דודו זבידה מבנה
צילום: איתן ריקליס

צילו-בלו נכנסת ללוינסקי-עופר: תשקיע 47 מיליון שקל

חברת הנדל"ן של תשובה וזבידה מרחיבה את פעילותה בתחום ההתחדשות העירונית, באמצעות השקעה בדיסקאונט של כ-11% בחברה הציבורית; לאחר השלמת ההסכם היא תצטרף לגרעין השליטה

איתן גרסטנפלד | (6)

חברת הנדל"ן צ’ליו-בלו צילו-בלו 4.51%   (לשעבר חנן מור), שבשליטת יצחק תשובה ודודו זבידה, נכנסת לתחום ההתחדשות העירונית באמצעות השקעה של 47 מיליון שקל בחברת לוינסקי-עופר לוינסקי עופר -0.26%  . עם השלמת המהלך, תחזיק צ’ליו-בלו בשליטה משותפת בלוינסקי, ותגדיל את פעילותה שלכה וקטנה בשל הקשיים אליהן נקלעה בגלגולה הקודם.


ההשקעה, תבוצע בשני שלבים באמצעות הנפקה של כ-17 מיליון מניות לוינסקי במחיר של 2.71 שקל למניה, דיסקאונט של כ-11% על שער הבסיס של המניה הבוקר. בשלב הראשון יושקעו כ-20 מיליון שקל בתקופה של חודשיים לאחר השלמת העסקה, בעוד יתרת הסכום, כ-27 מיליון שקל, תושלם ללוינסקי ביוני 2026. בנוסף, כחלק מהעסקה, תעמיד צ’ליו-בלו ללוינסקי-עופר הלוואת ביניים של 3 מיליון ש”ח, שתשמש לתמיכה בפעילותה השוטפת עד להשלמת ההשקעה. ההשקעה תמומן ממקורותיה העצמיים של צ’ליו-בלו, כחלק מאסטרטגיית הצמיחה שלה בשוק הנדל”ן.


לחברת לוינסקי-עופר 17 פרויקטים הכוללים ייזום, בשיתוף עם גורמים נוספים, של למעלה מ-10,000 יחידות דיור באזורי הביקוש ברחבי הארץ. בנוסף, החברה מחזיקה בזכויות לייזום של כ-140 אלף מ”ר למסחר ותעסוקה. במהלך תשעת החודש הראשונים של 2024 רשמה החברה הכנסות של 20 מיליון שקל לצד הפסד של כ-0.5 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה עמד נכון לסוף הרבעון השלישי של השנה על כ-30 מיליון שקל.


דודו זבידה, יו”ר ומנכ”ל קבוצת צ’ליו-בלו: “מדובר במהלך אסטרטגי שיחזק את אחיזתנו בשוק ההתחדשות העירונית. העסקה הזו מדגישה את יכולתה של קבוצת צ’ליו-בלו לייצר אפשרויות השקעה משותפות, באופן שתורם להצלחת שני הצדדים. אנו ממשיכים לאתר עסקאות ייחודיות בעלות פוטנציאל משמעותי להשאת ערך לחברה. אני שמח על השותפות עם עופר ארביב ויוסי לוינסקי, ובטוח שיחד ניצור ערך משמעותי שיוביל לצמיחה והצלחה עבור כל הצדדים המעורבים.”


עופר ארביב, יו״ר דירקטוריון לוינסקי-עופר: ״בשנה הנוכחית אנחנו צפויים להתחיל מספר פרויקטים גדולים באזורי הביקוש המרכזיים של מדינת ישראל ואנו מצפים לפתיחת פרויקטים נוספים ומשמעותיים גם בשנת 2026. החברה מקדמת כיום אלפי יח״ד במרכז הארץ, בין היתר עם חברות נדל״ן חזקות ומובילות בישראל. אנו משוכנעים כי ההשקעה האסטרטגית של צילו בילו תיתן רוח גבית לפעילות העניפה, תוביל לשיתוף פעולה פורה ותייצר ערך רב לבעלי המניות שלנו.״



צילו בלו מרחיבה את הפעילות

המהלך עליו הכריזה הבוקר, מגיע לאחר שלפני מספר חודשים השלימו אנשי העסקים, יצחק תשובה ודודו זבידה, מהלך אסטרטגי לרכישת 31.6% מצילו בלו, תמורת 55 מיליון שקל. זאת, לאחר שהחברה המתמחה בפרוייקטי בנייה למגורים ולמסחר בארץ ובחו"ל, קרסה בעקבות חובות עתק שנוצרו, לאחר שהתקשתה לעמוד בהלוואות שנטלה לרכישת קרקע בשדה דב בסכום של 1.6 מיליארד שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"


בעקבות הקשיים שעברה, נאלצה החברה לממש את מרבית הנכסים שברשותה. כיום, לחברה 869 יחידות דיור בפרויקטים בחריש ובאור עקיבא, שנמצאות בשלבים שונים של בנייה ותכנון, מתוכן 121 נותרו למכירה. בנוסף, לחברה 4 נכסים מניבים, בחריש ובמודיעין, הכוללים מרכזים ומתחמים מסחריים, בהיקף כולל של כ-27 אלפי מ"ר להשכרה. על כן, השליטה בלוינסקי, צפויה להגדיל את הפעילות של החברה בדגש על תחום ההתחדשות העירונית.


מבחינה פיננסית, את הרבעון השלישי של השנה, סיימה צילו בלו עם הכנסות של כ-36 מיליון שקל, לצד רווח נקי של 470.5 מיליון שקל. כמו כן, החברה עברה להון חיובי של 231.4 מיליון שקל, מהון שלילי של 363.3 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנה שעברה.


מניית החברה נסחרת לפי שווי של כ-361 מיליון שקל, אחרי שירדה בכ18.5% מתחילת השנה ובכ-85% בשנה האחרונה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לשעברית 25/02/2025 20:44
    הגב לתגובה זו
    לא סתם הדיחו אותו ממבנה משקיעים תזהרו !
  • 5.
    גיא 25/02/2025 20:08
    הגב לתגובה זו
    תשאלו את טל פורר מה גרם לו להדיח את זבידה ... לפני שאתם נכנסים להשקעות בצילו בילו
  • 4.
    אנונימיאפילו 24/02/2025 10:06
    הגב לתגובה זו
    מבלבלים! זה שזביידה הציח בעברו
  • 3.
    אנונימלאי 24/02/2025 09:58
    הגב לתגובה זו
    עדיפה רוטשטיין
  • 2.
    צילו בלו תעלה גם לשווי 2 מיליארד תוך כמה שנתיים. (ל"ת)
    אסולין 24/02/2025 09:56
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    צילו בלו עומדת להפוך למפלצת נדלן. (ל"ת)
    חי 24/02/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
משקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexelsמשקיע מאוכזב. צילום: Andrea Piacquadio, Pexels

מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה

מה הגורמים שמשפיעים על משקיעים פרטים בהשקעות? וגם - משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם  וביטחון יתר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע

בשנים האחרונות אתם מרוויחים הרבה כסף בהשקעות שלכם - גם משקיעים-חוסכים דרך גופים מוסדיים וגם משקיעים באופן ישיר. השקעה עצמאית יכולה להיות נהדרת, אתם עוקפים את דמי הניהול, אתם אמורים גם להרוויח יותר כי אן לכם דמי ניהול והבנצ'מרק-מדד הוא בהישג יד ודווקא הגופים המוסדיים לרוב לא מגיעים למדד, ומעבר לכך - אם אתם קוראים, לומדים, משקיעים זמן ויש לכם סבלנות, אתם יכולים להרוויח תשואה עודפת. 

צריך לזה אופי, צריך משמעת, צריך הבנה בקריאת דוחות, מגמות, קריאת המפה, ובעיקר סבלנות כי שווקים יכולים לרדת. זו התורה שלנו להשקעות ויש לא מעטים שפועלים בדרך הזו ומייצרים תשואות מצוינות על פני זמן. 

אבל בשנים האחרונות רוב המשקיעים העצמאיים עשו כסף גם בלי מחשבה, בלי ניתוח, אלא אחרי נהירה להייפיים - מניות כמו פלנטיר, קרנות על הביטקוין, טסלה, אנבידיה ועוד הן ההשקעות המרכזיות של משקיעים עצמאיים. חלק קטן יחסית מושקע במניות בארץ, הרוב בוול סטריט.

דווקא בגלל שמשקיעים עצמאיים הרוויחו הרבה, דווקא בגלל שחלקם עשו זאת באופן אוטומטי, בלי לחשוב, אל פשוט בהתחברות למגמה, כדאי להם לקרוא מה קרה בעבר בשיטות ההשקעה האלו -  בגדול, משקיעים הפסידו. אז תפעלו איך שתרצו, זה הכסף שלכם, אבל תנסו לראות גם את הצד השני. 

על פי המחקרים בתחום, משקיעים פרטיים מאבדים עד 10% בשנה בגלל סחר מוגזם - ביטחון יתר הוא האשם המרכזי. המסקנה הכואבת עולה מסדרה של מחקרים מקיפים: המשקיע הפרטי הממוצע פשוט לא מצליח להכות את השוק. יותר מכך - ככל שהוא סוחר יותר בניירות הערך שלו, כך הוא דווקא מפסיד יותר כסף. שניתח 66,465 משקי בית בהובלת פרופ' בראד ברבר וטרנס אודיאן מאוניברסיטת קליפורניה, מגלה תמונה מדאיגה: המשקיע העצמאי הפעיל ביותר מפסיד כ-10% בשנה לעומת מדד השוק.

תיק השקעות מסחר עצמאי ברוקר
צילום: standret

איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?

אתם צריכים להבין את שלושת המגמות שיניעו את השווקים לא רק בשנה הקרובה אלא גם בשנים שלאחריה - הריבית והאינפלציה חשובות אבל הבנה של תשתיות, ביטחון וגיאופוליטיקה חשובים יותר: מנהל ההשקעות הראשי של סיגמא-קלאריטי עם התחזיות שיעצבו לדעתו את השנים הקרובות

עידן אזולאי |
נושאים בכתבה סיגמא קלאריטי

כפי שמתרחש כבר לא מעט שנים (וליתר דיוק, במידה רבה מאז 2008), גם בשנת 2025, נתוני הכלכלה והמגמות של שוקי המניות והאג"ח היו ברובן שונות במידה לא מועטה מהתחזיות שניתנו בתחילתה. זוכרים שהקונצנזוס שהתגבש בתחילת אפריל עם הטלת המכסים של טראמפ, היה שאלו יאיצו את האינפלציה ויפגעו בסחר העולמי? המציאות התבררה כשונה לחלוטין. בשנת 2025 קיבלנו שיעור נוסף שלעיתים המציאות אינה "מתיישרת" עם התיאוריות ויש לה דינמיקה משלה. 

הדרך להתמודד עם האתגר הזה של הרכבת תיק השקעות במציאות היא לנסות לזהות את המגמות ארוכות הטווח שיניעו את הסקטורים והכלכלות השונות ופחות את התנודות קצרות הטווח. לשם דוגמה, האם יש השפעה רבה על תיק ממוצע אם האינפלציה תהיה בשנה הקרובה 1.9% או 2.4%? בשוליים בלבד. לעומת זאת, אם המגמה של עלייה במתח הגיאו-פוליטי בעולם תימשך, התעשיות הביטחוניות תמשכנה להיות מושפעות מכך במידה רבה. להלן שלוש מגמות מאקרו עיקריות שהשפעתן תורגש להערכתנו לא רק בשנה הקרובה, אלא לאורך זמן רב.

סחורות

אחרי תקופה ארוכה שבה שוק הסחורות התנהל באופן "רגוע" (הקלה בשרשראות אספקה, ירידת מחירי אנרגיה וחלק מהמתכות, והאטה בפעילות התעשייתית), נראה שמתחילים להצטבר התנאים שמאפיינים את תחילתו של מחזור עליות חדש. ראשית, ישנו האלמנט הטכני. מאחר ושוק הסחורות פיגר אחר ביצועי שוקי המניות, ההקצאה שניתנה לו בתיקי ההשקעות היתה קטנה למדי. משקיעים אוהבים "נכסים שעובדים". מצב כזה יוצר קרקע נוחה לשינוי כיוון. כל שיפור מתון בביקוש או כל זעזוע קטן בצד ההיצע עלול להתגלגל לתגובה חזקה במחיר מהסיבה הפשוטה שמעט מאוד משקיעים כבר נמצאים “בעמדה” ליהנות ממנו, והכניסה המאוחרת יוצרת גל קניות מצטבר.

הסיבה השניה שבגינה אנחנו סבורים ששוק הסחורות ראוי למקום ראוי בתיק ההשקעות היא הירידה בהיצע לצד עלייה בביקוש. דינמיקה כלכלית בסיסית. בניגוד למוצרים ושירותים, בהפקת נפט, בכרייה, בזיקוק ובהובלה אין “כפתור” להגדלת תפוקה מהירה. פרויקטים חדשים לוקחים שנים, אישורים לוקחים זמן, והעלות ההונית גבוהה. לכן, השנים האחרונות של השקעות חסרות בהרחבת היצע יצרו מצב שבו המערכת הגלובלית מגיבה לאט יותר לעלייה בביקוש. כשיכולת התגובה נמוכה, המחיר הוא שמאזן את השוק, הוא עולה עד שהביקוש מתמתן או עד שהיצע חדש באמת מגיע, ותהליך כזה, מטבעו, אינו אורך שבועות אלא של רבעונים ושנים.