גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

היה הסכם ממון? אשה תחלוק עם בעלה את ההון שצבר

ההסכם שעליו חתמו השניים לא אושר על ידי נוטריון כנדרש, ולכן בית המשפט לא הכיר בו. השופט קבע כי הרכוש שנצבר, שכולל חברות נדל"ן ומניות בשווי מאות מיליוני שקלים - היה תולדה של שיתוף פעולה בפועל בין בני הזוג, ולכן הוא הורה על חלוקה שוויונית שלו

עוזי גרסטמן | (3)


בית המשפט לענייני משפחה באשדוד, בראשות השופט רמי בז'ה, הכריע בסוגיה סבוכה של חלוקת רכוש בין בני זוג לשעבר. במרכז המחלוקת ניצב פורטפוליו. הכולל חברות נדל"ן ומניות בשווי מאות מיליוני שקלים. האשה טענה כי הקימה את האימפריה ביחד עם בעלה במהלך נישואיהם, ואילו הבעל טען כי יש להחיל עליהם הסכם ממון שמבטל את זכותה לחלוקה ברכוש.


השניים נישאו בחתונה אזרחית בקפריסין ב-1996, כשבוע לאחר שחתמו על הסכם שהוא מעין הסכם חלוקת ממון. במאי 2023 ביקשו השניים להתגרש. בתביעה רכושית שהגישה, טענה האשה כי נישואיהם היו שותפות מלאה, שבמהלכה פעלו יחד להקים את האימפריה הכלכלית שלהם. לדבריה, החברות והנכסים שהצטברו במהלך הנישואים, הם תוצר של שיתוף פעולה הדדי, גם אם היא לא נטלה חלק פעיל בכל ההיבטים העסקיים. האשה הדגישה את תרומתה לתא המשפחתי ולתמיכה בבעל, שאפשרו לו לפתח את העסקים האלה





לדבריה, "במהלך השנים נהפכנו לשותפים בכל מובן – גם במשפחה וגם בעסקים". היא הציגה הוכחות לכך שסייעה בהחלטות כלכליות מרכזיות, כולל ניהול מסוים של ההכנסות המשפחתיות. עוד היא טענה כי הסכם הממון שעליו מתבסס הבעל, נחתם לפני נישואיהם, כשהאימפריה הכלכלית הנ"ל עדיין לא נוצרה, ולכן הוא לא חל על הרכוש שנצבר במהלך חיי הנישואים. "שיתוף הפעולה והאמון ששררו בינינו מבטלים את תקפות ההסכם", הוסיפה האשה בדיון.



הבעל טען שהנכסים והעסקים הם פרי עמלו האישי בלבד



מנגד, הבעל טען כי הסכם הממון שנחתם לפני נישואיהם קובע הפרדה רכושית מוחלטת בין הצדדים. לטענתו, האשה היתה מודעת להסכם ואף הסכימה לו, מתוך הבנה שהנכסים והעסקים שיצר במהלך חייו הם פרי עמלו האישי בלבד.


לדבריו, הנכסים המרכזיים, כולל החברות הגדולות והמניות בחברות הנדל"ן, התפתחו כולם מהבסיס הכלכלי שהיה קיים לפני הנישואים. הבעל הוסיף כי לא היה ביניהם שיתוף כלכלי אמיתי במהלך הנישואים, והאימפריה הכלכלית נבנתה על בסיס משאבים אישיים שלו בלבד. לדבריו, "הנישואים לא שינו דבר במבנה הכלכלי של חיי". עוד הוא טען כי כל הסכמה אחרת תהווה פגיעה בזכויות הקניין שלו, ובמאמץ רב השנים שהשקיע בניהול הנכסים הנ"ל.




משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במהלך הדיון, בחן בית המשפט את נסיבות חיי הנישואים של הצדדים, את אופי היחסים ביניהם ואת התנהלותם הכלכלית. השופט בז'ה שם דגש על השאלה אם אכן היה שיתוף כלכלי בין בני הזוג, בניגוד לנטען בהסכם הממון. עוד לטענת בית המשפט, ההסכם לא יכול לקבל תוקף רשמי של הסכם ממון, מכיוון שהוא לא הוחתם על ידי נוטריון, כפי שנדרש בחוק.


הוא ציין כי על אף קיומו של הסכם ממון, יש לבחון האם נוצר שיתוף בפועל בין בני הזוג במהלך חיי הנישואים. "הסכם ממון אינו מקנה לבעל זכות מוחלטת להתעלם מהמציאות הכלכלית והחברתית שנוצרה במהלך הנישואים", כתב השופט בפסק הדין שפורסם. הוא הוסיף כי במקרים שבהם מתגלה שיתוף בפועל, ניתן להתגבר על הוראות ההסכם.

קיראו עוד ב"משפט"


במהלך הדיונים, הביאה האשה עדויות ומסמכים שהצביעו על מעורבותה בחלק מההחלטות העסקיות של הבעל ועל השקעתה בתא המשפחתי, שאפשרו לו להתרכז בניהול העסק. בנוסף, היא הציגה התכתבויות שבהן הבעל התייעץ עמה לגבי סוגיות פיננסיות מהותיות. הבעל, לעומת זאת, התקשה להוכיח את טענותיו בדבר הפרדה מוחלטת בין הנכסים שנוצרו לפני נישואיהם לבין אלה שנצברו לאחר מכן.



טענת הבעל לא עומדת במבחן המציאות



השופט בז'ה קבע כי טענת הבעל בדבר תחולת הסכם הממון לא עומדת במבחן המציאות. הוא ציין כי התנהלותם הכלכלית של הצדדים במהלך הנישואין מלמדת על שיתוף פעולה בפועל, המבטל את תוקפו של הסכם הממון. "הנכסים והחברות שנוצרו במהלך הנישואים הם חלק בלתי נפרד ממאמץ משותף של שני הצדדים", ציין השופט.


בפסק הדין נכתב כי על אף שההסכם נחתם לפני הנישואים, "יש להכיר בכך שהמציאות הכלכלית שנוצרה לאחר מכן מייצרת התחייבות מוסרית ומשפטית לשיתוף בפועל". השופט הוסיף כי יש להביא בחשבון גם את ההשקעה הלא כספית של האשה, בניהול התא המשפחתי ובתמיכה בעסקיו של הבעל.




בהתאם לכך, הורה השופט על חלוקת רכוש שוויונית בין הצדדים, כולל החברות ומניות הנדל"ן שהיו במרכז המחלוקת. הוא הדגיש כי, "זוהי הדרך הראויה לשמר את עקרון השוויון ולהגן על זכויות הצדדים, כפי שמתבקש במערכת יחסים זוגית המבוססת על אמון ושיתוף". בית המשפט ציין כי חלוקה זו לא רק מאזנת את המצב הכלכלי, אלא גם מונעת מצבים שבהם אחד הצדדים יוצא מקופח בשל הסתמכות על הסכם שנחתם בתנאים שונים מהמציאות שהתפתחה.




פסק הדין מדגיש את עקרון השוויון ואת החשיבות בבחינת השיתוף בפועל בין בני זוג, גם במקרים שבהם קיים הסכם ממון. ההכרעה עשויה להוות תקדים משמעותי במקרים דומים, שבהם נטענת תחולת הסכם ממון על רכוש שנצבר במהלך הנישואים. בהכרעה הזו, בית המשפט חיזק את ההכרה במאמץ המשותף בין בני זוג, והבהיר כי אין די בהסכם ממון כדי לבטל שותפות כלכלית שהתפתחה בפועל במהלך החיים המשותפים. בנוסף, חייב השופטו את הבעל בהוצאות משפט בסכום כולל של 80 אלף שקל לאשתו לשעבר.



במקרה אחר, פסק דין שניתן בבית הדין הרבני הגדול בירושלים באוקטובר האחרון, עסק בסוגיה הקשורה לאיזון נכסים בין בני זוג במסגרת הליך גירושים, כשבמרכזו עמדה השאלה אם אופציות שקיבל הבעל ממקום עבודתו מהוות חלק מאיזון המשאבים בין בני הזוג. השניים, שנישאו והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים, הגיעו לסיום דרכם המשותפת. במהלך שנות נישואיהם, עבד הבעל בחברה בינלאומית בתחום ההייטק, שבמסגרת עבודתו בה הוא קיבל אופציות לרכישת מניות של החברה. בשלב גירושיהם, חלק מהאופציות כבר הבשילו וזכויות הבעל לממש אותן נכנסו לתוקף, אך חלקן עדיין לא הגיעו למועד מימוש. בפסק הדין הראשון, שניתן בבית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה, הוחלט להחריג את האופציות מהליך איזון המשאבים בין בני הזוג. הנימוק שניתן להחלטה הוא כי האופציות שקיבל הבעל אינן חלק מהשכר הרגיל, אלא נחשבות מתנה מהמעסיק, שנועדה לתמרץ את העובד להמשיך לעבוד בחברה לטווח ארוך. המערערת, האשה, באמצעות טוען רבני, טענה כי אופציות אינן מתנה אלא חלק אינטגרלי מהשכר שהבעל קיבל במהלך עבודתו. לטענתה, האופציות ניתנו כחלק מהסכם השכר, ומכיוון שהן התקבלו במהלך חיי הנישואים - יש לכלול אותן במסגרת חלוקת הרכוש בין הצדדים. המערערת טענה כי גם לאופציות שעדיין לא מומשו יש ערך, והן ניתנות להערכה כלכלית לפי מודלים מקובלים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    סווינגר 20/01/2025 17:56
    הגב לתגובה זו
    שמח על כל חתונה שאני לא מוזמן אליה.נתראה בשמחות
  • 2.
    מוצי 20/01/2025 16:50
    הגב לתגובה זו
    מילא שהשופט יאמר שאין הסכם ממון כי לא נחתם בפני נוטריון או באישור בית משפט. אבל השופט אומר שגם אם היה הסכם ממון אז הסכם הממון לא תקף. בלתי נתפס. סדום ועמורה
  • 1.
    יופי 20/01/2025 16:49
    הגב לתגובה זו
    לתפארת כל הקמצנים
גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

בזמן שפדתה פנסיה לצמצום המשכנתה, הוא כבר היה עם אחרת - וזה המחיר

פסק דין חדש של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב חושף מערכת יחסים שהידרדרה על רקע מחלתה הקשה של האשה, השקעותיה הכספיות הגדולות בדירת המגורים והפירוד שהתרחש בזמן שטיפלה בעצמה ובבית. האשה טענה כי בעוד שפדתה חסכונות ופנסיה כדי להקטין את המשכנתה, בעלה ניהל קשר עם אחרת. אף שחלקו בדירה נרשם כ-25%, קבעה השופטת כי ינוכו ממנו עוד 119 אלף שקל

עוזי גרסטמן |

באוקטובר 2022 התעוררה אשה למציאות חדשה. בן זוגה מזה יותר מעשור הודיע לה שהוא עוזב את הבית. לא היה מדובר בפרידה שמגיעה בהפתעה מוחלטת, אך הזמן שבו התרחש הכל הדגיש, לדברי האשה, פער שנפער בין הצדדים כבר חודשים רבים. בעוד שהיא מתמודדת עם מחלה אוטואימונית נדירה וקשה, לאחר שנאלצה לעבור ניתוחים וטיפולים כימותרפיים, ובעודה מנסה לשמור על הבית ועל התשלומים, הוא החל לבנות לעצמו חיים חדשים - ולפי הראיות שהוצגו לבית המשפט, הוא כבר התגורר אצל אשה אחרת.

פסק הדין, שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו על ידי השופטת אסתר ז'יטניצקי רקובר, עוסק בשורת תביעות הדדיות בין שני בני זוג לשעבר: תביעה לפירוק שיתוף בדירה, תביעה לדמי שימוש ותביעה לאיזון רכושי. אלא שמעבר לגבולות המשפטיים הצרים, הוא מציג מערכת יחסים שנשחקה עד דק, הרבה בשל נסיבות החיים המורכבות, ובעיקר מחלתה הקשה של האשה, שהשפיעה על כל תחומי חייה.

הצדדים נישאו ב-2012, לאחר שהכירו במלון שבו עבדה האשה כסגנית מנהל מזון ומשקאות. היא היתה בת 34, והוא בן 22 בלבד, אך ההבדל בגיל לא מנע מהם לקיים זוגיות ארוכה. במשך שנים ניסו השניים להביא ילדים לעולם, עברו טיפולי פוריות רבים ואף שקלו תרומת ביצית, אך ללא הצלחה. ב-2019 פרצה מחלתה של האשה במלוא העוצמה. היא אושפזה ונותחה, ובהמשך נאלצה לקבל טיפולים כימותרפיים שבועיים וטיפול ביולוגי חודשי. בשל כך היא איבדה את יכולתה לעבוד, ובסופו של דבר פוטרה וקיבלה גמלת נכות מהביטוח הלאומי.

רוב סכום הרכישה של הדירה הגיע מהאשה

בתוך כל זה, באוגוסט 2019 רכשו בני הזוג דירה בסכום של 2.975 מיליון שקל. רוב סכום הרכישה הגיע מכספי הירושה של האשה - כ-2.15 מיליון שקל - והיא גם מכרה חלקת קבר של אביה המנוח כדי להשלים את הסכום. לצורך מימון היתרה לקחו בני הזוג משכנתה של 850 אלף שקל, שנועדה לכסות כחמישית ממחיר הדירה. בהסכמה ביניהם נרשמה הדירה 75% על שם האשה ו-25% על שם האיש.

ואולם למרות ההסכמה הרשמית, חיי הזוגיות לא התנהלו עוד בשותפות אמיתית. לפי פסק הדין, במאי ויוני 2020 פדתה האשה כספים ניכרים מחסכונותיה הפנסיוניים כדי להקטין את המשכנתה. "האשה פדתה את הכספים שקיבלה עם סיום עבודתה, בסך כולל של כ-238,150 שקל, לצורך הקטנת סכום המשכנתא", נכתב בפסק הדין שפורסם. הסכומים המדויקים פורטו בפסק הדין, ובסך הכל הופחתה המשכנתה ב-291,275 שקל. האשה טענה כי עשתה זאת לאחר שהאיש שכנע אותה לעשות זאת, בכך שאמר לה כי כך יוכלו לצמצם את התשלומים החודשיים ולהקל על המצב הכלכלי שלהם. לאחר פדיון הכספים, היא נותרה כמעט ללא זכויות פנסיוניות.

סייבר האקר
צילום: peshkov CANVA

ישראל מהדקת פיקוח על מידע אישי - ומה זה אומר על כל עסק וארגון

חוק פרטיות מקיף אושר בכנסת לפני כמה חודשים לאחר דיונים ממושכים. החוק מכריז למעשה על חובת מינוי ממונה הגנת פרטיות ועל הטלת סנקציות כבדות על מפרי החוק. מעתה כל ארגון או עסק שמחזיק במידע אישי חייב ליישם שורה של דרישות, או להסתכן בקנסות ועיצומים שיכולים להגיע לאחוזים ניכרים מהמחזור של העסקים והארגונים

עוזי גרסטמן |

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקפו לאחר חודשים ארוכים של דיונים אינטנסיביים בכנסת, מסמן נקודת מפנה עמוקה בכל מה שקשור לאופן שבו מידע אישי מנוהל בישראל. במשך שמונה חודשים התכנסה ועדת החוקה, בראשות ח״כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ל-20 דיונים רצופים, שעסקו בעיקר בהיערכות המדינה לאיומי הסייבר הגוברים והצורך לסגור פערים מול מדינות מערביות, שבהן החוקים בתחום מחמירים בהרבה. הדיונים התקיימו ברקע תקופה ביטחונית מתוחה במיוחד, שבמהלכה גברו מתקפות הסייבר והתגבר החשש מפני זליגת מידע רגיש ומניצול פרצות אבטחה בארגונים.

כמעט שנה לאחר פרוץ גל התקיפות המקוון, התגבשה בכנסת הסכמה רחבה על כך שהמצב הקיים אינו מספק וכי יש צורך בשינוי מקיף שיכלול הגדרות חדשות, דרישות אבטחת מידע מחמירות, אחריות מוגברת למנהלים ומנגנוני ענישה אפקטיביים. התוצאה היא רפורמה שמהווה לראשונה קפיצה רגולטורית רחבת היקף, שמיישרת קו עם מדינות בעלות תקנים בינלאומיים גבוהים, ומציבה בפני ארגונים ישראליים רף חדש לגמרי.

אחד ההיבטים הבולטים של התיקון הוא השינוי המהותי בסמכויות הרשות להגנת הפרטיות. עד היום פעלה הרשות תחת מגבלות משמעותיות, ולמרות ריבוי דליפות המידע - מרשתות קמעונות ועד מוסדות רפואיים וחברות טכנולוגיה - יכולת הענישה שלה היתה מצומצמת עד שולית. גם במקרים שבהם דלף מידע אישי רגיש, לרוב לא היה ניתן להטיל על הארגון קנסות משמעותיים, ותחושת הציבור היתה שההרתעה כמעט שלא קיימת. התיקון החדש משנה את התמונה באופן חד: לעיצומים הכספיים יש "שיניים", והם יכולים להגיע לאחוזים ממשיים מהיקף הפעילות של העסק, כך שעסקים קטנים ובינוניים עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם פגיעה אמיתית אם לא יעמדו בדרישות החוק.

עדיין לא הופעלו עיצומים משמעותיים

למרות האיום הגלום בסנקציות, ברשות להגנת הפרטיות מדגישים כי בשלב זה, חודשים בודדים בלבד לאחר כניסת התיקון לתוקף, עדיין לא הופעלו עיצומים משמעותיים. עם זאת, גורמים ברשות מציינים כי הליכי האכיפה כבר קיימים וכי מדובר בתקופת הסתגלות קצרה בלבד. להערכתם, בחודשים הקרובים יתחילו העיצומים להיות מוטלים בפועל, בין היתר משום שהחוק החדש מעניק לרשות יכולת פעולה שלא היתה בידיה בעבר, וזו צפויה להשפיע על כלל השוק.

מהצד החיובי, תיקון 13 מציב את ישראל על מפת המדינות שמעמידות את נושא הפרטיות בחזית ומיישרות קו עם התקנים המחמירים מסוגו של ה-GDPR האירופי. המשמעות היא יצירת ודאות רגולטורית עבור עסקים בינלאומיים, שיכולים כעת לפעול בישראל תוך התאמה לנורמות המוכרות להם בעולם. זהו צעד שבפועל עשוי להיטיב עם חברות טכנולוגיה ועם גופים המבקשים לשתף פעולה עם ארגונים גלובליים, משום שהדרישות האחידות מקלות על פעילות חוצת גבולות.