העליון קיצץ: ביקשו 2 מיליון שכר טרחה - קיבלו מיליון

שבע שנים של הליכים משפטיים, ערעורים, גישור, חוות דעת כלכלית - וכל זה כדי לגלות שבית המשפט העליון לא ממש מתרגש ממה שהצדדים הסכימו עליו. כך, בתמצית, ניתן לתאר את פסק הדין שניתן באחרונה בעניין חזקי נגד האחים חג'ג', שעסק בשאלת הגמול ושכר הטרחה בתביעה נגזרת נגד קבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן.

ב-2018 הגיש חיים חזקי, בעל מניות בקבוצת חג'ג' ייזום נדל"ן, בקשה לגילוי מסמכים כנגד האחים צחי ועידו חג'ג' - בעלי השליטה בחברה. שנה לאחר מכן, במאי 2019, הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת. הטענה המרכזית בתביעה היתה שהאחים חג'ג' ניצלו שלא כדין הזדמנויות עסקיות שהיו שייכות לחברה, כשהשקיעו בנדל"ן בחו"ל באופן פרטי - בדיוק באותו תחום שנטען כי הוא ליבת העסק של החברה. אלא שבדצמבר 2021 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת האישור. השופטת רות רונן קבעה שאמנם פעילות הנדל"ן בחו"ל קרובה לפעילות הליבה של החברה, אבל כתב ההתחייבות שנחתם כשהאחים חג'ג' רכשו את השליטה הבהיר שמחויבויותיהם מוגבלות לפעילות בישראל בלבד. חזקי ערער, אך לפני שנדון הערעור, הצדדים הגיעו לפשרה בגישור.

בפברואר 2023 הגישו הצדדים לבית המשפט המחוזי בקשה לאישור הסדר פשרה. עיקרי ההסדר: האחים חג'ג' יתחייבו לתת לחברה זכות סירוב ראשונה בפרויקטים של נדל"ן בחו"ל, החברה תוכל להרחיב את פעילותה מעבר לישראל, ובנוגע לשכר הטרחה, הצדדים המליצו על 2 מיליון שקל לעורכי הדין ועוד 250 אלף שקל גמול לחזקי. הגורמים המקצועיים ממשרד המשפטים ורשות ני"ע הוסיפו שלא ידוע מה ערכו של מנגנון השיפוי, ושקשה לכמת את התועלת לחברה. בסופו של דבר, הוספו שני תנאים לפשרה, ביניהם התחייבות מצד האחים חג'ג' לשפות את החברה אם בתוך חמש שנים לא ייחתמו עסקות נדל"ן בחו"ל בהיקף של לפחות 50 מיליון שקל. בית המשפט המחוזי אישר את הפשרה עצמה, אבל חתך את שכר הטרחה במחצית: במקום 2 מיליון שקל, הוא פסק מיליון שקל; וגמול של 125 אלף שקל במקום 250 אלף שקל. הסיבה להחלטה היתה "הקושי בביסוס וכימות ערכה הכספי של ההטבה לא הוסר", כפי שכתב השופט אריאל צימרמן.

העליון: חוות הדעת שהוגשה בדיעבד, לא תעזור

על הקביעה הזו ערער חזקי לבית המשפט העליון. בדיון קדם-ערעור שהתקיים באפריל 2024, המליץ השופט עופר גרוסקופף למערער לשקול לזנוח את הערעור שהגיש, אבל חזקי לא ויתר. הוא הגיש חוות דעת כלכלית שבדקה את עליית מחיר המניה של קבוצת חג'ג' בעקבות פרסום הסדר הפשרה, וקבעה כי התועלת לחברה הסתכמה בכ-34.78 מיליון שקל.

• השקיע 80 מיליון ש' בקבוצת רכישה - ויצא בלי כלום
• קבוצת חג'ג' מכרה 3 דירות יוקרה ב-100 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית המשפט העליון לא התרשם. השופט גרוסקופף כתב כי "השימוש בחוות דעת כלכלית מסוג זה מעורר קשיים - והללו הופכים ניכרים במיוחד, כשהיא מוגשת בדיעבד מטעם אחד הצדדים, על מנת להצדיק גמול ושכר טרחה שהומלצו במסגרת הסדר פשרה". ההשוואה שלו היתה ברורה: "הותרת קביעות אלה לבחירה של מומחה הפועל בדיעבד בשירותו של בעל עניין, מאפשרת התאמה של חוות הדעת לתוצאה המתבקשת - בגדר סימון המטרה לאחר שהחץ כבר נורה". עוד הוסיף השופט גרוסקופף הנחיה עתידית חשובה, שלפיה אם צדדים להסדר פשרה רוצים שבית המשפט יבחן את התועלת דרך חוות דעת כלכלית, עליהם לבקש מראש שבית המשפט ימנה מומחה מטעמו. לא מומחה ששכרו משולם על ידי אחד הצדדים.

פסק הדין מזכיר נקודה עקרונית שכדאי מאוד לעורכי דין ולתובעים נגזרים לזכור היטב: הגמול ושכר הטרחה בתביעות נגזרות הם לחלוטין בידיים של בית המשפט - לא בידי הצדדים. "גמול ושכר טרחה הם רכיב מרכזי, שלא לומר מכריע, בעיצוב המדיניות הראויה בהגשה של הליכים ייצוגיים וניהולם", כתב גרוסקופף, ולכן אין לבית המשפט כל מחויבות לאמץ את ההמלצה של הצדדים. גם לטענה שיש לתת "משקל ניכר" לעמדת המגשר ולהחלטת הדירקטוריון שאישר את הפשרה, נענה בית המשפט בשלילה. "כלל שיקול הדעת העסקי אינו רלוונטי לעניין גמול ושכר טרחה, כבר מהטעם שאין מדובר בהחלטה המצויה בסמכות הדירקטוריון".

ואולם הערעור לא היה כולו לשווא. בית המשפט העליון שינה את לוח התשלומים לטובת חזקי ועורכי דינו: החזר ההוצאות (150 אלף שקל), הגמול (125 אלף שקל) ומחצית משכר הטרחה (500 אלף שקל) ישולמו בתוך 30 יום ממתן פסק הדין. המחצית השנייה של שכר הטרחה תשולם בעתיד, בהתאם לקצב ההתקדמות של עסקות הנדל"ן. "אין צו להוצאות בערכאה זו", ציין גרוסקופף בסיום, בין השאר מכיוון שהמשיבים הותירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט ולא נאבקו בנושא. הנשיא יצחק עמית והשופט חאלד כבוב הצטרפו לפסק הדין.

• בג"ץ מגביל את הביקורת החוקתית על החקיקה בתחום המס
• עתירה לבג"ץ נגד אימוץ גורף של עיצומים בינלאומיים בידי הבנקים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביקש להמיר מטבעות ב-210,000 שקל - וישלם הוצאות ב-40,000 שקל

מעבר לסוגיה הספציפית של חזקי והאחים חג'ג', פסק הדין הזה נוגע במתח שמלווה תביעות נגזרות בישראל בשנים האחרונות. מצד אחד, המחוקק ובתי המשפט מבקשים לעודד בעלי מניות לפקח על הנהלות ולחשוף הפרות אמון וניצול הזדמנויות עסקיות. בלי תמריץ כלכלי אמיתי, לרבות גמול ושכר טרחה ראוי, קשה לצפות מבעל מניות מהציבור להיכנס להליך מורכב, יקר ורב שנים מול בעלי שליטה עתירי משאבים. מצד שני, קיים חשש מהגשת הליכים טקטיים שמטרתם העיקרית היא יצירת מנוף להסדר ולשכר טרחה, גם כאשר התועלת לחברה אינה ברורה או קשה לכימות.

המסר של העליון הוא כפול: אין כוונה לחסום תביעות נגזרות או להרתיע תובעים רציניים; עם זאת, בית המשפט לא ישמש חותמת גומי להסכמות על שכר טרחה, במיוחד כאשר ההטבה לחברה היא עתידית, מותנית או כזו שקשה להצמיד לה תג מחיר ברור. ההנחיה למנות מומחה מטעם בית המשפט מראש, ולא בדיעבד ובמימון צד מעוניין, עשויה להשפיע כבר בתיקים הבאים. עורכי דין יידרשו לחשוב מוקדם יותר על אופן הוכחת התועלת, וחברות ובעלי שליטה יבינו שגם אם הושגה פשרה, סוגיית התגמול לא נסגרת אוטומטית במסגרת החבילה הכוללת.