היה הסכם ממון? אשה תחלוק עם בעלה את ההון שצבר
ההסכם שעליו חתמו השניים לא אושר על ידי נוטריון כנדרש, ולכן בית המשפט לא הכיר בו. השופט קבע כי הרכוש שנצבר, שכולל חברות נדל"ן ומניות בשווי מאות מיליוני שקלים - היה תולדה של שיתוף פעולה בפועל בין בני הזוג, ולכן הוא הורה על חלוקה שוויונית שלו
בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בראשות השופט רמי בז'ה, הכריע בסוגיה סבוכה של חלוקת רכוש בין בני זוג לשעבר. במרכז המחלוקת ניצב פורטפוליו. הכולל חברות נדל"ן ומניות בשווי מאות מיליוני שקלים. האשה טענה כי הקימה את האימפריה ביחד עם בעלה במהלך נישואיהם, ואילו הבעל טען כי יש להחיל עליהם הסכם ממון שמבטל את זכותה לחלוקה ברכוש.
השניים נישאו בחתונה אזרחית בקפריסין ב-1996, כשבוע לאחר שחתמו על הסכם שהוא מעין הסכם חלוקת ממון. במאי 2023 ביקשו השניים להתגרש. בתביעה רכושית שהגישה, טענה האשה כי נישואיהם היו שותפות מלאה, שבמהלכה פעלו יחד להקים את האימפריה הכלכלית שלהם. לדבריה, החברות והנכסים שהצטברו במהלך הנישואים, הם תוצר של שיתוף פעולה הדדי, גם אם היא לא נטלה חלק פעיל בכל ההיבטים העסקיים. האשה הדגישה את תרומתה לתא המשפחתי ולתמיכה בבעל, שאפשרו לו לפתח את העסקים האלה
לדבריה, "במהלך השנים נהפכנו לשותפים בכל מובן – גם במשפחה וגם בעסקים". היא הציגה הוכחות לכך שסייעה בהחלטות כלכליות מרכזיות, כולל ניהול מסוים של ההכנסות המשפחתיות. עוד היא טענה כי הסכם הממון שעליו מתבסס הבעל, נחתם לפני נישואיהם, כשהאימפריה הכלכלית הנ"ל עדיין לא נוצרה, ולכן הוא לא חל על הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים. "שיתוף הפעולה והאמון ששררו בינינו מבטלים את תקפות ההסכם", הוסיפה האשה בדיון.
הבעל טען שהנכסים והעסקים הם פרי עמלו האישי בלבד
מנגד, הבעל טען כי הסכם הממון שנחתם לפני נישואיהם קובע הפרדה רכושית מוחלטת בין הצדדים. לטענתו, האשה היתה מודעת להסכם ואף הסכימה לו, מתוך הבנה שהנכסים והעסקים שיצר במהלך חייו הם פרי עמלו האישי בלבד.
- כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדבריו, הנכסים המרכזיים, כולל החברות הגדולות והמניות בחברות הנדל"ן, התפתחו כולם מהבסיס הכלכלי שהיה קיים לפני הנישואים. הבעל הוסיף כי לא היה ביניהם שיתוף כלכלי אמיתי במהלך הנישואים, והאימפריה הכלכלית נבנתה על בסיס משאבים אישיים שלו בלבד. לדבריו, "הנישואים לא שינו דבר במבנה הכלכלי של חיי". עוד הוא טען כי כל הסכמה אחרת תהווה פגיעה בזכויות הקניין שלו, ובמאמץ רב השנים שהשקיע בניהול הנכסים הנ"ל.
במהלך הדיון, בחן בית המשפט את נסיבות חיי הנישואים של הצדדים, את אופי היחסים ביניהם ואת התנהלותם הכלכלית. השופט בז'ה שם דגש על השאלה אם אכן היה שיתוף כלכלי בין בני הזוג, בניגוד לנטען בהסכם הממון. עוד לטענת בית המשפט, ההסכם לא יכול לקבל תוקף רשמי של הסכם ממון, מכיוון שהוא לא הוחתם על ידי נוטריון, כפי שנדרש בחוק.
הוא ציין כי על אף קיומו של הסכם ממון, יש לבחון האם נוצר שיתוף בפועל בין בני הזוג במהלך חיי הנישואים. "הסכם ממון אינו מקנה לבעל זכות מוחלטת להתעלם מהמציאות הכלכלית והחברתית שנוצרה במהלך הנישואים", כתב השופט בפסק הדין שפורסם. הוא הוסיף כי במקרים שבהם מתגלה שיתוף בפועל, ניתן להתגבר על הוראות ההסכם.
- מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
במהלך הדיונים, הביאה האשה עדויות ומסמכים שהצביעו על מעורבותה בחלק מההחלטות העסקיות של הבעל ועל השקעתה בתא המשפחתי, שאפשרו לו להתרכז בניהול העסק. בנוסף, היא הציגה התכתבויות שבהן הבעל התייעץ עמה לגבי סוגיות פיננסיות מהותיות. הבעל, לעומת זאת, התקשה להוכיח את טענותיו בדבר הפרדה מוחלטת בין הנכסים שנוצרו לפני נישואיהם לבין אלה שנצברו לאחר מכן.
טענת הבעל לא עומדת במבחן המציאות
השופט בז'ה קבע כי טענת הבעל בדבר תחולת הסכם הממון לא עומדת במבחן המציאות. הוא ציין כי התנהלותם הכלכלית של הצדדים במהלך הנישואין מלמדת על שיתוף פעולה בפועל, המבטל את תוקפו של הסכם הממון. "הנכסים והחברות שנוצרו במהלך הנישואים הם חלק בלתי נפרד ממאמץ משותף של שני הצדדים", ציין השופט.
בפסק הדין נכתב כי על אף שההסכם נחתם לפני הנישואים, "יש להכיר בכך שהמציאות הכלכלית שנוצרה לאחר מכן מייצרת התחייבות מוסרית ומשפטית לשיתוף בפועל". השופט הוסיף כי יש להביא בחשבון גם את ההשקעה הלא כספית של האשה, בניהול התא המשפחתי ובתמיכה בעסקיו של הבעל.
בהתאם לכך, הורה השופט על חלוקת רכוש שוויונית בין הצדדים, כולל החברות ומניות הנדל"ן שהיו במרכז המחלוקת. הוא הדגיש כי, "זוהי הדרך הראויה לשמר את עקרון השוויון ולהגן על זכויות הצדדים, כפי שמתבקש במערכת יחסים זוגית המבוססת על אמון ושיתוף". בית המשפט ציין כי חלוקה זו לא רק מאזנת את המצב הכלכלי, אלא גם מונעת מצבים שבהם אחד הצדדים יוצא מקופח בשל הסתמכות על הסכם שנחתם בתנאים שונים מהמציאות שהתפתחה.
פסק הדין מדגיש את עקרון השוויון ואת החשיבות בבחינת השיתוף בפועל בין בני זוג, גם במקרים שבהם קיים הסכם ממון. ההכרעה עשויה להוות תקדים משמעותי במקרים דומים, שבהם נטענת תחולת הסכם ממון על רכוש שנצבר במהלך הנישואים. בהכרעה הזו, בית המשפט חיזק את ההכרה במאמץ המשותף בין בני זוג, והבהיר כי אין די בהסכם ממון כדי לבטל שותפות כלכלית שהתפתחה בפועל במהלך החיים המשותפים. בנוסף, חייב השופטו את הבעל בהוצאות משפט בסכום כולל של 80 אלף שקל לאשתו לשעבר.
במקרה אחר, פסק דין שניתן בבית הדין הרבני הגדול בירושלים באוקטובר האחרון, עסק בסוגיה הקשורה לאיזון נכסים בין בני זוג במסגרת הליך גירושים, כשבמרכזו עמדה השאלה אם אופציות שקיבל הבעל ממקום עבודתו מהוות חלק מאיזון המשאבים בין בני הזוג. השניים, שנישאו
והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים, הגיעו לסיום דרכם המשותפת. במהלך שנות נישואיהם, עבד הבעל בחברה בינלאומית בתחום ההייטק, שבמסגרת עבודתו בה הוא קיבל אופציות לרכישת מניות של החברה. בשלב גירושיהם, חלק מהאופציות כבר הבשילו וזכויות הבעל לממש אותן נכנסו לתוקף, אך
חלקן עדיין לא הגיעו למועד מימוש. בפסק הדין הראשון, שניתן בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, הוחלט להחריג את האופציות מהליך איזון המשאבים בין בני הזוג. הנימוק שניתן להחלטה הוא כי האופציות שקיבל הבעל אינן חלק מהשכר הרגיל, אלא נחשבות מתנה מהמעסיק, שנועדה לתמרץ
את העובד להמשיך לעבוד בחברה לטווח ארוך. המערערת, האשה, באמצעות טוען רבני, טענה כי אופציות אינן מתנה אלא חלק אינטגרלי מהשכר שהבעל קיבל במהלך עבודתו. לטענתה, האופציות ניתנו כחלק מהסכם השכר, ומכיוון שהן התקבלו במהלך חיי הנישואים - יש לכלול אותן במסגרת חלוקת הרכוש
בין הצדדים. המערערת טענה כי גם לאופציות שעדיין לא מומשו יש ערך, והן ניתנות להערכה כלכלית לפי מודלים מקובלים.
- 3.סווינגר 20/01/2025 17:56הגב לתגובה זושמח על כל חתונה שאני לא מוזמן אליה.נתראה בשמחות
- 2.מוצי 20/01/2025 16:50הגב לתגובה זומילא שהשופט יאמר שאין הסכם ממון כי לא נחתם בפני נוטריון או באישור בית משפט. אבל השופט אומר שגם אם היה הסכם ממון אז הסכם הממון לא תקף. בלתי נתפס. סדום ועמורה
- 1.יופי 20/01/2025 16:49הגב לתגובה זולתפארת כל הקמצנים

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
פנטהאוז לבעלים, מחיר מופרז לדייר: יזמית פינוי־בינוי הפסידה
בית המשפט קבע כי יזמית פינוי־בינוי פעלה בחוסר תום לב כשהציגה לדייר מחיר מופרז לדירת פנטהאוז, ובהמשך מכרה אותה לבעל השליטה בחברה תמורת מחיר נמוך בהרבה. העסקה בוטלה, והדייר יקבל הזדמנות נוספת לרכוש את הדירה - הפעם לפי שווי השוק שלה
לפעמים סכסוך נדל"ני גדול מתחיל דווקא בפרט קטן שנראה שולי. פגישה אחת, שיחה בעל־פה, מחיר שנאמר - או אולי נזרק לחלל האוויר - והחלטה של דייר אם להמשיך או לוותר. כך בדיוק נולד ההליך שנדון בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ושבסיומו נרשם הפסד משמעותי ליזמית פינוי־בינוי, לאחר שנקבע כי היא סיכלה ביודעין את זכותו של דייר לרכוש דירת פנטהאוז בפרויקט, והעדיפה למכור אותה לבעל השליטה שלה עצמה. פסק הדין, שניתן בדצמבר 2025 על ידי השופט ארז יקואל, עוסק בפרויקט פינוי־בינוי ברמת גן, אך חורג בהרבה מגבולות המגרש הספציפי. הוא נוגע בלב היחסים שבין יזמים לדיירים בפרויקטים מורכבים, בשאלת תום הלב החוזי, ובקו הדק שבין זכות שדרוג לגיטימית לבין מהלך שנועד להוריד דייר מהעניין.
במוקד הפרשה עומד אילן יעקב לקפיש, אחד מבעלי הזכויות במקרקעין שעליהם יזמה צ.פ. חברה לבנין פרויקט פינוי־בינוי. במסגרת ההסכם שנחתם כבר ב-2013, נקבע כי לקפיש יהיה זכאי לדירת תמורה בבניין החדש, ולצדה ניתנה לו, ביחד עם בעלת זכויות נוספת, אפשרות לשדרג את דירתו לדירת הפנטהאוז היחידה בפרויקט, “בהתאם למחירי השיווק של היזם ובקיזוז שווי דירת התמורה”. אלא שמאז החתימה על ההסכם זרמו לא מעט מים בירקון. תוכניות השתנו, היקף הפרויקט צומצם, דירת הגן שיועדה ללקפיש בוטלה, והוא הועבר לדירה אחרת בבניין. בשלהי 2019 או ראשית 2020, הגיע הרגע שבו נדרש להחליט אם לממש את זכות השדרוג לפנטהאוז - הדירה שעליה חלם מלכתחילה.
לטענת לקפיש, בפגישה עם נציג החברה הוצג לו מחיר בלתי נתפש, של כ-60 אלף שקל למ"ר - סכום שהעמיד את מחיר הפנטהאוז על כ-10 מיליון שקל. “מדובר במחיר דמיוני שאין לו כל קשר למחירי השוק”, הוא טען, והוסיף כי גם כשמחה על כך, נאמר לו שייתכן שאפשר יהיה להוריד את המחיר ל-9 מיליון שקל, אך לא מעבר לכך.
בית המשפט קיבל את הגרסה הזו במלואה. השופט יקואל קבע כי שוכנע שזו אכן היתה התמונה שהוצגה ללקפיש בזמן אמת, בין היתר על סמך עדויות של אנשי מקצוע שאליהם פנה הדייר מיד לאחר הפגישה. אחד מהם, שמאי מקרקעין, תיאר כיצד נשאל בטלפון אם מחיר של 60 אלף שקל למ"ר הוא ריאלי והשיב מיד בשלילה. “60 זה בטוח”, העיד. “60 אלף שקל למטר, כי זה היה מאוד חריג, אז אני זוכר את זה”.
- 21.3 מיליון שקל לפנטהאוז מול פארק הירקון
- פנטהאוז בת"א ב-110 מיליון שקל - ויהיו קונים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
