הכנסת אישרה פטור מהיטל השבחה למתקנים סולאריים בשדות חקלאיים - אבל לשנה בלבד

חיוב היטל השבחה על שדה חקלאי שמותקנים בו פאנלים סולאריים נוחת על בעל הקרקע בשלב התכנון, שנים לפני שהמתקן מייצר קילוואט ראשון ומכניס שקל ראשון. מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית פטור מההיטל למתקנים אגרו-וולטאיים, כלומר מתקנים סולאריים שממשיכים לגדל תחתם גידולים חקלאיים, וקבעה אותו כהוראת שעה לשנה עד שצוות בין משרדי יגבש הסדר קבע.

ההיטל עומד על מחצית מהגידול בשווי הקרקע, והרשויות המקומיות הן שגובות אותו. במקומו הן יקבלו פיצוי מרשות מקרקעי ישראל, שתפריש נתח מהתשלומים שהיא גובה על הקמת המתקנים, בדומה למנגנון שפועל כבר במתקנים קרקעיים.

הדחיפות נולדה דווקא מהקלה. בתחילת השנה אושרה תוכנית מתאר ארצית שמאפשרת להקים פרויקט בשטח של עד 80 דונם בהיתר בנייה בלבד, בדילוג על ההליך התכנוני המלא, ולראשונה גם במחוזות תל אביב והמרכז. משך ההקמה מתקצר בזכותה מכשלוש עד חמש שנים לכשנה וחצי. תופעת הלוואי הייתה שהמסלול המהיר שלל את הפטור מהיטל ההשבחה והחזיר לשולחן חיוב שמאיים על הכדאיות. ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה פטור עוד באביב, הכנסת התפזרה והחקיקה נפלה, וועדת ההסכמות המשותפת לקואליציה ולאופוזיציה החזירה אותה למליאה, שם עברה ברוב של שישה תומכים.

עלות ההקמה מסבירה למה חיוב יחיד מסוגל להכריע פרויקט שלם. מתקן אגרו-וולטאי הכולל מערך אגירה נאמד בכ-5,000 שקל לכל קילוואט מותקן, סדר גודל של כ-5 מיליון שקל למגה-וואט, ומעל העלות של שדה קרקעי רגיל. הפער יושב בקונסטרוקציה: מבנה מוגבה שמתחתיו עוברים טרקטור ומרסס, עם מרווחים גדולים יותר בין השורות, מייקר את ההקמה בעשרות אחוזים. פרויקט טיפוסי בשטח של כ-200 דונם דורש השקעה בסדר גודל של 100 מיליון שקל, וכ-80% ממנה מגיעים ממימון בנקאי.

בצד ההכנסה, מודל החכירה מזכה את בעל הקרקע בדמי שימוש של כ-3,000 עד 5,000 שקל לדונם בשנה, תשלום קבוע וצמוד שמנותק ממזג האוויר וממחירי השוק הסיטונאי, והיזם שומר לעצמו את הכנסות החשמל. בגרסאות אחרות הקיבוץ או המושב מחזיק בהכנסה החקלאית והיזם בסולארית, ולעיתים השניים מתחלקים בשתיהן. להרחבה: דוראל וגרנות יקדמו פרויקטים אגרו-וולטאיים בהספק של עד 2 ג'יגה-ואט.

כ-21 אגורות לקילוואט שעה, התעריף שהוצע לתחום בתחילת הדרך, הותירו פרויקטים מתחת לסף הכדאיות, ועדכון מאוחר יותר לכ-30 אגורות שיפר את המאזן. מול תשואה כזאת, חיוב חד פעמי בגובה מחצית מעליית שווי הקרקע שקול לשנים שלמות של הכנסה מהמתקן. השוואה שימושית מגיעה מהצד הביתי של השוק: התשואה ממערכת סולארית ביתית מגיעה ל-15% בשנה, אבל התעריף משתנה.

מדינות שכבר עברו את השלב הזה בחרו לסבסד ישירות. יפן מפעילה יותר מ-2,000 מתקנים אגרו-וולטאיים, גרמניה מוסיפה למתקנים כאלה תוספת תעריף של כ-1.2 סנט אירו לקילוואט שעה, וצרפת חייבה שדות סולאריים גדולים לשלב פעילות חקלאית. מדידות של מכון פראונהופר הגרמני מצאו שיחס ניצולת הקרקע במתקנים משולבים נע בין 1.2 ל-1.7, כלומר דונם משולב מספק תפוקה שבשימוש נפרד הייתה דורשת עד 1.7 דונם.

הצללה חלקית מפחיתה איוד ומגינה מפני מכות שמש, ובמחקרים על פלפל, חציל ותות נמדדו עליות תפוקה של עד 17% תחת הצללה של כ-35%. בישראל מדווחת דוראל אנרגיה על תפוקה חקלאית של כ-96% מזו של שדה מקביל בשמונה מתקנים מסחריים שכבר פועלים, כשההפרש מתקזז בחלקו בחיסכון במים.

ההספק המותקן במשק החשמל הישראלי מגיע לכ-24.6 ג'יגה-וואט, שיא הביקוש חצה 17 ג'יגה-וואט בקיץ 2025, וכ-72% מהחשמל מיוצר מגז טבעי. חלקה של האנרגיה המתחדשת עומד על כ-17% מול יעד של 20%, והיעד לשנת 2030 הוא 30%. במשרד האנרגיה והתשתיות מצביעים גם על יתרון גיאוגרפי: הקמה במרכז הארץ, שם נותרו שדות חקלאיים, מקרבת את הייצור לצרכנים וחוסכת תשתיות הולכה יקרות שעלותן מגולגלת לתעריף.

• בעלי גגות ממהרים: התשואה ממערכת סולארית ביתית מגיעה ל-15% בשנה, אבל התעריף משתנה
• פרויקטי הגידור הסולארי של טראלייט יוצאים לדרך

במשרד מעריכים שעד 2035 אפשר יהיה להקים בישראל מתקנים אגרו-וולטאיים בהספק של כ-5,000 מגה-וואט. לשם השוואה, כלל ההתקנות הסולאריות במשק במהלך 2025 הסתכמו בכ-1,300 מגה-וואט, וזו הייתה שנת שיא.

סעיף נוסף בחוק פוטר עד סוף 2030 מתקנים פוטו-וולטאיים המשמשים לקירוי שטח או מבנה מהיטלי תיעול וסלילת כבישים ומדרכות, בתנאי שההיטלים בגין אותו שטח כבר שולמו.

בענף מסתייגים מהאופק הקצר. איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מתאר תחום שנמצא בחיתוליו וזקוק לתמיכה ממשלתית, וטוען שהעברת מלוא הסיכון ליזמים ולחקלאים לצד פטור מוגבל לשנה מעידה על כשל בתכנון. פורום האקלים הישראלי סבור מצידו שההגבלה תרתיע יזמים חדשים, וקורא להאריך את הפטור לכמה שנים.

בנק שמעמיד מימון לעשרות שנים בוחן ודאות רגולטורית, ופטור שתוקפו שנה מותיר את הסיכון פתוח בדיוק בשלב שבו נסגרת חבילת המימון. הצוות הבין משרדי אמור להניח על השולחן הסדר קבע עד תום התקופה, ומהנוסח שייצא משם ייגזר אם 5,000 המגה-וואט יהפכו לתוכנית עבודה או יישארו יעד על הנייר.