סטנלי פישר נדין בודו
צילום: שחר אביטן

נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר הלך לעולמו בגיל 81

אבל בבנק ישראל: אמש הלך לעולמו נגיד בנק ישראל לשעבר סטנלי פישר והוא בגיל 81. פישר כיהן כשליח קרן המטבע הבינלאומית בישראל בשנות ה-80 וכנגיד בנק ישראל בין השנים 2005 עד 2013

חיים בן הקון | (2)

סטנלי פישר היה כלכלן יהודי-אמריקאי ממוצא זימבבואי, שנחשב לאחת הדמויות הבולטות בתחום הכלכלה העולמית בעשורים האחרונים, בזכות תרומתו המחקרית והמעשית למוסדות פיננסיים בינלאומיים ולמערכות הכלכליות של ארצות הברית וישראל. אמש נודע כי הלך לעולמו והוא בגיל 81. 


סטנלי פישר נולד בשנת 1943 בצפון רודזיה - כיום זמביה, וגדל בדרום רודזיה - כיום זימבבואה. שמו העברי הוא שלמה פסח הכהן. בגיל צעיר עבר לארצות הברית, שם למד באוניברסיטת לונדון ולאחר מכן השלים את הדוקטורט שלו בכלכלה ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס) בשנת 1969. את עיקר הקריירה האקדמית שלו בילה כפרופסור ב-MIT, שם לימד דורות של כלכלנים, ביניהם גם בנקאים מרכזיים מפורסמים כמו בן ברננקי ומריו דרגי.


לאורך השנים מילא תפקידים בכירים במוסדות פיננסיים עולמיים: בשנות ה-80 וה-90 כיהן ככלכלן ראשי בקרן המטבע הבינלאומית (IMF) ולאחר מכן כסגן נשיא בכיר והכלכלן הראשי של הבנק העולמי. בין השנים 2002–2005 שימש כסגן נשיא בכיר בחברת ההשקעות סיטיגרופ. בשנת 2005 התמנה לנגיד בנק ישראל, תפקיד בו כיהן עד 2013. במהלך כהונתו בישראל, קיבל שבחים רבים על ניהול המדיניות המוניטרית ועל יכולתו לנווט את המשק הישראלי דרך משבר 2008 תוך יציבות יחסית וצמיחה כלכלית. הוא אף נבחר פעמיים לנגיד הבנק המרכזי הטוב בעולם על ידי מגזין Global Finance. 


 לאחר סיום כהונתו בישראל, מונה בשנת 2014 לסגן יושב ראש הבנק הפדרלי של ארצות הברית (הפד), תפקיד ממנו פרש ב-2017. במהלך תפקידו תרם לדיונים הקריטיים על המדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם. 


הפעילות של פישר בישראל


סטנלי פישר כיהן כנגיד בנק ישראל בין השנים 2005–2013, תקופה שנחשבת לאחת החשובות והמשפיעות בתולדות הבנק המרכזי בישראל. מינויו לתפקיד סימן פנייה יוצאת דופן — הוא היה הראשון שמונה לתפקיד מבלי שגדל או פעל קודם לכן במערכת הכלכלית הישראלית, אך הידע הרב והניסיון שצבר בזירה הבינלאומית הפכו אותו במהרה לדמות מרכזית ומוערכת בזירה הכלכלית המקומית.


לפני מינויו, הכלכלה הישראלית התמודדה עם אתגרים כמו גירעון ממשלתי גבוה, אינפלציה תנודתית, וריבית ריאלית גבוהה. על רקע זה, הבאתו של פישר — בעל ניסיון ניהולי בכיר בקרן המטבע הבינלאומית, בבנק העולמי ובמגזר הפיננסי הפרטי — נתפסה כמהלך אסטרטגי לייצוב ולשדרוג המדיניות המוניטרית של ישראל.


פישר קידם מדיניות שמרנית אך גמישה, ושם דגש על שמירה על יציבות מחירים, חיזוק אמינות הבנק המרכזי, והתאמה למדיניות מוניטרית מודרנית. בין המהלכים הבולטים שביצע פישר במהלך כהונתו כנגיד: הורדת ריבית הדרגתית - שתרמה להוזלת עלויות האשראי ולעידוד הצמיחה; התחזקות עצמאות בנק ישראל - אחת מגולות הכותרת של כהונתו הייתה חקיקת “חוק בנק ישראל החדש” ב-2010, שהגדיר מחדש את סמכויות הבנק, חיזק את עצמאותו, והסדיר את עבודת הוועדה המוניטרית; התמודדות עם משבר 2008 - בניגוד למדינות רבות שראו קריסות פיננסיות חמורות, ישראל הצליחה לעבור את המשבר באופן יחסי בקלות, הרבה בזכות צעדים מהירים ונחרצים שנקט פישר, כמו הורדת ריבית חדה ורכישת אג״ח בשוק הפתוח.

קיראו עוד ב"בארץ"


במהלך כהונתו, השקל התחזק משמעותית מול הדולר, מה שפגע ביצואנים. פישר לא היסס להתערב בשוק המט״ח ורכש מיליארדי דולרים כדי לבלום את התחזקות השקל — מהלך שעורר דיון ציבורי אך נחשב על ידי רבים כהכרחי לשמירה על יציבות הכלכלה. בתחום הנדל״ן, פישר היה מהראשונים שהתריעו על הסכנות שבהתפתחות בועת מחירים. הוא פעל יחד עם משרד האוצר לנקיטת צעדים מקרו-יציבותיים, כמו הגבלות על אחוזי מימון במשכנתאות.


נגיד בנק ישראל הנוכחי, פרופ' אמיר ירון: "אנשי בנק ישראל לדורותיו ואני מרכינים היום ראש לזכרו של פרופ' פישר שתרומתו לבנק ישראל ולקידום כלכלת ישראל היתה מכרעת. אנו משתתפים בצערה העמוק של המשפחה. יהי זכרו ברוך."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אהובה 02/06/2025 14:23
    הגב לתגובה זו
    אוהב ישראל. אהב וחיבק את כל הציבורים במרקם הישראלי כולל הציבור החרדיאף שדרש לא אחת מהפרזיטים החרדים המתועבים לצאת לעבוד ולהתגייס לצהל.
  • 1.
    אז יורידו את הריבית ביולי (ל"ת)
    אנונימי 01/06/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".