דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי

דווקא בתקופה הזו: "חנן מור החדשה" העלתה מחיר בחריש

מחירי הדירות בפרויקט שיימסר בתחילת 2026 על ידי צילו בלו אמנם עלו ב-35 אלף שקל, אבל זה לא מובן מאליו כשמדובר בפרויקט של החברה החדשה. גם המחירים בפרויקט מתחרה אחר עלו
איציק יצחקי | (5)

המחירים בחריש נוטים לעלות בשבועות האחרונים. אפשר לראות את זה דרך פרויקט איילה VIEW, שהעלתה את מחיר דירות 3 חדרים מ-1.33 ל-1.4 מיליון שקל, אבל במהלך השבוע האחרון עלה גם המחיר של דירות 4 חדרים ששיווקה חברת צילו בלו, חנן מור לשעבר, בעיר.

חשוב לציין כי המחיר החדש לא נובע ממכירה מואצת של דירות, שגרמה לעליית המחיר בשל העובדה שנותרו בפרויקט רק דירות משודרגות. ייתכן ובחברה מעריכים כי המחיר צריך לעלות בעקבות התעוררות ביקושים והעובדה ששכר הפועלים והסחורות עלה. עוד חשוב לציין, כי לא מדובר בעלייה דרמטית, אולם עדיין - בתקופה כזו, בה הביקושים לדירות באזור אינם גבוהים במיוחד, עולה השאלה האם דירה בחריש הופכת להיות עסק משתלם (גם שלום שי, בעלי דונה, אמר כאן בראיון השבוע כי יעלה מחירים בקרוב).

הפרויקט של חנן מור בחריש (שם החברה השתנה לצילו בלו) כבר החל להיבנות והוא צריך למסור את הדירות בתחילת 2026. כעת, מחיר 4 חדרים עומד על 1.514, אבל מבירור מול משרד המכירות עולה כי חלק מהדירות, בקומות גבוהות יותר למשל, מטפס לאזור 1.6 מיליון שקל. דירות 5 חדרים ממוצעת יעלו באזור 1.75 מיליון שקל. המחירים משקפים כ-15 אלף שקל למ"ר.

הקניון של חנן מור בחריש (ביזפורטל)

הקניון של חנן מור בחריש (ביזפורטל)

בחודש יולי השנה התקשרנו לחנן מור לשעבר כדי לרכוש דירה. אותה דירה, שמוצעת היום במחיר של 1.514, הוצעה אז במחיר של 1.479 מיליון שקל. מדובר בעלייה של 2.4% - לכאורה לא עלייה משמעותית, ועדיין, זה לא מובן מאליו בתקופה הזו, בטח לא עבור החברה.

"טוב לקנות מבנק דיסקונט, נקודה", אמר לנו נציג המכירות. "אנחנו מוכרים דירות 4 ו-5 חדרים. יש כמות 'אדירה' של קבלנים שבונים כאן - בעצם, רק אנחנו ועוד חברה", ציין במטרה לשכנע אותנו לרכוש דירה באזור.

חשוב לציין כי בחודש אפריל השנה נערכה הגרלת מחיר למשתכן. 243 דירות שווקו בעבר במע"ר אור המזרח, אבל דירה אחת נותרה כלא מכורה. בהגרלה זכה אדם אחד. מדובר בדירת גן 5 חדרים במחיר של 2.044 מיליון שקל. בהתחשב בעובדה ששטחי החצר גדולים בפרויקטים בחריש, מדובר במחיר ריאלי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    דנה 24/02/2025 09:41
    הגב לתגובה זו
    הבועה מתפוצצת מחירי המגרשים בשדה דב קרסו ב 40 אחוז.
  • 3.
    חריש 09/09/2024 07:10
    הגב לתגובה זו
    מלא זוגות עוזבים- פקקים לאזורי תעשיה מרוחקים, מפחמות. אפילו קאנטרי לא מצליחים להרים
  • 2.
    הרבה ביקוש של ערבים וחרדים בחריש (ל"ת)
    מוחמד, טייבה 08/09/2024 08:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ביבי זה אסון 06/09/2024 22:08
    הגב לתגובה זו
    רק מטוטמם ישלם מחירים כאלו , על מה ? כי בא להם ?
  • אסון לשמאל (ל"ת)
    מר"צ 08/09/2024 08:47
    הגב לתגובה זו
בן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלגבן גביר וינקי קוינט. צילום: מאיה אמזלג

רמ"י מגבירה אכיפה בנגב: מאות צווי הריסה לפלישות על קרקעות מדינה

הפעילות נערכה באזור בסיס נבטים, בקעת באר שבע וסעווה, בשיתוף המשטרה והסיירת הירוקה; שימוש בבינה מלאכותית עוזרת לאתר פלישות מוקדם יחסית

צלי אהרון |

רשות מקרקעי ישראל יצאה במבצע אכיפה רחב בדרום, שמטרתו טיפול בפלישות לקרקעות מדינה ומניעת השתלטויות בלתי-חוקיות חדשות. במסגרת הפעילות, שנערכה אתמול באזור הנגב עם דגש על סביבת בסיס נבטים, בקעת באר שבע ואזור סעווה, חולקו מאות התראות לקראת הוצאת צווי הריסה למבנים ומתחמים שהוקמו ללא היתר על קרקע ציבורית.

הפעילות נערכה בשיתוף פעולה של יחידות שונות: עשרות מפקחי רמ"י, כוחות הסיירת הירוקה ויחידת יואב של משטרת ישראל. המטרה המרכזית היא לייצר נוכחות בשטח, לאכוף את החוק, ולסמן כי המדינה אינה מתכוונת לאפשר השתלטות על קרקעותיה, בפרט במרחבים הרגישים של הדרום.

מדובר בשלב נוסף במערך פעולות רחב שמובילה רמ"י בשנים האחרונות, הכולל מבצעי שטח נקודתיים לצד פעילות מודיעינית ואיסוף מידע מרחוק. השם שניתן למהלך הנוכחי הוא ״נץ הדרום 3״ והוא מצטרף לשורת מבצעי אכיפה דומים שבוצעו באזור, כחלק מהתפיסה לפיה יש לשמור על הקרקע הציבורית באמצעות מדיניות עקבית ומובחנת.

אחד ההיבטים הבולטים בפעילות הנוכחית הוא השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמערכות מיפוי מתקדמות. 

לגלות מוקדם ולא לחכות שהשטח יתבסס

הרשות מדווחת כי במהלך ההכנות למבצע אותרו פלישות חדשות באמצעות עיבוד צילומי אוויר, סריקות תצ"א וניתוח נתונים בזמן אמת. הרעיון: לזהות התרחבות או יוזמות בנייה מיד כשהן מתחילות, ולא להמתין לכך שהשטח יתבסס ויהפוך למורכב יותר לפינוי. מבחינת הרשויות, שילוב הטכנולוגיה מאפשר קיצור זמני תגובה ושיפור שליטה בשטח.

מבחינת דפוסי אכיפה, הרשות ממשיכה לדבוק בשיטה מדורגת: תחילה התראות, ובהמשך, במידה ואין שיתוף פעולה - פעולות בשטח הכוללות פינוי והריסה בפועל. כך היא מבקשת לייצר הליך מסודר אך תקיף, שמצד אחד מאפשר למי שקיבל התראה לפנות בעצמו, ומצד שני מבהיר שהליך זה אינו בגדר המלצה.