כסף
צילום: Freepik

השקעות צמודות מדד לשנה - מה התשואה שתקבלו?

חוששים שהאינפלציה תשחק לכם את החסכונות הסולידיים, בדקנו בשבילכם כמה תקבלו במסלולים צמודי המדד והאם כדאי להשקיע באג"ח קונצרני? 

איתן גרסטנפלד | (1)

מחפשים  השקעה סולידית לשנה? יש לכם מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה, שאליה פונים רבים היא פיקדון בבנק. בפיקדון תוכלו לקבל בין 4% ל-4.2%, תלוי בכושר המיקוח שלכם מול הבנק. אפשרות אחרת היא להשקיע במק"מ (מלווה קצר מועד) ששם תקבלו תשואה של כ-4.2%, או בקרן כספית שאמורה להניב את אותו סדר גודל.


אבל כאן ישנם שני נתונים שצריך לקחת בחשבון לפני שמחליטים היכן לשים את הכסף - האינפלציה והריבית. שני הנתונים אמנם כרוכים זה בזה אך משפיעים בצורה שונה על הביצועים של המכשירים הפיננסים. נתחיל בריבית, שנקבעת מדי חודש על ידי בנק ישראל, ועשויה להשפיע על גובה שאותה תקבלו בפיקדון (באם בחרתם במסלול של ריבית משתנה), במק"מים ובקרנות הכספיות. אמנם לעיתים נוצרים הבדלים בין הריביות בבנקים לבין אלו שבקרנות, אך זה לרוב קורה לתקופות קצרות, בשל הפער שבין האופן שבו השוק רואה את הצפי להורדה/עלייה בשיעור הריבית לבין התחזית הרשמית של בנק ישראל.


באשר לאינפלציה, ככל שהיא עולה הרי שהיא שוחקת את התשואה הריאלית של כלל האפיקים - הפקדונות, אגרות החוב והקרנות הכספיות. כך למשל, במהלך שנת 2024 אמנם רשמו הקרנות הכספיות תשואה ממוצעת של כ-4.27%, תשואה טובה ביחס לסיכון. עם זאת, אם לוקחים בחשבון את עליית המדד (האינפלציה), שעמדה על 3.4%, מגלים שהתשואה הריאלית, כלומר הכסף שקיבלם בניכוי המס עמד על כ-0.65% בלבד.


על פי תחזית בנק ישראל האחרונה, המדד צפוי לעלות בשנה הקרובה (2025) ב-2.6% וב-2.3% ב-2026. כלומר, לפחות לפי מה שזה נראה כרגע האינפלציה ברמתה הנוכחית תלווה אותנו בתקופה הקרובה. אז מה עושים? אם אתם חוששים מעליית האינפלציה ורוצים ביטחון - לכו על מכשירים צמודי מדד. בפיקדונות צמודי מדד תקבלו תשואה מאוד נמוכה, באג"ח ממשלתי צמוד מדד תקבלו באזור 1.5% צמוד למדד. רוצים יותר? תצטרכו לקחת סיכון. 


אג"ח קונצרני הסיכון מלווה את הסיכוי

ככל שאגרות החוב הן של חברות קטנות יותר ומסוכנות יותר כך התשואה תהיה גבוהה יותר. מנגד, יש סיכון שהכסף לא יוחזר. הנה רשימת אגרות החוב הצמודות למדד של הפירמות באזור מח"מ של שנה. יש כאן חברות טובות ומוכרות ותקבלו בהשקעה הזו תשואה טובה יותר מאג"ח ממשלתי, אבל השאלה אם זה שווה את הסיכון. כמה דוגמאות: ביג, חברה שבסבירות גבוהה מאוד תחזיר את האג"ח המדובר עם מח"מ ל-1.3 שנים ותשואה אפקטיבית של 2.66%, שזה סדר גודל של 5% בשנה עם המדד. לא רע, אבל האמת שלא מדהים.


דוגמה נוספת - צילו בלו אג"ח ט'. החברה של יצחק תשובה ודודו זבידה הודיעה היום על השקעה בלוינסקי ובכלל היא מתפתחת ומתרחבת בתחומי הנדל"ן עם דגש על התחדשות עירונית. החברה הזו בסיכון גדול יותר, היא רק הבריאה אחררי הסדר חוב (שמה הקודם חנן מור), והשאלה אם אג"ח בתשואה של 3.45% יכול להיות מעניין? זה כבר קרוב ל-6% במונחים שנתיים וזה לא רע, אבל ביחס לאג"ח חסר סיכון של הממשלה זה הפרש של 2%. לא ביג דיל.


באין אלטרנטיבות כי המוסדיים לא מפסיקים לרכוש אגרות חוב בשוק על רקע ההזרמות כספים של הציבור, פרמיית הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות יורדת, כך שאולי אחרי הכל גם 6% לאג"ח כזה זה לא רע. 

קיראו עוד ב"בארץ"



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 25/02/2025 12:45
    הגב לתגובה זו
    או פריים אנרגי ועוד ועוד אלטרנטיבות צמודות אשר מציעות מעל 4% צמוד.3 וחצי אחוז צמוד לפירמה שהגיעה לדיפולט זה לא מי יודע מה מלהיב.
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.