השקעות צמודות מדד לשנה - מה התשואה שתקבלו?
חוששים שהאינפלציה תשחק לכם את החסכונות הסולידיים, בדקנו בשבילכם כמה תקבלו במסלולים צמודי המדד והאם כדאי להשקיע באג"ח קונצרני?
מחפשים השקעה סולידית לשנה? יש לכם מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה, שאליה פונים רבים היא פיקדון בבנק. בפיקדון תוכלו לקבל בין 4% ל-4.2%, תלוי בכושר המיקוח שלכם מול הבנק. אפשרות אחרת היא להשקיע במק"מ (מלווה קצר מועד) ששם תקבלו תשואה של כ-4.2%, או בקרן כספית שאמורה להניב את אותו סדר גודל.
אבל כאן ישנם שני נתונים שצריך לקחת בחשבון לפני שמחליטים היכן לשים את הכסף - האינפלציה והריבית. שני הנתונים אמנם כרוכים זה בזה אך משפיעים בצורה שונה על הביצועים של המכשירים הפיננסים. נתחיל בריבית, שנקבעת מדי חודש על ידי בנק ישראל, ועשויה להשפיע על גובה שאותה תקבלו בפיקדון (באם בחרתם במסלול של ריבית משתנה), במק"מים ובקרנות הכספיות. אמנם לעיתים נוצרים הבדלים בין הריביות בבנקים לבין אלו שבקרנות, אך זה לרוב קורה לתקופות קצרות, בשל הפער שבין האופן שבו השוק רואה את הצפי להורדה/עלייה בשיעור הריבית לבין התחזית הרשמית של בנק ישראל.
באשר לאינפלציה, ככל שהיא עולה הרי שהיא שוחקת את התשואה הריאלית של כלל האפיקים - הפקדונות, אגרות החוב והקרנות הכספיות. כך למשל, במהלך שנת 2024 אמנם רשמו הקרנות הכספיות תשואה ממוצעת של כ-4.27%, תשואה טובה ביחס לסיכון. עם זאת, אם לוקחים בחשבון את עליית המדד (האינפלציה), שעמדה על 3.4%, מגלים שהתשואה הריאלית, כלומר הכסף שקיבלם בניכוי המס עמד על כ-0.65% בלבד.
על פי תחזית בנק ישראל האחרונה, המדד צפוי לעלות בשנה הקרובה (2025) ב-2.6% וב-2.3% ב-2026. כלומר, לפחות לפי מה שזה נראה כרגע האינפלציה ברמתה הנוכחית תלווה אותנו בתקופה הקרובה. אז מה עושים? אם אתם חוששים מעליית האינפלציה ורוצים ביטחון - לכו על מכשירים צמודי מדד. בפיקדונות צמודי מדד תקבלו תשואה מאוד נמוכה, באג"ח ממשלתי צמוד מדד תקבלו באזור 1.5% צמוד למדד. רוצים יותר? תצטרכו לקחת סיכון.
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח קונצרני הסיכון מלווה את הסיכוי
ככל שאגרות החוב הן של חברות קטנות יותר ומסוכנות יותר כך התשואה תהיה גבוהה יותר. מנגד, יש סיכון שהכסף לא יוחזר. הנה רשימת אגרות החוב הצמודות למדד של הפירמות באזור מח"מ של שנה. יש כאן חברות טובות ומוכרות ותקבלו בהשקעה הזו תשואה טובה יותר מאג"ח ממשלתי, אבל השאלה אם זה שווה את הסיכון. כמה דוגמאות: ביג, חברה שבסבירות גבוהה מאוד תחזיר את האג"ח המדובר עם מח"מ ל-1.3 שנים ותשואה אפקטיבית של 2.66%, שזה סדר גודל של 5% בשנה עם המדד. לא רע, אבל האמת שלא מדהים.
דוגמה נוספת - צילו בלו אג"ח ט'. החברה של יצחק תשובה ודודו זבידה הודיעה היום על השקעה בלוינסקי ובכלל היא מתפתחת ומתרחבת בתחומי הנדל"ן עם דגש על התחדשות עירונית. החברה הזו בסיכון גדול יותר, היא רק הבריאה אחררי הסדר חוב (שמה הקודם חנן מור), והשאלה אם אג"ח בתשואה של 3.45% יכול להיות מעניין? זה כבר קרוב ל-6% במונחים שנתיים וזה לא רע, אבל ביחס לאג"ח חסר סיכון של הממשלה זה הפרש של 2%. לא ביג דיל.
באין אלטרנטיבות כי המוסדיים לא מפסיקים לרכוש אגרות חוב בשוק על רקע ההזרמות כספים של הציבור, פרמיית הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות יורדת, כך שאולי אחרי הכל גם 6% לאג"ח כזה זה לא רע.
- הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
- הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- 1.dw 25/02/2025 12:45הגב לתגובה זואו פריים אנרגי ועוד ועוד אלטרנטיבות צמודות אשר מציעות מעל 4% צמוד.3 וחצי אחוז צמוד לפירמה שהגיעה לדיפולט זה לא מי יודע מה מלהיב.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
