מאז רפורמת מעבר בקליק: רבע מיליון העבירו חשבונות בין בנקים
על פי נתוני בנק ישראל, מאז השקת הרפורמה שנועדה להגביר את התחרות בין הבנקים אושרו כ-223 אלף בקשות להעברת פעילות פיננסית מבנק לבנק במסגרת שירות "עקוב אחרי", מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי, בוצעו כ-10 מיליון תנועות
כמעט רבע מיליון לקוחות העבירו חשבונות פיננסים מבנק לבנק, במהלך השלוש שנים האחרונות מאז נכנסה לתוקפה רפורמת מעבר מבנק לבנק בקליק, שנכנסה לתוקפה בחודש ספטמבר 2021, כך עולה מנתונים שמפרסם היום הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
החל מהשקת המערכת לפני שלוש שנים, הוגשו 318,600 בקשות להעברת פעילות פיננסית מבנק לבנק, כאשר בפועל 223,200 לקוחות העבירו את הפעילות הפיננסית שלהם מבנק לבנק באמצעות המערכת המקוונת. לדברי הבנק, לצד עליה בשיעור הניוד המתבצע באמצעות המערכת המקוונת מאז השקת המערכת כפי שמשתקף בגרף מטה, ישנם ניודים נוספים המבוצעים שלא באמצעות המערכת המתווספים לניוד המקוון
מתוך כ-92,000 אלף בקשות הניוד שהוגשו ולא הושלמו– כ-32 אלף בוטלו ביוזמת הלקוח. ביטולים אלו נבעו בעיקרן מפעולות שימור של הבנקים ומהצעות לשיפור תנאי ניהול החשבון שהובילו את הלקוחות לבטל מיוזמתם את בקשת המעבר. הסיבות העיקריות לביטול ניוד ביוזמת הבנקים - כ-60 אלף מהבקשות לניוד שהוגשו ולא הושלמו בוטלו ביוזמת הבנקים. כ-59% מהן נדחו מסיבות טכניות שונות (כגון אין זהות בעלים, מספר חשבון אינו קיים או חשבון אינו פעיל וכיו"ב), כ-27% נוספים נדחו מכיוון שהלקוח לא הסדיר את התחייבויותיו בבנק שאותו הוא מעוניין לעזוב וכ-15% נוספים הינם מקרים בהם קיימת מניעה או מורכבות משפטית2 לביצוע הניוד באמצעות המערכת המקוונת.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת שירות "עקוב אחרי", אשר מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי למשך שלוש שנים לאחר העברת הפעילות מהבנק הישן לבנק החדש, בוצעו כ-10,000,000 תנועות. תוכן הועברו אוטומטית כ–3,800,000 זיכויים (משכורות, העברות כספים וכיו"ב), כ- 5,700,000 חיובים (חיובי כרטיסי אשראי בנקאיים, הוראות לחיוב חשבון וכיו"ב) וכ-300,000 ניתובי שיקים. לדברי הבנק ניתוב התנועות באופן אוטומטי, אשר מתבצע ברובו בהצלחה וללא תקלות, מהווה פתרון לחסם המשמעותי שהיה למעבר בין הבנקים טרום השקת המערכת המקוונת, בכך שהלקוחות נדרשו לפנות למוטבים השונים כדי לעדכן אותם בפרטי הבנק החדש.
הרפורמה שקודמה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר, והושקה בשנת 2021 נועדה להגביר את התחרות בין הבנקים; לאפשר לשחקנים חדשים להציע שירותים פיננסיים; להקל על יכולת המעבר בין בנקים; ולאפשר ללקוחות
לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין באמצעות הבנק הקיים ובין באמצעות הבנק החדש, באמצעות חיזוק כוח המיקוח של הלקוחות. כחלק מהמעקב אחר יישום הרפורמה, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בודק את שביעות רצון המשתמשים במערכת המקוונת למעבר מבנק לבנק, מנטר את השיח ברשתות החברתיות
בנושא זה ועוקב אחר נתוני השימוש במערכת, בהיבטים שונים, לרבות בקשות שהוגשו לביצוע העברת פעילות פיננסית מבנק לבנק, הליכי ניוד שהושלמו בפועל, בקשות ניוד שבוטלו בעקבות צעדי שימור שננקטו בעניינם ועוד.
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "רפורמת המעבר מבנק לבנק בקליק היא חלק ממגוון הצעדים התשתיתיים שקידמנו לעודד את התחרות במערכת הפיננסית ולחזק את כוח המיקוח של הלקוח בהתנהלות מול הבנק. הרפורמה מאפשרת ללקוח לעבור בנק בקלות ובנוחות ומסייעת לשפר את מצבו ובמקביל מגדילה את האיום התחרותי ובכך גורמת לבנקים לשמר את לקוחותיהם ולשפר את השירות. אנו עוקבים אחר יישום הרפורמה ושוקדים על קידום מהלכים נוספים במטרה להמשיך ולעודד את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- יותר נשים חרדיות בהייטק, מספר הגברים חרדים והערבים נותר נמוך
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

25 מטוסי F-15IA בדרך לישראל - חיזוק אסטרטגי מול איראן
עסקה בהיקף 8.57 מיליארד דולר עם בואינג, אספקה מדורגת עד סוף 2035 ושילוב מערכות ישראליות בדגם שמבוסס על F-15EX
ארה"ב נותנת אור ירוק סופי למכירת 25 מטוסי קרב מתקדמים מסוג F-15IA לישראל, בעסקה שמוערכת ב-8.57 מיליארד דולר, עם אפשרות להרחבה לעד 25 מטוסים נוספים. ההתקשרות מול בואינג נחתמת בדצמבר וכוללת תכנון, ייצור, בדיקות ואספקה מדורגת עד סוף 2035.
התשלום הראשוני עומד על 840 מיליון דולר וממומן מכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. היקף הסיוע השנתי עומד על 3.3 מיליארד דולר במסגרת ההסכם הנוכחי שמסתיים ב-2028, ובמהלך השנה ישראל מקבלת גם חבילת סיוע חירום נוספת בהיקף 5.2 מיליארד דולר שכוללת אלפי ערכות הנחיה לטילים. פה נכנסת התמונה הרחבה, כי זה לא עוד רכש נקודתי אלא חלק ממסגרת שמגלגלת כסף וציוד לאורך שנים.
מה נכנס למטוס
ה-F-15IA מבוסס על דגם ה-F-15EX האמריקאי ומיועד לעליונות אווירית לטווחים ארוכים. הוא מצויד במכ"ם AESA מתקדם מסוג AN/APG-82 שמאפשר גילוי מטרות מרחוק בדיוק גבוה, גם בסביבה עם הפרעות אלקטרוניות.
לצד המכ"ם, המטוס כולל מערכת היגוי דיגיטלית fly-by-wire שמשפרת את התמרון ומרחיבה את מעטפת הטיסה, כולל יכולת טיסה בלי מגבלות זווית התקפה כפי שמוצג בדגם. אליו מצטרפת מערכת לוחמה אלקטרונית EPAWSS שנועדה להתמודד עם מכ"מים וטילים עוינים באמצעות שיבוש וניהול חתימה אלקטרונית. בישראל משולבות גם טכנולוגיות מקומיות, בהן קסדות תצוגה מתקדמות של אלביט שמציגות נתונים בזמן אמת מול עיני הטייס, ומערכות הגנה עצמית של רפאל, כולל מערכות התרעה מפני טילים. כדי שזה לא יישאר מפרט טכני על הנייר, הרעיון הוא לקצר זמן תגובה ולתת לצוות תמונת מצב חדה גם כשמסביב רועש ומבלבל.
- משרד הביטחון רוכש טייסת של 25 מטוסי F-15 מתקדמים עבור חיל האוויר בשווי של 5.2 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ביצועים, טווח וחימוש
ה-F-15IA בנוי לשלב מהירות על קולית עם נשיאת חימוש כבדה לאורך זמן. הוא מגיע למהירות מקסימלית של 2.5 מאך, כ-2,655 קמ"ש בגובה רב, ומופעל במנועי F110-GE-129 עם דחף של 29,500 פאונד לכל מנוע. זה מתחבר ליכולת להמריא עם משקל גבוה ולהישאר יעיל גם כשמתרחקים מהבסיס.
