
    שמח על כל חתונה שאני לא מוזמן אליה.נתראה בשמחות
  • 2.
    מוצי 20/01/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
    מילא שהשופט יאמר שאין הסכם ממון כי לא נחתם בפני נוטריון או באישור בית משפט. אבל השופט אומר שגם אם היה הסכם ממון אז הסכם הממון לא תקף. בלתי נתפס. סדום ועמורה
  • 1.
    יופי 20/01/2025 16:49
    הגב לתגובה זו
    לתפארת כל הקמצנים
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפי

האם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?

פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"

עוזי גרסטמן |

בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.

בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.

מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.

בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים

המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?

פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.