היורשת נגד כונס הנכסים - מי ניצח?

לא אחת נהפכים תיקי הוצאה לפועל, שנפתחים כהליך טכני למימוש חוב ישן, לזירת מאבק ממושכת ורוויית אמוציות. כך היה גם במקרה שנדון באחרונה בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון - תיק שנפתח עוד בשנות התשעים, נזנח במשך שנים ארוכות, ועבר החייאה מחדש לאחר פטירת החייב. במרכז ההליך עמדה חנות במרכז תל אביב, נכס ותיק שמושכן לטובת הזוכה, ושסביבו התנהלו מאבקים משפטיים שנמשכו שנים והגיעו לערכאות שונות. בסופו של יום נדרש רשם ההוצאה לפועל, אסף אבני, להכריע בשאלה חריגה: האם יש מקום לחייב כונס נכסים בנזקים כספיים שלכאורה נגרמו ליורשת של החייב במהלך הליך הכינוס.

הבקשה שהונחה על שולחנו של הרשם הוגשה על ידי אחת מהיורשות של החייב המנוח, ובמסגרתה נטען כי כונס הנכסים שמונה למימוש החנות התרשל בתפקידו, פעל בניגוד עניינים, ניסה למכור את הנכס במחיר שנמוך מערכו האמיתי, לא דיווח על תקבולי שכירות, גרם לקנסות מול רשויות המס ואף עיכב שלא לצורך את חלוקת כספי הכינוס. סך הנזקים הנטענים נקבע על יותר מ-106 אלף שקל. אלא שלאחר דיון ממושך, סקירה מדוקדקת של התיק ועיון בטענות ובראיות, קבע הרשם אבני כי דין הבקשה להידחות במלואה.

כבר בפתח החלטתו, הבהיר הרשם את המסגרת המשפטית הצרה שבתוכה ניתן לחייב כונס נכסים בהוצאה לפועל. סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל, הוא ציין, אינו מעניק לרשם סמכות כללית לדון בכל טענה כלפי כונס, אלא רק במקרים מוגדרים שבהם הוכחה הפרת חובה מחובותיו לפי פרק ה' לחוק. "על מנת לבסס עילה לחיוב כונס לפי סעיף 58 לחוק, יש, אפוא, להוכיח 3 תנאים מצטברים", כתב הרשם בהכרעת הדין, והוסיף: "ראשית, הפרת חובה של הכונס לפי פרק ה' בחוק ההוצאה לפועל… שנית, יש להוכיח כי ההפרה נעשתה ללא 'הצדק סביר' מצד הכונס. לבסוף, יש להוכיח בראיות קבילות, נזק שנגרם בשל ההפרה הנטענת".

הרשם הדגיש בפסק הדין שפורסם כי נטל ההוכחה מוטל על כתפי המבקשת לכל אורך הדרך. "נטל ההוכחה בבקשה מוטל על כתפי המבקשת - התובעת, מתחילת הדיון ועד סופו, כמי שבאה להוציא מחברה", הוא כתב, אף שעל הכונס מוטל נטל השכנוע להראות שהיה "הצדק סביר" להתנהלותו. בנוסף, הוא גם הבהיר כי טענות לרשלנות כללית אינן מצויות בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל, וכי מקומן, אם בכלל, הוא בבית משפט אזרחי. בהקשר הזה הפנה הרשם לפסיקה ולספרות המקצועית, והזכיר כי "טענת רשלנות כלפי כונס הנכסים איננה יכולה להתברר לפני רשם ההוצאה לפועל במסגרת סמכותו על-פי סעיף 58 לחוק".

• כשהריבית הפכה לנטל בלתי אפשרי: החלטה חריגה בהוצל"פ
• מי ישלם? החתימה שעלתה לאח הקטן ביוקר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היורשות התנגדו כמעט לכל צעד שנעשה

לאחר הצבת המסגרת המשפטית, פנה הרשם לבחינת הרקע העובדתי. התיק, כך תואר, נפתח ב-1997, ובמסגרתו מונה עורך דינו של הזוכה ככונס נכסים למימוש החנות הממושכנת. בשל הקרבה המשפחתית בין הזוכה לחייב והבנות שהושגו ביניהם, נזנח הליך הכינוס והתיק נסגר ב-2012. רק ב-2018 הוגשה בקשה להחייאת התיק, ובהמשך, לאחר בירורים והתנגדויות, הוגדל החוב וההליך התקדם מחדש. ב-2022 מונה עורך הדין לכונס נכסים לצורך מימוש המשכנתה, ומאותו שלב, כך ציין הרשם, היו היורשות של החייב "צד פעיל בהליך", מיוצגות לכל אורכו, והתנגדו כמעט לכל צעד שנעשה.

במהלך השנים נדחו שתי בקשות "פרעתי" שהגישה המבקשת ביחס לגובה החוב, החנות נמכרה בהתמחרות שאושרה על ידי הרשמת במחיר של 1.52 מיליון שקל בתוספת מע"מ, והכונס זכה לשכר טרחה בשיעור המקסימלי הקבוע בפסיקה, ואף לתוספת עבור "מאמץ מיוחד". בהחלטות קודמות צוין כי הכונס דיווח לתיק באופן עקבי ומסודר, פעל על פי הוראות הרשמים, והתמודד עם "התדיינות משפטית עניפה ואינטנסיבית" שיזמה המבקשת.

על הרקע הזה, בחן הרשם אחת לאחת את הטענות של המבקשת. הטענות החמורות לחוסר תום לב, ניגוד עניינים וניסיון להשתלט על החנות נדחו כבר בתחילת הדרך. "הטענות לחוסר תום לב בניהול הליך הכינוס, ניגוד עניינים וניצול לרעה של תפקיד הכונס… נטענו בעלמא כלפי הכונס וללא כל הוכחה", קבע הרשם. הוא הוסיף כי אין לערב בין פעולות שביצע הכונס בעבר כבא כוחו של הזוכה לבין פעולותיו מרגע מינויו לכונס נכסים, וכי כל הטענות לגובה החוב נדחו בהחלטות חלוטות קודמות.

• לימודי עריכת דין - האקדמיה מביסה את המכללות; הנה התוצאות
• החוזה שלא היה: בית התמחוי חויב להתפנות מהנכס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הסבתא הורישה הכל לנכדים - בית המשפט ביטל זאת

גם הטענה שלפיה הכונס ניסה למכור את החנות במחיר נמוך נדחתה. הרשם ציין כי הליך המכר "פוקח ע"י כב' הרשמת והמכר אושר על ידה בהחלטה", וכי המחיר שהתקבל - 1.52 מיליון שקל - היה הולם, שהגיע לפי שניים מהאומדן השמאי שעליו התבסס הכונס, ואף היה גבוה בכ־30% מהשומה שהגישה המבקשת עצמה. בנסיבות האלה נקבע כי אין כל בסיס לחיוב הכונס בעלות השומה או בהוצאות אחרות שנגרמו למבקשת.

הרשם קבע כי הכונס פעל "במיומנות, זריזות ואחריות"

אחת הטענות שזכו להתייחסות מפורטת נגעה לאי דיווח לכאורה על דמי שכירות. גם כאן קבע הרשם כי מדובר בטענה שלא הוכחה. מהדו"חות שהגיש הכונס עלה כי תקבולי השכירות דווחו לתיק, והמבקשת, כך צוין בהכרעת הדין, נמנעה מלהביא עדים שיכלו לתמוך בגרסתה. "מחדל ראייתי זה פועל לחובתה", כתב הרשם בהחלטתו, והוסיף כי המבקשת לא הוכיחה בראיות קבילות כי הכונס גבה דמי שכירות ללא דיווח. גם הטענות שנוגעות לקנסות ממיסוי מקרקעין ולעיכוב בתשלום מס שבח נדחו. הרשם קבע כי הכונס פעל "במיומנות, זריזות ואחריות" בכל הנוגע לסוגיית המס, וכי העיכובים נבעו דווקא מהיעדר שיתוף פעולה מצד המבקשת ומהתנגדויות שהגישה. בהקשר הזה, נכתב כי "התנהלות המבקשת… יוצרים הצדק סביר ביחס לטענה זו, אשר שוללת את קבלתה".

אחת הטענות המרכזיות בבקשה עסקה בעיכוב חלוקת כספי הכינוס. המבקשת טענה כי הכונס התרשל בכך שלא שחרר את הכספים כשנה קודם למועד שבו חולקו בפועל. הרשם דחה גם את הטענה הזו - גם בשל חוסר סמכות לדון ברשלנות כללית וגם לגופו של עניין. בהחלטה פורטה בהרחבה השתלשלות העניינים בתיק, שורת הדו"חות שהוגשו, צווי העיכוב, הערעורים, צו המניעה, ההתנגדויות והעובדה שמעולם לא ניתנה לכונס הוראה להשקיע או לחלק את הכספים קודם לכן. רק ביום שבו הסכימה המבקשת למתווה החלוקה, ניתן היה להשלים את ההליך. בנקודה הזו סיכם הרשם את מסקנותיו בצורה ברורה לחלוטין. "העובדות אשר פורטו לעיל מוכיחות כי הכונס לא התרשל כלל וכלל בטיפול בקופת הכינוס", כתב, והוסיף כי הכונס פעל "בסטנדרט התנהגות סביר, תוך שקידה ראויה ובחריצות", והתמודד עם נסיבות חריגות, לרבות התנגדויות מרובות ואף פרוץ מלחמה. 

בסיום ההחלטה קבע הרשם כי מדובר בבקשה "שלא היתה אמורה להיות מוגשת כנגד הכונס מלכתחילה". הדברים נאמרו בלשון חדה וברורה: "הכונס פעל בתיק זה באופן איכותי, מקצועי וללא כל רבב תוך שהוא מקפיד לדווח באופן סדיר לרשם ולקבל אישורו מראש לכל פעולה". עוד צוין כי שביעות הרצון מתפקודו באה לידי ביטוי בכך ששני מותבים שונים זיכו אותו בשכר הטרחה המקסימלי. הרשם אף קבע כי הכונס "פעל בהליך זה הרבה מעבר לכונס סביר", ונאלץ להתמודד עם התנגדות משפטית נרחבת שחלקה הגדול הוגדר כבלתי מוצדק. על רקע דחיית הבקשה, מצא הרשם לנכון לחייב את המבקשת בהוצאות משפט. לאחר בחינת היקף ההליך, מורכבותו והתנהלות הצדדים, נפסקו לכונס הוצאות בסכום כולל של 39 אלף שקל בתוספת מע"מ, ונקבע כי התיק ייסגר.

למה בכלל יורשת פונה נגד כונס נכסים, ולא נגד הזוכה או המדינה?
לא פעם יורשים מרגישים שכונס הנכסים הוא הכתובת הנוחה ביותר לטענות, משום שהוא דמות מרכזית שמנהלת בפועל את הנכס ואת הכספים. הכונס הוא מי שמוכר, מדווח, מגיש בקשות ומנהל את הקופה, ולכן כשיש תחושת עוול או אכזבה מהתוצאה, הטענות מתנקזות אליו, גם אם בפועל ההחלטות מתקבלות על ידי רשם ההוצאה לפועל ולא על ידו.

האם כונס נכסים יכול לפעול על דעת עצמו?
בפועל כמעט שלא. כונס נכסים פועל תחת פיקוח הדוק מאוד. כל פעולה מהותית דורשת דיווח, ובמקרים רבים גם אישור מפורש מראש של רשם ההוצאה לפועל. הוא לא יכול למכור נכס, לחלק כספים או למשוך שכר טרחה בלי שהדבר יעבור דרך ההוצאה לפועל ויאושר בהחלטה.

אם יורש חושב שכונס טעה, האם תמיד אפשר לתבוע אותו?
לא. זה בדיוק אחד הלקחים המרכזיים שעולים מההחלטה. לא כל טענה או תחושת אי-צדק מאפשרת להטיל אחריות על כונס במסגרת ההוצאה לפועל. יש הבדל גדול בין טענות על חוסר שביעות רצון מהתוצאה לבין הוכחה של הפרת חובה ברורה ומוגדרת לפי החוק.

למה רשם ההוצאה לפועל לא דן בטענות לרשלנות?
משום שהחוק מגביל את הסמכות שלו. רשם ההוצאה לפועל אינו בית משפט אזרחי, והסמכות שלו מצומצמת. אם מישהו סבור שכונס התרשל בצורה כללית, מדובר בטענה נזיקית שצריכה להתברר, אם בכלל, בבית משפט אזרחי ולא במסגרת תיק ההוצאה לפועל.

מה המשמעות של המונח "הצדק סביר" שמוזכר בהחלטה?
זהו מושג משפטי שמעניק לכונס מרחב פעולה מסוים. גם אם נטען שנעשתה טעות או עיכוב, כל עוד הכונס יכול להראות שפעל בהיגיון, לפי הוראות הרשמים, ובנסיבות שהיו קיימות בזמן אמת, לא ניתן לחייב אותו אישית. לא מחפשים שלמות, אלא התנהלות סבירה ומקצועית.

האם התנגדויות של יורשים יכולות לעכב הליכים?
בהחלט כן. התנגדויות, ערעורים, בקשות חוזרות ודרישות לגילוי מסמכים, כל אלה עשויים להאריך מאוד הליכי כינוס. לעתים דווקא ההתנגדויות עצמן הן שגורמות לעיכובים שבסופם נטען כי הכונס משך זמן.

למה כונס מקבל לפעמים שכר טרחה גבוה יחסית?
שכר הטרחה של כונס נקבע לפי כללים ופסיקה, והוא משקף לא רק את מכירת הנכס אלא גם את היקף העבודה, המורכבות, ההתנגדויות והמאבקים שניהל. בתיקים מורכבים במיוחד, שבהם הכונס נדרש להשקיע מאמצים חריגים, ניתן לפסוק לו תוספת שכר, אבל רק באישור מפורש של הרשם.

האם העובדה שכונס היה בעבר עורך הדין של הזוכה היא בעייתית?
לא בהכרח. החוק מאפשר זאת, אך מהרגע שהוא מתמנה לכונס נכסים, הוא מחויב לפעול אך ורק לטובת ההליך ובהתאם להוראות הרשם. פעולות שבוצעו לפני המינוי אינן נבחנות באותו אופן כמו פעולות שבוצעו לאחריו.

מה קורה אם יורש פועל לבד מול רשויות, בלי לערב את הכונס?
פעולה עצמאית כזו עלולה דווקא להחליש טענות נגד הכונס. אם יורש בוחר לבצע פעולות בעצמו בלי לפנות קודם לכונס או לבקש הוראות מהרשם, קשה אחר כך לטעון שהכונס התרשל או שלא מילא את תפקידו.

האם כל עיכוב בכספים נחשב לפגיעה ביורשים?
לא בהכרח. לעתים יש צורך להשאיר כספים בקופה עד לסיום בירורים, תשלומי מס, ערעורים או החלטות נוספות. כל עוד אין הוראה מפורשת לחלק את הכסף, והכונס פועל לפי ההנחיות, העיכוב כשלעצמו אינו נחשב הפרת חובה.

למה הוטלו הוצאות משפט דווקא על המבקשת?
כשמוגשת בקשה רחבה, מורכבת וארוכה שמתבררת ככזו שאין לה בסיס, ההוצאה לפועל רשאית לפסוק הוצאות לטובת הצד שנדרש להתגונן. ההוצאות נועדו לשקף את הטרחה והמשאבים שהושקעו בהתמודדות עם ההליך.