20 שנה אחרי הגירושים: אשה זכאית למניות אגד של בעלה לשעבר
אשה שהתגרשה מבעלה לפני יותר מ-20 שנה זכתה באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בנתח מכובד מנכסיו. סגנית הנשיא, השופטת רותם קודלר עיאש, קיבלה את טענת האשה שלפיה מכוח הסכם הגירושים ביניהם, היא זכאית למחצית מהמניות באגד שקיבל בעלה לשעבר, כתוצאה מהסבת החברה ב-2019 מאגודה שיתופית לחברה בע"מ.
התובעת והנתבע התגרשו ב-2003. באותה תקופה היה הבעל עובד פעיל באגודה השיתופית אגד ובעל מניה בה. בהסכם הגירושים שעליו חתמו הצדדים לפני 21 שנה נקבע, בין היתר, שמניות אגד הרשומות על שם הבעל בהווה ובעתיד מהוות רכוש משותף של הצדדים.
השנים חלפו, ובמרץ 2019 נעתר בית המשפט לבקשת אגד לאשר הסדר בינה לבין חבריה, שלפיו היא תעבור שינוי מבני ותהפוך מאגודה שיתופית לחברה בע"מ. בהתאם להסדר, מניית היסוד שבה מחזיק כל חבר אגד הומרה ב-100 מניות רגילות של אגד כחברה בע"מ, לצד תשלום חד פעמי של 450 אלף שקל.
בעוד שבסכום הכספי התחלק הבעל עם גרושתו בהתאם להסכם הגירושים, את ה-100 המניות הוא שמר לעצמו. בעקבות כך הוגשה התביעה לבית המשפט באוקטובר 2022.
לטענת האשה, מתוקף הסכם הגירושים היא זכאית למחצית מ-100 המניות ומ-450 אלף שקל שהתקבלו כתוצאה מפדיון מניית היסוד. לדבריה, עקב עסקת מיליארדים שביצעה אגד עם קרן ההשקעות קיסטון ב-2022, זינק השווי של כל מניה באופן דרמטי, והגיע לכ-2.2 מיליון שקל.
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- עברו לחדרים נפרדים אחרי הגירושים - האם זו זוגיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טען הגרוש כי יצא ידי חובתו כשהעביר לגרושתו מחצית מהפדיון הכספי של מניית היסוד. לשיטתו, המניות שבהן הוא מחזיק כיום לא קשורות לגירושים, כך שהוא לא נדרש לחלוק בהן עמה. לטענת האיש, התביעה הוגשה בחוסר תום לב מתוך תאוות בצע, וכל מטרתה היא למוטט אותו נפשית וכלכלית.
השופטת קודלר עיאש דחתה את הניסיון של הגרוש להפריד בין שתי התמורות שקיבל כתוצאה מהסבת אגד לחברה בע"מ. היא כתבה כי, "משמעות פדיון מניית הצדדים באגודה השיתופית אגד היא הן קבלת סך של 450 אלף שקל שאין מחלוקת שמחציתם התקבלו בידי התובעת, והן קבלת 100 מניות חדשות באגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ".
השופטת שבה והדגישה כי שני חלקי התמורה – הכסף והמניות – מהווים את התצורה החדשה של מניית אגד, שאותה רכשו הצדדים בתקופת החיים המשותפים, ושמהווה את רכושם המשותף כאמור בהסכם הגירושים שקיבל תוקף של פסק דין.
- בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
- פס"ד: באטמ וכט טכנולוגיות כשלו מול בארות יצחק
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...
בתוך כך, השופטת דחתה את טענת האיש שלפיה זכה ב-100 המניות בשל מאמץ או עבודה עצמאיים מצדו, שאינם קשורים לגירושים, באופן שמחריג לכאורה את גרושתו מהן. היא הבהירה כי מדובר בתמורה שהתקבלה כפועל יוצא של השינוי המבני באגד, ובמסגרת המרת המניה ששייכת לשני הצדדים.
לפיכך קבעה השופטת כי התובעת זכאית להירשם כבעלים של 50 מ-100 המניות שקיבל הגרוש כתוצאה מהפיכת אגד לחברה בע"מ. בהיעדר אפשרות שכזו, נקבע כי עליו לשלם לאשתו את ערכן הכספי. עוד חויב הגרוש לשלם לתובעת, גרושתו, הוצאות משפט בסך 10,000 שקל.
כאמור, ב-2019 נהפכה אגד מקואופרטיב לחברה בע"מ, בהסכמה גורפת של חברי הקואופרטיב על המהלך. הדבר נעשה אז כדי להתאים אותה לעידן המכרזים בענף התחבורה הציבורית. שתי יבואניות רכב התמודדו על רכישת נתח מאגד ב-2021 - קרסו מוטורס עם קרן אלומה וקבוצת מגדל; וקבוצת כלמוביל עם קרן פורטיסימו קפיטל. שתי הקבוצות עלו לשלב הסופי ברכישה בתחילת 2022. אף שהציגו את ההצעות הגבוהות ביותר, אף אחת מהן לא עמדה בתנאי המימון.
באוקטובר 2022 הושלמה רכישת 60% ממניות אגד בידי שותפות של קרן קיסטון וקרן המורים והגננות, תמורת כ-2.96 מיליארד שקל. קרן קיסטון מחזיקה בכ-80% מהשותפות. היא השיגה את המימון למהלך בהובלת בנק לאומי ובנק מזרחי, ואילו קרן המורים והגננות מחזיקה בכ-20% הנותרים מהשותפות.
חלקה של קיסטון בהון העצמי שהושקע בשותפות הוא כ-1.022 מיליארד שקל. השותפות מימנה את יתרת התשלום, בין היתר, באמצעות הלוואות בנקאיות בסך של כ-1.4 מיליארד שקל מבנק לאומי ומבנק מזרחי טפחות. בנוסף, עם השלמת העסקה, מינתה השותפות הרוכשת חמישה דירקטורים לדירקטוריון אגד ומשקיף מטעם קרן המורים והגננות.
- 1.מה היא עשתה בכלל שמגיע לה (ל"ת)לא מגיע לה 19/03/2024 07:38הגב לתגובה זו
- צדיקה 20/03/2024 07:41הגב לתגובה זואני מתה על אלה שתמיד אומרים מה עשית כל היום? עבדתי מחוץ לבית עד השעה 16.00 ואז הגעתי הבייתה. בישלתי, הפעלתי מכונה, סידרתי את הבית, לקחתי ילדים לחוגים, קיפלתי כביסות, רצתי לימי הורים, קופת חולים ושכחתי בכלל לאכול...
- הצופה 19/03/2024 13:20הגב לתגובה זומה שאשתו וכיום גרושתו עשתה - איפשרה לבעלה, כיום הגרוש - לעבוד באגד באופן מלא תוך שהיא מטפלת במשפחה .
- דרור 19/03/2024 12:55הגב לתגובה זושותפה בחוב ברכישת המניה בזמן שהיתה נשואה בדיוק כמו שותפות בדירה מרגע הנישואין

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
- הבת תבעה את האם - שנישלה אותה מהירושה
- זייפה כתב יד של אמה כדי לסכל צוואה - ותשלם ביוקר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.