השקעות צמודות מדד לשנה - מה התשואה שתקבלו?
חוששים שהאינפלציה תשחק לכם את החסכונות הסולידיים, בדקנו בשבילכם כמה תקבלו במסלולים צמודי המדד והאם כדאי להשקיע באג"ח קונצרני?
מחפשים השקעה סולידית לשנה? יש לכם מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה, שאליה פונים רבים היא פיקדון בבנק. בפיקדון תוכלו לקבל בין 4% ל-4.2%, תלוי בכושר המיקוח שלכם מול הבנק. אפשרות אחרת היא להשקיע במק"מ (מלווה קצר מועד) ששם תקבלו תשואה של כ-4.2%, או בקרן כספית שאמורה להניב את אותו סדר גודל.
אבל כאן ישנם שני נתונים שצריך לקחת בחשבון לפני שמחליטים היכן לשים את הכסף - האינפלציה והריבית. שני הנתונים אמנם כרוכים זה בזה אך משפיעים בצורה שונה על הביצועים של המכשירים הפיננסים. נתחיל בריבית, שנקבעת מדי חודש על ידי בנק ישראל, ועשויה להשפיע על גובה שאותה תקבלו בפיקדון (באם בחרתם במסלול של ריבית משתנה), במק"מים ובקרנות הכספיות. אמנם לעיתים נוצרים הבדלים בין הריביות בבנקים לבין אלו שבקרנות, אך זה לרוב קורה לתקופות קצרות, בשל הפער שבין האופן שבו השוק רואה את הצפי להורדה/עלייה בשיעור הריבית לבין התחזית הרשמית של בנק ישראל.
באשר לאינפלציה, ככל שהיא עולה הרי שהיא שוחקת את התשואה הריאלית של כלל האפיקים - הפקדונות, אגרות החוב והקרנות הכספיות. כך למשל, במהלך שנת 2024 אמנם רשמו הקרנות הכספיות תשואה ממוצעת של כ-4.27%, תשואה טובה ביחס לסיכון. עם זאת, אם לוקחים בחשבון את עליית המדד (האינפלציה), שעמדה על 3.4%, מגלים שהתשואה הריאלית, כלומר הכסף שקיבלם בניכוי המס עמד על כ-0.65% בלבד.
על פי תחזית בנק ישראל האחרונה, המדד צפוי לעלות בשנה הקרובה (2025) ב-2.6% וב-2.3% ב-2026. כלומר, לפחות לפי מה שזה נראה כרגע האינפלציה ברמתה הנוכחית תלווה אותנו בתקופה הקרובה. אז מה עושים? אם אתם חוששים מעליית האינפלציה ורוצים ביטחון - לכו על מכשירים צמודי מדד. בפיקדונות צמודי מדד תקבלו תשואה מאוד נמוכה, באג"ח ממשלתי צמוד מדד תקבלו באזור 1.5% צמוד למדד. רוצים יותר? תצטרכו לקחת סיכון.
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח קונצרני הסיכון מלווה את הסיכוי
ככל שאגרות החוב הן של חברות קטנות יותר ומסוכנות יותר כך התשואה תהיה גבוהה יותר. מנגד, יש סיכון שהכסף לא יוחזר. הנה רשימת אגרות החוב הצמודות למדד של הפירמות באזור מח"מ של שנה. יש כאן חברות טובות ומוכרות ותקבלו בהשקעה הזו תשואה טובה יותר מאג"ח ממשלתי, אבל השאלה אם זה שווה את הסיכון. כמה דוגמאות: ביג, חברה שבסבירות גבוהה מאוד תחזיר את האג"ח המדובר עם מח"מ ל-1.3 שנים ותשואה אפקטיבית של 2.66%, שזה סדר גודל של 5% בשנה עם המדד. לא רע, אבל האמת שלא מדהים.
דוגמה נוספת - צילו בלו אג"ח ט'. החברה של יצחק תשובה ודודו זבידה הודיעה היום על השקעה בלוינסקי ובכלל היא מתפתחת ומתרחבת בתחומי הנדל"ן עם דגש על התחדשות עירונית. החברה הזו בסיכון גדול יותר, היא רק הבריאה אחררי הסדר חוב (שמה הקודם חנן מור), והשאלה אם אג"ח בתשואה של 3.45% יכול להיות מעניין? זה כבר קרוב ל-6% במונחים שנתיים וזה לא רע, אבל ביחס לאג"ח חסר סיכון של הממשלה זה הפרש של 2%. לא ביג דיל.
באין אלטרנטיבות כי המוסדיים לא מפסיקים לרכוש אגרות חוב בשוק על רקע ההזרמות כספים של הציבור, פרמיית הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות יורדת, כך שאולי אחרי הכל גם 6% לאג"ח כזה זה לא רע.
- עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
- 1.dw 25/02/2025 12:45הגב לתגובה זואו פריים אנרגי ועוד ועוד אלטרנטיבות צמודות אשר מציעות מעל 4% צמוד.3 וחצי אחוז צמוד לפירמה שהגיעה לדיפולט זה לא מי יודע מה מלהיב.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
עומר הנדסה (תשקיף חברה)עומר הנדסה מתקרבת לבורסה - התמחור סביר
למרות שחיקה ברווחיות התפעולית, גירעון בהון החוזר ומכירת מניות של הבעלים, התמחור נראה על פניו נוח - שווי לפני ההנפקה של 1.1 מיליארד ורווח מייצג של כ-85 מיליון - מכפיל רווח של כ-13
חברת עומר הנדסה, נערכת ל-IPO בבורסה המקומית. החברה היא קבלן ויזם ומסתבר שהיא גדולה יחסית, למרות שהנוכחות התקשורתית שלה נמוכה. היא צפויה להיות אחת ההנפקות הגדולות בנדל"ן השנה. ההנפקה כוללת גיוס של כ-300 מיליון שקל לפי שווי חברה של 1.4 מיליארד שקל (אחרי הכסף), כאשר כ-120 מיליון שקל יזרמו לכיסם של בעלי השליטה באמצעות הצעת מכר. יתרת הסכום, כ-180 מיליון שקל, תשמש את החברה למימון פרויקטים חדשים והרחבת פעילותה. זה אקזיט משמעותי לבעלי השליטה ולרוב זה תמרור אזהרה. הנפקות זה מצב של א-סימטריה במידע. המוכרים- מנפיקים יודעים הרבה יותר מהקונים.
הבעיה שהקונים - גופים מוסדיים, עמוסים במזומנים ואין להם מה לעשות בכסף. הם מחפשים השקעות חדשות ומקדמים את שוק ההנפקות. עומר, היא שחקנית בשוק התשתיות והייזום ועל פניו מונפקת בתמחור סביר. הדוח רווח והפסד שלה אומנם מציג שחיקה ברווחיות אך הצבר גדל והרווחיות עדיין טובה. הרווח המייצג 85-90 מיליון שקל בשנה ושווי של 1.1 מיליארד שקל (לפני הכסף) מבטא מכפיל רווח סביר של 13.
אם החברה תמשיך לממש את הצבר ולצמוח, ובמקביל הרווחים יעלו, זו יכולה להיות השקעה שמתאימה למוסדיים ולמשקיעים בכלל, אבל צריך לזכור ששוק הקבלנות והיזמות חלש עכשיו, שלחברה יש גירעון בהון החוזר, אם כי זה לא נורא כאשר אתה יודע לקבל מקורות של מזומנים או כאשר ההון החוזר השלילי במאזן (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות) הן לאורך זמן שליליים, כלומר מתגלגלים במאזן ואין צורך לשלם באמת את ההתחייבויות השוטפות.
חלק גדול מאוד מהקבלנים וחברות התשתיות נמצאות במצב כזה, הוא לא בהכרח מעיד על קשיים או בעיות פיננסיות. בכל מקרה, עומר הוקמה ב-1997 על ידי עומר רוזנבלט, שמשמש כיום כיו"ר. בעלי השליטה כוללים גם את ברוך חדד וזאב סלנט, המכהנים כמנכ"לים משותפים ומחזיקים יחד בכ-82% מהמניות, בחלוקה שווה ביניהם. ארבעה עובדים בכירים מחזיקים ביתרת המניות.
עומר הנדסה מתמקדת בביצוע מיזמי בנייה בתחומי התעשייה, המלונאות, המסחר והמגורים, לצד ייזום נדל"ן למגורים והשקעה. מאז הקמתה, ביצעה החברה למעלה מ-170 פרויקטים בהיקף של כ-2.4 מיליון מ"ר, כולל מבנים מורכבים כמו מגדל ART של הפניקס בבני ברק, מגדלי בסר ברמת גן, קניון רמות בירושלים, בסר סיטי בפתח תקווה ומגדל צ'מפיון בבני ברק.
