דניאל חחיאשווילי המפקח על הבנקים
צילום: דוברות בנק ישראל

מאז רפורמת מעבר בקליק: רבע מיליון העבירו חשבונות בין בנקים

על פי נתוני בנק ישראל, מאז השקת הרפורמה שנועדה להגביר את התחרות בין הבנקים אושרו כ-223 אלף בקשות להעברת פעילות פיננסית מבנק לבנק במסגרת שירות "עקוב אחרי",  מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי, בוצעו כ-10 מיליון תנועות

איתן גרסטנפלד |

כמעט רבע מיליון לקוחות העבירו חשבונות פיננסים מבנק לבנק, במהלך השלוש שנים האחרונות מאז נכנסה לתוקפה רפורמת מעבר מבנק לבנק בקליקשנכנסה לתוקפה בחודש ספטמבר 2021, כך עולה מנתונים שמפרסם היום הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.


החל מהשקת המערכת לפני שלוש שנים, הוגשו 318,600 בקשות להעברת פעילות פיננסית מבנק לבנק, כאשר בפועל 223,200 לקוחות העבירו את הפעילות הפיננסית שלהם מבנק לבנק באמצעות המערכת המקוונת. לדברי הבנק, לצד עליה בשיעור הניוד המתבצע באמצעות המערכת המקוונת מאז השקת המערכת כפי שמשתקף בגרף מטה, ישנם ניודים נוספים המבוצעים שלא באמצעות המערכת המתווספים לניוד המקוון 


מתוך כ-92,000 אלף בקשות הניוד שהוגשו ולא הושלמו– כ-32 אלף בוטלו ביוזמת הלקוח. ביטולים אלו נבעו בעיקרן מפעולות שימור של הבנקים ומהצעות לשיפור תנאי ניהול החשבון שהובילו את הלקוחות לבטל מיוזמתם את בקשת המעבר. הסיבות העיקריות לביטול ניוד ביוזמת הבנקים - כ-60 אלף מהבקשות לניוד שהוגשו ולא הושלמו בוטלו ביוזמת הבנקים. כ-59% מהן נדחו מסיבות טכניות שונות (כגון אין זהות בעלים, מספר חשבון אינו קיים או חשבון אינו פעיל וכיו"ב), כ-27% נוספים נדחו מכיוון שהלקוח לא הסדיר את התחייבויותיו בבנק שאותו הוא מעוניין לעזוב וכ-15% נוספים הינם מקרים בהם קיימת מניעה או מורכבות משפטית2 לביצוע הניוד באמצעות המערכת המקוונת. 


במסגרת שירות "עקוב אחרי", אשר מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי למשך שלוש שנים לאחר העברת הפעילות מהבנק הישן לבנק החדש, בוצעו כ-10,000,000 תנועות. תוכן הועברו אוטומטית כ–3,800,000 זיכויים (משכורות, העברות כספים וכיו"ב), כ- 5,700,000 חיובים (חיובי כרטיסי אשראי בנקאיים, הוראות לחיוב חשבון וכיו"ב) וכ-300,000 ניתובי שיקים. לדברי הבנק ניתוב התנועות באופן אוטומטי, אשר מתבצע ברובו בהצלחה וללא תקלות, מהווה פתרון לחסם המשמעותי שהיה למעבר בין הבנקים טרום השקת המערכת המקוונת, בכך שהלקוחות נדרשו לפנות למוטבים השונים כדי לעדכן אותם בפרטי הבנק החדש.


הרפורמה שקודמה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר, והושקה בשנת 2021 נועדה להגביר את התחרות בין הבנקים; לאפשר לשחקנים חדשים להציע שירותים פיננסיים; להקל על יכולת המעבר בין בנקים; ולאפשר ללקוחות לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין באמצעות הבנק הקיים ובין באמצעות הבנק החדש, באמצעות חיזוק כוח המיקוח של הלקוחות. כחלק מהמעקב אחר יישום הרפורמה, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בודק את שביעות רצון המשתמשים במערכת המקוונת למעבר מבנק לבנק, מנטר את השיח ברשתות החברתיות בנושא זה ועוקב אחר נתוני השימוש במערכת, בהיבטים שונים, לרבות בקשות שהוגשו לביצוע העברת פעילות פיננסית מבנק לבנק, הליכי ניוד שהושלמו בפועל, בקשות ניוד שבוטלו בעקבות צעדי שימור שננקטו בעניינם ועוד.  


המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "רפורמת המעבר מבנק לבנק בקליק היא חלק ממגוון הצעדים התשתיתיים שקידמנו לעודד את התחרות במערכת הפיננסית ולחזק את כוח המיקוח של הלקוח בהתנהלות מול הבנק. הרפורמה מאפשרת ללקוח לעבור בנק בקלות ובנוחות ומסייעת לשפר את מצבו ובמקביל מגדילה את האיום התחרותי ובכך גורמת לבנקים לשמר את לקוחותיהם ולשפר את השירות. אנו עוקבים אחר יישום הרפורמה ושוקדים על קידום מהלכים נוספים במטרה להמשיך ולעודד את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית".  

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.89%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".