השקעות צמודות מדד לשנה - מה התשואה שתקבלו?
חוששים שהאינפלציה תשחק לכם את החסכונות הסולידיים, בדקנו בשבילכם כמה תקבלו במסלולים צמודי המדד והאם כדאי להשקיע באג"ח קונצרני?
מחפשים השקעה סולידית לשנה? יש לכם מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה, שאליה פונים רבים היא פיקדון בבנק. בפיקדון תוכלו לקבל בין 4% ל-4.2%, תלוי בכושר המיקוח שלכם מול הבנק. אפשרות אחרת היא להשקיע במק"מ (מלווה קצר מועד) ששם תקבלו תשואה של כ-4.2%, או בקרן כספית שאמורה להניב את אותו סדר גודל.
אבל כאן ישנם שני נתונים שצריך לקחת בחשבון לפני שמחליטים היכן לשים את הכסף - האינפלציה והריבית. שני הנתונים אמנם כרוכים זה בזה אך משפיעים בצורה שונה על הביצועים של המכשירים הפיננסים. נתחיל בריבית, שנקבעת מדי חודש על ידי בנק ישראל, ועשויה להשפיע על גובה שאותה תקבלו בפיקדון (באם בחרתם במסלול של ריבית משתנה), במק"מים ובקרנות הכספיות. אמנם לעיתים נוצרים הבדלים בין הריביות בבנקים לבין אלו שבקרנות, אך זה לרוב קורה לתקופות קצרות, בשל הפער שבין האופן שבו השוק רואה את הצפי להורדה/עלייה בשיעור הריבית לבין התחזית הרשמית של בנק ישראל.
באשר לאינפלציה, ככל שהיא עולה הרי שהיא שוחקת את התשואה הריאלית של כלל האפיקים - הפקדונות, אגרות החוב והקרנות הכספיות. כך למשל, במהלך שנת 2024 אמנם רשמו הקרנות הכספיות תשואה ממוצעת של כ-4.27%, תשואה טובה ביחס לסיכון. עם זאת, אם לוקחים בחשבון את עליית המדד (האינפלציה), שעמדה על 3.4%, מגלים שהתשואה הריאלית, כלומר הכסף שקיבלם בניכוי המס עמד על כ-0.65% בלבד.
על פי תחזית בנק ישראל האחרונה, המדד צפוי לעלות בשנה הקרובה (2025) ב-2.6% וב-2.3% ב-2026. כלומר, לפחות לפי מה שזה נראה כרגע האינפלציה ברמתה הנוכחית תלווה אותנו בתקופה הקרובה. אז מה עושים? אם אתם חוששים מעליית האינפלציה ורוצים ביטחון - לכו על מכשירים צמודי מדד. בפיקדונות צמודי מדד תקבלו תשואה מאוד נמוכה, באג"ח ממשלתי צמוד מדד תקבלו באזור 1.5% צמוד למדד. רוצים יותר? תצטרכו לקחת סיכון.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח קונצרני הסיכון מלווה את הסיכוי
ככל שאגרות החוב הן של חברות קטנות יותר ומסוכנות יותר כך התשואה תהיה גבוהה יותר. מנגד, יש סיכון שהכסף לא יוחזר. הנה רשימת אגרות החוב הצמודות למדד של הפירמות באזור מח"מ של שנה. יש כאן חברות טובות ומוכרות ותקבלו בהשקעה הזו תשואה טובה יותר מאג"ח ממשלתי, אבל השאלה אם זה שווה את הסיכון. כמה דוגמאות: ביג, חברה שבסבירות גבוהה מאוד תחזיר את האג"ח המדובר עם מח"מ ל-1.3 שנים ותשואה אפקטיבית של 2.66%, שזה סדר גודל של 5% בשנה עם המדד. לא רע, אבל האמת שלא מדהים.
דוגמה נוספת - צילו בלו אג"ח ט'. החברה של יצחק תשובה ודודו זבידה הודיעה היום על השקעה בלוינסקי ובכלל היא מתפתחת ומתרחבת בתחומי הנדל"ן עם דגש על התחדשות עירונית. החברה הזו בסיכון גדול יותר, היא רק הבריאה אחררי הסדר חוב (שמה הקודם חנן מור), והשאלה אם אג"ח בתשואה של 3.45% יכול להיות מעניין? זה כבר קרוב ל-6% במונחים שנתיים וזה לא רע, אבל ביחס לאג"ח חסר סיכון של הממשלה זה הפרש של 2%. לא ביג דיל.
באין אלטרנטיבות כי המוסדיים לא מפסיקים לרכוש אגרות חוב בשוק על רקע ההזרמות כספים של הציבור, פרמיית הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות יורדת, כך שאולי אחרי הכל גם 6% לאג"ח כזה זה לא רע.
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
- 1.dw 25/02/2025 12:45הגב לתגובה זואו פריים אנרגי ועוד ועוד אלטרנטיבות צמודות אשר מציעות מעל 4% צמוד.3 וחצי אחוז צמוד לפירמה שהגיעה לדיפולט זה לא מי יודע מה מלהיב.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
