הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
כסף
צילום: Freepik

השקעות צמודות מדד לשנה - מה התשואה שתקבלו?

חוששים שהאינפלציה תשחק לכם את החסכונות הסולידיים, בדקנו בשבילכם כמה תקבלו במסלולים צמודי המדד והאם כדאי להשקיע באג"ח קונצרני? 

איתן גרסטנפלד | (1)
נושאים בכתבה קרנות כספיות אגרות חוב צמודות אינפלציה

מחפשים  השקעה סולידית לשנה? יש לכם מספר אפשרויות. האפשרות הראשונה, שאליה פונים רבים היא פיקדון בבנק. בפיקדון תוכלו לקבל בין 4% ל-4.2%, תלוי בכושר המיקוח שלכם מול הבנק. אפשרות אחרת היא להשקיע במק"מ (מלווה קצר מועד) ששם תקבלו תשואה של כ-4.2%, או בקרן כספית שאמורה להניב את אותו סדר גודל.


אבל כאן ישנם שני נתונים שצריך לקחת בחשבון לפני שמחליטים היכן לשים את הכסף - האינפלציה והריבית. שני הנתונים אמנם כרוכים זה בזה אך משפיעים בצורה שונה על הביצועים של המכשירים הפיננסים. נתחיל בריבית, שנקבעת מדי חודש על ידי בנק ישראל, ועשויה להשפיע על גובה שאותה תקבלו בפיקדון (באם בחרתם במסלול של ריבית משתנה), במק"מים ובקרנות הכספיות. אמנם לעיתים נוצרים הבדלים בין הריביות בבנקים לבין אלו שבקרנות, אך זה לרוב קורה לתקופות קצרות, בשל הפער שבין האופן שבו השוק רואה את הצפי להורדה/עלייה בשיעור הריבית לבין התחזית הרשמית של בנק ישראל.


באשר לאינפלציה, ככל שהיא עולה הרי שהיא שוחקת את התשואה הריאלית של כלל האפיקים - הפקדונות, אגרות החוב והקרנות הכספיות. כך למשל, במהלך שנת 2024 אמנם רשמו הקרנות הכספיות תשואה ממוצעת של כ-4.27%, תשואה טובה ביחס לסיכון. עם זאת, אם לוקחים בחשבון את עליית המדד (האינפלציה), שעמדה על 3.4%, מגלים שהתשואה הריאלית, כלומר הכסף שקיבלם בניכוי המס עמד על כ-0.65% בלבד.


על פי תחזית בנק ישראל האחרונה, המדד צפוי לעלות בשנה הקרובה (2025) ב-2.6% וב-2.3% ב-2026. כלומר, לפחות לפי מה שזה נראה כרגע האינפלציה ברמתה הנוכחית תלווה אותנו בתקופה הקרובה. אז מה עושים? אם אתם חוששים מעליית האינפלציה ורוצים ביטחון - לכו על מכשירים צמודי מדד. בפיקדונות צמודי מדד תקבלו תשואה מאוד נמוכה, באג"ח ממשלתי צמוד מדד תקבלו באזור 1.5% צמוד למדד. רוצים יותר? תצטרכו לקחת סיכון. 


אג"ח קונצרני הסיכון מלווה את הסיכוי

ככל שאגרות החוב הן של חברות קטנות יותר ומסוכנות יותר כך התשואה תהיה גבוהה יותר. מנגד, יש סיכון שהכסף לא יוחזר. הנה רשימת אגרות החוב הצמודות למדד של הפירמות באזור מח"מ של שנה. יש כאן חברות טובות ומוכרות ותקבלו בהשקעה הזו תשואה טובה יותר מאג"ח ממשלתי, אבל השאלה אם זה שווה את הסיכון. כמה דוגמאות: ביג, חברה שבסבירות גבוהה מאוד תחזיר את האג"ח המדובר עם מח"מ ל-1.3 שנים ותשואה אפקטיבית של 2.66%, שזה סדר גודל של 5% בשנה עם המדד. לא רע, אבל האמת שלא מדהים.


דוגמה נוספת - צילו בלו אג"ח ט'. החברה של יצחק תשובה ודודו זבידה הודיעה היום על השקעה בלוינסקי ובכלל היא מתפתחת ומתרחבת בתחומי הנדל"ן עם דגש על התחדשות עירונית. החברה הזו בסיכון גדול יותר, היא רק הבריאה אחררי הסדר חוב (שמה הקודם חנן מור), והשאלה אם אג"ח בתשואה של 3.45% יכול להיות מעניין? זה כבר קרוב ל-6% במונחים שנתיים וזה לא רע, אבל ביחס לאג"ח חסר סיכון של הממשלה זה הפרש של 2%. לא ביג דיל.


באין אלטרנטיבות כי המוסדיים לא מפסיקים לרכוש אגרות חוב בשוק על רקע ההזרמות כספים של הציבור, פרמיית הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות יורדת, כך שאולי אחרי הכל גם 6% לאג"ח כזה זה לא רע. 

קיראו עוד ב"בארץ"



תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 25/02/2025 12:45
    הגב לתגובה זו
    או פריים אנרגי ועוד ועוד אלטרנטיבות צמודות אשר מציעות מעל 4% צמוד.3 וחצי אחוז צמוד לפירמה שהגיעה לדיפולט זה לא מי יודע מה מלהיב.
פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסףמשה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

מנכ״ל משרד התחבורה על איך משיגים תקציבים מהאוצר, רכבים אוטונומיים ואובר

משה בן זקן מדבר על השיח מול האוצר, על התחב״צ, על רכבת מהירה לחיפה ועל זה שחייבים להשקיע בתשתיות אפילו אם הרובוטקסי בדרך לפה כי ״גם טסלות יכולות להיתקע בפקקים״; הוא משוכנע שישראל בדרך למהפכה תחבורתית אבל מזהיר שלא יקרה כלום בלי תקציבים, ביצוע והרבה מרפקים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משה בן זקן משרד התחבורה ועידת התשתיות של ביזפורטל

משרד התחבורה טוען שהוא סוף סוף "שם גז". בועידת התשתיות של ביזפורטל, מנכ"ל המשרד משה בן זקן נשמע אופטימי, אבל לא מתכחש למציאות הקשה שפוגשת את כולנו כל בוקר על הכביש. לדבריו, תקציבי עתק כבר ממומשים בשטח, פרויקטים של רכבות מהירות מתקדמים, וגם על מהפכת התחבורה האוטונומית הוא אומר "אנחנו שם".

בראיון על הבמה, בן זקן מדבר בגובה העיניים, הוא לא חושש להשתמש בביטויים כמו "צריך להיות ערס מול האוצר" כדי להזרים תקציבים, מצהיר על התנגדות לאגרת גודש "לפני שתהיה אלטרנטיבה אמיתית", ומסמן מטרות: הקלה בעומסים, מאבק בתאונות, קישוריות לפריפריה וקידום תחבורה ציבורית גם בתקצוב וגם בשירות.

אבל לא רק רכבות כבדות על הפרק גם רכבים ללא נהג. בן זקן מגלה שמשרד התחבורה כבר בשיח מתקדם עם טסלה, כדי לאפשר לישראלים להפעיל את הרכב האוטונומי שלהם כשאטל פרטי. "מי שיש לו טסלה יוכל להגדיר בתוכנה שהרכב יצא לעבוד כשאתה לא נוהג בו", הוא אומר. ומה עם Uber? גם בדרך פה. בן-זקן אומר שהם חידשו את הקשרים מול החברה והם מנסים למצוא את הנוסחה שתאפשר את ההפעלה בישראל בלי לפגוע בנהגי המוניות.


לצפיה בועידה - 



ועידת התשתיות של ביזפורטל שיחה עם משה בן זקן, מנכ"ל משרד התחבורה

איך הגעת לכאן היום? המשתתפים בפאנלים האחרים נסעו אפילו יותר משלוש שעות כדי להגיע בזמן לועידה

האמת שהגעתי מפגישה כאן בסמוך, הייתי כבר במרכז.

לא נתקעת בפקקים?

להמשך הכתבה לחץ כאן