הבעל העביר את השליטה בחברה לאחיו - הגרושה תקבל מחצית אחרי 25 שנה
גבר נשוי חתם ב-1999 על הסכם להעברת השליטה בחברה שלו לאחיו. בשלב מסוים הוא התגרש מאשתו, כשבמרכז ההליך לחלוקת הרכוש שהתנהל בין השניים אז ניצבו המניות שלו בחברה, שמוערכות בשווי של כ-4.8 מיליון שקל. הגבר טען כי החברה כבר שנים אינה בבעלותו, וממילא היא מוחרגת מאיזון המשאבים. ואולם השופטת מאיה לוי מבית המשפט למשפחה בקריות, קבעה כי העברת השליטה היתה פיקטיבית, וכי עליו להעביר לגרושתו מחצית מהמניות של החברה. עוד פסקה השופטת כי עבור מחצית יתר נכסיהם ישלם האיש לגרושתו כ-1.5 מיליון שקל.
בני הזוג לשעבר נישאו ב-1992 והביאו לעולם שלושה ילדים משותפים. בשלב מסוים מערכת היחסים ביניהם נקלעה למשבר, וב-2016 הם החליטו להתגרש להיפרד. המועד הקובע לאיזון המשאבים בין השניים נקבע ל-2012.
הסדר איזון משאבים הוא מונח משפטי שקיים בחוק יחסי ממון בין בני זוג, ושקובע את האופן שבו יחולק הרכוש בין בני זוג נשואים עם סיום נישואיהם (עקב גירושים או עקב מוות של אחד מבני הזוג). הסדר איזון משאבים קובע, כי בעת פקיעת הנישואין או פרידה של בני זוג, יש לערוך חלוקת רכוש שווה של הרכוש שמוגדר כמשותף לבני הזוג. המשמעות היא שעם סיום מערכת היחסים, כל בן זוג יהיה זכאי למחצית מהרכוש המשותף, כולל קופות גמל, חסכונות, פנסיה, מוניטין עסקי ועוד. נכסי בני הזוג מחולקים ביניהם שווה בשווה, כך שאם יש הפרש לטובת אחד מבני הזוג, הוא ישלם לבן הזוג השני את גובה ההפרש, באמצעות מתן זכויות בנכס או תשלום כספי. למרות זאת, בית המשפט יכול להורות כי נכסי בני הזוג לא יחולקו ביניהם שווה בשווה, אלא באופן אחר, אם יש נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שוויונית. עם זאת, בן הזוג השני יכול לנסות ולהוכיח שהתקיים שיתוף בנכסים אלה, או שהתקיימו נסיבות המצדיקות סטייה מחלוקה שוויונית.
עוד לפני חתונתם, החזיק הבעל ב-90% ממניות חברה מסוימת, שנכון ל-2012 שוויה הוערך בכ-4.8 מיליון שקל. במשך השנים אחזקותיו בחברה פחתו והלכו, עד שבאוקטובר 1999 הוא העביר לאחיו את כל המניות למעט אחת.
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- פתק אחד הפך נכס של 15 מיליון שקל למוקד מחלוקת עזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך הנישול העצמי של הבעל מהחברה הושלם בינואר 2009 - אז הוא העביר לאחיו את המניה הבודדה שנותרה לו. ממועד זה האח נהפך לבעלים היחיד בחברה, בעוד שהבעל, על פניו, משמש בה עובד שכיר בלבד.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט סיפרה האשה כי עזבה את הבית בגלל אלימות שנקט בעלה כלפיה. בפן הרכושי, היא טענה שמניות החברה – כמו גם הווילה היוקרתית, הריהוט והתכשיטים שלהם – הם נכסים משותפים שהיא זכאית למחציתם.
מנגד, טענו הבעל ואחיו כי החברה היא רכושו הבלעדי של האח, וכי בית המשפט מתבקש שלא לפגוע בקניינו, בהתאם לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לשיטתם, העובדה שהאשה ידעה על תהליך העברת המניות לגיס שלה ובמשך שנים רבות שתקה, מונעת ממנה לתבוע זכויות כלשהן בחברה.
- כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
ואולם השופטת לוי דחתה את הטענה שלהם, וקבעה כי הלכה למעשה, הסכם העברת המניות לאח נעשה למראית עין בלבד וכי הוא חסר תוקף משפטי. היא הדגישה כי גם מבחינת הבעל – ההעברה נעשתה באופן פיקטיבי כדי לחמוק מאימת הנושים ולא בעקבות שיקול עסקי ענייני.
בנוסף כתבה השופטת כי במישור הפרקטי נותר הגרוש בעל השליטה של החברה, כשלבעלים על הנייר, אחיו, לא היה מושג קלוש לגבי מידע בסיסי אודות החברה. כך למשל, האח לא ידע להסביר מדוע משכורת הבעל פחתה ביותר ממחצית בסמוך להגשה של התביעה.
מעבר לכך, האח אישר בעדותו כי חרף פער המעמדות ביניהם בחברה, אין ביניהם יחסי כפיפות והמשכורת של שניהם זהה. "מצב זה שומט את הקרקע תחת הטענה שלפיה הנתבע 1 (הבעל) הוא עובד שכיר רגיל בחברה שבבעלותו הרשומה של הנתבע 2 (אחיו)", כתבה השופטת בפסק הדין.
לפיכך, היא קבעה כי העברת המניות היתה למראית עין בלבד, וכי למעשה הבעל היה ונשאר בעל השליטה הבלעדי בחברה. בנסיבות אלה, קבעה השופטת כי גרושתו זכאית לקבל מחצית מהמניות של החברה. עוד קבעה השופטת כי הגרוש ישלם לאשתו לשעבר 1,491,946 שקל, בין השאר עבור זכויותיה בדירת המגורים ותכולתה. בנוסף, ובהתחשב בכך שההליך המשפטי כולו נמרח - באשמת הבעל ואחיו - על פני יותר מ-11 שנה, פסקה השופטת לטובת האשה הוצאות משפט גבוהות במיוחד, בהיקף של 200 אלף שקל.
- 2.אלעד 27/03/2024 07:28הגב לתגובה זואני בטוח שלא.
- 1.בית המשפט מנסה לחסל בכח ברוטאלי את מוסד הנישואים (ל"ת)אזרח נורמטיבי 26/03/2024 22:03הגב לתגובה זו
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
