סטנלי פישר היה כלכלן יהודי-אמריקאי ממוצא זימבבואי, שנחשב לאחת הדמויות הבולטות בתחום הכלכלה העולמית בעשורים האחרונים, בזכות תרומתו המחקרית והמעשית למוסדות פיננסיים בינלאומיים ולמערכות הכלכליות של ארצות הברית וישראל. אמש נודע כי הלך לעולמו והוא בגיל 81. 

סטנלי פישר נולד בשנת 1943 בצפון רודזיה - כיום זמביה, וגדל בדרום רודזיה - כיום זימבבואה. שמו העברי הוא שלמה פסח הכהן. בגיל צעיר עבר לארצות הברית, שם למד באוניברסיטת לונדון ולאחר מכן השלים את הדוקטורט שלו בכלכלה ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס) בשנת 1969. את עיקר הקריירה האקדמית שלו בילה כפרופסור ב-MIT, שם לימד דורות של כלכלנים, ביניהם גם בנקאים מרכזיים מפורסמים כמו בן ברננקי ומריו דרגי.

לאורך השנים מילא תפקידים בכירים במוסדות פיננסיים עולמיים: בשנות ה-80 וה-90 כיהן ככלכלן ראשי בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ולאחר מכן כסגן נשיא בכיר והכלכלן הראשי של הבנק העולמי. בין השנים 2002–2005 שימש כסגן נשיא בכיר בחברת ההשקעות סיטיגרופ. בשנת 2005 התמנה לנגיד בנק ישראל, תפקיד בו כיהן עד 2013. במהלך כהונתו בישראל, קיבל שבחים רבים על ניהול המדיניות המוניטרית ועל יכולתו לנווט את המשק הישראלי דרך משבר 2008 תוך יציבות יחסית וצמיחה כלכלית. הוא אף נבחר פעמיים לנגיד הבנק המרכזי הטוב בעולם על ידי מגזין Global Finance. 

 לאחר סיום כהונתו בישראל, מונה בשנת 2014 לסגן יושב ראש הבנק הפדרלי של ארצות הברית (הפד), תפקיד ממנו פרש ב-2017. במהלך תפקידו תרם לדיונים הקריטיים על המדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם. 

• סטנלי פישר - מילדות באפריקה ועד פסגת הכלכלה העולמית
• החוצפה של בנק ישראל - העלה את מחירי הדירות ומאשים את רמ"י
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הפעילות של פישר בישראל

סטנלי פישר כיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 2005–2013, תקופה שנחשבת לאחת החשובות והמשפיעות בתולדות הבנק המרכזי בישראל. מינויו לתפקיד סימן פנייה יוצאת דופן — הוא היה הראשון שמונה לתפקיד מבלי שגדל או פעל קודם לכן במערכת הכלכלית הישראלית, אך הידע הרב והניסיון שצבר בזירה הבינלאומית הפכו אותו במהרה לדמות מרכזית ומוערכת בזירה הכלכלית המקומית.

לפני מינויו, הכלכלה הישראלית התמודדה עם אתגרים כמו גירעון ממשלתי גבוה, אינפלציה תנודתית, וריבית ריאלית גבוהה. על רקע זה, הבאתו של פישר — בעל ניסיון ניהולי בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, בבנק העולמי ובמגזר הפיננסי הפרטי — נתפסה כמהלך אסטרטגי לייצוב ולשדרוג המדיניות המוניטרית של ישראל.

פישר קידם מדיניות שמרנית אך גמישה, ושם דגש על שמירה על יציבות מחירים, חיזוק אמינות הבנק המרכזי, והתאמה למדיניות מוניטרית מודרנית. בין המהלכים הבולטים שביצע פישר במהלך כהונתו כנגיד: הורדת ריבית הדרגתית - שתרמה להוזלת עלויות האשראי ולעידוד הצמיחה; התחזקות עצמאות בנק ישראל - אחת מגולות הכותרת של כהונתו הייתה חקיקת “חוק בנק ישראל החדש” ב-2010, שהגדיר מחדש את סמכויות הבנק, חיזק את עצמאותו, והסדיר את עבודת הוועדה המוניטרית; התמודדות עם משבר 2008 - בניגוד למדינות רבות שראו קריסות פיננסיות חמורות, ישראל הצליחה לעבור את המשבר באופן יחסי בקלות, הרבה בזכות צעדים מהירים ונחרצים שנקט פישר, כמו הורדת ריבית חדה ורכישת אג״ח בשוק הפתוח.

• הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
• בנק ישראל השלים את המעבר לתקן EMV, כולל בתחנות דלק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ביטוח לאומי: מאות אלפי זכאים יקבלו עד 1,200 ש"ח בחשבון

במהלך כהונתו, השקל התחזק משמעותית מול הדולר, מה שפגע ביצואנים. פישר לא היסס להתערב בשוק המט״ח ורכש מיליארדי דולרים כדי לבלום את התחזקות השקל — מהלך שעורר דיון ציבורי אך נחשב על ידי רבים כהכרחי לשמירה על יציבות הכלכלה. בתחום הנדל״ן, פישר היה מהראשונים שהתריעו על הסכנות שבהתפתחות בועת מחירים. הוא פעל יחד עם משרד האוצר לנקיטת צעדים מקרו-יציבותיים, כמו הגבלות על אחוזי מימון במשכנתאות.

נגיד בנק ישראל הנוכחי, פרופ' אמיר ירון: "אנשי בנק ישראל לדורותיו ואני מרכינים היום ראש לזכרו של פרופ' פישר שתרומתו לבנק ישראל ולקידום כלכלת ישראל היתה מכרעת. אנו משתתפים בצערה העמוק של המשפחה. יהי זכרו ברוך."