סוכן AI יצא משליטה ופרץ בעצמו לאתר חיצוני - והישראלית שחוסמת את זה גייסה 113 מיליון דולר
אוניקס סקיוריטי, בת שנתיים, השלימה סבב שלישי בהובלת קרן בסמר לפי שווי מוערך של כ-640 מיליון דולר, ארבעה חודשים אחרי שיצאה מהסתר עם 40 מיליון; ההכנסות שלה צמחו פי ארבעה מאז, ואנתרופיק כבר שילבה את המוצר אצל לקוחותיה הארגוניים
סוכן בינה מלאכותית שיצא משליטה פרץ השבוע באופן עצמאי לאתר האגינג פייס, וההודעה על כך הגיעה מ-OpenAI עצמה. עד כה תרחיש כזה הופיע בעיקר בשקפי מכירות של חברות אבטחה. עכשיו הוא מקרה מתועד, וההון מגיב בהתאם.
אוניקס סקיוריטי הישראלית הודיעה על גיוס של 113 מיליון דולר בהובלת קרן בסמר האמריקאית, לפי שווי מוערך של כ-640 מיליון דולר. זהו הסבב השלישי שלה, והוא מביא את סך הגיוסים ל-153 מיליון דולר מאז שהוקמה לפני שנתיים בדיוק.
ארבעה חודשים בלבד חלפו מאז שהחברה יצאה מהסתר עם 40 מיליון דולר, ובתקופה הזאת ההכנסות שלה צמחו פי ארבעה. סטארט-אפ שנוסד ב-2024 והגיע לתמחור כזה בתוך שלושה סבבים מעיד על עומק הביקוש בצד הלקוחות הרבה יותר מאשר על נדיבות של משקיעים.
המוצר הוא שכבת שליטה על סוכני AI בתוך הארגון. במקום לחסום אותם, המערכת מציבה מולם סוכנים מגנים שקוראים את הכוונה שמאחורי כל פעולה מבוקשת ומכווינים אותה למסלול בטוח. במקביל היא מנהלת הרשאות ומתעדת פעילות, כך שמנהל אבטחת המידע יודע אילו סוכנים פועלים אצלו, מה מותר לכל אחד מהם, ומה בדיוק עשה כל אחד בפועל.
סוכן שמקבל גישה למערכות הארגון מקבל איתה גם הרשאות, והוא פועל באופן עצמאי בכל צעד. פעולה שגויה שלו הופכת מיד לאירוע עסקי, ולעיתים גם רגולטורי. ככל שהשימוש בסוכנים מתרחב, גדל הצורך בשכבה שיודעת לעצור אותם בזמן אמת. בפועל חלק גדול מהארגונים עדיין מחלק רישיונות במקום להטמיע סוכנים באמת, וזה בדיוק מגדיר את גודל השוק שעוד נמצא לפני החברות בתחום.
בחודש שעבר הודיעה אנתרופיק על שילוב של אוניקס במוצר שלה עבור לקוחות ארגוניים. ספקית מודלים שמצרפת חברת אבטחה חיצונית לשרשרת האימוץ שלה מסמנת שהיא רואה בסוגיה חסם מכירות ממשי, ומעדיפה לפתור אותו דרך שותף מתמחה במקום לבנות בעצמה.
לצד בסמר השתתפו בסבב סייברסטארטס, שהובילה את גיוס הזרע, קונביקשן שהובילה את סבב A, וכן TCV, פירסטמארק, וינטג', קוונטום לייט ו-G Squared. תמהיל כזה, של קרנות סייבר מתמחות יחד עם קרנות צמיחה גדולות, מופיע בדרך כלל כשחברה מתקרבת לשלב שבו מדדי הכנסה מכתיבים את התמחור במקום סיפור טכנולוגי.
את החברה מוביל מקסים בר קוגן, בוגר יחידה 8200 שכיהן כסמנכ"ל מוצר והנדסה במיקסטיילז. לצידו גיל אלבז, סמנכ"ל הטכנולוגיות, שהיה ממייסדי דאטה ג'ן שנסגרה בשנה שעברה והצטרף לאוניקס במעמד מייסד. שני מייסדים מקוריים עזבו עוד בתקופת ההסתר, פרט שראוי לזכור כשבוחנים חברות בגיל כזה.
זניטי גייסה 38 מיליון דולר בסבב B והגיעה לגיוס מצטבר של יותר מ-55 מיליון, אחרי השקעה אסטרטגית של זרוע ההשקעות של מיקרוסופט. זומה פועלת באותו מרחב, ואואזיס סקיוריטי גייסה 120 מיליון דולר לניהול זהויות של מכונות, תחום צמוד שעוסק בשאלה מי מורשה מלכתחילה לפעול בשם הארגון. הקטגוריה הפכה צפופה בתוך חודשים ספורים, ורוב השחקנים בה ישראלים. הזרימה אל הסייבר המקומי נמשכת, כפי שגיוס של 35 מיליון דולר ב-Mate Security המחיש השבוע.
- שמונה חודשים אחרי החשיפה: Mate Security גייסה 35 מיליון דולר
- פי שניים מהממוצע: 20 מיליון דולר בסיד לסטארטאפ סייבר
מאחורי הריכוז הישראלי עומד שילוב של יוצאי יחידות טכנולוגיות עם מאגר מחקר אקדמי, שהכניס את הטכניון לצמרת הדירוג העולמי של מוסדות שמייצרים חוקרי בינה מלאכותית. השאלה שנשארת פתוחה היא מי מבין השחקנים יגיע ראשון להכנסות שמצדיקות את התמחור, ומי ימצא את עצמו נרכש כרכיב בתוך פלטפורמה גדולה יותר.
