מאז רפורמת מעבר בקליק: רבע מיליון העבירו חשבונות בין בנקים
על פי נתוני בנק ישראל, מאז השקת הרפורמה שנועדה להגביר את התחרות בין הבנקים אושרו כ-223 אלף בקשות להעברת פעילות פיננסית מבנק לבנק במסגרת שירות "עקוב אחרי", מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי, בוצעו כ-10 מיליון תנועות
כמעט רבע מיליון לקוחות העבירו חשבונות פיננסים מבנק לבנק, במהלך השלוש שנים האחרונות מאז נכנסה לתוקפה רפורמת מעבר מבנק לבנק בקליק, שנכנסה לתוקפה בחודש ספטמבר 2021, כך עולה מנתונים שמפרסם היום הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל.
החל מהשקת המערכת לפני שלוש שנים, הוגשו 318,600 בקשות להעברת פעילות פיננסית מבנק לבנק, כאשר בפועל 223,200 לקוחות העבירו את הפעילות הפיננסית שלהם מבנק לבנק באמצעות המערכת המקוונת. לדברי הבנק, לצד עליה בשיעור הניוד המתבצע באמצעות המערכת המקוונת מאז השקת המערכת כפי שמשתקף בגרף מטה, ישנם ניודים נוספים המבוצעים שלא באמצעות המערכת המתווספים לניוד המקוון
מתוך כ-92,000 אלף בקשות הניוד שהוגשו ולא הושלמו– כ-32 אלף בוטלו ביוזמת הלקוח. ביטולים אלו נבעו בעיקרן מפעולות שימור של הבנקים ומהצעות לשיפור תנאי ניהול החשבון שהובילו את הלקוחות לבטל מיוזמתם את בקשת המעבר. הסיבות העיקריות לביטול ניוד ביוזמת הבנקים - כ-60 אלף מהבקשות לניוד שהוגשו ולא הושלמו בוטלו ביוזמת הבנקים. כ-59% מהן נדחו מסיבות טכניות שונות (כגון אין זהות בעלים, מספר חשבון אינו קיים או חשבון אינו פעיל וכיו"ב), כ-27% נוספים נדחו מכיוון שהלקוח לא הסדיר את התחייבויותיו בבנק שאותו הוא מעוניין לעזוב וכ-15% נוספים הינם מקרים בהם קיימת מניעה או מורכבות משפטית2 לביצוע הניוד באמצעות המערכת המקוונת.
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת שירות "עקוב אחרי", אשר מאפשר ניתוב של חיובים וזיכויים באופן אוטומטי למשך שלוש שנים לאחר העברת הפעילות מהבנק הישן לבנק החדש, בוצעו כ-10,000,000 תנועות. תוכן הועברו אוטומטית כ–3,800,000 זיכויים (משכורות, העברות כספים וכיו"ב), כ- 5,700,000 חיובים (חיובי כרטיסי אשראי בנקאיים, הוראות לחיוב חשבון וכיו"ב) וכ-300,000 ניתובי שיקים. לדברי הבנק ניתוב התנועות באופן אוטומטי, אשר מתבצע ברובו בהצלחה וללא תקלות, מהווה פתרון לחסם המשמעותי שהיה למעבר בין הבנקים טרום השקת המערכת המקוונת, בכך שהלקוחות נדרשו לפנות למוטבים השונים כדי לעדכן אותם בפרטי הבנק החדש.
הרפורמה שקודמה על ידי בנק ישראל ומשרד האוצר, והושקה בשנת 2021 נועדה להגביר את התחרות בין הבנקים; לאפשר לשחקנים חדשים להציע שירותים פיננסיים; להקל על יכולת המעבר בין בנקים; ולאפשר ללקוחות
לשפר את תנאי ההתקשרות שלהם, בין באמצעות הבנק הקיים ובין באמצעות הבנק החדש, באמצעות חיזוק כוח המיקוח של הלקוחות. כחלק מהמעקב אחר יישום הרפורמה, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל בודק את שביעות רצון המשתמשים במערכת המקוונת למעבר מבנק לבנק, מנטר את השיח ברשתות החברתיות
בנושא זה ועוקב אחר נתוני השימוש במערכת, בהיבטים שונים, לרבות בקשות שהוגשו לביצוע העברת פעילות פיננסית מבנק לבנק, הליכי ניוד שהושלמו בפועל, בקשות ניוד שבוטלו בעקבות צעדי שימור שננקטו בעניינם ועוד.
המפקח על הבנקים, מר דניאל חחיאשוילי: "רפורמת המעבר מבנק לבנק בקליק היא חלק ממגוון הצעדים התשתיתיים שקידמנו לעודד את התחרות במערכת הפיננסית ולחזק את כוח המיקוח של הלקוח בהתנהלות מול הבנק. הרפורמה מאפשרת ללקוח לעבור בנק בקלות ובנוחות ומסייעת לשפר את מצבו ובמקביל מגדילה את האיום התחרותי ובכך גורמת לבנקים לשמר את לקוחותיהם ולשפר את השירות. אנו עוקבים אחר יישום הרפורמה ושוקדים על קידום מהלכים נוספים במטרה להמשיך ולעודד את התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחיירם לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
